תקרת הביטוח הלאומי בישראל

כל פעם מחדש מנסים אנשי האוצר להעלות את תקרת הביטוח הלאומי מסך של כ – 39 אלפי ₪ לתקרות גבוהות יותר. בשנת 2002 נעשה הדבר , שכירים רבים ועצמאים המשתכרים מעל התקרההקימו חברות ומשכו את ההפרש בין הסכום שעד תקרת הביטוח הלאומי להכנסה באמצעות חלוקת דיוידנד מהחברה בבעלותם.

משרד האוצר החליט להעלות את תקרת הביטוח לאומי לסך של 61,000 ₪, פועל יוצא של העלאה זו הנה תשלומי ביטוח לאומי נוספים אשר יוטלו על שכירים או עצמאיים המשתכרים בחודש מעל כ-39 אלפי ₪.

חשוב לזכור שהחלטה זו עומדת בניגוד למגמה של ממשלת נתניהו להוריד את מס ההכנסה ל-44% וזאת במקביל להורדת מס החברות הצפוי לרדת בשנת 2010 ל-25%.

כיום מס ההכנסה השולי המשתלם על הכנסות  של כ-39 אלפי ₪ הנו 34%, למס זה מתווסף ביטוח לאומי ומס בריאות בסך 12% והנישום משלם 46% מס שולי. מעל 39 אלפי ₪ אין תשלומי ביטוח לאומי היות ומס הכנסה הנו 46% ובעצם מחליף את אותם תשלומים לביטוח לאומי. במידה ונדרש לשלם עוד 12% ביטוח לאומי ומס בריאות, המס השולי יעלה לסך של 58%!!!! שזה כמובן מס גבוה מאד ובעצם רוב הכנסותיו של הנישום מעל 39 אלפי ₪ ישולמו למס הכנסה וביטוח לאומי.

בפועל עצמאים שיגיעו לסף המס הגבוה ושכירים ברמות השכר הגבוהות יקימו חברות ויקבלו את ההכנסה דרך החברה. כחברה הם ישלמו מס של 26% (בשנת 2010 25% מס חברות), ואת ההפרש מעל התקרה ימשכו דיבידנד וכך רמות המס יהיו 43.5%. מה גם שלפי התוכנית הכלכלית, המס על הדיווידנד יירד בהדרגה". דיווידנד אינו חייב בדמי ביטוח לאומי.

באוצר מעריכים כי החוק החדש יכניס לקופת המדינה כ-700 מליוני ₪.

המשמעות של העלאת התקרה היא הכבדת הנטל על בעלי השכר גבוה. נישום המרוויח 61 אלף שקל ברוטו בחודש, שילם עד היום, מלבד מס הכנסה, 7% דמי ביטוח לאומי ו-5% נוספים עבור מס הבריאות, עד לתקרת של 38 אלף שקל, ובסך-הכול כ-4,500 שקל בחודש. היתרה, בסכום של 23,000 שקל היתה פטורה עד היום מביטוח לאומי וביטוח בריאות.

בעקבות הצעת האוצר, יוטלו דמי ביטוח לאומי ובריאות גם על הסכום הפטור, וכך אותו אדם בדוגמה שלנו ישלם עוד כ-2,800 שקל לחודש. כך יוצא שהשכיר המרוויח 61,000 שקל ישלם לביטוח לאומי ומס בריאות סכום כולל של כ- 7,300 שקל, במקום 4,500 עד היום.

הקמת החברה וחסכון בביטוח לאומי מעל התקרה

1. רישום חברה בע"מ בישראל:

1.1  עלויות – 2,345 ₪ אגרת רישום + שכר טרחת עו"ד 750 ₪ בתוספת מע"מ.

1.2  עלות שנתית – אגרת רשם החברות כ-1,200 ₪ בשנה.

1.3  עלות רואה חשבון ומאזן סוף שנה – כ 1,000 ₪ לכל חודש.

1. בפועל  – אותו אדם בעל שליטה בחברה בבעלותו, ימשוך משכורת של כ-39 אלפי ש"ח לגביה יהנה הנישום מנקודות הזיכוי המגיעות לו, מדרגות מס נמוכות של יחיד וזיכויים נוספים בגין הפקדה בקופות גמל וקרנות פנסיה.
2. את היתרה ימשוך הנישום באמצעות חלוקת דיווידנד לעצמו, בגין חלוקת הדיווידנד ישלם הנישום 25% מס סופי, ללא צורך בתשלומי ביטוח לאומי.
3. בכך יחסוך הנישום 12% תשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות על ההפרש דבר המסתכם בסך של כ- 3,000 ₪ לכל חודש ובחישוב שנתי כ-34 אלפי ₪. מסכום זה נדרש להוריד את התשלומים לרואי חשבון ואגרת חברות שנתית, החיסכון נטו הנו כ -22,000 ₪.
4. מעבר לחיסכון זה קיימים יתרונות מיסויים נוספים להתאגדות כחברה בע"מ וכמובן יתרונות משפטיים.
5. אדם בעל שליטה יכול למשוך סכומים נמוכים יותר מהחברה וכך להינות ממס חברות של 26% במקום תשלום של 46% או 58% ברמות השכר הגבוהות מעל התקרה הקיימת.

עסקה מלאכותית

השאלה היא האם המעבר של שכירים בעלי הכנסות גבוהות למתן שירותים באמצעות חברה, ייחשב ל"עסקה מלאכותית" היכולה להיפסל על-ידי רשויות המס. לדעתי, התשובה שלילית. כלי זה של מס הכנסה יכול לעלות כטענה כנגד אותם שכירים שיקימו חברות בע"מ. לדעתי מקרה זה עומד בניגוד לחופש ההתאגדות, אינו מהווה תכנון מס אגרסיבי  ועל כן סיכויה של טענה זו להתקבל הנם נמוכים, במיוחד שקיימת פעילות עסקית מאחורי החברה.

חשוב להיוועץ עם רואי חשבון ועורכי דין לפני ביצוע צעד זה

בהצלחה

אופיר טשורני, עו"ד (רו"ח)