חוק החברות נכנס לתוקף בשנת 2000. חוקק ב- 1999.

ס' 2  לחוק החברות – כל אדם לרבות תאגיד רשאי לייסד חברה. יש חובה לפרט את מטרות החברה בתקנון המוגש לרשם החברות.בעבר הייתה חובה שיהיו שני בעלי מניות וכיום רשאי להיות בעל מניות אחד בלבד.

ס' 5 מסדיר את קיום החברה מעת שנרשמה בתעודת ההתאגדות ועד לפקיעת ההתאגדות כתוצאה מחיסולה של החברה.   הפרוק מרצון ויש הליך של מחיקה או פרוק ע"י בית משפט כאשר ממונה מפרק ובסופו של ההליך החברה מחקת גם כן.

כיצד רושמים חברה

לצורך רישום חברה נדרשים  ארבעה מסמכים:

1. בקשה לרישום חברה
2. הצהרת בעלי מניות ראשונים
3. הצהרת דירקטורים ראשונים
4. תקנון

טפסים  להקמה של חברה:

א. טופס בקשה לרישום חברה – טופס קבוע.

ב. תקנון החברה (גישה של תקנון מפורט – המפרט את כל זכויות בעלי המניות  או מינימליסטי – הנושאים שבדר"כ יחולו יכול מה שחל בחוק החברות אם אין התייחסות ספציפית בתקנון);

התקנון הראשון צריך להיות חתום ע"י בעלי המניות הראשונים, שמו , ת"ז, מענו ומספר המניות שהוקצו לו. – נדרש אימות על ידי עו"ד.

ג. הצהרת בעלי מניות ראשונים – צריך להצהיר שהוא כשיר ליסד חברה ולהחזיק במניות ואינו מוגבל על פי דין לרבות לפי: א. חוק ההוצאה לפועל, ב. פקודת פשיטת הרגל וג. ס' 7 לחוק החברות. אם מדובר בתאגיד נדרשת הצהרה כי נרשם כדין ולא מוטלת עליו מגבלה בדין.

ד. הצהרת דירקטורים ראשונים – קיים טופס קבוע בעמ' 7. נקרא טופס 2 לתוספת. הצהרה על נכונותם לשמש כדירקטורים. אם תאגיד משמש כדירקטור יש לציין את שם הנציג.

ה. תשלום אגרה.

החוק מחייב לנהל מרשם דירקטורים ומרשם בעלי מניות והם נערכים במסגרת ספרי החברה. הדירקטורים הללו יכהנו עד האסיפה השנתית הראשונה של החברה אלא אם נקבע אחרת בתקנון. שתי ההצהרות הללו דורשות אימות ע"י עו"ד.

מספר כללים:

לא תרשם חברה בשם שהוא שמו של תאגיד הרשום כדין בישראל או הדומה לו עד כדי להטעות (ס' 27(א)(1)).לא תרשם חברה בשם שהוא סימן מסחר רשום לגבי טובין או שירותים שעוסקים בהם למטרות דומות לחברה המבקשת להירשם. או שם הדומה לו עד כדי להטעות או אם בעל הסימן מסכים לכך בכתב.  (ס' 27(א)(2)).לא תרשם חברה בשם שהרשם סבור כי יש בו משום תרמית או הטעייה.שם הנוגד את תקנת הציבור או את רגשותיו. ס' 28.

פרטי מבקש הבקשה: שמו, כתובתו, טלפון וכו'.המען הרשום של החברה.( לכתובת זו הרשומה ברשם מגישים כתבי תביעה למשל). מסמכים מסוימים ישמרו במען הרשוםשל החברה כמו פרוטוקולים של האסיפה כללית ושל הדירקטוריון – מסמכים שהחוק מחייב להחזיקם שם וניתן לעיין בהם. מטרות החברה – ס' 32 חברה תציין את מטרותיה בתקנון ע"י קביעה של אחת ממטרות אלה:

–          לעסוק בכל עיסוק חוקי

–          לעסוק בכל עיסוק חוקי למעט … הכתוב בתקנון.

–          לעסוק בכל סוגי העיסוקים שפורטו כרשימה סגורה של עיסוקים.

הון החברה –החברה קובעת מה הון המניות שלה. – למשל נקבע 10,000 מניות רגילות (לפעמים נקרא גם הון רשום).המניות יכולות להיות בעלות ערך נקוב או ללא ערך נקוב. זהו כלי שהאפקטיביות שלו היום לא ברורה. אינו מצביע על שווי החברה. זוהי כרית הביטחון של הנושים. חייבים לשלם לפחות את ההון הראשוני הזה.

הסכם המייסדים

בשלב של הסכם המייסדים נמצאים בשלב של טרם הקמת החברה.

הסכם מייסדים – המסדיר את היחסים בין המייסדים בינם לבין עצמם עד להקמת החברה לרבות קביעת הזכויות העתידיות שיקבעו בתקנון.החשיבות השניה היא שהסכם המייסדים פעמים רבות שורד ומנשאר בתוקף כהסכם בין בעלי המניות בחברה ומסדיר את הזכויות בין בעלי המניות בחברה.

בהסכם המייסדים יהיו סעיפים אשר לא בהכרח יופעו בתקנון החברה. המסמכים הללו מתקיימים במקביל. יש הדוגלים בתקנון מפורט ויש שבמקוצר.

ההבדלים בין התקנון והסכם המייסדים (או הסכם בעלי המניות) התקנון הוא מסמך תאגידי ודיון לגביו הוא בין החברה לבין בעלי המניות שלה ובינם לבין עצמם.הסכם המייסדים מתנהל במישור החוזי ולא התאגידי והיחסים בהסכם החוזי הם בינם לבין עצמם ולאו דווקא לחברה. יש תרופות חוזיות למייסדים ולא תאגידיות כלומר לפי חוק החוזים.הסכם המייסדים בדר"כ משלים את התקנון.