עבירת השוחד בדין הפלילי בישראל
מאת איילת כרמלי, עו"ד (רו"ח)
טשורני ושות' עורכי דין
מהו שוחד?
שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת לבעל סמכות על מנת שיפעיל את סמכותו לטובתו של נותן השוחד.
התמורה לשוחד מידי בעל הסמכות יכול שתהא בעשייה או בחדילה, השהייה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה.
עבירת השוחד בדין הפלילי בישראל
על-פי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – "החוק") אדם המציע לקבל שוחד נחשב כמקבל שוחד, גם אם הצעתו לא נענתה, ואדם המציע לתת שוחד נחשב כנותן שוחד, גם אם הצעתו נדחתה.
החוק קובע כי עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:
1) פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) (כיום עומד הקנס על סך 228,000 ש"ח), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4).
2) פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.
העונש הקבוע בחוק לנותן שוחד לעובד ציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו הינו – מאסר שבע שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:
1) פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4).
2) פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.
החוק מתייחס גם לתיווך בשוחד ועושה הבחנה בין שלושה מצבים כדלקמן:
1) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד – דינו כדין מקבל שוחד, בין אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ובין אם לאו, ובין אם התכוון לתת שוחד ובין אם לאו.
2) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על-ידי אחר, עובד ציבור למשוא פנים או להפליה – דינו כדין מקבל שוחד.
3) בעל השפעה ניכרת על בחירתו לתפקיד של מועמד לתפקיד ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות מקומית (להלן – "מועמד"), המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת כדי שיניע, בעצמו או על ידי אחר, מועמד לעשות פעולה הקשורה לתפקידו, דינו – שלוש שנות מאסר.
התייחסות נוספת הקיימת בחוק באשר לענישה בגין שוחד הינה בהקשר של מתן שוחד בתחרויות, כאשר מטרת השוחד היא להשפיע על קיומן, מהלכן או תוצאותיהן של תחרות ספורט או תחרות אחרת שיש לציבור עניין בקיומן או בתוצאותיהן.
העונש הקבוע בעבירה של מתן שוחד בתחרויות הינו מאסר עד 3 שנים הן למקבל השוחד והן לנותן השוחד.
מדיניות הענישה בעבירות שוחד
בתי המשפט מתייחסים בחומרה רבה לעבירת השוחד ומציינים את הסכנה הגדולה הטמונה בעבירה זו, סכנה של שחיתות המינהל הציבורי ופגיעה בערכי המדינה והשלטון. בית המשפט העליון חזר ואמר בשורה של פסקי דין כי ההיבט המרכזי החייב להנחות את בית המשפט בבואו לגזור את הדין בעבירת השוחד הינו ההיבט הציבורי, ולכן אין להירתע מלנקוט בענישה כואבת ומכבידה.
יחד עם זאת, על בית המשפט לשקול שיקולים נוספים טרם הכרעת הדין ומתן גזר דין לנאשם. במקרים בהם קיימות נסיבות אישיות המצדיקות הקלה בעונש, אל לו לבית המשפט להתעלם מהנסיבות הללו למרות שמדובר בעבירת שוחד.
עבירת השוחד בראי התקשורת
כיום, השוחד היא אחת מהעבירות בעלות ההד והחשיפה התקשורתיים הנרחבים ביותר. אישומים ואף חשדות בעבירת שוחד הקשורים בדרגים בכירים בשירות הציבורי וכן בתחומים רבים נוספים, זוכים מיד לסיקור תקשורתי.
במרבית מהמקרים, יפורסמו פרטיו של החשוד מיד עם היוודע דבר החשדות כנגדו, וזאת עוד בטרם התקבלה ההחלטה האם להגיש כתב אישום.
פירסום זה מביא לפגיעה בלתי הפיכה בשמו הטוב ובמוניטין המקצועי והאישי של החשוד. יתירה מכך, המדובר, לרוב, באנשים נורמטיביים ובעלי מעמד בחברה, ללא עבר פלילי אשר בשל חוסר ניסיונם בסיטואציות מעין אלו אינם מודעים לזכויותיהם. שימוש בשירותיו של עורך דין מן התחום תביא לפגיעה משפטית וציבורית מינימלית בחשוד.
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עשויה להשתנות מעת לעת.