הקפאת חשבונות בנק לתושבים זרים / אי מתן שרות לתושב זר

לאחרונה, המאבק בהלבנת הון תופס תאוצה וניתן לשים לב כי גם הבנקים במדינת ישראל הצטרפו למאבק זה . למעשה בשנים האחרונות הוציא בנק ישראל והמפקח על הבנקים הוראות שונות וחוזרים שונים במטרה למנוע הלבנת הון, מימון טרור וזיהוי לקוחות.
המטרה העיקרית של ההוראות השונות היא לבצע בדיקה מעמיקה של זהות הלקוח ופעילותו במטרה למנוע הלבנת הון ומימון טרור.
הוראה 411 של המפקח על הבנקים- ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון עודכנה לאחרונה ביום 06/03/2017. כפי שהוגדר בחוזר המתוקן מיום זה העיקרון המרכזי העומד מאחורי החוזר הוא פיקוח על לקוחות אשר מסווגים בסיכון גבוה, כך שעל התאגיד הבנקאי לנקוט בצעדים מוגברים לניהול והפחתה של סיכון זה. כחלק ממדיניות זו, למעשה, על הבנק לבצע "הכר את הלקוח " בצורה מעמיקה יותר, כן לבצע בקרה שוטפת על חשבונות הבנק של לקוחות אשר מוגדרים בסיכון גבוה, בקשות לדיווחים שונים והצהרות מיסים במדינות תושבות של אזרחים זרים ופעולות נוספות אותם נוקטים הבנקים במטרה למנוע הלבנת הון.
כחלק מההתייעלות התאגידים הבנקאים במסגרת המלחמה בהלבנת ההון על התאגיד הבנקאי לבצע הערכת סיכונים אחת לשנה לפחות בה יזהה וינתח סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הניצבים בפניו .
עוד מדבר החוזר על כך שעל הבנק לנקוט במדיניות של הפחתת סיכונים, כך שהלקוחות המעוניינים לפתוח אצל התאגיד הבנקאי חשבון בנק ו/או לקוחות אשר כבר מתנהל להם אצל התאגיד הבנקאי חשבון בנק יבדקו במשנה זהירות ובבדיקה מקיפה . על התאגיד הבנקאי לבצע הליך "הכר את הלקוח" בצורה מקיפה ביותר בו יעריך התאגיד הבנקאי מספר גורמים כגון זיקתו של הלקוח לסניף ו/או למדינת ישראל בכלל, האם קיימת נאמנות כלשהי?, תזרים המזומנים (אומדן הכמות ומקורה), עיסוקו של הלקוח- האם בתחום המוכר כבעל סיכון?, האם ניהול עסקיו של הלקוח מתבצע במדינות בסיכון גבוה או מדינות הנתונות לסנקציות או מזוהות כמדינות בהן מתנהלת רמת שחיתות גבוה, ועוד.
במקרים בו העריך התאגיד הבנקאי לאחר שביצע הכרת לקוח מקיפה כי עסקינן בלקוח בעל סיכון גבוה, יהיה רשאי התאגיד לדרוש מהלקוח להמציא לו מידע נוסף, לרבות אישורים ממדינות שונות, עיונים במאגרי מידע שונים ובירור מקור עושרו של הלקוח לרבות מקור הכספי העתידים להיות מופקדים בחשבון הבנק של הלקוח באם יפתח ו/או יתנהל אצל התאגיד הבנקאי.
מהן פעולות חריגות בהתאם לחוזר?
החוזר דן בפעולות חריגות בחשבון בנק קיים ומגדיר אותן כדלקמן: "פעולות חריגות יכללו, בין השאר, פעולות נעדרות הגיון כלכלי או עסקי, פעולות מורכבות, פעולות בהיקפים ניכרים, ובפרט הפקדות במזומן, בסכומים שאינם מתיישבים עם הפעילות הצפויה בחשבון".
חוזר זה אף נתן כוח לתאגיד בנקאי את האפשרות לסרב לפתוח חשבון בנק ללקוח מקום בו מצא כי עסקינן בלקוח בסיכון גבוה אשר קיים יסוד סביר לחשש כי פעולתו קשורה להלבנת הון או למימון טרור או מקום בו מסרב לקוח למסור פרטים נדרשים למילוי הוראות הצו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור) התשס"א- 2001.
חוזר 15LM2017
הרקע להיוולדו של חוזר 15LM2017 מיום 16/03/2015 הינו הודעת משרד האוצר מיום 27/10/2014 לארגון ה- OECD כי עד תום שנת 2018 מדינת ישראל תאמץ את הסטנדרט שנקבע על ידי הארגון לחילופי מידע לצורכי מס בין המדינות החברות בו, שמטרתו יצירת שפה אחידה על מנת לאפשר למדינות להחליף ביניהן מידע לצורכי מס, בדגש על פעילות צולבת של תושבי חוץ (תושב מדינה א' המנהל חשבונו בנק במדינה ב' וההפך).
חוזר זה נועד למעשה להבטיח היערכות של התאגידים הבנקאיים לסיכוני ציות שמקורם בפעילות חוצת גבולות. חוזר זה מדבר על כך שעל התאגידים הבנקאיים להבטיח קיומן של בקרות ביחס לסיכונים הגלומים בפעילות חוצה גבולות של לקוחות בדגש על חבויות מס מחוץ למדינה בה נפתח חשבון הבנק. עוד התבקשו התאגידים הבנקאיים לשים תשומת לב ללקוחות המנהלים עסקיהם במדינות המוכרות כמקלטי מס.
בסעיף 9.4 לחוזר נקבע כי על התאגיד הבנקאי לקבל הצהרה מהלקוח על המדינה בה הוא תשוב לצורכי מס, וכן הצהרה כי דיווח על הכנסתו בהתאם לדין החל עליו .
חוזר זה אף הוא מאפשר לבנק לסרב לתת ללקוח שירותים בנקאים לרבות משיכת כספים מחשבון הבנק של הלקוח מקום בו התאגיד הבנקאי נחשף לסיכון שייחשב כמשתף פעולה עם הלקוח לשם עקיפת חקיקה זרה החלה על הלקוח וממנה הוא מנסה להתחמק.
איפה עובר הגבול?
כפי שפורט לעיל לאור חקיקת הצו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור) התשס"א- 2001 ולאור חוזר 15LM2017.
והוראה 411 המתעדכנת מעת לעת, לבנק סמכויות רבות לעצור פעילות, לאשר פתיחת חשבון ולדרוש מסמכים רלוונטיים.
השאלה איפה עובר הגבול בין התנהלות תקינה לבין התנהלות מוגזמת המונע מלקוחות זרים להתנהל כיום במדינת ישראל.
מחד התאגיד הבנקאי מעוניין לשמור על עצמו מפני חשיפה וסיכונים מאידך זכותו של אדם לפתוח חשבון ולהתקיים בכבוד.
לאחרונה עולות תביעות רבות של אזרחים כלפי בנקים אשר עצרו להם את הפעילות העסקית בעקבות הנ"ל .
לקוחות זרים המעוניינים בפתיחת חשבון בנק או לקוחות להם חשבון בנק אשר נעצרה פעילותו על ידי התאגיד הבנקאי רצוי כי יתייעצו עם עו"ד המתמחה בתחום.
לדעתנו החלה רטרואקטיבית של החוזר, לרבות דרישת מסמכים רטרואקטיבית הנה בעייתית ואינה עולה בקנה אחד עם החוק, הבנק משמש כנאמן עבור כספי הלקוח, מחויב לנאמנות זו וסודיות בנקאית.
עו"ד רקפת דובריש-לוי
משרד עורכי דין טשורני ושות'

טל -036091282