חומר החקירה העומד לרשות החשוד בעת ההכנה לשימוע

אחד האמצעים החשובים אשר עשויים להבטיח שימוש יעיל בזכות השימוע הוא לבקש מהתביעה את חומר החקירה בטרם מימוש הזכות לשימוע.

עולה השאלה מה כולל חומר החקירה אשר ניתן למסור לחשוד ו/או לבא כוחו בכדי לאפשר להם למצות את הליך השימוע בצורה המיטבית ביותר.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה קובעות כי יש לאפשר לחשוד ו/או לבא כוחו לעיין בחומר החקירה שבידי התביעה לקראת השימוע – בכפוף לשיקול דעתה של הרשות התובעת.

הפסיקה נתנה פרשנות מרחיבה למושג "חומר חקירה". בבג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל (להלן – "בג"ץ אל הוזייל") קבע בית המשפט העליון כי אין לפרש את המונח "חומר החקירה פירוש דווקני ומצמצם, המגביל את תחולת הסעיף לחומר הראיות המתייחס אך ורק במישרין למעשה העבירה המיוחס לנאשם וכי "חומר חקירה" כולל גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום.

יחד עם זאת נקבע בבג"ץ אל הוזייל כי למושג "חומר חקירה" ייתכנו מגבלות וכי "…אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח של 'חומר חקירה' ראיות, שהרלוונטיות שלהן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית…"

הפסיקה, כאמור, נתנה פרשנות מרחיבה למושג "חומר חקירה" וכללה במסגרתו את מרבית המסמכים המצויים בידי התביעה (למעט, למשל, תכתובות פנימיות של הרשות החוקרת). יחד עם זאת, נותרה מחלוקת בין החשוד ו/או בא כוחו לבין התביעה באשר לשאלה האם טיוטת כתב האישום, במידה ואכן כבר קיימת כזו, הינה חלק מהחומר אותו יש להעביר לחשוד.

טיוטת כתב האישום – האם חלק מחומר החקירה?

בבג"ץ 4388/08 אורי שמואל ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' קבע בית המשפט העליון את הכללים הבאים:

א.      הזכות לשימוע לא מקנה לחשוד זכות עיון בטיוטת כתב האישום.

ב.      על האמור בסעיף א' לעיל, בכדי לקיים שימוע אפקטיבי ראוי לשמו, מן הראוי שהחשוד יידע בפירוט ככל האפשר מול אילו אישומים הוא ניצב ובגין אילו עובדות.

ג.        היקף המידע וההחלטה האם המקרה מצדיק או מאפשר העברת טיוטת כתב אישום ייקבעו בכל מקרה לנסיבותיו.

ד.      מקום שטיוטת כתב האישום מוכנה וקיימת, ובאין טעם נוגד מיוחד, ראוי כי התביעה תשקול לתיתה לחשוד.

ה.      ככלל, די במשלוח פירוט של עיקרי העובדות וסעיפי העבירות בגינן נשקל להגיש כתב אישום, בצירוף מתן עיקר חומר החקירה.