הלבנת הון – מהי הלבנת הון?

מאת איילת כרמלי, עו"ד (רו"ח)
טשורני ושות' עורכי דין

עו"ד כרמלי מוסמכת כעורכת דין ורואת חשבון, התמחתה בפרקליטות מיסוי וכלכלה .מייצגת בעבירות צווארון לבן, הלבנת הון, עבירות כלכליות ובהיבטים פליליים במיסוי.

מהי הלבנת הון?

הלבנת הון היא פעולה ברכוש שמקורו בעבירה או ששימש לביצוע עבירה או שאיפשר ביצוע עבירה (להלן – "רכוש אסור"), כאשר מטרתה של הפעולה היא להסוות את מקור הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו.

רכוש לעניין הלבנת הון הינו מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור.

פעולה ברכוש היא כל פעולה שמטרתה הסתרת מקור הרכוש או שנועדה לתת כסות לגיטימית לעסקה ברכוש שמקורו בעבירה, בין אם היא מתבצעת באמצעות המערכת הפיננסית ובין אם היא מתבצעת באמצעים אחרים.

חוק איסור הלבנת הון והרקע לחקיקתו

הרשויות הנלחמות בפשיעה בארצות רבות הגיעו למסקנה כי מניעת הלבנת הון בידי עבריינים מהווה אמצעי חשוב במאבק בארגוני טרור, בעבריינות סמים ובפשע המאורגן לסוגיו. לשם השגת מטרה זו, החליטו מדינות אלו לשתף פעולה במלחמתן כנגד הלבנת ההון ומתוקף החלטתן זו חתמו בסוף שנות ה-80 על האמנה הבין-לאומית הראשונה לשיתוף פעולה במאבקן כנגד הלבנת הון ה-"FATF" ((Financial Action Task Force. במסגרת ה-FATF הוגדרו מטרות המאבק בהלבנת הון ונקבעו דרכי פעולה להתמודדות עם התופעה.

מדינת ישראל החליטה להצטרף אף היא למאבק העולמי בטרור ובהלבנת הון ובאוגוסט 2000 חוקקה את חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן – "החוק"). החוק התווה מספר עקרונות לפיהם יש לרכז את המאבק בהלבנת הון בכמה מישורים עיקריים:

1)      הגדרת הלבנת הון כעבירה פלילית, אשר סנקציה פלילית בצידה.

2)      קביעת חובת זיהוי, הכרה ודיווח של נותני שירותים פיננסיים, במטרה למנוע החדרת כספים שמקורם בעבירה לתוך המערכת הפיננסית, או להקל על גילויים לאחר מעשה.

3)      קביעת הוראות חילוט לטובת המדינה על רווחים שהושגו תוך ביצוע עבירה על החוק, זאת על-מנת למנוע או לצמצם את התמריץ לביצוע העבירה.

4)      הקמת מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו והקמת הרשות איסור הלבנת הון אשר תנהל את מאגר המידע ותחליט בדבר העברת המידע לגורמים האחראיים לאכיפת החוק.

הרשות לאיסור הלבנת הון ומאגר המידע

סעיף 28 לחוק מורה על הקמתו של מאגר מידע במשרד המשפטים בו ירוכזו כל הדיווחים שיתקבלו לפי החוק ולפי חוק איסור מימון טרור. החוק מוסיף וקובע כי מאגר המידע ינוהל   על-ידי רשות מוסמכת אותה יקים שר המשפטים. ואכן, בינואר 2002 הוקמה הרשות לאיסור הלבנת הון (להלן – "הרשות") כיחידה מודיעינית אדמינסטרטיבית. סמכויותיה של הרשות מוגדרות בחוק וכוללות ניהול מאגר המידע, עיבוד המידע שבמאגר המידע, אבטחת המידע וקבלת החלטות בדבר העברת המידע לגורם מוסמך. בנוסף, מקנה החוק לרשות סמכות לדרוש מידע הן מרשויות המס בכדי לאכוף את יישומו של החוק והן מנותני שירותים פיננסיים בכדי להשלים דיווח שהתקבל במאגר המידע.

הרשות אינה יחידה חוקרת, ואינה בעלת סמכויות חקירה עצמאיות. באם מתעורר חשד להלבנת הון, מעבירה הרשות את המידע שברשותה לרשויות האכיפה, בדרך כלל למשטרת ישראל, והן אלו אשר מבצעות את החקירה הנדרשת.

ענישה

א.         ענישה בגין עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסוות את המקור הפלילי

החוק קובע כי העושה פעולה ברכוש אסור במטרה להסוות את מקורו הפלילי, כלומר: עובר על איסור הלבנת הון, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כיום עומד הקנס על סך 228,000 ש"ח).

ב.         ענישה בגין עשיית פעולה ברכוש במטרה להימנע מדיווח

החוק קובע כי העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב במטרה למנוע או לשבש את תהליך מילוי חובות הדיווח שהוטלו במסגרת החוק, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

ג.          ענישה בגין עשיית פעולה ברכוש אסור

החוק קובע כי העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

החוק מסייג את האחריות הפלילית בגין עשיית פעולה ברכוש אסור וקובע כי לא יישא אדם באחריות פלילית בגין פעולה זו באם עשה אחת מאלה:

1)      דיווח למשטרה, לפני עשיית הפעולה ברכוש, על הכוונה לעשות בו פעולה, ופעל לפי הנחיותיה לגבי אותה פעולה, או דיווח למשטרה אחרי עשיית הפעולה ברכוש, סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר עשייתה.

2)      דיווח לפי הוראות החוק החלות על נותני שירותים פיננסיים, במידה וכפוף להוראות אלו.

 

הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עשויה להשתנות מעת לעת.