איסור פרסום שמו של חשוד בישראל
איילת כרמלי, עו"ד (רו"ח)
טשורני ושות'
פתח דבר
פרסום שמו של אדם אשר נחשד בפלילים, בין אם בתקשורת הכתובה ובין אם בתקשורת האלקטרונית, עלול לגרום לחשוד לנזק בלתי הפיך. הנזק עשוי להיות חמור במיוחד כאשר מתברר, לאחר חקירה ראשונית, כי החשד כנגד אותו אדם היה מוטעה. חשודים רבים מבקשים כי שמם לא יאוזכר באמצעי התקשורת השונים וכי הדיונים בעניינם יתקיימו בדלתיים סגורות, זאת על-מנת להגן על פרטיותם ולמנוע פגיעה בכבודם ובשמם הטוב.
התייחסות לנזק העשוי להיגרם לחשוד כתוצאה מפרסום שמו, ניתן למצוא בדברי בית המשפט העליון בבש"פ 321/11 תמיר מזאריב נ' מדינת ישראל:
"ההנחה היא, כי פרסום שמו של אדם כמי שנחקר, נאשם או הורשע בפלילים פוגע בשמו הטוב ואף עשוי להסב לו נזק במעגלים חברתיים שונים: והדברים אמורים ביתר שאת מקום בו מדובר בפרסום שמו של חשוד בחקירה פלילית שטרם הוגש נגדו כתב אישום. בנסיבות כאלה, פרסום פרטיו של החשוד עשוי להיות פוגעני במיוחד בעיקר אם יתברר בסופו של יום כי החקירה לא הניבה כתב אישום."
בקשה לאיסור פרסום ולקיום דיון בדלתיים סגורות מהווה חריג לעקרון פומביות הדיון, אשר סטייה ממנו תתאפשר אך ורק בנסיבות מיוחדות כפי שיפורט בהמשך.
עקרון פומביות הדיון
עקרון פומביות הדיון מעוגן בסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן –"חוק בתי המשפט"). סעיף 68(א) לחוק בתי המשפט קובע את הכלל לפיו "בית משפט ידון בפומבי", משמע: ככלל, ייערכו הדיונים בבית המשפט בדלתיים פתוחות תוך חשיפתם של כל פרטי ההליך ובכלל זה שמותיהם של בעלי הדין המעורבים בו.
עקרון פומביות הדיון מהווה את אחד מעקרונותיו המרכזיים של המשפט בישראל. מקורו של עקרון פומביות הדיון הוא בזכות הציבור לדעת, כאשר זכות זו הינה אחת מן הזכויות החוקתיות הבסיסיות במשטרים דמוקרטיים וליברליים. משפט המתנהל בפומבי מבטיח את שקיפות ההליכים בבתי המשפט – שקיפות אשר מאפשרת לציבור לבקר וללמוד את ההליך השיפוטי. חופש הביטוי, חופש הפרסום וחופש התקשורת הם נגזרותיה של זכות הציבור לדעת, בהיותה של התקשורת שלוחתו של הציבור.
עוד נאמר בבבש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל (להלן – "בש"פ תורג'מן") כי:
"ניהולו של משפט, של כל משפט – למעט חריגים – נעשה בפומבי, ופירסום ברבים של הנעשה באולם בית-המשפט אינו אלא נגזרת מאותה פומביות…פומביות הדיון המשפטי – פומביות המשמיעה מעצמה פירסום – מקיימת צורך נעלה במערכת מימשל ומשפט פתוחה. הפומביות פירושה הוא – להלכה ולמעשה – שקיפות ההליכים בבתי-המשפט ושקיפות מבטיחה בקרה שוטפת על הנעשה בבתי-המשפט. שקיפות ובקרה – אלו מילות הצופן."
עקרון פומביות הדיון אינו עקרון מוחלט, כי אם עקרון יחסי אשר יש לאזנו עם זכויות ואינטרסים נוגדים.