נוהל גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחוץ לישראל

טשורני ושות' עורכי דין

החל מיום 15/11/11 ועד ליום 30/6/2011 החליט מס הכנסה לאפשר באמצעות נוהל מיוחד, לתושבי ישראל, המחזיקים ברכוש, כספים, הון וכיו"ב מחוץ לישראל, אשר לא דיווחו לרשויות המס על קיומם של נכסים כגון דא, לדווח על נכסי חוץ לרשויות המס במסגרת הליך הקרוי "גילוי מרצון", ולמעשה לא להיות חשופים להליכים פלילים ואזרחיים כנגדם בגין אי תשלום מס.

חשוב לציין, כפי שיפורט בהמשך, כי ברשות המיסים קיים נוהל קבוע להליך גילוי מרצון מיום 10/4/2005 לפיו תושבי ישראל יכולים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת, בעניין עבירות כגון השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסיקים ועסקאות בארץ ובחו"ל. במסגרת הנוהל הקבוע ובתמורה לגילוי הם יהיו זכאים ליחס סלחני ובמרבית המקרים אף לא יוגשו כנגדם כתב אישום והכל בכפוף לקריטריונים הקבועים בנוהל הקבוע.

הנוהל הזמני לעומת זאת, מאפשר הקלות נוספות בעלות ערך מוסף נכבד יותר מאשר הנוהל הקבוע ולמעשה מאפשרות הקלות הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.

החל משנת 2003 הפכה שיטת המיסוי בישראל לשיטת מיסוי פרסונאלית, לפיה, תושב ישראל חייב במס בגין כלל הכנסותיו ללא כל קשר למקום הפקתם. דהיינו תושב ישראל אשר נצמחה לו הכנסה מנכסי חוץ מניבים חלה עליו חובת הדיווח בגין הנכסים הנ"ל.

במסגרת הנוהל הזמני, בקשה לגילוי מרצון של נכסי חוץ תועבר לוועדה המורכבת מהיועץ המשפטי, סמנכ"ל לחקירות מודיעין, סמנכ"ל לעניינים מקצועיים וסמנכ"ל לשומה וביקורת. הוועדה תבחן כל מקרה לגופו כאשר ההקלות לא ינתנו לנכסים והכנסות שהופקו כתוצאה מעבירה פלילית או למי שנתון תחת חקירה פלילית.

הנטייה לאפשר החלת הנוהל הזמני תהיה למקרים בהם ההכנסות לא מדווחות מנכסי חוץ שנרכשו מכספים שנבעו מהפקת הכנסה בישראל או בחו"ל ששולם עליה מס או שלא היתה חייבת בתשלום מס , שהתקבלו במתנה או בירושה מתושב חוץ , הכנסות לא מדווחות מנכסי חוץ, שחבות המס בגינן קיימת החל משנת המס 2003 בעקבות תיקון 132 לפקודה.

יחד עם זאת אין המדובר ברשימה סגורה ולוועדה שיקול הדעת להחליט בכל מקרה האם הוא ראוי כי הוראות הנוהל הזמני יחולו עליו.

חשוב לציין כי במקרים בהם תקבע הוועדה כי אינם מתאימים לקבל ההקלות הקבועות בנוהל הזמני לא ייעשה כל שימוש במידע לא במסגרת המישור הפלילי ולא במסגרת המישור האזרחי.

תושב ישראל שפונה להליך גילוי מרצון של נכסי חוץ ועומד בקריטריונים של הוועדה יהיה זכאי לחסינות פלילית במסגרת רשות המיסים. הוועדה תקבע לנישום שומת מס אשר לא תכלול ריבית וקנסות ואף קיימת האופציה לביטול הפרשי ההצמדה אשר נצברו.

למעשה הנוהל הזמני בשונה מהנוהל הקבוע מעניק פטור מריבית והצמדה ואף פטור מתשלום קנס גירעון שיכול לנוע בין 15% ל- 30% במסגרת הנוהל הקבוע אך לא חל במסגרת הנוהל הזמני.

יתרון נוסף אשר מקנה הנוהל הזמני הינו טיפול הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי עת פונה הנישום לוועדה.

בקליפת אגוז הנוהל הקובע

במסגרת הנוהל הקבוע מטופלות עבירות של השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסיקים ועסקאות בארץ ובחו"ל, כמו גם עבירות בקשר ליבוא ויצוא. הרוצה להגיש בקשה לגילוי מרצון במסגרת הנוהל הקבוע נדרש להגיש בקשה כנה אשר לא בוצעה ו/או מתבצעת חקירה ובדיקה בגינה ולמעשה לרשות מעולם לא היה ואין כל מידע בנוגע לנישום ו/או לתאגיד ו/או לכל מי שיש לו נגיעה להליך הגילוי מרצון.

במסגרת הנוהל הקבוע עת אושרה הבקשה לגילוי מרצון לא יינקטו סנקציות פליליות כנגד המבקשים והם יופנו לגורם אזרחי על מנת לשלם את המס שלא שולם בגין הנכסים שלא הוצהרו מעולם.

על מנת לקבל חסינות פלילית קבעה רשות המיסים בנוהל קריטריונים שעל המגלה מרצון לעמוד בהם: הגילוי יהיה כן, מלא ונאות, החסינות תחול רק לגבי המידע שנמסר וסכום המס אותו שילם במסגרת הליך הגילוי מרצון. הסרת המחדל על ידי תשלום המס, תהיה תוך פרק זמן קבוע מראש, לרבות תשלום הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים על ידי כל הגורמים הרלוונטיים לבקשה. הגילוי מרצון לא יחול על עבירות בסיסיות כגון אי הגשת דוחות וניכויים. החסינות תינתן רק בתחום עבירות המס.

גם כאן בדומה לנוהל הזמני במקרה בו לא אושרה הבקשה לגילוי מרצון לא יעשה כל שימוש במידע שנחשף במסגרת הבקשה אלא במידה וקודם לכן התנהלה חקירה ו/או בדיקה בגין הנכסים האמורים.  אולם יש להיזהר! שכן היה והופר אחד התנאים שלהליך הגילוי מרצון על ידי הנישום המידע לא יישאר עוד חסוי והרשות תוכל לעשות במידע כרצונה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי.

 

כותבת: רקפת דובריש לוי, עו"ד