יבואן זעיר לכלי רכב

רקע / מטרות / סוגי יבואנים

החוק – "חוק רישוי שירותים ומקצעות בענף הרכב (התשע"ו-2016)" כולל למעלה מ 250 סעיפים.

פורסמו גם תקנות לחוק : "תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע"ו 2016 , תקנות רישוי שירותים ומקצעות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו ותיווך בייבוא אישי, התשע"ז-2017.

עד היום החוק עבר 7 תיקונים וממשיכים להיות עדכונים ותיקונים גם בימים אלה.

החוק מסדיר את עיסוקם של 3 סוגי יבואנים מסחריים :

1. יבואן ישיר – מי שקשור בהסכם ישירות עם יצרן רכב (יבואנים וותיקים) לדוגמא : כלמוביל, חברת מאיר, סמל"ת וכו'.
2. יבואן עקיף – מי שהתקשר בהסכם עם סוכן מורשה של יצרן הרכב (נקרא גם "יבוא מקביל") לדוגמא : אוטו מקס, גז פרו וכו'.
3. יבואן זעיר – מי שהתקשר בהסכם בכתב  עם מוכר רכב והמוכר מתחייב כי לרכב אין תאונות ואין ריקולים פתוחים.

מאמר זה נתמקד בעיקר ביבואן הזעיר

הגדרת יבואן זעיר עפ"י היא : "מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם אדם במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי סעיף 41 לחוק".

על מנת להיות זכאי לקבל רישיון יבואן זעיר יש לעמוד בשני תנאים מצטברים עיקריים :

1. להוכיח כי למבקש יש הון עצמי שלא פוחת מ 800,000 ₪. 
2. להוכיח כי המבקש התקשר עם מוכר בחו"ל המתחייב למכור לו את הרכבים שירכוש ממנו – ללא תאונות וללא ריקולים (באמצעות הסכם בכתב).

ישנם תנאים נוספים, אולם אלו שני התנאים העיקריים.

ניתן להגיש בקשה לקבלת רישיון יבואן זעיר כעוסק מורשה או כחברה או כשותפות רשומה.

נכון להיום עפ"י סעיף 44(ב) לחוק , יבואן זעיר רשאי לייבא עד 20 כלי רכב בכל שנה קלאנדרית.

סוגי הרכבים שהיבואן הזעיר רשאי לייבא רכבים הינם : רכב פרטי, רכב מסחרי- כלומר גם משאיות וטנדרים, בהתאם לסעיף 33(א) לחוק.

יבואן זעיר צריך להגיש "בקשה לרישיון יבוא רכב" בהתאם לפי סעיף 31 (א) לחוק בטרם ייבוא הרכב – רק לאחר קבלת "רישיון יבוא" ממשרד התחבורה ניתן להשיט את הרכב לישראל.

הערה – במידה ורכב נכנס לישראל ללא רישיון יבוא, היבואן עובר על החוק וצפוי לסנקציות שונות כאשר הראשונה והמהירה ביותר הינה תשלום קנס ע"ס 5% משווי הרכב (כאשר הרכב במכס). במידה והיבואן הביא שני רכבים ושניהם ללא רישיון יבוא- אז הוא ישלם קנס 5% על הרכב הראשון וקנס 10% על הרכב השני.

הערה נוספת – לעניין רכבים מסחריים כגון משאיות וטנדרים- ישנם דגמים מסוימים של משאיות שלא ניתן לייבא, בעיקר דגמי משאיות שאינם מיובאים ע"י יבואן ישיר.

בטרם רכישת רכב (כל סוג רכב) חובה לבדוק טרם הרכישה אם הרכב עומד בתנאי החוק ולוודא כי בידי היבואן מלוא המסמכים הנדרשים על מנת שהרכב יירשם בישראל.

יבואן זעיר (וכל יבואן מסחרי אחר) רשאי לייבא רכב לישראל עד 12 חודשים מתאריך הייצור (בפועל מדובר על 10 חודשים) ועל כן חשוב מאוד לבדוק את תאריך הייצור טרם רכישת רכב.

בנוסף יש לשים לב לתאריך הרישום הראשוני במדינת הייצוא (כלומר בחו"ל) משום שלעיתים קרובות יכול להיות פער של מס' חודשים בין הייצור לבין העלייה לכביש.

"מוקש" נוסף הינו תקנה 282 לתקנות התעבורה – אשר לפיה יש לבצע רישום סופי של הרכב על כבישי ישראל לא יאוחר מתום 12 החודשים מתאריך הייצור של הרכב. לדוגמא, במידה והיבואן "נזכר" שלא רשם את הרכב ברישום סופי שבוע לאחר תום תקופת 12 החודשים – הוא לא יוכל לרשום את הרכב בישראל וייאלץ לייצא אותו חזרה לחו"ל ( אתם קוראים נכון).

מאמר זה לא דן בכל החובות של היבואן הזעיר אולם ראוי להדגיש כי מדובר בחובות רבות  גם מכח חוקים רבים אחרים לרבות חוק הגנת הצרכן וכו'.

יש להדגיש – יבוא רכב ושיווקו טומן בחובו הזדמנויות, אולם לצד זאת יש המון חובות ודרישות שעל היבואן למלא טרם מכירת רכב ללקוח ושירות לתת ללקוח גם לאחר מכירת הרכב.

חובות של היבואן הזעיר: 

פרק ד': ייבוא רכב , סימן ג': חובות יבואן מסחרי;

פרק ה' לחוק: חובות משווק רכב;

בקצרה חובה על היבואן הזעיר : 

• למסור מידע מוקדם על הרכב ללקוח (ק"מ, מועד עלייה לכביש בחו"ל ,אחריות, שנת ייצור, וכו' ).
• היבואן הזעיר צריך לדווח למנהל על כל שינוי שיש בחברה.
• דיווח על הון עצמי עד 31 ליולי כל שנה.
• דיווח מיידי על ירידה בהון עצמי ובעקרון "עסק חי".
• למסור תעודת אחריות בעברית.
• לדווח לקונה על נזק שנגרם לפני המסירה ובכלל גם נזק שתוקן.
• היבואן הזעיר יצטרך לשלם עבור "עליוית  נלוות" (אם ישנן) לצורך קבלת שירות ממוסכי היבואן הישיר בהתאם לס' 53 לחוק. 
• ליידע את הלקוח על זכותו לקבל ערבות בנקאית ככל ושילם מעל 20% משווי ההזמנה.
• לעשות הסכם בכתב עם פרטים מלאים של הרכב לרבות מס' שילדה, רמת גימור, צבע, ארץ ייצור, מחיר סופי, רשימת מוסכי שירות וכו'.

עיצומים כספיים ועונשין : פרקים יא' ו-יב' לחוק סעיפים 195 – 221:

ניתן לבטל את הרישיון אם לא עומדים בתנאיו בכל מועד (חלק מהמקרים: הפר תנאי מתנאי הרישיון,ניתן צו כינוס/פירוק, הופר תנאי מתנאי הרישיון,הורשע בעבירה פלילית/הוגש כתב אישום ועוד…).

עיצום כספי ליבואן זעיר : הסכום הבסיסי לחברה: 150,000 ש"ח (ליחיד:100,000) יכול לחול בעניינים הבאים: העברת הרישיון לאדם אחר (עלול להיחשב גם עבירה פלילית) ,ניגוד עניינים, לא מילאת אחרי ההוראות להודיע על ריקול,לא דיווחת על אירוע שלדעת הרו"ח עלול לגרום לירידה בהון העצמי, לא עמדת בדיווח על ההון העצמי.

50% מהסכום הבסיסי: אם לא מסרת מידע ללקוח (כגון: מס' קילמוטרים, שנת ייצור ומועד עלייה לכביש בחו"ל , ריקול ותקופת אחריות), לא תיאר באופן מלא ונכון רכב שהוא מוכר, לא מסר לקונה הוראות שימוש ורשימת מוסכים (ס' 83).

25% מסכום הבסיס: אם לא פרסמת את תנאי ההתקשרות שלך עם מוסך (ס' 58א), לא התקשרת בהסכם בכתב עם הקונה ולא מסרת לו העתק.

10% מהסכום הבסיסי: לא הבאת חשבונית לקונה,לא דיווחת למנהל על ריקול.

5% מהסכום הבסיס: לא הצגת את הרישיון בעסק, לא פרסמת הודעה על ריקול לציבור או לא הפנת את הלקוחות למוסך, לא פרסמת רשימה עדכנית של מוסכי ההסדר שלך או שלא דיווחת למנהל על שינוי.

לפני שמטילים את העיצום המנהל צריך ליתן הודעה על כוונתו להטיל עיצום, ויש זכות תשובה תוך 45 ימים מיום קבלת ההתראה. (יש כפל קנס, כלומר לא מסרת מידע ללקוח על 5 רכבים – יוטל עליך קנס פי חמש ).

לצד זאת יש להדגיש כי "המנהל" (במשרד התחבורה) יכול להפחית מסכומי העיצום הכספי.

יש סנקציות פליליות : מי שנתן שירות ללא רישיון או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, יבואן מסחרי שהתנה את התקשרותו עם מוסך, מי שמכר או שיווק רכב שיובא וטרם ניתן לגביו רישיון רכב והוא אינו משווק רכב, אם זה תאגיד- קנס פי 3 מהסכום, אם אדם – מאסר שנה וחצי או קנס.

אחריות נושא משרה: נושא משרה חייב לפקח ולנסות ככל הניתן למנוע עבירות- מחצית הקנס שיינתן כאמור לעיל – אם נעברה עבירה ע"י תאגיד – חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובה – אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

 

בברכה,

רועי ארפי,עו"ד.