תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק בתי המשפט (תיקון מס'…) (בוררות חובה) (הוראת שעה), התשע"א-2011

ב. עיקרי החוק המוצע והצורך בו

על המערכת השיפוטית במדינת ישראל מוטל נטל שיפוטי כבד ובלתי רגיל בהשוואה למערכות שיפוטיות בעולם. נטל זה גורם להתמשכות בלתי רגילה של הליכים ולעומסים קשים המשליכים בראש ובראשונה על זכויות המתדיינים ואף פוגעים בתדמית בית המשפט.

הצעת חוק זו באה על רקע מצב דברים מוקשה זה ובהתאם מבקשת היא להביא להקלה בו. זאת, באמצעות הנהגת בוררות חובה בסוגי תביעות אזרחיות המוגשות לבתי משפט השלום תוך תיקונו לצורך כך של חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט).

על-פי המתווה המוצע בהצעת החוק יוסמכו נשיא בית משפט שלום או סגנו, להורות בתנאים מוגדרים ובלא צורך בהסכמת בעלי הדין, על בירורה של תובענה אזרחית שהוגשה לאותו בית משפט בפני בורר לפי הוראות ההסדר המוצע (להלן – בוררות חובה). מוצע כי בוררות חובהתתנהל בהתאם לדין המהותי ולדיני הראיות אף שלא בהכרח בהתאם לסדרי הדין החלים בבית המשפט וכי יחולו עליה הוראות שונות של חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק הבוררות), אף שלא כולן. הבוררות תנוהל כאמור על-ידי  עורך דין בעל ניסיון מקצועי בעריכת דין המכשירו להתמנות לשופט בית מחוזי אשר נתקיימו בו גם תנאי כשירות נוספים שקובעת ההצעה, אף שבתנאים מסוימים יוכל לנהל אותה גם בורר אחר שהוא עורך-דין בעל ותק מקצועי כאמור עליו הסכימו הצדדים. פסק הבוררות יהיה טעון אישור בית המשפט ובמקביל יהיה נתון לערעור בזכות לבית המשפט ממנו הועברה התובענה.

להלן ביתר פירוט עיקרי המתווה המוצע בהצעת החוק:

1. העברת תובענה אזרחית לבוררות חובה – לפי המוצע יהיה נשיא בית משפט שלום או סגנו, רשאי להורות כי תובענה אזרחית שהוגשה לאותו בית משפט תתברר במסגרת של בוררות חובה. יצוין כי הסמכות להעביר תובענה אזרחית כמתואר אינה חלה על כל סוגי התובענות המוגשות לבית משפט השלום. כך, למשל, היא לא חלה על תובענה לפיצוי בגין נזק לגוף (לעניין סוגי התובענות עליהן לא יחול ההסדר המוצע, ראה סעיף 79ב1(ב) שמוצע להוסיף בחוק בתי המשפט), ואינה חלה על תובענה הנמצאת בסמכותו הייחודית של בית דין מינהלי, כהגדרתו בחוק בתי דין לעניינים מינהליים, התשנ"ב-1992. זאת ועוד, שר המשפטים יהיה רשאי להגביל בצו, את סוגי התובענות עליהן תחול בוררות חובה, מעבר להגבלות הקבועות בחוק המוצע.

ככל שאמורים הדברים בשיקולים לעניין העברת תובענה אזרחית לבוררות חובה מוצע כי בבוא נשיא בית משפט השלום או סגנו להחליט על העברה כאמור, עליהם לשקול אם התובענה עשויה להתברר ביעילות בבוררות חובה, בין היתר בהתחשב במורכבותן של השאלות המשפטיות או העובדתיות המתעוררות במסגרת התובענה (סעיף 79ב2(א) שמוצע להוסיף בחוק בתי המשפט). במסגרת זו אף נקבעו (בסעיף 79ב2(ב)) נסיבות בהן הנשיא או סגנו לא יורו על בירור תובענה אזרחית בבוררות חובה ובהן, למשל, שעה שהתובענה מעלה שאלה משפטית עקרונית, תקדימית, בעלת רגישות או שקיימת חשיבות להכרעה של בית המשפט לגביה.

החלטת נשיא בית משפט השלום או סגנו להורות על בירור תובענה בבוררות חובה תהיה ניתנת לערעור (סעיף 79ב3 שמוצע להוסיף בחוק בתי המשפט).

2. הבורר – לפי המוצע תתנהל בוררות החובה בפני בורר הנכלל ברשימת בוררים שתיקבע בידי שר המשפטים לפי המלצתה של ועדה מייעצת בראשות שופט בדימוס. רשימת הבוררים תורכב מעורכי דין העומדים בתנאי הכשירות לכהן כבורר בבוררות חובה (סעיף 79ב4 שמוצע להוסיף בחוק בתי המשפט). יצוין כי מינויו של בורר יכול שיתייחס לכל סוגי התובענות או לתובענות בתחום מומחיות אחד או יותר וכן יכול הוא להתייחס לכל שטח המדינה כולה או למחוז שיפוט אחד או יותר בה (סעיף 79ב4 האמור).

בשים לב למהות התפקיד של בורר בבוררות חובה כמו גם לסמכות ההכרעה הנתונה לו במסגרת של בוררות חובה, מוצע כי תנאי הכשירות בהם יצטרך המבקש לכהן כבורר בבוררות חובה לעמוד יכללו, בין היתר, חברות בלשכת עורכי הדין, ניסיון מקצועי בעריכת דין שמכשירו להתמנות כשופט מחוזי וכן עמידה בסטנדרטים של התנהגות נורמטיבית שעיקרם העדר עבר פלילי ועבר משמעתי, בגינם אין הוא ראוי לכהונה, כמו גם העדר ניגוד עניינים. כן מוצע, כי לאורך התקופה בה נכלל הוא ברשימת הבוררים, יהיה הבורר נתון לבקרה ופיקוח מצד הועדה המייעצת, כך שבמקרים המתאימים ניתן יהיה להוציא מן הרשימה את מי שאינו ראוי עוד להיכלל בה.

לצד ההקפדה על תנאי הכשירות כמתואר מוצעת גם חלופה, לפיה יהיה העיסוק כבורר בבוררות חובה עיסוק יחיד, וזאת בין היתר על רקע החשש האינהרנטי לניגוד עניינים באם יותרו במקביל עיסוקים נוספים, ובמרכזם כמובן עיסוק בעריכת דין. בהמשך לכך, אף מוצע להחיל לעניינו של הבורר בבוררות חובה בתום תקופת כהונתו את הוראות חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969. במקביל, מוצעת חלופה נוספת לפיה העיסוק כבורר בבוררות חובה לא יהיה עיסוק יחיד, קרי – לא יחול ייחוד עיסוק על הבורר.

אשר למינוי בורר בתובענה מסוימת שנקבע לעניינה כי תתברר בבוררות חובה, מוצע כי הוא ימונה בידי בעלי הדין מתוך רשימת הבוררים ואם לא עשו כן בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בידי המשפט. עם זאת ובמגמה להתחשב גם במסגרת ההליך של בוררות  חובה ברצונם המשותף של בעלי הדין, מוצע לאפשר סטייה מההסדר המתואר ולקבוע כי באישור נשיא בית משפט השלום או סגנו, הם יהיו רשאים למנות בורר שאינו נכלל ברשימה ובלבד שמתקיימים בו תנאי הניסיון המקצועי הדרושים לשם מינוי לרשימת הבוררים.

3. הדין החל על הבוררות – לפי המוצע תתנהל בוררות החובה לפי הדין המהותי ודיני הראיות אך הבורר לא יהיה קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית המשפט אלא אם קבעו הצדדים או השופט הדן בתובענה אחרת (סעיף 79ב14 שמוצע להוסיף בחוק בתי המשפט). עוד מוצע כי על בוררות חובה לא יחולו כל הוראות חוק הבוררות, אלא רק ההוראות הנחוצות לעניינה (סעיף 79ב13).
4. פסק הבוררות – הערעור עליו ואישורו – בהתאם להוראת סעיף 23 לחוק הבוררות הנמנית עם הוראות חוק האמור אשר יחולו על בוררות החובה, יהיה צורך באישורו של הפסק על-ידי בית המשפט כאמור. בשים לב לכך כי על הפסק בבוררות חובה ניתן יהיה גם לערער בזכות בפני בית משפט השלום שהורה על העברת התובענה לבוררות חובה, מוצע הסדר משולב ולפיו אם הוגש ערעור על הפסק בבוררות החובה יחליט בית המשפט הדן בערעור גם באישור פסק הבורר לפי סעיף 23 לחוק הבוררות. אם לא הוגש ערעור כאמור יובא פסק הבורר בפני בית השופט הדן בתובענה לצורך אישורו (להסדר לפרטיו ראה סעיף 79ב1 המוצע).

מן הראוי לציין כי ככל שאמורים הדברים בערעור על פסק הבוררות יהיו נתונות לבית המשפט הדן בו הסמכויות הנתונות לבית המשפט הדן לראשונה בתובענה, לרבות שמיעת עדויות והבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לשם בירור הערעור.

(תיקון מס

5. שכרו של הבורר והוצאות הצדדים – בהיבטים אלה דן סעיף 79ב18 בהצעת החוק ולפי המוצע בו יהיה שכרו של הבורר בבוררות חובה בשיעור שיקבע השר. שכרו של הבורר ישולם בידי הנהלת בתי המשפט אשר תעביר אליו את סכום האגרה ששולמה בגין הגשת התובענה ויתרתו ישולם מאוצר המדינה (סעיף קטן (א) בסעיף האמור).
6. ההסדר המוצע – הוראת שעה ההסדר המוצע מתאפיין בראשוניות ובחדשנות. לפיכך על-פי ההצעה יעמוד החוק המוצע בתוקפו עד תום חמש שנים מיום תחילתו.

ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 יתוקן בהתאם לנוסח שלהלן.

ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה ועל התקן המנהלי במשרדי הממשלה

שכרו של הבורר ישולם בידי הנהלת בתי המשפט אשר תעביר אליו את סכום האגרה ששולמה בגין הגשת התובענה ויתרתו ישולם מאוצר המדינה.