מס הכנסה  – כללים בסיסיים, ניהול חשבונות והליכי שומה

טשורני ושות' עורכי דין מיסים

1. שנת מס בישראל הנה בין 1.1- 31.12 של אותה שנה. בגין שנת מס זו מחויבים הנישומים להגיש דוח על הכנסותיהם ורווחיהם, לרבות חברות ישראליות או חברות שנשלטות על ידי ישראלים המתגוררים בארץ או תאגידים אחרים, אך למעט מי שנקבע לו פטור ספציפי מהגשת דוחות. בהתאם לסעיף 131 קובע כי יחיד תושב ישראל חייב בהגשת דוח שנתי על הכנסותיו. סעיף 134 א קובע כי שר האוצר רשאי לפתור נישומים מהגשת דוח שנתי . התקנות שהותקנו מכוח סעיף זה פוטרות חלק מהנישומים מהגשת דוח שנתי כאשר הפטור הנפוץ ביותר הנו לגבי שכירים (הכנסות בהתאם לסעיף 2.2 לפקודת מס הכנסה) המשתכרים בשנה פחות מ-550,000 ₪.
2. לגבי דוח שנתי ליחיד, נדרש להגיש את הדוח השנתי עד ליום 30.4 של השנה העוקבת ולגבי מי שמנהל ספרים על פי השיטה הכפולה, עד ליום 31.5 לשנה העוקבת.
3. הגשת הדוח השנתי על ידי הנישום נחשבת לשומה עצמית "00", המדובר בהצהרה של הנישום על הכנסותיו או הכנסת התאגיד בבעלותו או ניהולו. בעצם פקיד השומה לא ביצע כל בדיקה להצהרה זו ולכן מדובר בשומה עצמית בלבד.
4. לשלטונות מס הכנסה ניתנות 3 שנים מתום שנת המס בה הוגש הדוח השני, לבדיקת השומה ולאישורה. במידה ולא ערער פקיד השומה על השומה העצמית בפרק זמן זה, כי אז ישונה קוד השומה ל "01" שומה סגורה. לאחר אישור השומה, לא ניתן לדון בשנת מס זו למעט במקרים חריגים ובאישור נציבות מס הכנסה.
5. במידה ומס הכנסה אינו מקבל את השומה העצמית בפרק הזמן של 3 שנים מתום שנת הגשת הדוח , כי אז מתקיים דיון עם הנישום ובמידה ושלטונות מס הכנסה יגיעו להסדר עם הנישום, תתקבל "שומה בהסכם" לגבי אותה שנת מס וקוד השומה ישונה ל –"02".
6. במידה והנישום ושלטונות מס הכנסה לא הגיעו להסכם , יוציא פקיד השומה , שומה חדשה בהתאם להחלטתו , בדרך כלל השומה מנומקת על ידי פקיד השומה. במקרה  זה קוד השומה יהיה "03" שומה לפי מיטב השפיטה.
7. שלב ב'  – הנישום שלא קיבל את עמדת פקיד השומה רשאי להגיש השגה על שומה זו בתוך 30 ימים מקבלת השומה בשלב א'. חשוב לזכור כי במידה ויצאה שומה 04 לפי מיטב השפיטה בהעדר דוח, ההשגה הנה הגשת דוח בפועל היות ולפקיד השומה אין שומה עצמית של הנישום.
8. הדיון בהליך ההשגה, הנו מעין שיפוטי, לנישום ניתנת זכות הטיעון בע"פ (סעיף 158א). חשוב לזכור שמפקח מס הכנסה שדן בשלב א' לא יהיה זה שידון בהשגה בשלב ב'. במידה ובשלב ההשגה תהיה הסכמה עם פקיד השומה תצא שומה 07 שומה בהסכם לאחר השגה. במידה ולא תהה הסכמה, יוציא פקיד השומה שומה 09.
9. ניתן לערער לבית המשפט המחוזי על שומה זו ולאחר פסיקת בית המשפט המחוזי ניתן לערער גם לעליון.
10. במידה והנישום לא הגיש דוחות שנתיים למרות שנדרש לעשות כן,  יוציא פקיד השומה , שומה לפי מיטב השפיטה  בהעדר דוח. קוד השומה במקרה זה הנו "04".
11. חשוב לזכור כי לגבי תאגידים, נדרש הנישום לבקר את חשבונותיו על ידי רואה חשבון ישראלי, אשר מחווה את דעתו על הדוחות הכספיים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בישראל ועל דוח ההתאמה למס הכנסה. דוח שיוגש לרשויות המס ללא חוות דעת רואה חשבון יחשב לדוח סתמי ולא כדוח שהוגש.
12. בהתאם לסעיף 130 לפקודת מס הכנסה מחויבים נישומים לנהל חשבונות בהתאם להוראות ניהול ספרים, כאשר נישומים להם הכנסה מעסק או ממשלח יד כפופים להוראות ניהול ספרים אלו ומחויבים לפעול על פיהם.
13. לפקידי השומה ניתנת האפשרות לפסול את ספרי החשבונות של נישומים וזאת כאשר קיימת סטייה מהותית לעניין הכנסות הנישום וכאשר לא עמד הנישום בהוראות ניהול ספרים החלות על עסקו. סעיף 130 ב קובע כי פקיד השומה רשאי לפסול את ספרי הנישום ולא לקבלם במידה וקיימת סטייה מהותית או ליקויים טכניים בניהול ספרי הנישום.
14. בהתאם לסעיף 145 ב לפקודת מס הכנסה , רשאי פקיד השומה לפסול את ספרי הנישום וזאת במידה ונתפס באי רישום תקבול בספריו. עבירה טכנית זו הנה שכיחה מאד ובדרך כלל תהווה סיבה לפסילת ספרים. חשוב לזכור שגם אם הנישום פעל בתום לב ולא בכוונה להונות את רשויות המס, עדיין נחשב הדבר לחמור מאד וברוב המקרים יפסלו ספרי הנישום.
15. על פסילת פנקסים ניתן לערער בתוך 30 ימים לבית המשפט המחוזי באזור המגורים או לועדת ערר לקבילות פנקסים בתוך אגף מס הכנסה.
16. לכל שלב בדיונים עם רשויות מס הכנסה חשוב להסתייע ברואה חשבון או עורך דין.