מס שבח הורשה
לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה רכישה) התשכ"ג- 1963 חלוקת נכסי מקרקעין בין יורשים נחשבת כארוע מס אולם חלוקה ראשונה של נכסי העיזבון בין יורשים לא תחשב כמכירה בהתאם לסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) וזאת רק במידה שבחלוקה הנ"ל לא ניתנה תמורה כספית כלשהי.
מקרים בהם נקבע כי לא יחשבו כחלוקה ראשונה כאמור בחוק:
- מצב בו ילידים יורשים מאפשרים להורה האלמן ליהנות מהנכסים והפירות אותם ירשו עד למותו של ההורה האלמן שנותר. לאחר מות ההורה האלמן מבקשים היורשים לחלק את נכסי העיזבון ביניהם. במצב דברים זה נקבע כי במידה והעמידו הילדים היורשים את הרכוש אותו ירשו לשימוש ההורה שבחיים יש לראות בכך כאילו השהו את השימוש בזכויותיהם לטובת ההורה שנותר בחיים ואין הדבר ייחשב כ"חלוקה ראשונה".
- מקרים בהם מתבצעת חלוקה בעין של הנכסים בין היורשים השונה מחלקת לפי צו הירושה עלולה להביא למצב בו נטל ההוכחה יועבר לידי היורשים וזאת על מנת שיוכיחו שהחלוקה ביניהם נעשתה ללא כל תמורה נוספת מחוץ לנכסי העיזבון. כך למשל נקבע במקרה בו שני היורשים ירשו שתי דירות כאשר דירה אחת שווה פי שלושה מהדירה האחרת. היורשים חילקו ביניהם כך שכל אחד יקבל דירה על שמו. למעשה היה מדובר בחלוקה שאינה מאוזנת אך היות וניתן הסבר הגיוני לפערי השווי נקבע כי החלוקה הנ"ל תחשב לחלוקה ראשונה ולכן לא תמוסה.
- מקרים בהם התמהמהו היורשים שנים רבות וביצעו פעולות רבות בנכסים לא יתאפשר להחיל את סעיף 5(ג)(4) על החלוקה המתבקשת לאחר חלוף זמן רב וביצוע פעולות בנכסים. כך למשל מצב בו חלפו 40 שנה מיום קבלת הירושה ובוצעו בנכסים פעולות והעברת זכויות למיניהן גם אם בוצעו בתוך המשפחה לא ניתן יהיה לומר כי מדובר בחלוקה ראשונה.
- קיים מצב בו שני עזבונות של הורים לא יראו כעיזבון אחד מפאת העובדה שהחלוקה בעיזבון אחד כל שהו הסתיימה. היה והלך לעולמו אחד מבני הזוג והוריש רכושו לילדיו כאשר לבן הזוג השני חלק ברכוש הנ"ל, ולאחר מכן הלך לעולמו בן הזוג השני שהוריש רכושו לאותם הילדים במצב זה אם הסתיימה חלקות העיזבון של ההורה הראשון לא ניתן יהיה לצרפו לחלוקת העיזבון של בן הזוג השני.
- מקרים בהם החלטת המשפחה היורשת נכסי העיזבון להמשיך ולהתחשב בצרכים המיוחדים של בני המשפחה לא יראו בשימוש שנעשה חלוקה ראשונה שכן אין בהחלטה ויתור אמיתי על הזכויות הרכושיות שהתקבלו מכוח הירושה.
- חלוקת עיזבון ראשונה יכולה להתבצע בשלבים בעיקר במקרים בהם ישנם יורשים רבים לעיזבון או קיימים נכסים רבים לעיזבון. אם למשל נקבע בין היורשים הסכם חלוקה אולם הוחלט שלא לממשו אלא לשנותו וזאת גם אם עברו שנים רבות יראו בכך כחלוקה ראשונה וזאת כל עוד ההסכם עצמו לא בוצע ולא התבצעה חלוקת כספים כל שהיא.
- במצב בו בנכסי העיזבון מתקבלות מניות של חברה וברצון היורשים לפרק את החברה ולמעשה לפרק את איגוד המקרקעין, נקבע כי במידה והליך הפירוק הוא חלק מהליך כולל של הסכם בין היורשים לחלוקת העיזבון יש לראות בנכסי החברה שהתקבלו אגב הפירוק כנכסי עיזבון חלף המניות ולמעשה אין לראות בכך כחלוקה ראשונה. כתוצאה מהאמור לעיל חלוקה ראשונה תחשב בעת חלוקת נכסי העיזבון ולא בעת פירוק החברה. החריג לכך הוא מצב בו יורשי העיזבון המשיכו לנהל את החברה ולהפעילה ורק לאחר שנים בקשו לפרקה במצב דברים זה יראו את הפירוק כחלוקה ראשונה ולא את החלוקה עצמה של הנכסים באיגוד המקרקעין.
כותבת – רקפת דובריש – לוי, עו"ד
אופיר טשורני ושות' משרד עורכי דין