היבטי מס ערך מוסף וכן מיסוי בהתאם לפקודת מס הכנסה
מבוא
- בשנים האחרונות החל להתרחב השימוש והמסחר באמצעים דיגיטליים, באמצעות טכנולוגיה מבוזרת ויצירת יחידות דיגיטליות ממוחשבות אשר שייכות לאדם או גוף מסוים תחת ארנקים אלקטרוניים .
- השייכות לאדם / גוף מסוים מוגנת באמצעות טכנולוגיית קריפטו (קריפטולוגיה) המבוססת בלוקצ'יין (BLOCKCHAIN).
- יחידה דיגיטלית יכולה לשמש כמטבע דיגיטלי / מטבע וירטואלי, כאשר בשנים האחרונות ניתן לעשות שימוש במטבעות וירטואליים אלו לצורך רכישת מוצרים ושירותים בדומה לשימוש בכרטיסי אשראי למיניהם ובכל מטבע אחר.
- בשונה ממטבעות אחרים , מטבע דיגיטלי עובר תהליך מרגע ייצורו (בכרייה) , מכירתו לאחרים בתמורה כספית , שימוש במטבע הדיגיטלי כנגד מוצר או שירות וכן מסחר בו עד הפיכתו למטבע כספי אחר בתמורה למטבע דולרי או מטבע אחר.
- לכל שלב קיים מיסוי אחר במדינת ישראל, כאשר אופן הפעילות קובע את המס שיחול וכן באם יחול מס ערך מוסף.
- חשוב לזכור שקיימת חובת דיווח!! בדוח השנתי לצרכי מס על כל פעולה שבוצעה במטבעות וירטואליים (מטבע קריפטו) , כך שמכירת מטבע וירטואלי חייבת בדיווח בדיוק כמו שמכירת נכס מקרקעין במסגרת עסקת נדל"ן חייבת בדיווח במסגרת הדוח השנתי.
- חשוב לזכור , שהפסדים הנובעים מירידה בשווי מטבע קריפטו ניתנים לקיזוז כנגד רווח עתידי , ולכן חשוב לשמור מסמכים המעידים על כך (רשויות המס מחייבות בכל מקרה תיעוד ורישום של עסקאות).
אמצעי תשלום מבוזר (מטבע וירטואלי / מטבע דיגיטלי) קביעת מטבע / נכס
- לצורך קביעת המס שחל במקרה של שימוש במטבע וירטואלי, חשוב לקבוע באם מדובר ב"נכס" או ב"מטבע" בהתאם להגדרתו לצורך פקודת מס הכנסה.
- במסגרת פקודת מס הכנסה אין הגדרה למטבע ובטח לא למטבע וירטואלי. לצורך זה אנו נדרשים להיעזר בחוק בנק ישראל , תש"ע 2010 והגדרותיו. במסגרת חוק זה מוגדר "מטבע" – השקל החדש. "מטבע חוץ" – שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל.
- אמצעי התשלום הוירטואלי / דיגיטלי אינו עונה על אחת מהגדרות אלו המפורטות בחוק בנק ישראל והגדרותיו ולכן הוא אינו מטבע כי אם "נכס" לצרכי מס. לדבר זה השלכות מס מרחיקות לכת בהתאם לפקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף.
- השלכות המס בהתאם לפקודת מס הכנסה ובהתאם לחוק מע"מ
- לאחר שהגענו למסקנה שמטבע וירטואלי הנו "נכס לצרכי מס ולא מטבע, אנו נכנסים לתכולת סעיף 88 לפקודת מס הכנסה אשר ממסה "נכס" באם הוא מוחשי או לא מוחשי, כאשר אמצעי תשלום מבוזר מהווה רכוש של אדם ולכן נכלל בהגדרת "נכס".
- מסחר במטבע וירטואלי כגון ביטקויין BITCOIN או לייטקוין LITECOIN, שלא מגיע לדרגה של עסק בהתאם למבחנים שנקבעו , ימוסה כהכנסה הונית ויחויב במס רווח הון בהתאם לשיעורי המס הקבועים בסעיף 91 לפקודת מס הכנסה ( בדרך כלל 25% מס בגין הרווח).
- במידה פעילות ומסחר במטבע וירטואלי מגיעות לכדי עסק, וסווגו הכנסותיו כהכנסות מעסק וימוסו בהתאם לשיעורי המס החלים על הכנסה מעסק (סעיפים 121,126 לפקודת מס הכנסה).
- יכול ויהיה שילוב בין שיעורי מס , הכל תלוי באם מדובר בעסק או בפעילות שאינה עסקית.
חוק מס ערך מוסף
- אמצעי תשלום מבוזר (מטבע דיגיטלי / מטבע וירטואלי) אינו מטבע או נייר ערך או מסמך סחיר לצרכי מע"מ . פעילות זו הנה פעילות פיננסית ולכן עוסק בתחום של מטבעות וירטואליים יירשם כמוסד כספי לצרכי מע"מ בהתאם לסעיף 4 לחוק מע"מ.
- מי שעסקו בכריית אמצעי תשלום מבוזר (מיינינג) יסווג כעוסק וכך ירשם לצרכי מס ערך מוסף.
- תמורה המשולמת באמצעות מטבע וירטואלי תהה חייבת במס ערך מוסף , ומחיר העסקה יקבע בהתאם לסעיף 10 לחוק מע"מ.
- הכנסות שיצמחו לעסק מעליית שווי מטבע וירטואלי ככל שיהיו כאלו, לא יהיה חייב בתשלום מס ערך מוסף, למעט אלו העוסקים בהמרה מכירה ומסחר באמצעי תשלום כאלו , והפעילות מגיע לדרגה של עסק בהתאם למבחנים שנקבעו.
משרד דהאן טשורני ושות' רואי חשבון מתמחה בייצוג ברשויות המס בתחום הפיננסי לרבות נותני שרותים פיננסיים ומסחר במטבעות וירטואליים.