כתב אישום בישראל

איילת כרמלי, עו"ד(רו"ח)

טשורני ושות'

מהו כתב אישום?

כתב אישום הוא מסמך אשר מתאר אירוע או מספר אירועים שבמהלכם בוצעה עבירה פלילית אחת או יותר.

כתב האישום הוא המסמך הפותח את ההליך הפלילי והוא מוגש על ידי המאשימה – היא המדינה.

מבנה כתב האישום

כתב האישום הוא בעל מבנה קבוע ובו ארבעה חלקים עיקריים:

א.         כותרת

בכותרת כתב האישום מצוינים הפרטים הטכניים של האישום שהם: שם בית המשפט אליו מוגש כתב האישום, פרטי המאשימה ובא כוחה ופרטי הנאשם ומענו.

ב.         העובדות

בפרק זה מגוללת התביעה את עובדות האירוע אשר מבססות את ביצועה של העבירה הפלילית.

ג.         סעיפי החיקוק

בפרק זה מצוין שמן של העבירות המיוחסות לנאשם וסעיפי החיקוק האוסרים על ביצוען.

ד.         עדי התביעה

בפרק זה מפורטים שמותיהם של עדי התביעה וכתובתם.

תשובת הנאשם לאישום

תשובת הנאשם לאישום ניתנת במסגרת דיון ששמו "הקראה". הקראה זהו דיון המהווה את תחילתו של המשפט, במהלכו מוקרא כתב האישום לנאשם וזה האחרון, בעצמו או באמצעות בא כוחו, מוסר את תשובתו לכתב האישום.

האפשרויות העומדות בפני הנאשם במתן תשובתו לכתב האישום הן כדלהלן:

א.         לא להשיב לאישום – בחירת הנאשם שלא להשיב לאשמה משמעותה כפירה כוללת בכל העובדות המיוחסות לו בכתב האישום.

ב.         להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן.

ג.          לכפור בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן.

ד.         לטעון כי מתקיימות עובדות או נסיבות רלבנטיות נוספות שאינן מפורטות בכתב האישום, וזאת בין אם הודה באישומים המיוחסים לו ובין אם לאו.

התשובה לכתב האישום בדיון ההקראה היא חשובה ומשמעותית מאחר והיא קובעת את אופן המשך המשפט ועלולה לחרוץ את גורלו של הנאשם במשפט. קיימים מספר תרחישים אפשריים, וזאת בהתאם לתשובתו של הנאשם לכתב האישום:

• במידה והנאשם כופר בעובדות כתב האישום – נקבעים דיונים נוספים לשם שמיעת הראיות בתיק.
• במידה והנאשם מודה בכל עובדות כתב האישום ולא טוען כי אין בהן כדי לבסס הרשעה בעבירות הנקובות בכתב האישום או בעבירות אחרות – רשאי בית המשפט ליתן הכרעת דין מיד ולהרשיע את הנאשם. לאחר הרשעת הנאשם יטענו הצדדים לעונש, באותו המועד או במועד אחר שייקבע, ויינתן גזר דין.
• במידה והנאשם מודה בכל עובדות כתב האישום אך טוען כי אין בהן כדי לבסס הרשעה – ישמע בית המשפט את טיעוני בעלי הדין בהקשר זה ויכריע לאורם.
• במידה והנאשם מודה בחלק מעובדות כתב האישום והתביעה מסתפקת בהודיה מסויגת זו – יראו את כתב האישום כאילו כלל מלכתחילה רק את העובדות שבהן הודה הנאשם, וינהגו כאילו הודה הנאשם בכל עובדות כתב האישום כפי שמפורט לעיל.
• במידה והנאשם מודה בחלק מעובדות כתב האישום והתביעה מבקשת להוכיח את העובדות שבהן כפר הנאשם – יימשך הדיון כרגיל ולא תינתן הכרעת דין חלקית.
• כאשר הנאשם טוען כי מתקיימות עובדות או נסיבות רלבנטיות נוספות שאינן מפורטות בכתב האישום – ישמע בית המשפט את טיעוני הצדדים בעניין זה ויכריע בהתאם לשיקול דעתו.

תיקון כתב האישום וביטולו

כתב האישום ניתן לתיקון או לביטול בכל אחד משלבי המשפט. יחד עם זאת, יש לערוך הבחנה בין תיקון או ביטול כתב האישום בשלב שלפני הקראתו בפני הנאשם לבין השלב שלאחר הקראתו: בטרם הוקרא כתב האישום לנאשם והלה עדיין לא מסר את עמדתו לכתב האישום, קיימת בידי התביעה האפשרות להודיע על תיקונו של כתב האישום, וזאת מבלי לקבל לכך אישור מבית המשפט, וכן להודיע על ביטולו של כתב האישום, וזאת מבלי שצעד זה ייחשב לזיכוי, משמע: ניתן יהיה להגיש את כתב האישום מחדש באם תמצא התביעה לנכון לעשות זאת.

באם כבר הוקרא כתב האישום לנאשם, אזי יכולה התביעה להודיע על תיקון כתב האישום אך ורק אם קיבלה לכך את רשות בית המשפט אשר ישמע קודם לכך את עמדתו של הנאשם באשר לתיקון כתב האישום. הודעה של התביעה על ביטול כתב האישום, לאחר שלב ההקראה, תחשב לזיכוי מוחלט של הנאשם ולא תעמוד לתביעה האפשרות להגיש כתב אישום זה מחדש.

הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור לעיל מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עשויה להשתנות מעת לעת.