חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000

פרק א': פרשנות

1. הגדרות [תיקון התשס"ב (מס' 3)] בחוק זה –

"בורסה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך;

"בנק הדואר" – כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי"א-1951;

"חבר בורסה" – מי שחבר בבורסה לפי הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה לפי סעיף 46 לחוק ניירות ערך, למעט תאגיד בנקאי;

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

"נותן שירותי מטבע" – מי שחלה עליו חובת רישום כאמור בסעיף 11ג;

"מנהל תיקים" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995;

"פעולה ברכוש" – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן

ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור;

"פקודת הסמים המסוכנים" – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973;

"פקודת מעצר וחיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;

"פקיד מכס" – מי שהמנהל, כהגדרתו בפקודת המכס, הסמיכו לענין חוק זה;

"רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו

של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור;

"שירותי מטבע" – שירות כמפורט בסעיף 11ג(א)(1) עד (5);

"תאגיד בנקאי" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, וכן תאגיד

עזר כהגדרתו באותו חוק, שהואגד בישראל.

 

פרק ב': עבירות

2. עבירת מקור

(א)  בפרק זה, "עבירה" – עבירה כמפורט בתוספת הראשונה.

(ב)  לענין פרק זה יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שנעברה במדינה אחרת ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה.

(ג)  התנאי האמור בסעיף קטן (ב) סיפה, לא יחול לענין העבירות המפורטות בפסקה (18) לתוספת הראשונה, ולענין העבירות המפורטות בפסקאות (19) ו-(20) לאותה תוספת הקשורות לעבירה שבפסקה (18).

3. איסור הלבנת הון

(א)  העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר אך להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –

(1)   רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;

(2)   רכוש ששימש לביצוע עבירה;

(3)   רכוש שאיפשר ביצוע עבירה.

(ב)  העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – העונש הקבוע

 

בסעיף קטן (א); לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.

4. איסור עשיית פעולה ברכוש אסור

העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא מסוג הרכוש המפורט בתוספת השניה ובשווי שנקבע בה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.

5. הוכחת ידיעה

לענין סעיפים 3 ו-4 די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש.

6. סייג לאחריות פלילית

(א)  לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף 4 אם עשה אחת מאלה:

(1)   דיווח למשטרה בדרך ובמועד שייקבעו, לפני עשיית הפעולה ברכוש, על הכוונה לעשות בו פעולה, ופעל לפי הנחיותיה לגבי אותה פעולה, או דיווח למשטרה כאמור, אחרי עשיית הפעולה ברכוש, סמוך ככל האפשר בנסיבות הענין, לאחר עשייתה;

(2)  דיווח לפי הוראות סעיף 7 – אם הוראות הסעיף חלות עליו.

(ב)  השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן (א)(1).

פרק ג': חובות המוטלות על נותני שירותים פיננסיים 1

7. הטלת חובות על נותני שירותים פיננסיים [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי –

(1)   לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה – מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו –

(א)"נהנה" – אדם שעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין;

(ב)  "שליטה" – בהגדרתה בחוק ניירות ערך, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;

(2)   ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו;

(3)   ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה:

(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);

(ב)הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה (2);

(ג) כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.

(ב)  לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט בתוספת השלישית הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות

שנקבעו בצו.

(ג)  על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו, סוגי דיווח שגילוים, או העיון בהם אסור; המגלה דבר  או המאפשר עיון בדיווח בניגוד לצו שניתן לפי סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה.

(ד)  דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28.

(ה)  הדרכים והמועדים להעברת דיווח למאגר המידע ייקבעו על ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, וכן בהתייעצות עם –

(1)   נגיד בנק ישראל – לענין תאגיד בנקאי;

(2)   השר שבאחריותו נמצא אותו גוף – לענין גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית.

 

___________________

1. תחילתו של פרק זה ביום 17.2.2002 (ק"ת התשס"ב, עמ' 756).

 

8. אחראי על חובות תאגיד

(א)  תאגיד שחלות עליו חובות לפי הוראות סעיף 7 ימנה אחראי למילוי החובות.

(ב)  אחראי למילוי החובות יפעל לקיום החובות המוטלות על התאגיד לפי הוראות סעיף 7, להדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על מילוין.

פרק ד': חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה 1

9. חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה

(א)  בפרק זה, "כספים" – מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים.

(ב)  אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על כספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע בתוספת הרביעית.

(ג)  חובת הדיווח על הכנסת כספים לישראל ועל הוצאת כספים מחוץ לישראל בשיעור האמור בסעיף קטן (ב), תחול גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה, בדואר או בדרך אחרת.

(ד)(1)  חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על אלה:

(א) בנק ישראל;

(ב) תאגיד בנקאי;

(ג) אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה באמצעות תאגיד בנקאי או   באמצעות מי ששר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, קבע בצו.

(2)   אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפטור מחובות דיווח לפי סעיף 7.

(ה)  שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע את דרכי הדיווח לפי סעיף זה, ורשאי  הוא, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, לקבוע תחליף דיווח לענין הכנסת כספים לישראל.

(ו)  דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור בסעיף 28 בדרכים ובמועדים שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר האוצר.

(ז)  דרישת הדיווח לפי סעיף זה והפעלת סמכות לפי סעיף 11(א) יהיו, ככל שניתן, בשפה המובנת לאדם החייב בדיווח לפי סעיף זה או האדם שכלפיו מופעלת הסמכות.

10. הפרת חובת דיווח

המפר חובת דיווח שהוטלה עליו לפי סעיף 9, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

11. סמכות תפיסת הכספים והשימוש בכספים

(א)  הופרה חובת דיווח שהוטלה לפי סעיף 9, רשאי שוטר או פקיד מכס לתפוס בלא צו של שופט את הכספים העולים על הסכום הפטור מדיווח; כספים שנתפסו יישארו בשמירת המשטרה או המכס לפי הוראות סעיף זה.

(ב)  לא הוטל עיצום כספי או לא הוגש כתב אישום, בתוך 10 ימים מיום תפיסת הכספים, יוחזרו הכספים לאדם שממנו נתפסו; ואולם רשאי בית המשפט, על פי בקשת שוטר או פקיד מכס, להורות על המשך תפיסת הכספים לתקופה שלא תעלה על 10 ימים נוספים כדי לאפשר הטלת העיצום הכספי או הגשת כתב אישום, לפי הענין.

(ג)  בית המשפט, הדן בבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), יחליט בבקשה לאחר ששמע את טענותיו של האדם שממנו נתפסו הכספים, ושל מי שטוען לזכות בכספים אם הוא ידוע.

(ד)  בית המשפט רשאי, בכל עת, לצוות על החזרת הכספים או חלק מהם, בתנאים שיקבע, לאחר קבלת ערובה או בלא ערובה.

(ה)  הוגש כתב אישום נגד מפר הוראות סעיף 9, יחולו על הכספים שנתפסו הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש בשינויים המחויבים; לענין זה, "חפץ" – לרבות כספים, כהגדרתם בסעיף 9.

(ו)  הרשיע בית המשפט את המפר והטיל עליו קנס, או שהוטל עליו עיצום כספי, ולא שולם הקנס או העיצום הכספי במועד שנקבע לכך, ניתן לגבות את הקנס או את העיצום הכספי מתוך הכספים שנתפסו או מתוך הערובהשניתנה לפי סעיף קטן (ד).

(ז)  כספים שנתפסו לפי סעיף זה ולא הוחזרו, יועברו לקרן שהוקמה לפי סעיף 36ח לפקודת הסמים המסוכנים.

___________________

1. תחילתו של פרק זה ביום 17.2.2002 (ק"ת התשס"ב, עמ' 756).

 

[תיקון התשס"ב (מס' 3)]

 

פרק ד': 1 נותני שירותי מטבע

11א. הגדרות

[תיקון התשס"ב (מס' 3)] בפרק זה –

"הליכים פליליים" – החל בפתיחה בחקירה על פי דין;

"מטבע" – לרבות שטר כסף, שהם הילך חוקי של מדינה;

"מרשם פלילי" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981;

"נאמן" – כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979;

"נהנה" – כהגדרתו בסעיף 7(א)(1)(א);

"נושא משרה בתאגיד" – כל אחד מאלה: בעל השליטה בתאגיד, מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה, נושא תפקיד מקביל או דומה לתפקיד האמור;

"שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב).

11ב. רשם של נותני שירותי מטבע [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  שר האוצר ימנה, מבין עובדי משרדו, רשם של נותני שירותי מטבע (בחוק זה – הרשם).

(ב)  הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום נותני שירותי מטבע, לפי הוראות חוק זה (להלן – המרשם); המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור.

(ג)  הרשם יפקח על נותני שירותי מטבע לפי חוק זה.

 

11ג.1. חובת רישום במרשם של נותני שירותי מטבע [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  כל מי שעיסוקו במתן אחד מהשירותים המפורטים להלן, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, (בחוק זה – נותן שירותי מטבע) חייב ברישום במרשם:

(1)   המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת;

(2)   מכירה או פדיון של המחאות נוסעים בכל סוג של מטבע;

(3)   קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים

במדינה אחרת; לענין סעיף זה, "נכסים פיננסיים" – מזומנים,

המחאות נוסעים, שקים, שטרי חליפין, שטרי חוב, ניירות ערך סחירים,

אשראי או פקדונות כספיים;

(4)   החלפת שטרות כסף;

(5)   נכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), לא חייב ברישום כל אחד מאלה:

(1)   גוף ציבורי שהוקם על פי דין;

(2)   תאגיד בנקאי;

(3)   מבטח;

(4)   עובד שכיר כשהוא נותן שירותי מטבע במסגרת עבודתו אצל מעביד שהוא נותן שירותי מטבע רשום.

11ד.1. בקשה לרישום נותן שירותי מטבע [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  בקשה לרישום נותן שירותי מטבע במרשם תוגש לרשם, ותכלול את כל אלה:

(1)   שם המבקש, פרטי זיהויו ומענו ואם הוא פועל כנאמן, גם פרטי זיהויו ומענו של הנהנה; היה המבקש תאגיד, תכלול הבקשה גם את המסמכים שעל פיהם התאגד התאגיד או שעל פיהם הוא פועל, וכן את שמות נושאי משרה בתאגיד, פרטי זיהוים ומענם;

(2)   מענם של הסניפים שברצונו של המבקש להפעיל ומענם, בציון הסניף הראשי, וכן שמם של מנהלי הסניפים, אם ישנם, פרטי זיהוים ומענם;

(3)   פרטים בדבר עיסוקיו האחרים של המבקש, אם יש לו;

(4)   פרטים נוספים שקבע שר האוצר.

(ב)  לבקשה יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לרישום, כאמור בסעיף 11ה; ולענין סעיפים 11ה(א)(4) ו-(ב) ו-11ט(א)(2) ו-(ד) עד (ו) – הסכמתם של המבקש, של נושאי משרה בתאגיד ושל מנהל סניף, לפי הענין, לכך שהרשם יקבל מידע מן המרשם הפלילי, לפני הרישום במרשם

ובכל עת לאחר מכן, כל עוד קיים רישום לפי פרק זה.

___________________

1. מי שביום 1.5.2002 נתן שירותי מטבע רשאי להמשיך לתת שירותים אלה עד להחלטת הרשם

בבקשה לרישום לפי סעיף 11ד, ובלבד שהגיש את הבקשה לא יאוחר מיום 1.8.2002. הרשם

יתן החלטתו בתוך 6 חודשים מיום הגשת הבקשה [סעיף 13 לתיקון התשס"ב (מס' 3)].

(ג)  הרשם רשאי לדרוש ממבקש הרישום כל מידע או מסמך נוספים הדרושים לצורך בדיקת הבקשה.

(ד)  בסעיף זה:

"פרטי זיהוי" – מספר תעודת זהות; לגבי אזרח זר שלפי דיני מדינת אזרחותו והמדינה שבה הוא תושב אין תעודת זהות – מספר זיהוי רשמי וסידרתי אחר הנהוג במדינתו וכן מספר דרכון תקף ושם המדינה שהנפיקה אותו;

"מען" – ציון לפחות של כל אלה: שם הרחוב, מספר הבית, שם הישוב ומיקוד, ואם המען אינו בישראל, גם שם המדינה.

11ה. תנאים לרישום נותן שירותי מטבע [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  הרשם ירשום במרשם מבקש רישום המקיים את כל אלה, לפי הענין:

(1)   לענין מבקש רישום שהוא יחיד – הוא בגיר ואזרח ישראלי או תושב ישראל;

(2)   לענין מבקש רישום שהוא תאגיד שהתאגד בישראל – לפחות נושא משרה אחד בתאגיד הוא בגיר ואזרח ישראלי או תושב ישראל;

(3)   לענין מבקש רישום שהוא תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל – במדינה שבה נרשם התאגיד קיימת חקיקה לאיסור הלבנת הון, והתאגיד נרשם כדין בישראל;

(4)   מבקש הרישום לא הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 ו-4 או בעבירה שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש נותן שירותי מטבע; היה מבקש הרישום תאגיד, לא הורשע בעבירה כאמור גם נושא משרה בתאגיד; בפסקה זו ובסעיף קטן (ב) –

"הורשע בעבירה" – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;

"מבקש רישום" – לרבות הנהנה, אם המבקש פועל כנאמן, ומנהל סניף, אם ישנו.

(ב)  נודע לרשם שמתנהלים נגד מבקש רישום או נגד נושא משרה בתאגיד שמבקש להירשם הליכים פליליים באחת העבירות כאמור בסעיף קטן (א)(4), רשאי הוא לדחות את החלטתו בקשר לבקשת הרישום עד לסיום ההליכים נגדו.

11ו. דיווח לרשם על שינויים [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  חל שינוי בפרט מן הפרטים שנמסרו לפי סעיפים 11ד(א) ו-11ה(א), יודיע על כך נותן שירותי מטבע לרשם, בכתב, בתוך 7 ימים מהיום שבו נודע לו על השינוי.

(ב)  שינה נותן שירותי מטבע את מקום פעילותו או את מיקומו של אחד הסניפים, יודיע על כך בכתב לרשם בתוך שבעה ימים מיום השינוי, וישיב לו את תעודת הרישום בתוך שלושים ימים מהמועד האמור.

(ג)  חדל נותן שירותי מטבע לעסוק במתן שירותי מטבע, יודיע על כך בכתב לרשם בתוך 7 ימים מהיום הקובע וישיב לו את תעודת הרישום בתוך 30 ימים מהמועד האמור; הפעיל נותן שירותי מטבע כמה סניפים, ישיב את תעודות הרישום של כל הסניפים; חדל נותן שירותי מטבע לתת

שירותי מטבע בחלק מהסניפים, יחזיר רק את התעודות של הסניפים כאמור; לענין זה, "היום הקובע" – היום ה-101 שבו חדל, ברציפות, מלתת שירותי מטבע.

(ד)  נודע לרשם שנותן שירותי מטבע נפטר או הוכרז כפסול דין, יורה על החזרת תעודת הרישום ועל סגירת עסקו; ואולם, רשאי הרשם להרשות את המשך מתן שירותי המטבע בשמו של הנפטר או פסול הדין, לשם הגנה על זכויותיו של נותן שירותי המטבע ויורשיו או של צד שלישי הקשור

לעיסוקו; תקופת הפעלת העסק במקרה זה לא תעלה על 90 ימים; בהחלטתו יקבע הרשם מי יתן את שירותי המטבע במקום הנפטר או פסול הדין (להלן – המפעיל הזמני); בתום התקופה האמורה יחזיר המפעיל הזמני את תעודת הרישום לרשם; החלטת הרשם לענין זה ופרטי הזיהוי של המפעיל הזמני יירשמו במרשם.

(ה)  החליט נותן שירותי מטבע, שחדל לעסוק במתן שירותי מטבע, לחזור ולעסוק במתן שירותי מטבע, יגיש בקשת רישום חדשה לרשם ולא יעסוק במתן שירותי מטבע עד לרישומו מחדש.

11ז. הוצאת תעודת רישום ושינוי התעודה [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  החליט הרשם לרשום את מבקש הרישום כנותן שירותי מטבע במרשם, יתן לו תעודת רישום; היו לנותן שירותי מטבע סניפים – יתן לו הרשם תעודה נפרדת לכל סניף שאישר; בתעודה יצוין המען ומספר הרישום של הסניף; הרישום יהיה תקף לגבי נותן שירותי מטבע במען שצוין בתעודת

הרישום בלבד.

(ב)  נותן שירותי מטבע יציג את תעודת הרישום בכל סניף, במקום בולט לעין, ויציין את מספר הרישום על כל שלט או בכל פרסום שלו וכן על כל מסמך שהוא מוציא.

(ג)  הודיע נותן שירותי מטבע על שינוי מקום של סניף והחזיר לרשם את תעודת הרישום של הסניף, יתן הרשם תעודת רישום חדשה, בציון המען החדש ולפי מספר הרישום של התעודה המקורית ויבטל את התעודה הקודמת; שינויים לפי סעיף זה יירשמו במרשם.

11ח. סירוב לרשום נותן שירותי מטבע [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

סירב הרשם לרשום את המבקש כנותן שירותי מטבע ינמק את סירובו ויתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה למבקש החלטת הרשם.

11ט. מחיקה מהמרשם של נותן שירותי מטבע או התליית הרישום [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  הרשם רשאי למחוק נותן שירותי מטבע מהמרשם בכל אחד מאלה:

(1)   חדל להתקיים בנותן שירותי מטבע תנאי מתנאי הרישום לפי סעיף 11ה(א)(1) עד (3);

(2)   נותן שירותי המטבע, ואם הוא תאגיד, בעל שליטה בו, הורשעו בעבירה כאמור בסעיף 11ה(א)(4);

(3)   נותן שירותי מטבע הפר הוראה אחרת לפי פרק זה.

(ב)  בטרם יחליט הרשם על מחיקת נותן שירותי מטבע מהמרשם כאמור בסעיף קטן (א), יתן לו ולבעל שליטה בתאגיד, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיהם בפניו בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לנותן שירותי המטבע הודעה בכתב מהרשם.

(ג)  נוכח הרשם כי נותן שירותי מטבע הפר הוראה אחרת כאמור בסעיף קטן (א)(3), ידרוש ממנו, בטרם יחליט על מחיקתו מהמרשם, לתקן את הטעון תיקון, ורשאי הוא, לאחר שנתן לנותן שירותי המטבע הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את רישומו במרשם לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; לא תוקנה ההפרה בתוך התקופה האמורה, רשאי הרשם למחוק את המפר

מהמרשם.

(ד)  נודע לרשם שמתנהלים נגד נותן שירותי מטבע, שנרשם במרשם, ואם הוא תאגיד, גם נגד בעל השליטה בו, הליכים פליליים בעבירה כאמור בסעיף 11ה(א)(4), רשאי הוא להתלות את רישומו במרשם עד לסיום ההליכים הפליליים; בטרם יחליט הרשם על התליית רישומו של נותן שירותי מטבע מהמרשם, יתן לו ולבעל השליטה בתאגיד לפי הענין, הזדמנות לטעון את

טענותיהם בפניו בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לנותן שירותי המטבע הודעה בכתב מהרשם.

(ה)  נודע לרשם שנושא משרה בתאגיד שהוא נותן שירותי מטבע או מנהל סניף של נותן שירותי מטבע הורשעו בעבירה כאמור בסעיף 11ה(א)(4), רשאי הרשם, בטרם יחליט על מחיקת נותן שירותי המטבע מן המרשם, לדרוש ממנו לפטר את מי שהורשע בעבירה כאמור, בתוך תקופה שיקבע; סירב נותן שירותי המטבע לעשות כן, רשאי הרשם למחוק אותו מן המרשם, לאחר שנתן לו ולמי שהורשע הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לנותן שירותי המטבע הודעה בכתב מהרשם; בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (ו), "נושא משרה בתאגיד" – למעט בעל שליטה.

(ו)  הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) יחולו, בשינויים המחויבים, על נושא משרה בתאגיד ועל מנהל סניף, שמתנהלים נגדם הליכים פליליים בעבירה כאמור בסעיף 11ה(א)(4).

(ז)  הודיע נותן שירותי מטבע לרשם שהוא חדל לעסוק במתן שירותי מטבע, ימחק אותו הרשם מהמרשם.

11י. הודעה ועתירה [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  הרשם ימציא לנותן שירותי מטבע הודעה בכתב על החלטותיו לפי סעיפים 11ה(ב), 11ו(ד), 11ח ו-11ט.

(ב)  הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשם שניתנה לגביו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לעתור לבית משפט לענינים מינהליים נגד ההחלטה בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה לו ההחלטה.

11יא. הודעה לציבור [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  הרשם יפרסם ברשומות הודעה על כל אלה:

(1)   רישומו של נותן שירותי מטבע במרשם, תוך פירוט שמו ומענו, לרבות מענם של סניפים, אם ישנם;

(2)   שינוי מענו של נותן שירותי מטבע, לרבות שינוי מען של סניף מסניפיו;

(3)   מחיקת נותן שירותי מטבע או סניף מסניפיו מהמרשם או התליית רישומו;

(4)   חידוש רישומו במרשם של נותן שירותי מטבע שרישומו הותלה;

(5)   מינוי מפעיל זמני לפי סעיף 11ו(ד).

(ב)  הודעה כאמור בפסקאות (1) עד (3) לסעיף קטן (א) תפורסם גם באינטרנט; כתובת אתר האינטרנט שבה ניתן למצוא מידע כאמור תפורסם, בתדירות סבירה, בשלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, ובלבד שלפחות אחד מהם יהיה בשפה העברית ואחד בשפה הערבית.

11יב. עונשין [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  נותן שירותי מטבע העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

(1)   עוסק במתן שירותי מטבע בלא רישום במרשם בניגוד להוראות סעיפים 11ג ו-11ו(ה);

(2)   לא נותן הודעה בכתב לרשם כנדרש לפי סעיף 11ו(א) עד (ג).

(ב)  נותן שירותי מטבע או מפעיל זמני כאמור בסעיף 11ו(ד), שלא החזיר את תעודת הרישום לרשם בניגוד להוראות סעיף 11ו(ב) עד (ד), או שלא מציג את תעודת הרישום במקום פעילותו לפי הוראות סעיף 11ז(ב), או לא מציין את מספר הרישום לפי הוראות אותו סעיף, דינו – קנס כאמור

בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; עבירה לפי סעיף קטן זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה.

פרק ד': 2 מפקחים וסמכויותיהם

11יג. הגדרות [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  בפרק זה –

"הממונה" – כל אחד מאלה:

(1)   לענין תאגיד בנקאי – המפקח על הבנקים;

(2)   לענין חבר בורסה ומנהל תיקים – יושב ראש רשות ניירות ערך;

(3)   לענין מבטח וסוכן ביטוח – המפקח על הביטוח;

(4)   לענין קופת גמל וחברה המנהלת קופה כאמור – הממונה על שוק

ההון;

(5)   לענין בנק הדואר – שר התקשורת או עובד ציבור שהוא הסמיך

לכך;

(6)   לענין נותן שירותי מטבע – הרשם של נותני שירותי מטבע כמשמעותו

בסעיף 11ב;

(7)   לענין גוף שהוסף לתוספת השלישית לפי סעיף 33(ב) – השר שבאחריותו

נמצא אותו גוף או עובד ציבור שהוא יסמיך לכך.

(ב)  הודעה על הסמכת ממונה לפי פסקאות (5) ו-(7) לסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות על ידי השר שבאחריותו נמצא הגוף המדווח לפי פרק ג' (להלן – הגוף שבפיקוח).

11יד. מינוי מפקחים וסמכויות פיקוח [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  (1) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה ימנה הממונה מפקחים אשר יפעילו את       סמכויותיהם לגבי הגוף שבפיקוח לפי חוק זה.

(2)  מי שאינו עובד ציבור לא יתמנה כמפקח אלא אם כן משטרת ישראל לא התנגדה למינוי  מטעמים של שלום הציבור.

(3)  לא יתמנה מפקח אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שיקבע הממונה.

(ב)  לצורך מילוי תפקידיו רשאי מפקח:

(1)  לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה;

בסעיף זה, "מסמכים" – לרבות חומר מחשב ופלט;

(2)   להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו יש לו יסוד להניח פועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא יכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;

(3)   לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד להניח כי הדבר דרוש כדי למנוע הפרת הוראות פרקים ג' ו-ד'1; ואולם אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו.

(ג)   לענין סעיף זה, "חומר מחשב" ו"פלט" – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.

(ד)   היו לממונה או למפקח סמכויות פיקוח על הגוף שבפיקוח מכוח דין אחר, רשאי הוא להפעילן גם לענין פיקוח לפי חוק זה.

11טו. דינו של מסמך שנתפס [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  על תפיסת מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3), בשל הפרה של הוראות פרק ד'1, יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, בשינויים המחויבים.

(ב)  על תפיסת מסמך לפי סעיף 11יד(ב)(3), בשל חשד להפרת חובה לפי פרק ג', יחולו הוראות אלה:

(1)   המפקח ימסור את המסמך שנתפס לממונה, אשר רשאי לשמרו עד אשר יגישו לועדה המוסמכת להטיל עיצום כספי, כאמור בפרק ה' (בסעיף זה – הועדה);

(2)   הוגש המסמך לועדה, תקבע הועדה, בהחלטתה לענין הטלת עיצום כספי, אם להחזיר את המסמך למי שממנו נלקח או להמשיך לשמרו;

(3)   לא הגיש הממונה את המסמך לועדה בתוך ששה חודשים מיום תפיסתו, יוחזר המסמך למי שממנו נלקח;

(4)   מי שמרשותו נתפס מסמך לפי סעיף 11 יד(ב)(3) רשאי לערער בפני בית משפט שלום ולבקש את החזרתו; החליטה הועדה שלא להחזיר את המסמך, יוגש הערעור בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה לו החלטת הועדה.

פרק ה': עיצום כספי  1

12. הגדרות [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

בפרק זה –

"הממונה" – כל אחד מאלה:

(1)   הממונה כהגדרתו בסעיף 11יג;

(2)   לענין פרק ד' – מנהל אגף מכס ומע"מ;

(3)   עובד של כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) ו-(2) שהם הסמיכו להיות ממונה לענין פרק זה;

"ועדה" – ועדה להטלת עיצום כספי לפי פרק זה.

13. ועדה להטלת עיצום כספי [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  נגיד בנק ישראל, והשר שבאחריותו נמצא אגף המכס ומע"מ או גוף מן הגופים המפורטים בתוספת השלישית, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי פרק זה.

(ב)  כל ועדה תהיה בת שלושה חברים והם: הממונה, והוא יהיה היושב ראש, עובד שמינה הממונה מבין עובדי משרדו, ומשפטאי שמינה שר המשפטים מבין עובדי משרדו.

(ג)  שר המשפטים יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי לאחר התייעצות כלהלן:

(1)   לענין ועדה לפי סעיף 14 – עם נגיד בנק ישראל ועם השר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית;

(2)   לענין ועדה לפי סעיף 15 – עם שר האוצר.

(ד)  החלטות ועדה יתקבלו ברוב דעות.

14. עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיפים 7 או 8

(א)  מצאה ועדה כי אדם הפר הוראות לפי סעיף 7, רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד – על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ב)  מצאה ועדה כי תאגיד לא מינה אחראי למילוי החובות כאמור בסעיף 8(א), רשאית היא להטיל על התאגיד עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

15. עיצום כספי על הפרת חובה לפי סעיף 9

(א)  מצאה ועדה כי אדם הפר חובת דיווח לפי הוראות סעיף 9, רשאית היא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר.

(ב)  הוטל על אדם עיצום כספי לפי סעיף זה והוא שילם אותו, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי.

16. שיעור העיצום הכספי ועדכונו [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  שר המשפטים, בהתייעצות כאמור בסעיף 13(ג), רשאי לקבוע, בגבולות העיצום הכספי המרבי כאמור בסעיפים 14 ו-15, שיעורי עיצום כספי שונים להפרות שונות של הוראות לפי סעיפים 7, 8 או 9, בהתחשב בהיקף ההפרה ובנסיבותיה, ובנסיבותיו של המפר, לרבות היות ההפרה הפרה חוזרת.

(ב)  קבע שר המשפטים שיעורי עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א), לא יוטל על המפר עיצום כספי גבוה מהשיעור שנקבע לפי אותו סעיף קטן.

(ג)  חישוב שיעור העיצום הכספי לפי פרק זה יהיה לפי שיעורו המעודכן של הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ביום מתן ההחלטה על הטלתו; הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור או הממונה הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – ייקבע שיעורו המעודכן של הקנס האמור

לפי שיעורו ביום מתן ההחלטה בערעור.

___________________

1. תחילתו של פרק זה ביום 17.2.2002 (ק"ת התשס"ב, עמ' 756).

(ד)  לענין סעיף זה, "הפרה חוזרת" – הפרה שנעשתה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

17. דרישת העיצום הכספי ותשלומו

בטרם תחליט הועדה להטיל עיצום כספי תיתן הזדמנות למי שבכוונתה להטיל עליו את העיצום הכספי לטעון את טענותיו; החליטה הועדה להטיל עיצום כספי, תמסור למפר דרישת תשלום בכתב, והעיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה.

18. גביית העיצום ה כספי

על גביית עיצום כספי יחולו הוראות פקודת המסים (גביה).

19. הפרשי הצמדה וריבית

לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) עד לתשלומו.

20. ערעור על עיצום כספי

(א)  על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום.

(ב)  הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.

(ג)  אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורו הועדה או בית המשפט אחרת.

(ד)  התקבל הערעור, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(ה)  על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

פרק ו': הוראות חילוט

21. חילוט רכוש בהליך פלילי

א)  הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא –

(1)   רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;

(2)   רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.

(ב)  לענין סעיף זה, "רכושו של הנידון" – כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו.

(ג)  לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה: לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט.

(ד)  לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

(ה)  טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג).

(ו)  בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.

22. חילוט רכוש בהליך אזרחי

(א)  בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, רשאי לצוות על חילוטו של רכוש בהליך אזרחי (להלן – חילוט אזרחי) אם נוכח שנתמלאו שני אלה:

(1)   הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם סעיפים;

(2)   האדם החשוד בביצוע עבירה כאמור אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או שהרכוש כאמור בפסקה (1) התגלה לאחר ההרשעה.

(ב)  המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע; קבע בית המשפט כאמור בסעיף 21(ה), יהיה גם הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה.

(ג)  על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי.

(ד)  אין לחלט רכוש לפי סעיף זה, שאינו רכושו של החשוד אלא אם הוכח כי –

(1)   בעל הזכות ברכוש ידע שהרכוש שימש בעבירה או הסכים לכך; או,

(2)   בעל הזכות ברכוש לא רכש את זכותו בתמורה ובתום לב.

23. החלת דינים וייעוד קנסות

על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה, וכן על קנסות שהוטלו על פיו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים המסוכנים; לענין סעיף זה, "קנסות" – לרבות עיצום כספי שהוטל לפי חוק זה.

פרק ז': פטור מאחריות וסמכויות עזר

24. פטור מאחריות

(א)  אי עשיית פעולה ברכוש, לרבות ברכוש אסור, גילוי, או גילוי, דיווח או כל מעשה או מחדל אחר לפי הוראות חוק זה, בתום לב, אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשיה כאמור, לא יישא באחריות פלילית,

אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל.

(ב)  היה אדם פטור מאחריות אזרחית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם נראה לו צודק לעשות כן בנסיבות הענין, ובמידה שנראית לו, לחייבו באחת מאלה:

(1)   להשיב את מה שקיבל מהצד האחר או לשלם את שוויו; או,

(2)   לקיים את החיוב שכנגד, כולו או מקצתו, אם הצד האחר ביצע את חיובו.

(ג)  על אף הוראות חוק זה, יפעל עורך הדין על פי הוראות סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

25. הגבלות על גילויי דיווח [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  על אף האמור בכל דין, אין לגלות, למעט למפקח שמונה לפי פרק ד'2, לצורך מילוי תפקידו, את זהותו של אדם שפעל כאמור בסעיף 6, אלא בהתאם לסעיף קטן (ב).

(ב)  דיווח שהתקבל במשטרה לפי סעיף 6(1) או במאגר המידע לפי סעיף 7(ד), לא ייחשב כחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשנ"ב-1992 ולא יהיה קביל כראיה בכל הליך משפטי, למעט –

(1)   בהליך משפטי לפי חוק זה בשל הפרת חובת דיווח לפי סעיף זה או בשל דיווח כוזב או מטעה לפי חוק זה;

(2)   כחומר מודיעיני שיוצג לעיון שופט בלבד במהלך דיון בבקשה לצו שיפוטי.

26. סמכויות עזר

(א)  סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה.

(ב)  לצורך אכיפת חוק זה יהיו לשוטר ולפקיד מכס הסמכויות שלפי סעיפים 174, 177, 184 ו-185 לפקודת המכס, ולענין זה יראו רכוש החשוד שהוא קשור בעבירה לפי חוק זה, כטובין שייבואם או שייצואם אסור.

(ג)  לצורך אכיפת חוק זה תהיה לשוטר ולפקיד מכס סמכות החיפוש האמורה בסעיף 28(ב)(4) לפקודת הסמים המסוכנים; על חיפוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 28(ה) ו-(ו) לאותה פקודה.

27. סמכויות לגילוי עבירות מכס

(א)  לשם ביצוע הוראות חוק זה רשאי פקיד מכס לדרוש מאדם שהוא בעל טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס או מאדם הנכנס לישראל או היוצא ממנה למסור לו מידע הנוגע לענין.

(ב)  התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקיד מכס שהוסמך לחקור (להלן – פקיד מכס חוקר) –

(1)   לחקור אדם הקשור לעבירה; לשם כך יהיו לו הסמכויות של קצין משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והוראות סעיפים 2 ו-3 שבה יחולו על החקירה;

(2)   לדרוש מאדם כאמור בפסקה (1) להתייצב לפניו לשם חקירה;

(3)   להיכנס למקום כדי לערוך בו חיפוש כאמור בסעיף 25 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים, אם אישר זאת ממונה אזורי (חקירות);

(4)   לבקש משופט שלום לתת צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש;

(5)   לתפוס חפץ הנוגע לעבירה לפי חוק זה או העשוי לשמש ראיה בהליך בשל עבירה כאמור.

(ג)  על חיפוש ותפיסה לפי סעיף קטן (ב)(3) עד (5) יחולו הוראות סעיפים 23א, 24, 26 עד 29 ו-33 עד 42 לפקודת מעצר וחיפוש.

(ד)  בסעיף זה, "עבירה" –

(1)   עבירה לפי סעיפים 3 ו-4 שנעברה ברכוש שמקורו בעבירה של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו-212 לפקודת המכס או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979, וכן עבירות לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, שנעברו בנסיבות מחמירות;

(2)   עבירה לפי סעיף 10.

(ה)  בעבירה כאמור בסעיף קטן (ד)(1) יהיו לפקיד מכס חוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן – חוק המעצרים), לשוטר, ולממונה אזורי (חקירות) ולסגנו יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי החוק האמור לקצין משטרה ולקצין הממונה, ויחולו הוראות חוק המעצרים,

בשינויים המחויבים.

(ו)  לענין סעיף זה יראו משרדי חקירות אזוריים כתחנת משטרה.

פרק ח': מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו

28. מאגר המידע

שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה (בחוק זה – מאגר המידע); השר יקבע כללים לניהול המאגר ולהבטחת המידע שבו.

29. הרשות המוסמכת

(א)  שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, רשות מוסמכת לענין מאגר המידע (בחוק זה – הרשות המוסמכת); בראש הרשות יעמוד מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי והוא בעל הכישורים שיקבע השר; שר המשפטים ימנה את ראש הרשות המוסמכת באישור הממשלה.

(ב)  הרשות המוסמכת תנהל את מאגר המידע, תעבד את המידע שבמאגר ותאבטח אותו, תחליט בדבר העברת המידע לגורם המוסמך לפי חוק זה לקבלו ותעבירו לגורם כאמור, הכל לשם יישום חוק זה.

(ג)  לא יועסק עובד ברשות המוסמכת אלא אם כן הודיע המפקח הכללי של משטרת ישראל, או מי שהוסמך על ידו לכך, שאין מניעה להעסיקו מטעמים של ביטחון הציבור.

(ד)  הגישה למאגר המידע תהיה לבעלי תפקידים ברשות המוסמכת שקבע ראש הרשות המוסמכת בהסכמתו של המפקח הכללי של משטרת ישראל.

29א. הגבלות שלאחר הפרישה [תיקון התשס"ב (מס' 23)]

ראש הרשות המוסמכת ועובד שהוסמך כאמור בסעיף 29(ד) להיות בעל גישה למאגר המידע, לא יהיו רשאים לעבוד או לקבל זכות או טובת הנאה מגוף מדווח לפי פרק ג', אלא אם כן עברה שנה מיום פרישתם מן הרשות המוסמכת או אם קיבלו היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה בסעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969.

30. העברת מידע מהמאגר [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  על אף הוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, לא תעביר הרשות המוסמכת מידע ממאגר המידע אלא לפי הוראות חוק זה ולרשויות כמפורט בו.

(ב)  (1)   לצורך ביצוע חוק זה רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במשטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע.

(2)   משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן

המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו.

(ג)  לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.

(ד)  (1)  החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה.

(2)  היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע.

(3)   לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע.

(ה)  לצורך מניעת עבירות לפי חוק זה, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה.

(ו)  לצורך ביצוע חוק זה רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור בסעיף 2; הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, יחולו לענין זה.

(ז)  מידע שהועבר למשטרת ישראל או לשירות הביטחון הכללי לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור; ואולם רשאים אלה,  במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי

חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו.

(ח)  על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה או למטרות המפורטות בסעיף קטן (ז).

(ט)  שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיף קטן (ז).

31. קבלת מידע

(א)  הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מרשות מס מידע הדרוש לה לצורך אכיפתו של חוק זה; שר האוצר, במסגרת סמכותו לפי הוראות הסודיות שבדיני המס, יבחן את הבקשה בהקדם האפשרי בנסיבות הענין, ומידע שהחליט למסרו יימסר לרשות בלא דיחוי.

(ב)  שר המשפטים ושר האוצר רשאים לקבוע בכללים הליכים לטיפול מזורז בבקשות לפי סעיף קטן (א).

(ג)  ראש הרשות המוסמכת רשאי לדרוש מהגופים שמוטלים עליהם חובות לפי פרק ג', מידע הדרוש לרשות כדי להשלים דיווח שהתקבל במאגר המידע, או הקשור לדיווח כאמור והמתייחס לאדם שלגביו התקבל הדיווח.

(ד)  בסעיף זה, "רשות מס" – כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967.

31א. סודיות [תיקון התשס"ב (מס' 3)

(א)  אדם שהגיע אליו מידע לפי פרקים ג', ד', או ד'2, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו בית משפט; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור

בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ב)  הגורם ברשלנות לגילוי מידע לאחר, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), תוך הפרת הוראה מהוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי חוק זה, או תוך הפרת כלל או נוהל שקבע ראש הרשות המוסמכת לפי הוראות כאמור, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

31ב. דיווח לכנסת [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  ראש הרשות המוסמכת ידווח בכתב, מדי שנה, לועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:

(1)   מספר הדיווחים שהתקבלו ברשות המוסמכת לפי פרק ג', לפי סוג הגוף המדווח שנקבע באותו פרק;

(2)   מספר הדיווחים שהועברו לרשות המוסמכת לפי פרק ד';

(3)   מספר בקשות מידע ומספר העברות מידע ממאגר המידע לגורמים הרשאים לקבל מידע כאמור, לפי הסיווג להלן:

(א)משטרת ישראל;

(ב)שירות הבטחון הכללי;

(ג)רשות חוץ, כאמור בסעיף 30(ו);

(4)   מספר נותני שירותי מטבע שנרשמו לפי פרק ד'1;

(5)   פעולות הפיקוח שדווחו לו לפי סעיף 31ג.

(ב)  הועדה תדון בדיווח כאמור בסעיף קטן (א)(3) בדלתיים סגורות.

 

31ג. קבלת דיווח [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  ממונה כהגדרתו בסעיף 11יג ומנהל אגף מכס ומע"מ יעבירו לראש הרשות המוסמכת דיווחים תקופתיים על פעולותיהם לענין יישום הוראות חוק זה.

 

(ב)  שר המשפטים, בהסכמת נגיד בנק ישראל, והשר האחראי על הממונה, יקבע את הכללים והמועדים להעברת הדיווחים לרשות המוסמכת.

פרק ט': הוראות שונות

32. ביצוע ותקנות [תיקון התשס"ב (מס' 3)]

(א)  שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט פרקים ד'1 ו-ד'2, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל ענין הנוגע לביצועו.

(א1)  שר האוצר ממונה על ביצוע פרק ד'1, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו;כן רשאי שר האוצר לקבוע אגרות לענין רישום נותן שירותי מטבע במרשם נותני שירותי מטבע, תיקון הרישום, הענקת תעודות רישום לסניפים ושינוין של תעודות רישום, וכן אגרה שנתית.

(א2) (1)  כל שר, שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית, ממונה על ביצוע        פרק ד'2 לענין גוף שבאחריותו והוא רשאי, לענין הגוף שהוא אחראי עליו, בהתייעצות עם      שר המשפטים ועם השר לבטחון הפנים, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(2)   שר האוצר ממונה על ביצוע פרק ד'2 לענין תאגיד בנקאי; נגיד בנק ישראל רשאי, לענין                    תאגיד כאמור, בהתייעצות עם שר האוצר, שר המשפטים והשר לבטחון הפנים, לתת בצו                 הוראות לביצועו.

(ב)  שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בערעור על עיצום כספי לפי פרק ה'.

(ג)  תקנות, כללים וצווים לפי חוק זה יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

33. שינו התוספות ועדכונן

(א)  שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות הראשונה והשניה.

(ב)  שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את התוספות השלישית והרביעית, ובלבד שלענין התוספת השלישית יתייעץ גם עם השר האחראי על הגוף שלגביו מבוקש השינוי.

(ג)  שר המשפטים יפרסם ב-1 בינואר של כל שנה את הסכומים הנקובים בתוספות השניה והרביעית כפי שהם מעודכנים לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, ובלבד שהמדד החדש עלה ב-%10 או יותר לעומת המדד היסודי; הסכומים המעודכנים יעוגלו לכפולות של 5,000; בסעיף קטן זה –

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

"המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה – המדד שפורסם בחודש יולי של שנת 2000.

34. תחולה

הוראות סעיפים 3 ו-4 יחולו גם על רכוש שמקורו בעבירה כהגדרתה בסעיף 2, שנעברה לפני תחילתו של חוק זה.

35. תחילה

(א)  שר המשפטים יקים את מאגר המידע ואת הרשות המוסמכת כמשמעותם בסעיפים 28 ו-29 לא יאוחר מתום שמונה עשר חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

(ב)  פרקים ג' עד ה' ייכנסו לתוקף במועד שיקבע שר המשפטים[2] בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם נגיד בנק ישראל או השר הנוגע בדבר, לפי הענין; ובלבד שמועד כניסתם לתוקף של פרקים אלה יהיה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ולאחר הקמתם של הרשות המוסמכת ושל מאגר המידע.

(ג)  שר המשפטים רשאי בצו, כאמור בסעיף זה, לקבוע מועדים שונים לכניסתם לתוקף של הפרקים האמורים או חלק מהם.

(ד)  תחילתו של סעיף 4 יהיה במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 6(ב).

36. הוראות מעבר

על אף האמור בסעיף 14, בשנה הראשונה לכניסתם של סעיפים 7 ו-8 לתוקף, לא יוטל עיצום כספי על המפר בשל הפרתו הראשונה, אלא תישלח לו התראה בכתב על ההפרה.

פרק י': תיקוני חקיקה

37. תיקון פקודת הסמים המסוכנים מס' 7

בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, בסעיף 36ח(ב), אחרי פסקה 4 יבוא:

"(5)   ביצוע תפקידי המשטרה והמכס לפי פקודה זו ולפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000,  לרבות חילוט רכוש לפי החוקים האמורים;

(6)   ביצוע תפקידי הרשות המוסמכת לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000,

וכן מימון מאגר המידע לפי החוק האמור".

38. תיקון חוק עזרה משפטית

בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, בתוספת השניה, אחרי פרט א' יבוא:

"(ב)   עבירות לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, שנעברו ברכוש שהוא  רכוש אסור כמשמעותו בסעיף 3 לחוק האמור".

 

39. תיקון חוק הגנת הפרטיות מס' 6

בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, בסעיף 13(ה), אחרי פסקה (5) יבוא:

"(6)   על מאגר מידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000".

[תיקונים: התשס"ב (מס' 2), התשס"ג]

התוספת הראשונה

(סעיף 2)

פירוט עבירות

העבירות המפורטות להלן:

(1)  עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים – שאינן עבירות של שימוש עצמי בסם, החזקת סם              לשימוש עצמי, החזקת חצרים לצריכה עצמית של סם והחזקת כלים לשימוש עצמי בסם;

(2)  עבירות של סחר בלתי חוקי בנשק, לפי סעיף 144 לחוק העונשין;

(3)  עבירות הקשורות למעשי זנות לפי סעיפים 199, 201, 202, 203, 203א, 203ב, 204 ו-205 לחוק             העונשין;

(4)  עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה לפי סעיף 214 לחוק העונשין;

(5)  עבירות הימורים, לפי סעיפים 225 ו-228 רישה לחוק העונשין;

(6)  עבירות שוחד, לפי סימן ה' לפרק ט' של חלק ב' לחוק העונשין;

(7)  עבירות רצח וניסיון לרצח לפי סעיפים 300 ו-305 לחוק העונשין;

(8)  עבירות של פגיעה בחירות לפי סימן ז' לפרק י' של חלק ב' לחוק העונשין;

(9)  עבירות של פגיעה ברכוש לפי סעיפים 384, 390 עד 393, 402 עד 404  ו-411 לחוק העונשין;

(10) עבירות גניבת רכב, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב או בחלקים גנובים, כאמור         בסימן ה'1 לפרק י"א שבחלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 413ג, 413ד(א), 413ה, 413ו רישה ו-413ז;

(11) עבירות לפי סימן ו' לפרק י"א של חלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 416, 417 ו-432;

(11א) עבירות לפי סעיפים 439 עד 444 לחוק העונשין;

(12) עבירות זיוף כספים ומטבעות, לפי סימנים א' ו-ב' לפרק י"ב של חלק ב' לחוק העונשין, למעט         עבירות לפי סעיפים 463, 466, 467, 480, 481, ו-482, וכן עבירה של התקנת מכשיר לעשיית

בולים לפי סעיף 486;

(13)  עבירות לפי סעיפים 16, 17 ו-18 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986;

(14)  עבירות לפי סעיפים 52ג, 52ד ו-54 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

(15)  עבירות של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו-212 לפקודת המכס, או לפי פקודת היבוא                     והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979;

(16)  עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, לפי פקודת זכות            יוצרים, חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, פקודת פטנטים ומדגמים, פקודת סימני מסחר [נוסח          חדש], התשל"ב-1972, ופקודת סימני סחורות;

(17)  עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ה-1975, שנעברו בנסיבות מחמירות;

(18)  עבירות לפי פקודת מניעת טרור, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, או לפי סימנים ב' עד         ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין;

(18א) עבירות לפי סעיפים 2, 3 ו-4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

(19)  עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק, שמקורן באחת מהעבירות המפורטות בתוספת זו;

(20)  קשר לעבור אחת העבירות המפורטות בתוספת זו.

 

התוספת השניה

(סעיף 4)

סוגי רכוש

 

א. סוגי רכוש כמפורט להלן, ובלבד ששווי הרכוש הוא 120,000 שקלים חדשים או יותר, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של

שלושה חודשים:

(1)        חפצי אמנות;

(2)        כלי קודש ויודאיקה;

(3)        כלי תחבורה, לרבות כלי שיט וכלי טיס;

(4)        אבנים ומתכות יקרות;

(5)        ניירות ערך;

(6)        נכסי דלא ניידי;

(7)        עתיקות;

(8)        שטיחים.

ב. כספים, מעל לסכום של 400,000 שקלים חדשים, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות      ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של שלושה חודשים; ניתנו הכספים בתמורה

לרכוש כאמור בפרט א', יחול לגביהם הסייג בדבר שווי הרכוש לפי אותו פרט; לענין זה, "כספים"  – לרבות המחאות נוסעים, המחאות בנקאיות ונכסים פיננסיים שהם פיקדונות כספיים, חיסכון,   השקעות בקופות גמל ובקופות פנסיה, וכן אופציות וחוזים עתידיים כהגדרתם בסעיף 64 לחוק

השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.

 

(תיקון התשס"ב)

 

התוספת השלישית

(סעיף 7(ב))

גופים נוספים שחלים עליהם חובות לפי פרק ג'

 

1. חבר בורסה.
2. מנהל תיקים.
3. מבטח וסוכן ביטוח כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981.
4. קופת גמל כמשמעותה לפי סעיף 47(א)(2) לפקודת מס הכנסה וחברה המנהלת קופות גמל לגבי      קופות הגמל שבניהולה.
5. נותן שירותי מטבע.
6. בנק הדואר[3]

 

התוספת הרביעית

(סעיף 9(ב))

סכומי כספים החייבים בדיווח

80,000 שקלים חדשים או יותר; אם האדם נכנס לראשונה למדינת ישראל על פי אשרת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950 – 1,000,000 שקלים חדשים או יותר.

 

 

 

אהוד ברק                     יוסף ביילין

ראש הממשלה              שר המשפטים

 

משה קצב                     אברהם בורג

נשיא המדינה                יושב ראש הכנסת

 

[1] ס"ח 1920, התשס"ד (18.1.2004), עמ' 92.

ס"ח 1753, התש"ס (17.8.2000), עמ' 293.

תיקונים:ק"ת 6141, התשס"ב (24.12.2001), עמ' 214;

ק"ת 6161, התשס"ב (11.4.2002), עמ' 598 [התשס"ב (מס' 2)];

ס"ח 1841, התשס"ב (1.5.2002), עמ' 386 [התשס"ב (מס' 3)];

ס"ח 1894, התשס"ג (17.6.2003), עמ' 507;

 

[2] השר קבע את המועד 17.2.2002 (ק"ת התשס"ב, עמוד 764).

 

[3] החל במועד שיכריזו עליו שר האוצר ושר התקשורת תתבטל רשות הדואר. באותו המועד, במקום המילים "בנק הדואר" יבוא כאן: "החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק".