חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 1

הגדרות (תיקונים:התשנ"ז, התשס"ב)
1. בחוק זה –
"ארגון עובדים יציג", "הסכם קיבוצי", "הסכם קיבוצי כללי" ו"צו הרחבה" – כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;
"השכר הממוצע" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968;
"השר" – שר העבודה והרווחה;
"חוק ההתיישנות" – חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958;
"חוק הגנת השכר" – חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;
"חוק העונשין" – חוק העונשין התשל"ז-1977;
"חוק סדר הדין הפלילי" – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;
"חוק שעות עבודה ומנוחה" – חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951;
"מעסיק בפועל" ו-"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;
"פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;
"שכר מינימום"2, לחודש – 47.5 אחוזים מהשכר הממוצע כפי שהוא ב-1 באפריל של כל שנה וכפי שהוא מוגדל על פי חוק זה;
"שכר מינימום יומי" 3 – החלק ה-25 של שכר המינימום לגבי עובד המועסק שבוע עבודה בן ששה ימים, והחלק ה-212/3 של שכר המינימום לגבי עובד המועסק שבוע עבודה בן חמישה ימים;
"שכר מינימום לשעה" – החלק ה-186 של שכר המינימום.

הזכות לשכר מינימום
2. (א) עובד שמלאו לו 18 שנים (להלן – עובד) המועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה, הכל לפי הענין.
(ב) עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לשכר מינימום חלקי שיחושב יחסית לחלקיות משרתו.
(ג) נעדר עובד מעבודתו, יקטן שכר המינימום שהוא זכאי לו לפי סעיף קטן (א), בשיעור יחסי לזמן היעדרו, ואולם אם הוא זכאי לקבל תשלום בעד זמן ההיעדרות לפי דין, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסדר קיבוצי אחר או לפי ההוראות המחייבות קופת גמל (בסעיף זה – ההסדר), יהיה התשלום לפי הוראות ההסדר.

חישוב השכר לענין שכר המינימום (תיקון התשנ"ז)
3. (א) השכר שיובא בחשבון לענין סעיף 2 יהיה שכר העבודה שמשלם מעביד לעובדו בעד יום עבודה רגיל כנהוג במקום עבודתו.
(ב) לענין סעיף קטן (א) יבואו בחשבון רכיבי השכר הבאים:
(1) שכר יסוד או שכר משולב;
(2) תוספת יוקר אם אינה כלולה בשכר המשולב;
(3) תוספת קבועה המשתלמת לעובד עקב עבודתו,
ואולם לא יובאו בחשבון תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת י"ג, מענקים על בסיס שנתי, והחזר הוצאות לרבות הוצאות כלכלה, אש"ל ונסיעות שמשלם המעביד.
(ג) (בטל).
(ד) לא היה שכרו של עובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בסעיף קטן (ב)(1) ו-(2), או לפי חלק מהם, יחושב השכר לענין סעיף קטן (א) לפי שכר העבודה הרגיל ללא תוספות.

הגדלת שכר המינימום
4. שכר המינימום יוגדל לפי שיעורי תוספת היוקר, פיצוי בעד התייקרות או תוספת שכר אחרת, שנקבעו בהסכם קיבוצי כללי והמשתלמים לרוב העובדים שתנאי עבודתם מוסדרים בהסכמים קיבוציים; תחילה ההגדלה תהיה ביום תחילת התוספות כאמור.

אי הפחתת שכר המינימום (תיקון התשנ"ז)
5. סכום שכר המינימום לא יפחת בשום מקרה עקב עדכונו על פי חוק זה.

פרסום שכר המינימום (תיקון התשנ"ז)
6. השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר –
(1)4 שכר המינימום המעודכן ליום 1 באפריל של כל שנה;
(2) (נמחקה);
(3) שכר המינימום המוגדל לפי הוראות סעיף 4 ומועד תחילתו 5 .

הזכות לשכר מינימום כלפי מעסיק בפועל (תיקון התשס"ב)
6א. 6 (א) זכות עובד של קבלן כוח אדם לתשלום שכר מינימום כאמור בסעיף 2, תחול גם כלפי המעסיק בפועל אם התקיים אחד מאלה:
(1) העובד דרש בכתב מקבלן כוח האדם את תשלום שכר המינימום, מסר למעסיק בפועל הודעה בכתב לפיה מסר את הדרישה האמורה, ושכר המינימום לא שולם על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 או, אם העובד הסכים לכך, על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים;
(2) מפקח עבודה מסר למעסיק בפועל הודעה בכתב כי יש לו מידע לפיו עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצלו לא קיבל שכר מינימום, ושכר המינימום לא שולם על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הגיש תובענה בשל הפרת חוק זה נגד קבלן כוח האדם ונגד המעסיק בפועל, גם אם לא נמסרו קודם לכן הודעה או דרישה בהתאם לפסקה (1) או (2) לפי הענין, ושכר המינימום לא שולם על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת התובענה למעסיק בפועל.
(ב) על אף האמור בהגדרה "היום הקובע" שבחוק הגנת השכר יהיה "היום הקובע", לענין תשלום השכר לפי סעיף זה בידי המעסיק בפועל – היום התשיעי שלאחר תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(1), (2) או (3), לפי הענין.

מודעה (תיקון התשס"ב)
6ב. 7 (א) מעביד יציג במקום העבודה, במקום בולט לעין, מודעה כפי שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), ובה מפורטים עיקרי זכויות העובד לפי חוק זה.
(ב) השר יקבע, לאחר התייעצות עם ארגון עובדים שעם חבריו נמנים רוב העובדים המאורגנים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, את נוסח המודעה ובה גובה שכר המינימום כתוקפו מעת לעת וכן המען ומספר הטלפון של האגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה והרווחה.
(ג) בנוסף להוראות סעיף קטן (ב) השר רשאי, בדרך האמורה באותו סעיף קטן לקבוע –
(1) את השפות שבהן תוצג המודעה, לגבי כלל המעסיקים או סוגים מהם;
(2) דרכים חלופיות או נוספות להצגת המודעה לגבי סוגי מעבידים;
(3) סוגי מעבידים אשר יהיו פטורים מחובת הצגת המודעה.
(ד) מעביד שאינו מקיים את חובתו לפי סעיפים קטנים (א), (ג)(1) או (2), ואיננו פטור לפי סעיף קטן (ג)(3), דינו – הקנס האמור בסעיף 61 (א)(1) לחוק העונשין, וקנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל שבוע שבו נמשכת העבירה מיום שמפקח עבודה הודיע למעביד בכתב כי הוא אינו מקיים את חובתו לפי סעיף זה; עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

זכות תביעה
7. תביעת עובד לתשלום שכר מינימום יכול שתוגש לבית הדין לעבודה בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו.

הגנה על מתלונן (תיקון התשנ"ז)
7א. לא יפגע מעביד בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו ולא יפטרו מהעבודה מחמת תלונה או תביעה שהגיש העובד על הפרת הוראה מהוראות חוק זה או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה כאמור.

חזקות (תיקון התשס"ב)
7ב. בדיון באישום או בתובענה לפי חוק זה נגד מעביד, חזקה היא כי בכל אחד מאלה לא שילם המעביד שכר מינימום, אלא אם כן הוכיח אחרת:
(1) הנאשם או הנתבע לא הציג רישום נוכחות המתייחס לעובד, אם הוא מחויב ברישום הנוכחות של אותו עובד לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, משנדרש לכך בידי העובד, מפקח עבודה, או בית משפט;
(2) הנאשם או הנתבע לא נתן לעובד פירוט שכר כאמור בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, או לא הציג פנקס שכר כאמור בסעיף 24 לאותו חוק, אם הוא מחויב במסירת פירוט שכר ובניהול פנקס שכר לפי אותו חוק, משנדרש לכך בידי העובד, מפקח עבודה או בית משפט;
(3) הנאשם או הנתבע לא ציין בפירוט השכר שנתן לעובד או בפנקס השכר שניהל לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר, את ערך השכר המשתלם לעובד בעד שעת עבודה; החזקה לפי פסקה זו תחול רק בהתקיים שניים אלה –
(א) המעביד מחויב במתן פירוט שכר או בניהול פנקס שכר לפי חוק הגנת השכר.
(ב) על העובד חל חוק שעות עבודה ומנוחה, למעט כאשר העובד מקבל שכר כולל לפי הסכם קיבוצי שאושר בהתאם לסעיף 5 לחוק הגנת השכר.

פיצויים מוגדלים
8. בית הדין לעבודה רשאי לחייב מעביד שהלין שכר מינימום לשלם לעובד פיצויי הלנת שכר מוגדלים, ככל שייראה לו צודק בנסיבות הענין.

צו מניעה וצו עשה (תיקון התשנ"ז)
8א. על אף הוראות בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, רשאי בית הדין לעבודה בתובענה על הפרת הוראות סעיף 7א, ליתן צו מניעה או צו עשה אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה.

סייג לתביעה
9. על אף האמור בכל הסכם, קביעת שכר המינימום לפי חוק זה או עדכונו לא ישמשו כשלעצמם עילה לתביעה להעלאת שכר עבודה של עובד מעל שכר המינימום או להפרשיות כלשהי בשל קביעת שכר המינימום או עדכונו.

שכר ממוצע (תיקון התשנ"ז)
10. (א) לענין חישוב שכר הצמוד לפי דין או הסכם לשכר הממוצע, ולענין העלאתו, לא יבואו בחשבון שינויים בשכר הממוצע שנבעו משינוי שחל בשכר המינימום, כפי שהוא ביום ב' בניסן התשמ"ז (1 באפריל 1987), לעומת שכר המינימום ששולם לרוב העובדים ערב תחילתו של חוק זה או שנבעו משינוי שחל בשכר המינימום עקב עדכונו.
(ב) השר ושר האוצר יפרסמו ברשומות הודעה בדבר שינויים בשכר הממוצע שלא יבואו בחשבון לענין סעיף קטן (א).

שמירת זכויות
11. חוק זה, למעט סעיפים 9 ו-10, בא להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או חוזה עבודה ולא לגרוע ממנה.

איסור התניה
12. זכותו של עובד, לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור.

המדינה כמעביד
13. לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד אחר.

עונשין – מעביד (תיקון התשס"ב)
14. מעביד שלא שילם לעובדו שכר מינימום, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

עונשין – מעסיק בפועל (תיקון התשס"ב)
14א. 8 הועסק עובד בידי קבלן כוח אדם, ולא שולם לו שכר מינימום, דינו של המעסיק בפועל – מאסר ששה חודשים או מחצית הקנס האמור בסעיף 14, ובלבד שהתקיים האמור באחת מהפסקאות (1), (2) או (3) בסעיף 6א(א).
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריות קבלן כוח אדם לפי סעיף 14.

אחריות מנהלים
15. נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד, יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף – למעט שותף מוגבל –
או פקיד באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

התיישנות אזרחית ופלילית – מעסיק בפועל (תיקון התשס"ב)
15א. (א) לענין חוק ההתיישנות, יראו את היום שבו קבלן כוח אדם הפר את חובתו לשלם את שכר המינימום, כיום שבו נולדה עילת התובענה נגד המעסיק בפועל, לפי סעיף 6א.
(ב) לענין סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי, יראו את היום שבו קבלן כוח אדם ביצע עבירה לפי סעיף 14, כיום ביצוע העבירה בידי המעסיק בפועל לפי סעיף 14א.

מפקחי עבודה (תיקון התשס"ב)
15ב. (א) השר ימנה מבין עובדי משרדו, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה (בחוק זה – מפקחי עבודה).
(ב) לשם מילוי תפקידיו לפי חוק זה רשאי מפקח עבודה –
(1) לדרוש ממעביד, ממעסיק בפועל או מאדם אחר הנוגע בדבר, למסור לו מידע ומסמכים או העתקם, הנוגעים לביצוע הוראות חוק זה;
(2) לדרוש מכל אדם כאמור בפסקה (1) למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו ושהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
(3) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי מועסקים בו בני-אדם, או שמתנהל בו עסקו של מעביד, לרבות עסקו של קבלן כוח אדם ולערוך בו בדיקה.
(ג) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח עבודה –
(1) לחקור אדם שלדעתו יש לו מידע הקשור לביצוע העבירה;
(2) לתפוס חפץ, לרבות מסמך הקשור לביצוע העבירה.
(ד) על חקירה לפי סעיף קטן (ג)(1) יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן (ג)(2) יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש).

הפרעה למפקח עבודה (תיקון התשס"ב)
15ג. (א) המפריע למפקח עבודה במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו – מאסר ששה חודשים.
(ב) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח עבודה לפי סעיף 15ב, דינו – מאסר ששה חודשים, ובנוסף קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי הדרישה.

חובת רשות ציבורית (תיקון התשס"ב)
15ד. (א) בסעיף זה, "רשות ציבורית" – כמשמעותה לפי סעיף 38א(א) לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.
(ב) רשות ציבורית תכלול בחוזה שיכרת בינה לבין קבלן המבצע עבודה בעבורה או הנותן שירותים לפי הזמנתה (בסעיף זה – קבלן מבצע), סעיף הקובע כי הפרת הוראות חוק זה על ידי הקבלן המבצע לגבי עובד המועסק על ידו לשם ביצוע חוזה כאמור מהווה גם הפרת החוזה.

נוער עובד
16. (א) השר רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר תחולתו של חוק זה לגבי עובד שטרם מלאו לו 18 שנים; תקנות כאמור יכול שיהיו דרך כלל, לפי סוגי עובדים או לפי סוגי מעבידים.
(ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שייקבע שכר מינימום בשיעורים נמוכים מהאמור בחוק זה ויכול שייקבעו בהן כללים לחישוב שכר המינימום השונים מן האמור בחוק זה, לרבות בדבר רכיבי השכר שיובאו בחשבון.

מפעלים מוגנים (תיקון התשנ"ז)
17. (א) הוראות חוק זה יחולו לגבי עובדים שיש להם מגבלות גופניות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף בתקציבם, בין אם מלאו להם 18 שנים ובין אם לאו, אם קבע כך שר העבודה והרווחה בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, דרך כלל או לסוגים; בתקנות כאמור יכול שייקבע שכר מינימום הנמוך מהאמור בחוק זה.
(ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר תחולתו של חוק זה על עובדים שיש להם מגבלות גופניות, נפשיות או שכליות אף שאינם מועסקים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף קטן (א), ויכול שיקבע שכר מינימום לעובדים כאמור או לסוגים מהם, בשיעורים נמוכים מהאמורים בחוק זה.

ביצוע ותקנות
18. 9 (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב) תקנות בענינים המפורטים להלן יקבע השר, דרך כלל או לסוגים, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת:
(1) תשלום שכר מינימום לעובד ששכרו אינו משתלם על בסיס של חודש, יום או שעה, ודרכי חישובו;
(2) תשלום שכר מינימום לעובד ששכרו משתלם בחלקו על בסיס של חודש, יום או שעה ובחלקו על בסיס אחר;
(3) הוראות נוספות או משלימות לענין תשלום שכר המינימום וחישובו.
(ג) השר, לאחר התייעצות עם ארגון עובדים שעם חבריו נמנים רוב העובדים המאורגנים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין חישוב שכר מינימום יומי ושכר מינימום לשעה, ויכול שיקבע לענין זה הוראות השונות מהאמור בחוק זה.

סמכות שיפוט (תיקון התשס"ב)
18א. לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה.

תיקון חוק בית הדין לעבודה
19. בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא: "חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987".

תחילה
20. תחילתו של חוק זה ביום ב' בניסן התשמ"ז (1 באפריל 1987).

הוראת שעה
21. (א) על אף האמור בהגדרת "שכר מינימום" שבסעיף 1 יהיה שכר המינימום –
(1) ביום תחילתו של חוק זה – סכום של 525 שקלים חדשים;
(2) ביום ח' בתשרי התשמ"ח (1 באוקטובר 1987) – סכום של 551 שקלים חדשים; הוראה זו אינה באה לגרוע מהוראות סעיף 4.
(ב) הוראות סעיף 10 יחולו גם לגבי השינוי בשכר המינימום שיחול לפי סעיף קטן (א)(2).

יצחק שמיר   משה קצב
ראש הממשלה  שר העבודה
והרווחה
חיים הרצוג
נשיא המדינה

—————
1. ס"ח 1211, התשמ"ז (9.4.1987), עמ' 68.
תיקונים:
ס"ח 1535, התשנ"ה (3.8.1995), עמ' 378;
ס"ח 1621, התשנ"ז (10.4.1997), עמ' 128;
ס"ח 1859, התשס"ב (24.7.2002), עמ' 493 (תחילת התיקון 90 יום מיום הפרסום);
ס"ח 2058, התשס"ו (25.6.2006), עמ' 362 (הוראת שעה).

2. ראו העלאה של שכר המינימום לתקופה מוגבלת בחוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשס"ו-2006 (דינים, כרך 41 עמ' 20130
/7).

3. על אף האמור בסעיף 1 לחוק, לא יפחת שכר המינימום היומי מהשכר שהיה משתלם לאותו עובד אילו חושב על בסיס שכר המינימום לשעה כאמור בסעיף זה (ראה: תקנות שכר מינימום (הוראות משלימות לענין חישוב שכר מינימום יומי), התשנ"ט-1998).

4. בתיקון התשס"ו תוקן סעיף 6(1) לתקופה מוגבלת – ראו חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשס"ו-2006 (דינים, כרך 41, עמ' 20130
/7).

5. החל ביום 1.1.2003 שכר המינימום הינו 3,335.18 ש"ח לחודש (י"פ התשס"ג, עמ' 867).

6. על פי הוראות המעבר לתיקון התשס"ב, זכות עובד כוח אדם לשכר מינימום מאת המעסיק בפועל, לא תחול בתקופת תוקפו של ההסכם בין המעסיק בפועל לבין חברת כוח האדם או בתקופה של שנה מיום תחילתו של תיקון התשס"ב (90 יום מיום 24.7.2002), לפי המוקדם.

7. תחילתו של סעיף זה – 6 חודשים מיום 24.7.2002.

8. בתקופת תוקפו של הסכם בין מעסיק בפועל לבין חברת כוח אדם לגבי עובד או עד תום שנה מיום תחילתו של תיקון התשס"ב (90 יום מיום 24.7.2002), יחולו על מי שמעסיק בפועל עובד כוח אדם, הוראות סעיף 14א כנוסחו ערב תיקון התשס"ב: "נעברה עבירה לפי חוק זה בידי קבלן כוח אדם, יואשם בעבירה גם מי שהעסיק את העובד בפועל, אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים למניעתה. בסעיף זה, "קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996".

9. הפיקוח על קיום החוק הוטל על שירות הפיקוח על העבודה [י"פ 4027, התשנ"ב (23.7.1992), עמ' 4053].