דמי הבראה בישראל

מטרת דמי ההבראה המשולמים לעובד מדי שנה היא לאפשר לעובד לממן הוצאות חופשה שנתית כך שהעובד יוכל לצאת  לחופשה ולחזור לעבדותו בכוחות מחודשים.

עובד שהינו בעל ותק של מעל לשנה זכאי לקבל תשלום בעבור דמי הבראה. אם העובד עובד במשרה חלקית הוא זכאי לקבל תשלום בעבור ימי הבראה באופן יחסי להיקף משרתו. יש לשים לב לכך שמספר ימי ההבראה משתנה בהתאם למגזר אליו משתייך העובד. כך למשל עובדי מדינה זכאים לימי הבראה כקבוע בתקשי"ר.

גובה דמי ההבראה נקבע בדרך כלל באופן אחיד והוא מוכפל בהתאם לכמות ימי ההבראה המגיעים לעובד בהתאם לוותק שלו.

מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד (אלא אם נקבע אחרת בהסכם):

השנה הראשונה עד לשנה השנייה- 5 ימי הבראה.

השנה השנייה עד לשנה השלישית- 6 ימי הבראה.

מהשנה הרביעית ועד השנה העשירית- 7 ימי הבראה לכל שנת עבודה.

מהשנה האחת עשר ועד השנה החמשה עשר- 8 ימי הבראה לכל שנת עבודה.

מהשנה השש עשרה ועד השנה התשע עשרה- 9 ימי הבראה לכל שנת עבודה.

מהשנה העשרים והילך- 10 ימי הבראה לכל שנת עבודה.

מעביד רשאי לשם דמי הבראה מידי חודש או יכול להביאם לעובד בתשלום חד פעמי לקראת סוף השנה.

עובד שפוטר ולא שולמו ימי הבראה זכאי לתבוע בגין אי תשלום ימי הבראה עש שנתיים מיום סיום יחסי עובד-מעביד.