חוק ההוצאה לפועל בישראל

פרק א' : הוראות כלליות
1. הגדרות [תיקון: תש"ם, תשמ"ט, תשנ"ד]
בחוק זה –
"בית משפט" – לרבות בית דין דתי;
"פסק דין" – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;
"זוכה" – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;
"חייב" – מי שפסק דין ניתן לחובתו;
"חוב פסוק" – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
"הליך" – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;
"ערובה" – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
"נכס" – לרבות זכות קיימת או עתידה.
"לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2.
"קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי.
2. לשכת הוצאה לפועל
ליד כל בית משפט שלום תהיה לשכת הוצאה לפועל ובה ראש ההוצאה לפועל ומוציא לפועל.
3. ראש ההוצאה לפועל
הסמכויות של ראש ההוצאה לפועל נתונות לכל שופט של בית משפט שלום ולכל רשם של בית משפט שלום.
4. מוציא לפועל
שר המשפטים ימנה מוציאים לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.
4א. הענקת סמכויות למוציא לפועל [תיקון: תש"ן]
(א) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות של זוכה לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מוציא לפועל, סגנו או מי שממלא את מקומו בהעדרו, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי סעיפים 58,48 ,25 , 19 ו-70.
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
5. הטלת תפקידים [תיקון: תש"ן, תשנ"א]
(א) מוציא לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן – תפקיד ביצוע); מוציא לפועל שמנהל בתי המשפט הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מוציא לפועל אחר; המוציא לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.
(ב) מוציא לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי סעיף 5א, ואולם רשאי מוציא לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, "אדם" – למעט תאגיד.
(ג) מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן – בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מוציא לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.
(ג1) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מוציא לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למוציא לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1).
5א. ועדת האישורים [תיקון: תשנ"א, תש"ס]
(א) שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין סעיף 5(ב) (להלן – ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב-ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
(ב) הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור בסעיף 5(ב), אם נתקיימו בו אלה:
(1) הוא תושב ישראל;
(1א) הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;
(2) הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל.
(3) הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.
[הערת מערכת תקדין: הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על מי שערב תחילתו של חוק זה היה בעל תפקיד, ר' ס"ח תש"ס, עמ' 284]
(ג) הועדה רשאית לסרב לתת אישור –
(1) בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;
(2) אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;
(3) אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;
(4) אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972.
(5) אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף 5(ד), או מועסק על-ידו.
(ד) לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.
(ה) לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו.
5ב. תוקף אישורים וסדרי עבודה [תיקון: תשנ"א]
(א) אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.
(ב) אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.
(ג) בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
(ד) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.
5ב1. בעל אישור חדש [תיקון: תש"ס]
בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה – בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש."
5ג. ניהול פנקס [תיקון: תשנ"א]
מנהל בתי-המשפט ינהל פנקס של בעלי אישורים.
5ד. סייג לעיסוק [תיקון: תשנ"א]
(א) בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מוציא לפועל; לענין זה, "קרוב" – בן זוג, הורים, אחים וילדים.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך-דין או כמתמחה.
5ה. חובת סודיות [תיקון: תשנ"א]
לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.
5ו. אי חידוש, ביטול או פסילה [תיקון: תשנ"א]
ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:
(1) נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;
(2) הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;
(3) הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;
(4) הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.
5ז. בירור תלונות והתליה [תיקון: תשנ"א, תשנ"ד]
(א) הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי סעיף 5א, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה – בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.
(ב) מנהל בתי המשפט או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי סעיף 5ו(3) או (4).
5ח.הפסקת ביצוע של הליך [תיקון: תשנ"א]
מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מוציא לפועל.
5ט. ערעור [תיקון: תשנ"א, תשנ"ד]
הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדת האישורים לפי סעיפים 5א,5ו או 5ז(א) או מהחלטה של מנהל בתי המשפט לפי סעיף 5ז(ב) רשאי לערער על החלטתה לפני בית המשפט המחוזי תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו, וכן רשאי לערער היועץ המשפטי לממשלה.
6. בקשת ביצוע [תיקון: תשנ"ד]
הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה, ככל הידוע לו, פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
7. המצאת אזהרה ופסק דין [תיקון: תשל"ח, תשמ"ט, תשנ"ד, תשנ"ט]
(א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציא לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו – לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מוער אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו בחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא צפוי למאסר.;
(ב) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 2 (להלן – תקנות סדר הדין); לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לראש ההוצאה לפועל.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יינקטו נגד החייב הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן התייצב החייב בפני יושב ראש ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה;
בסעיף קטן זה
"המצאה מלאה" – כל אחת מאלה:
(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב סימנים א', ב' ו-ג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 480 ,(4)475, 482 ו-489;
(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1).
(ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה כאמור בסעיף קטן (ג), לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
(ה) לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה ראש ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
7א. בקשת חייב לצו תשלומים [תיקון: תשנ"ד, תש"ס]
(א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א), יגיש לראש ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; לבקשה יצורפו:
(1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע.
(2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר נכסיו ומקורות הכנסתו המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן – כתב ויתור על סודיות).
(א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2);
(ב) המוציא לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב. ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
(ג) ראש ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו.
(ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת ראש ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט ראש ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.
(ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור ראש ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.
(ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, רשאי להגיש לראש ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.
7ב. מסירת מידע [תיקון: תשנ"ד, תש"ס]
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם שברשותו מצוי מידע על נכסי החייב ומקורות הכנסתו, למסור לידיו את המידע.
(ב) ראש ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.
(ג) על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיף קטן (א), חייב למסור את המידע הנדרש לידי ראש ההוצאה לפועל, ובלבד שרשות מס לא תמסוד מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב; לענין זה, "רשות מס" – כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967.
(ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לראש ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע ואולם אם מצא שיש לחייב נכס שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.
(ה) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי נכסיו ומקורות הכנסתו של חייב לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.
7ג. חזקה בדבר יכולת החייב [תיקון: תשנ"ד, תשנ"ט]
(א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני ראש ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדדושים לשם כך. לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2.
(ב) חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי סעיף 7(א), ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז' 2, אלא אם כן נתן לראש ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.
8. נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה [תיקון: תשל"ח, תש"ס]
(א) ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע ראש ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.
(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.
(ג) הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.
(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 19,15 ,14 ,11, 61 ,59 ,53 ,48 ,27 ,25 עד 69 ,67 ,64ג, 69יב, 74 ,70 והליכים לפי פרק ז'3.
9. אגרות והוצאות [תיקון: תשמ"ו]
(א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו עלידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי ראש ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.
(ב) האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת ראש ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.
(ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר המוציא לפועל והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום.
10. שכר עורך-דין [תיקון: תשמ"ו]
(א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, זולת אם קבע ראש ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו ; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע ראש ההוצאה לפועל.
(ב) במקרים בהם ראש ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.
(ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.
(ד) קבע ראש ההוצאה לפועל שכר עורך דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.
10א. ריבית פיגורים [תיקון: תשמ"ט, תשנ"ג]
(א) חוב שנפסק ולא שולם על ידי החייב במועד שנפסק או במועד שנקבע לתשלומו בפסק הדין, לפי המאוחר (להלן בסעיף זה – מועד הפרעון), יתווספו עליו הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן בסעיף זה – החוק) וריבית צמודה כמשמעותה בחוק בשיעור של 5% ממועד הפרעון עד התשלום בפועל.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים ראש ההוצאה לפועל או רשות שיפוטית, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע שיעור נמוך יותר מ10%, לתקופה שממועד הפרעון עד התשלום בפועל, ובלבד שלא יפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד למועד הפרעון.
(ג) על ריבית לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 7 לחוק.
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו בנסיבות האמורות בסעיף 6(ב)(2) או (3) לחוק.
(ה) בסעיף זה, "רשות שיפוטית" – כמשמעותה בסעיף 1 לחוק.
11. העברת הביצוע של פסק-דין או של הליך
ראש ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק-הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.
12. פסק-דין הטעון הבהרה
היה ראש ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק-הדין שאינו טעון הבהרה.
13. מעצר למניעת הפרעה בביצוע
היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ-48 שעות.
14. עיכוב יציאה מן הארץ [תיקון: תשנ"ד, תשנ"ט, תש"ס]
(א) היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א,69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה ראש ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
(ב) סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.
(ג) ראש ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין.
(ג1) ראש ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
(ד) בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.
15. חיפושים
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.
(ב) היה לראש ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.
(ג) ראש ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פינוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.
16. השהיית הליך ואי-נקיטתו
(א) ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.
(ב) מוציא לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של ראש ההוצאה לפועל.
17. עיכוב ביצועו של פסק דין
(א) לא יעוכב ביצועו של פסק הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
(ב) ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.
(ג) בוטל צו העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למוציא לפועל צו העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו העיכוב, אלא אם ראה ראש ההוצאה לפועל צורך בכך.
18. פסק דין שבוטל או שונה
(א) בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו.
(ב) צו שניתן לפי סעיף קטן (א) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.
(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סעד לפי דין אחר.
19. טענת פרעתי [תיקון: תש"ן]
(א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין או עד לקביעתו כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) החליט ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.
(ג) בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור, דין החלטתו כדין פסק דין של בית משפט שלום; דחה ראש ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.
20. גביית יתר [תיקון: תשל"ה]
(א) כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוק הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב כנגד הזוכה.
(ב) שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי ראש ההוצאה לפועל לפי בקשת צד מעונין לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.
פרק ב' : עיקול מיטלטלין
21. עיקול מטלטלין ומכירתם [תיקון: תש"ן, תש"ס]
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, ומשציווה כך, רשאי מוציא לפועל –
(1) להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;
(2) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם ראש ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול.
(3) למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי המוציא לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
(ב) צו חיפוש לפי סעיף 15 כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי החיפוש.
22. מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול [תיקון: תשל"ה, תשנ"ד, תשנ"ט]
(א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם.
(1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
(2) מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים שהם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות, ואם היו מכונות – בתנאי שהחייב עובד בהן בעצמו או בעזרת שני עובדים לכל היותר;
(5) כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
(6) חיות מחמד;לענין זה, "חיית מחמד" – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי.
(ב) הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א) (4) ו(5) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
(ג) האמור בסעיף קטן (א)(2)(1) ו(3) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו; ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן(ב).
23. הוצאת מעוקלים [תיקון: תשנ"ט]
עוקלו מיטלטלין, רשאי המוציא לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למוציא לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה ראש ההוצאה לפועל אחרת.
24. העמדת נאמן
(א) המוציא לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי חיים – גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי המוציא לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין המוציא לפועל, ובאין הסכם – כפי שיקבע ראש ההוצאה לפועל.
(ב) המוציא לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החובות האמורות בסעיף קטן (א) אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות זולת לפי החלטת ראש ההוצאה לפועל.
25. אחריותו של נאמן
(א) נאמן אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי סעיף 24, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, כולו או מקצתו, במידה שלא שילמו החייב או שלא נגבה בהליכים לפי חוק זה, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי המיטלטלין שהועמד נאמן עליהם.
(ב) בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק-דין של בית משפט שלום.
(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית או האזרחית של הנאמן על פי כל דין.
26. זכות שימוש במיטלטלין
היו המיטלטלין המעוקלים ערב העיקול בשימושו של הנאמן, רשאי הוא להמשיך ולהשתמש בהם שימוש סביר, ואם היו בשימושם של החייב או של בני משפחתו הגרים עמו, רשאי הנאמן להרשות להם המשך שימוש כאמור, והכל כפוף לכל הוראה שנתן ראש ההוצאה לפועל בענין זה.
27. מכירת המעוקלים [תיקון: תשנ"ד, תשנ"ט, תש"ס]
(א) ציווה ראש ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 30 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם כן ציווה ראש ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה – המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן – צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של ראש ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
(ב) צו השהיית מכירה יפקע ללא מתן צו נוסף, אם המבקש לא הפקיד בידי המוציא לפועל, תוך שבעה ימים מיום מתן הצו, ערבון שייקבע לכיסוי מלוא ההוצאות של שמירת המיטלטלין, ירידת ערכם ואחסונם בתקופת ההשהיה.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוכרז פושט רגל ועל הליך שעוכב בצו של בית משפט לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.
28. ספק בבעלות
(א) מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותו כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח, להנחת – דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שאינם שלו.
(ב) מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח, להנחת – דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.
(ג) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של ראש ההוצאה לפועל על פי סעיף זה, רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; ראש ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
(ד) פסק דין בתובענה לענין הבעלות במיטלטלין האמורים, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש אותם מיטלטלין בתום – לב.
29. [תיקון: תשל"א]
בוטל.
30. ביטול עיסקאות
עיסקה שלא לפי הוראות סעיף זה שנעשתה במיטלטלין שעוקלו, בטלה כלפי המוציא לפועל וכלפי הנאמן האמור בסעיף 24, אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום – לב.
31. [תיקון: תש"ן]
בוטל.
32. ביטול עיקול לאחר תשלום חוב
סולק החוב הפסוק, או מכר המוציא לפועל חלק מן המיטלטלין שעוקלו והיה בדמיהם כדי כיסוי החוב, יבטל ראש ההוצאה לפועל את העיקול ואת מינויו של הנאמן ויחזיר לידי החייב את המיטלטלין שנשארו בידו.
פרק ג' : עיקול מקרקעין
33. הגדרות
בפרק זה –
"מקרקעין" – לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין;
"בית משפט" – בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
34. הטלת עיקול ותוצאותיו [תיקון: תש"ן]
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, "הערת אזהרה" -כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.
(ב) בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.
(ג) ציווה ראש ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון – למעט פדיון משכנתה – אלא בהיתר מאת בית המשפט.
35. עיקול זמני
(א) נתבקש בית המשפט לעקל מקרקעי החייב שאינם רשומים על שמו וטרם החליט בבקשה, רשאי הוא, לבקשת הזוכה ולאחר שניתנה ערובה להנחת דעתו, לצוות על עיקול זמני של המקרקעין.
(ב) על עיקול זמני יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 34 (ג).
(ג) הוכח לבית המשפט כי הבקשה לעיקול זמני הוגשה שלא בתום לב וכי העיקול הזמני גרם נזק למי שהמקרקעין היו רשומים על שמו, רשאי הוא לחייב את המבקש בפיצוי הנזק בסכום שיקבע, ורשאי הוא להורות, לשם כך, על חילוט הערובה.
36. מכירת מקרקעין שעוקלו
עברו שלושים יום מיום רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.
37. רישום זכות במקרקעין שעוקלו
לא הוגשה במועד שנקבע בתקנות כל הצעת קניה, או שהוגשה הצעת קניה במחיר ירוד, או שראש ההוצאה לפועל לא ראה סיכוי סביר לביצוע פסק-הדין בדרך אחרת, רשאי הוא לצוות על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה או שתיהן כאחת באותם מקרקעין, בתנאים שקבע, לשם פרעון החוב הפסוק, כולו או מקצתו.
38. הגנת בית המגורים [תיקון: תשנ"ב, תשנ"ד]
(א) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לחייב, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, ובלבד שהוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה או בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
(ד) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, "בן משפחה" – אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.
39. הגנת חייב חקלאי [תיקון: תשנ"ב, תשנ"ד]
(א) היו המקרקעין שעוקלו אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית והם משמשים מקור פרנסתו של החייב, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות שישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ.
39א. תחולה [תיקון: תשנ"ב]
הוראות סעיפים 38(ג)ו-39(ב) לענין משכון יחולו אף על משכון שנרשם לפני תחילתו של חוק הערבות (תיקון), התשנ"ב-1992, ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיפי 38(ג) ו-39(ב).
40. זכותו של צד שלישי [תיקון: תשל"א]
(א) בוטל.
(ב) בוטל.
(ג) טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לעכב מכירתם כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; ורשאי ראש ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
41. ביטול העיקול בשל העדר פעולה
עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי סעיף 37, רשאי ראש ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
42. ביטול העיקול לאחר תשלום החוב
סולק החוב הפסוק, יורה ראש ההוצאה לפועל על ביטול העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
פרק ד' : עיקול בידי צד שלישי
43. הטלת עיקול בידי צד שלישי
ראש ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.
44. עיקול כלל נכסי החייב
(א) צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
(ב) הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למוציא לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
(ג) הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למוציא לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.
45. עיקול נכס מסויים
(א) הומצא לצד שלישי צו עיקול על נכס מסויים של החייב, יגיש למוציא לפועל תוך עשרה ימים מיום המצאת הצו הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו.
(ב) הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למוציא לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום.
45א. הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי [תיקון: תשנ"ט]
(א) היה צד שלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 3, שיש לו סניפים ושצו עיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי (להלן – מרכז התאגיד הבנקאי) יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף כאמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
(ב) הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.
45ב. הודעת עיקול לצד שלישי שהוא קופת גמל [תיקון: תשנ"ט]
(א) קופת גמל, כהגדרתה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה 4, רשאית להודיע למנהל בתי המשפט, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים למרכז התאגיד הבנקאי;הודיעה קופת גמל כאמור יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים אצלה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי למען הרשום של קופת הגמל, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
(ב) הומצא צו העיקול למען הרשום של קופת הגמל יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים אצלה, במועד שבו הומצא לה הצו.
46. דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה
(א) לא הגיש הצד השלישי הודעה כאמור בסעיפים 44ו-45 או שהגיש הודעה וראש ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות סעיף 67, בשינויים המחוייבים.
(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
47. מסירת נכסים מעוקלים
הצד השלישי חייב למסור לידי המוציא לפועל את הנכסים המעוקלים לפי פרק זה באופן, במועד ובמקום שראש ההוצאה לפועל קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב – עליו לשלמם למוציא לפועל בהגיע זמן פרעונם; היה הדבר כרוך בהוצאות, ישולמו לו ההוצאות הסבירות לפי נסיבות הענין.
48. חיוב של צד שלישי
(א) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף 47, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין בידעו שיש עליו צו עיקול בידי צד שלישי, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.
(ב) בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק-דין של בית משפט שלום.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
49. תחולת הוראות
על עיקול בידי צד שלישי יחולו הוראות הסעיפים 26עד 32, בשינויים המחוייבים.
49א. תשלום לצד השלישי [תיקון: תש"ס]
(א) הוגשה בקשה לפי פרק זה לעיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי, ומתקיימים בצד השלישי התנאים שנקבעו לפי סעיף זה, ישלם מבקש העיקול לצד האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף זה.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם –
(1) קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
(2) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 5.
(ד) תקנות לפי סעיף זה יכול שיותקנו בהדרגה.
(ה) הוראות סעיף 9(ב) יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה.
50. נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי [תיקון: תשנ"ד]
(א) ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי פרק זה אינו תופס בהם:
(1) נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
(2) מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק-דין או על פי הסכם שאושר על ידי בית משפט;
(3) כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר – כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול.
(4) כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה ראש ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו.
(ב) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א), על אף האמור בכל דין.
51. דין פרעון חוב
מסירת נכס או תשלום חוב לידי המוציא לפועל לפי צו עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי החייב.
52. ביטול צו עיקול בידי צד שלישי
הודיע הצד השלישי, בהודעה לפי הסעיפים 44ו-45, שאין בידו נכסים של החייב ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
פרק ה' : כינוס נכסים
53. מינוי כונס נכסים
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.
(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
(ג) הודעה על מינוי כונס נכסים תינתן לכונס הנכסים הרשמי.
54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים
(א) כונס הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה ראש ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.
(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
(ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לראש ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו ראש ההוצאה לפועל.
(ד) כונס הנכסים ימסור למוציא לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.
55. שמירת הוראות
אין במינוי של כונס נכסים כדי לפגוע בזכויות החייב לפי סעיפים 38,22, 39 ו-50 או לפי כל דין אחר.
56. אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים
(א) החייב לא יעשה דבר שיש בו להפריע לכונס הנכסים במילוי תפקידיו, ימלא אחרי הוראותיו של כונס הנכסים בכל הנוגע לנכס שכונס הנכסים נתמנה לו, ויעשה למטרות המנויות בסעיף 54 כל דבר שלדעת כונס הנכסים מן הצורך הוא או מן התועלת שייעשה בידי החייב עצמו.
(ב) החייב ימסור לכונס הנכסים לפי דרישתו כל מסמך וידיעה שיש להם קשר לנכס האמור.
57. זכויות צד שלישי
טען צד שלישי שיש לו זכות בעלות או זכות אחרת בנכס שנתמנה לו כונס נכסים, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות לכונס הנכסים בדבר מילוי תפקידו לגבי אותו נכס בשים לב לאותה זכות, ורשאי הוא להשהות פעולות בנכס כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו;ראש ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו.
58. אחריותו של כונס נכסים
(א) כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
(ב) בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור והוצאה לפועל, דין החלטתו כפסק דין של בית משפט שלום.
59. שכרו של כונס נכסים
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ב) היה כונס הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו.
60. סיום תפקידו של כונס נכסים
(א) כונס נכסים רשאי, על ידי הודעה בכתב לראש ההוצאה לפועל, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור ראש ההוצאה לפועל ומן היום שנקבע לכך באישור.
(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי לפטר כונס נכסים אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה סיבה אחרת לכך.
(ג) ראש ההוצאה לפועל רשאי לשחרר את כונס הנכסים מתפקידו אם ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב.
(ד) הודעה על סיום תפקידו של כונס הנכסים תינתן לכונס הנכסים הרשמי.
פרק ו' : ביצוע בעין
61. מסירת נכס
(א) הטיל פסק הדין על החייב למסור נכס, יתפוס המוציא לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין.
(ב) קבע המוציא לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה.
62. מסירת קטין [תיקון: תשל"ח, תשנ"ה]
(א) הורה פסק הדין למסור קטין, או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין ונקבע בהחלטה שהביצוע יעשה באמצעות ההוצאה לפועל, ינקוט המוציא לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין, והוא להסתייע לשם כך בפקיד סעד כמשמעותו בחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955 6.
(ב) קבע המוציא לפועל שפסק הדין אינו ניתן לביצוע אלא על כרחו של הקטין והיה הקטין לדעתו של המוציא לפועל מסוגל להבין בדבר, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק הדין, רשאי ראש ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשת הוראות.
63. עשיית מעשה
(א) הטיל פסק הדין על החייב לעשות מעשה שלא כאמור בסעיפים 61 או 62 והמעשה ניתן להיעשות על ידי אדם אחר, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות למוציא לפועל לעשות את המעשה או להרשות לזוכה או לאדם אחר לעשותו במקום החייב.
(ב) ההוצאות לענין סעיף קטן (א) יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
64. פינוי מקרקעין
(א) ניתן פסק דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק יד, יקבע ראש ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של ראש ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס המוציא לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין.
(ב) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם המוציא לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים -ימכרם מיד; ההוצאות לענין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
65. טענות צד שלישי
היה צד שלישי מחזיק במקרקעין האמורים בסעיף 64 או בחלק מהם והוכיח להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להחזיק באותם מקרקעין או באותו חלק, רשאי ראש ההוצאה לפועל להשהות את הפינוי, כל עוד לא הושלם, לתקופה שיקבע, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט ולקבל צו עיכוב; ראש ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו על ידי הצד השלישי.
66. חייב שחזר לאחר הפינוי
הושלמה פעולת פינוי לפי סעיף 64, והחייב או אדם אחר מטעמו חזר ותפש שלא כדין את המקרקעין שפונו, יחזור המוציא לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, ויפנה את המקרקעין לשם ביצועו של פסק הדין; אין הוראה זו גורעת מאחריותו של החייב, או של האדם האחר, לפי כל דין.
פרק ז' : חקירת יכולת ותשלום בשיעורים
67. חקירת יכולת [תיקון: תשנ"ט]
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו של החייב, נכסיו, הכנסותיו וחובותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק הדין (בחוק זה – חקירת יכולת).
(א1)(1) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7 או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.
(2) האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור בסעיף 19 או התנגדות לביצוע שטר כאמור בסעיף 81א; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.;
(ב) בחקירת יכולת רשאי ראש ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
(ב1) התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי ראש ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה;התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מראש ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.;
(ג) חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה ראש ההוצאה לפועל.
(ד) לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
68. החלטה על-פי תצהיר
(א) המבקש חקירת יכולת לפי סעיף 67 רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.
(ב) הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת יכולת, לתת החלטה או צו לפי פרק זה, אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי ראש ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי פרק זה על פי התצהיר בלבד.
(ג) במקום חקירה או נוסף עליה רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי פרק זה על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון – אף בהעדר תצהיר.
68א. חוקרי ההוצאה לפועל [תיקון: תשנ"ד]
(א) שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן – הועדה הממליצה).
(ב) כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1956, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.
(ג) חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי סעיף 7א והמסמכים שצורפו לה, ובין בחקירת יכולת לפי סעיף 67(א).
(ד) ראש ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.
(ה) חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם ראש ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לראש ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.
(ו) ראש ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב;וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.
(ז) חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.
(ח) באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך הבדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור ראש ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.
(ט) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.
(י) שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.
(יא) הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.
69. תשלום בשיעורים [תיקון: תשל"ח, תשנ"ו]
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת יכולת לפי סעיף 67, או על סמך תצהיר לפי סעיף 68 , או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי ראש ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור בסעיף 6.
(ג) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע ראש ההוצאה לפועל, אך רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף קטן (א).
(ד) נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול ראש ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
(ה) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על מזונות שנפסקו בשל תקופה שקדמה למתן פסק הדין או על תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי פרעון במועד, והכל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
69א. כללים [תיקון: תשנ"ד]
מנהל בתי המשפט רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות הפרשי הצמדה וריבית צמודה, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה ראש ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.
69ב. בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום [תיקון: תשנ"ד]
חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי סעיף 69א או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות סעיף 7א יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.
פרק ז'1: חייב מוגבל באמצעים
69ג. הכרזה של חייב מוגבל באמצעים [תיקון: תשנ"ד, תש"ס]
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן – חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:
(1) שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
(2) 3 שנים – אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(3) 4 שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
לענין זה, "החוב" – לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.
(ב) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א).
(ג) הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה.
69ד. הגבלות של חייב מוגבל באמצעים [תיקון: תשנ"ד, תשנ"ו]
(א) הכריז ראש ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן – צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:
(1) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;
(2) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;
(3) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.
לענין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
(ב) חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת ראש ההוצאה לפועל מראש;לענין סעיף זה, "בעל ענין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
(ג) השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי ראש ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד;ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.
69ה. מרשם חייבים מוגבלים באמצעים [תיקון: תשנ"ד]
(א) הכריז ראש ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן – המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד): הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי סעיף 69ג(א); המוציא לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו.
(ב) רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך ראש ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למוציא לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא.
(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לענין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו.
(ה) אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן – מידע שגוי), רשאי לפנות למוציא לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים המוציא לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
(ו) סירב המוציא לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו.
(ז) המוציא לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.
69ו. ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים [תיקון: תשנ"ד]
(א) הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן ראש ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי פרק ז,3, בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74וו-74ט; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.
(ב) צווי הבאה או צווי מאסר שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.
69ז. בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי [תיקון: תשנ"ד]
(א) ניתן צו ביניים, יקיים ראש ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי סעיף 69ג והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור בסעיף 67; ובלבד שראש ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי סעיף 67, יורה ראש ההוצאה לפועל על קיומה.
(ב) ראש ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה בסעיף 69ג(א), או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; ראש ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו.
69ח. הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים [תיקון: תשנ"ד]
קבע ראש ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי סעיף 69ד.
69ט. תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים [תיקון: תשנ"ד]
קבע ראש ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, , רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו, הביניים, כולן או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פרעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב.
69י. ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים [תיקון: תשנ"ד]
ראש ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פרעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לענין פרעון חוב, שאישר ראש ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה – בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור בסעיף 69ט.
פרק ז'2: צווי הבאה וצווי מאסר
69יא. הזמנה לבירור [תיקון: תשנ"ד, תשנ"ט]
(א) הומצאה לחייב אזהרה כאמור בסעיף 7(א), רשאי ראש ההוצאה לפועל כעבור 30 ימים, לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור, במועד שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
(1) החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, ולא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, כפי שנדרש באזהרה;
(2) החייב לא צירף לבקשתו לפי סעיף 7א את המסמכים הדרושים לפי אותו סעיף, או לא המציא כל מסמך אחר שנדרש למסור לראש ההוצאה לפועל:
(3) החייב לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה.
(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש ההוצאה לפועל מיוזמתו להזמין את החייב לבירור נוסף בכל עת.;
(ג) המוציא לפועל יודיע לזוכה על מועד הבירור לפי סעיף קטן (א) אך רשאי ראש ההוצאה לפועל לקיים את הבירור אף שלא בנוכחותו;התקיים הבירור שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מראש ההוצאה לפועל לקיים בירור נוסף בנוכחותו.
(ד) הומצאה להייב הזמנה לבירור ולא התייצב במועד יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו;התייצב חייב לבירור ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
69יב. צו הבאה [תיקון: תשנ"ד]
(א) לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), או לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי סעיף 67, רשאי ראש ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר (להלן – צו הבאה).
(ב) בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו, ופרטים נוספים שייקבעו.
(ג) צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור בפרק ז,4, והחייב יובא לפני ראש ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על פי הצו; ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפני ראש ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה – ישוחרר, והצו יבוצע שנית.
(ד) ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, כפי שיפורש בצו, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר; לענין זה לא יבואו במנין ימי מנוחה וערבי יום מנוחה.
(ה) שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל.
69יג. עמד הבירור או ההבאה [תיקון: תשנ"ד]
(א) בא החייב לבירור לפני ראש ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק-הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א.
(ב) במעמד הבירור או ההבאה רשאי ראש ההוצאה לפועל לברר את יכולת החייב ולתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא:
(1) לתת או לשנות צו תשלומים;
(2) להכריז על החייב כמוגבל באמצעים;
(3) להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור;
(4) לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר – במועד אחר;
(5) לדרוש מסירת מידע על נכסי החייב, חובותיו ומקורות הכנסתו על יסוד כתב ויתור על סודיות.
(ג) ראה ראש ההוצאה לפועל במעמד הבירור או ההבאה כי החייב מסרב למלא הצהרה בדבר יכולתו או לחתום על כתב ויתור על סודיות או למסור מידע כלשהו לגבי יכולתו, או כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב מבלי לתת הסבר סביר לאי התשלום, רשאי הוא לצוות על מאסרו של החייב בשל בזיון ההוצאה לפועל לפי סעיף .70
70. מאסר חייב בשל בזיון ההוצאה לפועל [תיקון: תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ט]
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד החייב בשל בזיון ההוצאה לפועל, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם נתברר לו כי התקיים אחד מאלה:
(1) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, כאמור בסעיפים 7ג,67(ד) או 69יא(ד);
(2) החייב הוא בעל יכולת למלא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה והוא לא מילא אחריו, או לא שילם שיעור מהשיעורים שנקבעו לפיו;
(3) החייב לא מילא אחר החלטה שניתנה לפי סעיף 69יג(ב);
(ב) בוטל.
(ג) לא יינתן צו מאסר נגד חייב אלא לאחר שהובא לפני ראש ההוצאה לפועל על-פי צו הבאה לפי סעיף 69יב, או לאחר שבא לפניו בדרך אחרת; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מתן צו מאסר לפי סעיף קטן (א), נגד חייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 67(ד)או 69יא(ד), או נגד חייב שלא קיים הוראות צו תשלומים שניתן לגביו לפי הצעתו או לפי הסדר בכתב עם הזוכה.
(ד) חייב שנאסר יובא שוב לפני ראש ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 48 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי סעיף 69יג(ג).
(ה) נתן ראש ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א)(1) נגד חייב שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו בשל אי התייצבות לחקירת יכולת כאמור בסעיף 67(ד), או בשל אי התייצבות לבירור כאמור בסעיף 69יא(ד), לא יבוצע צו המאסר אלא לאחר שהומצאה התראה לחייב;בהתראה יצוין כי ראש ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום משלוח ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי ראש ההוצאה לפועל.
71. סייג למתן צו הבאה או צו מאסר [תיקון: תש"ן, תשנ"ד]
(א) לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב קטין או פסול-דין.
(ב) לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב בן-זוגו של הזוכה או אחד מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק הדין הוא למזונות כאמור בסעיף 74.
72. שחרור החייב מהבאה וממאסר [תיקון: תשנ"ד]
(א) חייב שנאסר ישוחרר מן המאסר – ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר – אם שילם את החוב או את השיעור שבשלו ניתן הצו או אם ביקש הזוכה בכתב את שחרורו של החייב.
(ב) חייב ישוחרר מן המאסר על פי צו של ראש ההוצאה לפועל לפני תום התקופה הקבועה בצו המאסר – ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר -אם נתן ערובה כפי שקבע ראש ההוצאה לפועל או הראה טעם אחר, להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל, שאין להחזיקו במאסר.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חייב שניתן נגדו צו הבאה.
72א. תקופות מצטברות של מאסר [תיקון: תשנ"ד]
(א) חייב שניתנו נגדו מספר צווי מאסר שסך כל תקופות המאסר על פיהם עולה על 30 ימים, ישוחרר מן המאסר כעבוד 30 ימים, ולא ייאסר שוב לריצוי יתרת תקופות המאסר על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, אלא כעבור 30 ימים מיום שחרורו.
(ב) חייב אשר שוחרר ממאסר לאחר 30 ימי מאסר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל מסמך המאשר את שחרורו, שיפרט את הסימוכין למאסרו ולשחרורו, תקופת המאסר ומועד השחרור, לפי טופס שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה.
73. אין לאסור שנית בעד אותו חוב
חייב שנאסר בשל אי-תשלום חוב או שיעור כל שהוא והשלים את תקופת המאסר הקבועה בצו המאסר, לא ייאסר שנית בשל אותו חוב או שיעור.
73א. חסינות [תיקון: תשנ"ד]
מבלי לגרוע מהוראת סעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], לא תוגש נגד ראש ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.
74. מאסר בשל חוב בעד מזונות [תיקון: תשנ"ד, תשנ"ו]
(א) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים מן החייב לבן-זוגו, לילדו הקטין או הנכה או להורו, רשאי ראש ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב, לתקופה שלא תעלה על 21 ימים אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי סעיף 68.
(ב) הוראות סעיפים 7א,69ג עד 69יג ו-70 לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) נתן ראש ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יבוצע צו המאסר, אלא לאחר שנשלחה התראה לחייב.
(ד) חייב שנאסר יובא בפני ראש ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 48 שעות ממועד מאסרו;ראש ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.
פרק ז'3: איחוד תיקים
74א. הגדרות [תיקון: תשנ"א]
בפרק זה –
"ממונה" – מי שמונה לפי סעיף 74יד;
"נכס" – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות;
"תיק" – תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, ענין שאינו כספי, וענין שהועבר לבית המשפט לפי סעיף 81א(ג) כל עוד לא הוכרע בו סופית.
74ב. בקשת איחוד [תיקון: תשנ"א]
(א) חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו (להלן – בקשת איחוד).
(ב) הנוסח של בקשת האיחוד, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
74ג. המשך הליכים שננקטו [תיקון: תשנ"א]
(א) הוגשה בקשת איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים על פי הבקשה (להלן – צו איחוד).
(ב) הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.
74ד. עיכוב יציאה מן הארץ [תיקון: תשנ"א]
(א) הוגשה בקשת איחוד, יורה ראש ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה – צו עיכוב יציאה).
(ב) ראש ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:
(1) החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;
(2) בקשת האיחוד נדחתה;
(3) כל הזוכים הסכימו לכך;
(4) צו האיחוד בוטל.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי ראש ההוצאה לפועל, על פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו.
74ה. עיקול [תיקון: תשנ"א]
הוגשה בקשת איחוד, רשאי ראש ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לצוות על עיקול נכסי החייב.
74ו. תנאים לדיון בבקשת איחוד [תיקון: תשנ"א, תשנ"ד]
לא תידון בקשת איחוד אלא אם כן החייב –
(1) צירף לבקשתו תצהיר המאמת את הפרטים הכלולים בה;
(2) עם הגשת הבקשה, שילם בלשכה שבה הגיש את בקשתו, סכום של 3% לפחות מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדו;
(3) שילם סכום נוסף של 3% מהיתרה האמורה בפסקה (2), מדי חודש בחודשו, עד להחלטה בבקשת האיחוד – אלא אם כן קבע ראש ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.
לעניין זה, "חובות" – החוב הפסוק, האגרות, ההוצאות, ושכר עורך דין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד יום התשלום כאמור בפסקה (2).
74ז. חובת גילוי [תיקון: תשנ"א]
(א) החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרבות זכויות שבשלן הגיש תביעות משפטיות, ופירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה, לרבות החובות שבשלם הוגשו נגדו תביעות משפטיות, אף אם הוא אינו מכיר בהם.
(ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות לחייב בצו, להמציא תוך תקופה שיקבע, אישור מרשות ציבורית או מגוף כלכלי או מסחרי, ובו יפורטו הנכסים או החובות, כאמור בסעיף קטן (א), הרשומים אצלם על שם החייב או אישור שלא רשומים אצלם נכסים או חובות כאמור.
74ח. החלטה לענין האיחוד [תיקון: תשנ"א]
(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם הנוגע בדבר לטעון טענותיו, להיעתר לבקשת האיחוד או לדחותה.
(ב) לפני שיתן החלטתו בבקשת האיחוד יקיים ראש ההוצאה לפועל חקירת יכולת של החייב, והוראות סעיף 67 יחולו בשינויים המחוייבים, ובלבד שכל אדם הנוגע בדבר יהיה רשאי לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדות בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.
74ט. מבחן יכולת הפרעון [תיקון: תשנ"א, תשנ"ד]
(א) לא יינתן צו איחוד אלא אם כן נוכח ראש ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת של החייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, לרבות בכושר השתכרותו, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 69ג(א), או – מטעמים מיוחדים שיירשמו או אם הסכימו לכך כל הזוכים – תוך פרק זמן ארוך יותר.
(ב) קבע ראש ההוצאה לפועל כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו תוך פרק זמן ארוך מפרקי הזמן הקבועים בסעיף 69ג(א), כאמור בסעיף קטן (א), ולא הסכימו לכך כל הזוכים, יקבע כי החייב הוא מוגבל באמצעים, ורשאי הוא להטיל עליו הגבלות לפי סעיף 69ד.
74י. דחיית בקשה [תיקון: תשנ"א]
ראש ההוצאה לפועל רשאי, ביוז