אגודות השיתופיות
1. השם הקצר
פקודה זו תקרא פקודת האגודות השיתופיות.
2. פירוש
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
"ברית פיקוח" פירושה התאגדות רשומה של אגודות שתכליתה העיקרית היא לדאוג לבקורת החשבונות של האגודות הרשומות שהן חבריה, נוסף על הפקוח עליהן וחנוכן בעניני קואופרציה;
"אגודת כספור מרכזית" פירושה אגודה רשומה שתכליתה העיקרית היא לתת הלואות לאגודות רשומות אחרות;
"אגודה מרכזית" פירושה אגודה רשומה אשר נוסדה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות רשומות בהתאם לעקרוני הקואופרציה והיא כוללת ברית פקוח ואגודת כספור מרכזית;
"ועד" פרושו המוסד המנהל של אגודה רשומה אשר בידו הופקדה הנהלת עסקיה של האגודה;
"חבר" כולל אדם המצטרף לבקשה לרישום אגודה ואדם אשר נתקבל כחבר לאחר רישומה בהתאם לתקנות האגודה ולפקודה זו ולתקנות שהותקנו על פיה;
"פקיד" כולל נשיא, יו"ר, מזכיר, גזבר, מנהל, מנהל עסקים, חבר הועד, או אדם אחר המורשה לפי תקנות האגודה ליתן הוראות בנוגע לעסקים;
"אגודה רשומה" פירושה אגודה שנרשמה או הנחשבת כאילו נרשמה עפ"י פקודה זו;
"הרושם" פירושו אדם שנתמנה למלא את תפקידי רושם האגודות השתופיות עפ"י פקודה זו;
"תקנות" פיורשן תקנות שהותקנו עפ"י פקודה זו;
"תקנות האגודה" פירושן התקנות הרשומות של אגודה הנוהגות באותה שעה והן כוללות תקון רשום של אותן התקנות.
3. הרושם
שר העבודה יוכל למנות אדם אשר ישמש רושם האגודות השתופיות לישראל או לחלק הימנה, ולמנות אנשים אר יעזרו לרושם, ובצו כללי או מיוחד יוכל שר העבודה להקנות לכל אחד מן האנשים האלה את הסמכויות אשר לרושם עפ"י פקודה זו, כולן או מקצתן.
4. מטרותיהן של אגודות
בהתחשב עם ההוראות הכלולות לקמן, תוכל אגודה שמטרותיה הן טפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שפור תנאי חייהם, עסקיהם ושטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה, אם טרם נרשמה עפ"י פקודת האגודות ההדדיות 1920, להרשם עפ"י פקודה זו, בין בערבון מוגבל ובין שלא בערבון מוגבל:
בתנאי שאם לא יורה שר העבודה אחרת בצו כללי או מיוחד, הרי ערבותה של אגודה שאחד מחבירה הוא אגודה רשומה תהא מוגבלת.
5. הגבלות על מידת ההשתתפות של חבר
(1) כשיש לאגודה הון מניות, אסור לשום חבר, פרט לאגודה רשומה או מוסד מאוגד שנתקבלו כחבר עפ"י סעיף 1) 6), להחזיק יותר מחמישית הון המניות.
(2) כשאין לאגודה הון מניות אסור לשום חבר, פרט לאגודה רשומה או מוסד מאוגד שנתקבלו כחבר עפ"י סעיף 1) 6), לרכוש או לתבוע מידת השתתפות בהון האגודה כדי יותר מחמישית ההון.
6. סגולות הכשרה לחברים
(1) ואלה רשאים להיות חברי אגודה רשומה –
(א) יחידים אשר מלאו להם שמונה עשרה שנה; וכן
(ב) אגודות רשומות אחרות:
בתנאי שבנוגע לאגודות שתכליתן העיקרית אינה מתן הלואות לחברים, יכול הרושם ליתן את הסכמתו לקבל כחברים מוסדות מאוגדים שאינם אגודות רשומות.
(2) אין לרשום עפ"י פקודה זו שום אגודה, לבד מאגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה, אלא אם כן היא מורכבת לפחות משבעה אנשים שמלאו להם שמונה עשרה שנה, ואם מטרת האגודה היא ליצור קרן להלוואות כספים לחברי האגודה, הרי אין לרשום אותה אגודה אלא אם כן היו אנשים אלו –
(א) יושבים באותה העיר או בסביבה הסמוכה לה או ישובים או יש בדעתם לשבת באותו הכפר או באותו גוש הכפרים בישראל, או
(ב) הם שייכים לאותו מעמד או משלח יד, חוץ אם יורה הרושם אחרת.
(3) אם האגודה הרשומה היא מסוג אגודות רשומות שתכליתן העיקרית היא להלוות כספים לחברים, יכול שר העבודה לקבוע בתקנות ששום אדם לא יהא חבר ליותר מאגודה אחת מסוג זה.
(4) שום ברית פקוח לא תירשם אלא אם כן היא מורכבת לפחות מעשרים אגודות רשומות.
6א. חברות של בן זוג בישוב שיתופי [תיקון: תשמ"ח]
(א) חבר באגודה רשומה, שהרשם סיווג אותה כמושב עובדים או ככפר שיתופי (להלן – ישוב שיתופי), יהיה בן-זוגו לחבר באותה אגודה אם נתקיימו כל אלה:
(1) בן הזוג הגיש לאגודה הודעה בטופס שנקבע בתקנות על רצונו להיות חבר באגודה;
(2) בן הזוג כשיר לפי תקנות האגודה להיות חבר בה;
(3) בני הזוג גרים דרך קבע בישוב השיתופי;
(4) בני הזוג מחזיקים כדין במשק חקלאי בתחום הישוב השיתופי כבעלים, חוכרים או חוכרי-משנה, או כבני רשות של האגודה או של מוסד מיישב כמשמעותו בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי"ג – 1953.
(ב) מי שנתקיימו לגביו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) יהיה, על אף האמור בתקנות האגודה, לחבר האגודה מעת הגשת ההודעה כאמור בפסקה (א)(1), ויחולו עליו הזכויות והחובות של חבר באגודה לפי פקודה זו ולפי תקנות האגודה.
(ג) אין בהוראות סעיף זה לגרוע מהוראות תקנות האגודה בדבר פקיעת חברות בה, יציאת חבר או הוצאתו ממנה.
7. קביעת מקום המגורים של אדם
בהתעורר שאלה אם, לצורך פקודה זו, יושב אדם בעיר או בסביבה הסמוכה לה או אם יושב הוא או יש בדעתו לשבת באותו הכפר או באותו גוש הכפרים בישראל, או בנוגע לסוג שאיזו אגודה שייכת לו, או בנוגע לאזור פעולותיה של אגודה או אם שייך איזה אדם למעמד או למשלח יד מסויים, תוחלט השאלה ע"י הרושם, והחלטתו תהא החלטת גמר.
8. בקשה לרישום
(1) לצרכי רישום תוגש בקשה לרישום אגודה אל הרושם.
(2) הבקשה תחתם, –
(א)אם אף אחד מחברי האגודה אינו אגודה רשומה – לפחות ע"י שבעה אנשים בעלי הכשרה לכך בהתאם להוראות סעיף קטן (1) מסעיף 6; וכן
(ב) אם היתה זאת אגודה שאחד מחבריה הוא אגודה רשומה – ע"י אדם מורשה לכך מטעם כל אגודה רשומה כזאת, ואם לא כל חברי האגודה הם אגודות רשומות – ע"י שבעה חברים אחרים, או, כשמספר החברים האחרים הוא פחות משבעה – ע"י כל החברים.
(3) צריך לצרף לבקשה שתי העתקות מהצעת התקנות של האגודה וכן את שמו של האיש או שמותיהם של האנשים אשר ישאו ויתנו עם הרושם בנוגע לתקנות אלה.
9. רישום אגודה
(1) אם נתברר לרושם כי מלאה אגודה אחרי הוראות פקודה זו ואחרי התקנות שהותקנו על פיה וכי תקנות האגודה המוצעות שלה אין בהן משום סתירה לפקודה או לתקנות שעפ"י הפקודה, יכול הוא לרשום את האגודה או לסרב לרשמה מבלי ליתן כלטעם לסירובו.
(2) למרות כל האמור לקמן תחולנה הוראות סעיף 2) 22) וסעיף 24 של פקודת החברות על אגודה המבקשת להרשם עפ"י פקודה זו ממש כאילו היתה המלה "חברה" כוללת אגודה שתופית, וכאילו היו המלים "רושם החברות" כוללות את רושם האגודות השתופיות.
10. מסי רישום
(1) אגודה המקבלת, ללא תקון עקרי, את התקנות לדוגמה שנתאשרו ע"י הרושם לאגודה מאותו הסוג, לא תשלם כל מס רישום והודעה על רישומה תפורסם ברשומות חינם.
(2) על כל אגודה אחרת לשלם עם רישומה מס של ארבע לירות וכן עליה לשלם בעד הודעת הרישום בעתון הרשמי את המס אשר יקבע שר העבודה בצו כללי או מיוחד.
(3) החלטתו של הרושם בנוגע לסוג שאליו שייכת אגודה ובנוגע לשאלה באם השתמשה האגודה בתקנות לדוגמא ללא שינוי עיקרי, תהא החלטת גמר.
(4) תעודת רישום והעתקה מתקנות האגודה המאושרות, כשהן טבועות בחותמתו הרשמית של הרושם, תמסרה חינם לכל אגודה עם רישומה.
11. תעודת רישום תשמש הוכחה מכרעת
תעודת רישום חתומה ע"י הרושם תהא עדות מכרעת שהאגודה רשומה כהלכה, חוץ אם הוכח שרישום האגודה בוטל.
12. תיקון תקנותיה של אגודה
(1) שום תקון של התקנות של אגודה רשומה לא יהא בר תוקף אלא אם כן נרשם עפ"י הפקודה, ולצורך זה חובה לשלוח לרושם שתי העתקות מן התקון.
(2) אם נתברר לרושם כי התקון לתקנות האגודה אינו בניגוד לפקודה זו או לתקנות שעל פיה, יכול הוא לרשום את התקון או לסרב לרשמו, בלי ליתן כל נימוק לסירובו.
(3) אם רשם הרושם תקון לתקנות של אגודה רשומה, עליו ליתן לאגודה, לאחר שתשלם את המס הקבוע, העתקה מן התקון כשהיא מקויימת על ידו וחתומה בחותמתו, והעתקה זו תהא עדות מכרעת שהתקון נרשם כהלכה.
13. התמזגות אגודות
(1) באישורו של הרושם יכולות כל שתי אגודות או יותר להתמזג לאגודה יחידה עפ"י החלטה שתתקבל ברוב של שלשת רבעי החברים המשתתפים באספה כללית מיוחדת של כל אגודה שנתקיימה לצורך זה, אם קיבל כל חבר הודעה בכתב שלושים יום למפרע על ההתמזגות המוצעת ועל תאריך האספה: אותה התמזגות תוכל לצאת לפועל מבלי חיסול האגודות המתמזגות או חלוקת הכספים שלהן: ומשנתמזגו, תהא החלטת האגודות הנוגעות בדבר הודעה מספקת למסור את האקטיב והפסיב של האגודות המתמזגות לרשות האגודה הממוזגת: בתנאי שכל חבר החולק על ההחלטה יוכל לצאת את האגודה בהתחשב עם ההוראות שבתקנותיה.
(2) כל אגודה תוכל, עפ"י החלטה שנתקבלה בהתאם לפרוצידורה שנקבעה בסעיף קטן (1), להעביר את האקטיב והפסיב שלה לכל אגודה שתהא מוכנה לקבלם:
בתנאי שאם היו ההתמזגות או העברת האקטיב והפסיב גוררים עמהם העברת הפסיב מאת אגודה אחת לאגודה אחרת, לא תוצא ההתמזגות או ההעברה לפועל אלא אם כן תנתן מודעה בכתב שלושה חודשים למפרע לנושים של שתי האגודות הללו או של כל אותן האגודות;
ובתנאי שאם הנושה או הנושים של אחת האגודות הנוגעות בדבר מתנגדים להתמזגות או להעברת האקטיב והפסיב ומוסרים מודעה בכתב על כך לאגודה הנוגעת בדבר או לאגודות הנוגעות בדבר חודש ימים לפני התאריך שנקבע להתמזגות או להעברה, לא תוצא ההתמזגות או ההעברה לפועל אלא עד אם סולקו החובות המגיעים לנושה או לנושים.
(3) הודעה מוקדמת על ההתמזגות העומדת להעשות והודעה שניה על ההתמזגות המושלמת ועל אשורו של הרושם תפורסם בעתון הרשמי תמורת תשלום אותו מס ששר העבודה יקבע בצו כללי או מיוחד.
14. אספות כלליות
(1) יכול הועד להועיד בכל עת אספה כללית של האגודה, וחייב הוא להועיד אספה כזאת בתוך חודש ימים מיום קבלת דרישה בכתב מאת הרושם או מאת אגודה מרכזית שאליה מסונפת האגודה או מאיזה מוסד אחר שפורש בתקנות האגודה או מאת החבר או החברים או מחלק מן המספר הכולל של החברים, הכל כפי שיפורט בתקנות האגודה.
(2) אם לא כונסה אספה כללית בהתאם לדרישה, תהא לרושם הסמכות להועיד בעצמו אספה כללית שלא האגודה: ההוצאות שהרושם יוציא, תגבינה מן האגודה עפ"י סעיף 58 כדרך שגובים סכום המגיע לממשלה.
15. זכויותיהם וחובותיהם של החברים
(1) אסור לשום חבר של אגודה רשומה להשתמש בזכויות של חבר אלא אם כן שלם לאגודה דמי חבר או עד אשר רכש באגודה מידת השתתפות, כפי שיקבע בתקנות האגודה.
(2) משנתקבל חבר לאגודה, יהא חייב בהתחייבויות שהאגודה קבלה על עצמה קודם להתקבלותו כחבר.
16. הצבעה
(1) לכל חבר של אגודה תהיה למצער דעה אחת בעסקיה, אך לשום חבר לא תהא יותר מדעה אחת.בתנאי –
(א) שאם היו הדעות שקולות תהיה ליו"ר דעה מכרעת;
(ב) שאם זו צרכניה שתופית או אגודה לקניה או למכירה או לשרות חקלאיים מותר להקציב בהן קולות נוספים, כפי שתקנות האגודה תקבענה, על יסוד מידת השתתפותו של כל חבר בקניה ובמכירה במשך שנת הכספים האחרונה, אך לשום חבר לא יהא יותר מחלק העשרים מן הס"ה של מספר הקולות;
(ג) שאגודה שהשקיעה חלק מכספיה במניותיה של אגודה אחרת או המסונפת לאגודה אחרת, תוכל למנות אחד מחבריה להשתתף בהצבעה בעסקיה של אותה האגודה הרשומה האחרת, ותוכל לקבל את מספר הקולות אשר יקבע בתקנותיה של האגודה האחרת, אך לשום חבר לא יהא יותר מחלק העשרים מן הס"ה של מספר הקולות;
(ד) שאגודה הפועלת בעיר או ביותר מכפר אחד תוכל לקבוע בתקנותיה הוראות בדבר אספות מקומיות או בדבר אספה של באי כוח שנבחרו בכל מקום ומקום, ולבאי כוח אלה יהא אותו מספר הקולות אשר יקבע בתקנות האגודה;
(ה) שחבר שאינו יושב בארץ רשאי למנות חבר אחר להיות מורשהו, אך שום חבר לא ישמש מורשה ליותר משני חברים אחרים.
(2) אסור למנות מורשים אלא במקרים המפורטים בפסקאות (ג), (ד), ו (ה) של סעיף קטן (1).
17. פדיון מניות
אסור להעביר לאחר מניותיו של חבר או חלקו בהון אגודה רשומה, אך יכולה האגודה לפדותם בהתאם להוראות תקנותיה ולכל תקנה שיתקינוה עפ"י פקודה זו.
18. המען הרשום של אגודות
כל אגודה רשומה חייבת לקבוע לה מען בישראל אשר ירשם בהתאם לתקנות, ואשר לשם ישלחו כל ההודעות והמכתבים, ועל האגודה לשלוח לרושם הודעה על כל שנוי שיחול במען.
19. זכות העיון בתקנות האגודה וכו'
על כל אגודה רשומה להחזיק אצלה העתק מן הפקודה הזאת ומן התקנות ומתקנותיה של האגודה, ורשימת חבריה; המסמכים הללו יהיו פתוחים לעיון בכל עת מתאמת במען הרשום של האגודה, חינם אין כסף, באותן השעות שבהן פתוח משרדה של האגודה לצרכי עסקיה.
20. בקורת חשבונות
(1) פנקסיה של כל אגודה רשומה יבוקרו למצער אחת לשנה. אם האגודה מסונפת לברית פיקוח, תערך הבקורת ע"י פקיד מפקידי ברית הפיקוח שיתמנה על ידי אותה הברית והלה צריך להיות רשום בצורה שתקבע בתקנות שעפ"י פקודה זו, או להיות מבקר חשבונות צבורי בעל רישיון מטעם הממשלה, וכשאין היא מסונפת לברית כזאת, תמנה האספה הכללית השנתית של האגודה מבקר חשבונות, שיהא בעל רשיון מטעם הממשלה כמבקר חשבונות צבורי, ולעולם תהא לרושם זכות הויטו על המינוי:
בתנאי שיכול הרושם לפי ראות עיניו להרשות שפנקסי אגודה רשומה יבוקרו ע"י אחד מפקידי מחלקתו.
(2) בקורת החשבונות שתערך עפ"י סעיף קטן (1) תכלול, בין שאר דברים, את בחינת החובות שכבר עבר זמן פרעונם, אם ישנם חובות כאלה, את אימות חשבון עודף המזומנים והבטחונות, ושומא של האקטיב והפסיב של האגודה.
(3) ברית הפיקוח או מבקר החשבונות שנתמנה עפ"י סעיף קטן (1) רשאים לעיין באין מעצור בפנקסים, בחשבונות, בשוברים ובכל שאר המסמכים של האגודה ויש להרשות להם לאמת את חשבון עודף המזומנים והבטחונות שלה: על המנהלים, מנהלי העסקים ושאר פקידי האגודה להמציא לברית הפיקוח או לכל אדם אחר שנתמנה לשם בקרת חשבונותיה של אגודה, את כל אותן הידיעות בנוגע לעסקיה ופעולותיה ככל אשר ידרש ע"י אותה ברית הפיקוח או ע"י אותו האדם האחר.
(4) לברית הפיקוח או למבקר החשבונות שנתמנה עפ"י סעיף קטן (1) של סעיף זה כדי לבקר את חשבונותיה של אגודה, תהא הסמכות בשעת הצורך,-
(א) להזמין כל פקיד, סוכן, משמש או חבר של האגודה לבוא לפניהם, כשיש יסוד להאמין שיוכלו למסור ידיעות בעלות ערך בנוגע לכל עסק מעסקי האגודה או להנהלת עסקיה;
(ב) לדרוש מכל פקיד או סוכן או משמש או חבר של האגודה להראות כל פנקס או מסמך הנוגעים לעסקיה של האגודה או להראות כל כסף מזומן או בטחונות השייכים לאגודה והנמצאים ברשותם.
(5) אם הדינים והחשבונות על הבקורת של ברית פיקוח לא הניחו את דעתו של הרושם, יכול הוא –
(א) למנות מבקר חשבונות או מבקרי חשבונות שיבקרו בשמו את האגודות המסונפות לברית ולהטיל על האגודות את התשלום אשר ימצא לנכון להטיל;
(ב) להפסיק את סמכותה של הברית לבקר את חשבונותיהן של האגודות המסונפות לה: בכוח ההפסקה יש להשתמש רק עפ"י אשור מאת שר העבודה. בתנאי כי אין ליתן צו להפסקת סמכות עד אם ניתנה לברית הפיקוח האפשרות להגיש באור בכתב.
21. התאגדותה של אגודה
משנרשמה אגודה הריהי נעשית גוף מאוגד בשם שבו נרשמה ותהא לה זכות ירושה עולמית וחותמת רשמית והסמכות לרכוש נכסי מטלטלים ונכסי מקרקעים ולהתקשר בחוזים ולהופיע במשפט ובכל מו"מ משפטי אחר הן כתובע והן כנתבע ולעשות את כל הדרוש לצרכי קיומה.
22. הסמכות לקנוס חברים
אגודה רשומה רשאית עפ"י תקנותיה לקבל סמכות להטיל על חבריה קנסות בהרשאת האספה הכללית או הועד או באותו האופן שתקנות האגודה תקבענה: קנסות אלה דינם כדין חובות המגיעים לאגודה.
23. חובות שחברים חייבים לאגודה
(1) כל הכספים המגיעים לאגודה רשומה מאיזה חבר עפ"י פקודה זו או עפ"י תקנותיה של האגודה או בקשר עם עסקיה, יהא דינם כדין חוב המגיע לאגודה מאותו חבר, וכן ייגבו.
(2) לצורך פעולת הוצאה לפועל זמנית לגבי חובות המגיעים לאגודה מחבריה, הרי תעודה החתומה ע"י הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה והטבועה בחותמת האגודה תחשב כמסמך מקויים בגדר סעיף 130 מהחוק העותומני של דיון אזרחי.
24. לאגודה יהא שעבוד על מניותיהם של חברים בשל חובות המגיעים לאגודה
(1) בשל כל חוב המגיע לאגודה רשומה מחבר או ממי שהיה חבר, יהא לה לאגודה שעבוד על כל מניות או על חלקו בהון ועל פקדונותיו, ועל כל דיבידנדה או הענקה או על חלק אחר מן הרווחים המגיעים לו, ויכולה היא לנכות כל סכום שנזקף לזכותו של החבר או של מי שהיה חבר או כל סכום המגיע לו, לשם תשלום אותו החוב או על חשבון סלוק אותו החוב.
(2) אסור לשום חבר של אגודה רשומה לשעבד לאגודה את מניותיה של האגודה בתורת בטחון להלואה.
25. מניות פטורות מעקול
בהתחשב עם הוראות סעיף 24, לא יהיו מניתו או חלקו של חבר בהון של אגודה רשומה נתונים לעיקול או למכירה עפ"י כל צו או פסק של בית משפט על כל חוב או התחייבות שאותו החבר חייב בהם, וכן לא תהא לסינדיק בפשיטת רגל הזכות לקבל או לתבוע אותה המניה או אותו החלק בהון.
26. שעבודים לזכות אגודות קיומם ורישומם של שעבודים, וכו' [תיקון: 1937]
(1) (א) מותר לכל אגודה רשומה ליתן מפרעה בתורת הלואה לחבר מחבריה בהתאם לתקנותיה הרשומות.
(ב) בהלוות אגודה רשומה כספים לחבר, או בחתמה על חוזה להלוות כספים לחבר, או בהיות חבר חייב לאותה אגודה, רשאית האגודה לדרוש מאת החבר לשעבד לזכותה היא, בצורה אשר תיקבע, את כל היבול, או תוצרת חקלאית אחרת, תוצרת ימית (לרבות דגים), או עצים כרותים, בעלי חיים, מספוא, מכשירים חקלאיים או מכשירי תעשיה או מכשירי דיג, מכונות, סירות, חבלי סירות, רשתות, חמרים גלמיים, כלי המלאכה ובכלל כל פרי עמלו של אותו חבר, ושאר דברים המשמשים בקשר עם הייצור, בין שבאו לעולם ובין שלא באו לעולם בעת הוצר השעבוד ובין שהמשעבד רכשם בעת הוצר השעבוד ובין שלא רכשם.
(2) (א) שעבוד שנוצר עפ"י סעיף קטן (1) יחשב כשעבוד שנעשה כהלכה אם נחתם בשתי העתקות ע"י החבר העושה אותו בפני הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה.
(ב) מחובתו של אותו הפקיד או אותם הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה להגיש מיד העתקה אחת של כתב השעבוד למשרדה של האגודה ולהניח את ההעתקה השניה בתוך עשרים ואחד יום אצל הפקיד המחוזי של הנפה אשר בה נמצאים הנכסים הכלולים בשעבוד.
(ג) משקבל פקיד המחוז העתקה מכתב השעבוד יחד עם המס הקובע יצרפנו אל התיק מיד, ועליו לנהל בצורה הקבועה פנקס אשר יכונה פנקס הרישום לשעבודים של אגודות שתופיות ובו ירשמו פרטים על כל השעבודים שנתקבלו על ידו, ולשלוח לאגודה אישור על הרישום.
(ד) כל אדם רשאי לעיין בתיק השעבודים במשרדה של אגודה, ותמורת תשלום המס הקבוע רשאי הוא לעיין גם בפנקס הרישום לשעבודים ולהעתיק קטעים הימנו.
(3) אם נתברר לרושם שאי רשומו של שעבוד בתוך המועד שנקבע לעיל היה דרך מקרה או מחמת משגה או מאיזו סיבה מספקת אחרת או שאין בו כדי לפגוע במצבם של הנושים או של חברי האגודה, או שמסיבות אחרות מן הדין ומן הצדק הוא ליתן ארכה, רשאי הוא עפ"י בקשת האגודה או כל אדם מעונין ובאותם התנאים שימצאם לצודקים ולמועילים, לצוות להאריך את מועד הרישום.
(4) (א) רישום שעבוד בהתאם להוראות סעיף קטן (2) מהווה שעבוד ראשון ובטחון לזכותה של האגודה המלווה או הנושה בדרך אחרת:
בתנאי ששום דבר האמור בזה לא יפגע –
(I) בכל תביעה של הממשלה למסים או כספים הנגבים כמסים או בכל תביעה של בעל נכסים לדמי שכירות או לכספים הנגבים כדמי שכירות, או
(II) בזכויותיו של קונה אמיתי ששלם במחיר דבר ערך, מבלי שידע על מציאותו של שעבוד, או
(III) בזכויותיו של בעל משכנתא או בעל שעבוד קודם.
(ב) רישום שעבוד ע"י המחוז יחשב כמסירת מודעה על השעבוד לכל אדם המטפל בנכסים הכלולים בשעבוד.
(5) מיד כשיסולקו ההלוואה או החוב שניתן עליהם שעבוד עפ"י פקודה זו, הרי פקיד האגודה או פקידי האגודה הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה, חייבים לרשום את דבר הסילוק מיד בהעתק כתב השעבוד השמור בתיק במשרדה של האגודה, ובתוך עשרים ואחד יום מיום התשלום חייבים הם להודיע את הדבר לפקיד המחוז, ולאחר שקבל הלה את ההודעה ירשום מיד את דבר סילוק התשלומים רישום השעבודים של אגודות שתופיות.
27. הנחלת שעבודים [תיקון: 1937]
(1) אגודה רשומה רשאית ללוות כספים על יסוד שעבוד הרשום לזכותה עפ"י סעיף 1)26), אם אותו שעבוד נעשה ונרשם בהתאם להוראות פקודה זו, ולמטרה זו היא רשאית להעביר כל שעבוד כזה.
(2) העברת שעבוד עפ"י סעיף זה תרשם בהתאם להוראות סעיף 2)26) של הפקודה ונוסף על כך תחולנה גם הוראות חלק ה' מפקודת החברות.
3) העברת שעבוד עפ"י סעיף זה כשהיא רשומה כאמור לעיל דינה כדין שעבוד ראשון לזכותו של מקבל ההעברה בהתחשב עם הוראות סעיף 4)26) מהפקודה.
27א. רישום העברות של שעבודים לפני יום עשרים וששה בפברואר, 1935 [תיקון: 1937]
כל העברה של שעבוד שבידי אגודה רשומה עפ"י סעיף 1)26) מפקודה זו, ואשר נרשמה אצל פקיד המחוז של הנפה אשר בה מצוי הנכס הכלול בשעבוד, מיום עשרים ושבעה בדצמבר, 1933, ואילך, אך לפני עשרים וששה בפברואר, 1935, דינה כדין העברה בת תוקף מלא, ואפילו אם לא נרשמה אותה העברה אצל הרושם.
28. שעבודים שנוצרו ע"י אגודות על נכסיהן הן [תיקון: 1937]
(1) אגודה רשומה תהא זכאית, מתוך התחשבות בכל הגבלה או הוראה מצמצמת שבתקנותיה, לעבוט את נכסי המטלטלין שלה ולמשכן או לשעבד את נכסיה, כולם או מקצתם, בין מטלטלין ובין מקרקעין, בין שהיא מחזיקה בהם ובין שהיא תובעת זכות עליהם, בין בהווה ובין בעתיד, לרבות הון מניותיה שעדיין לא נפרע, אם יש הון כזה, ואת שם העסק שלה, בתורת בטחון לחובותיה, בין שבהווה ובין שבעתיד ובין שיהיו קיימים על תנאי, ע"י הוצאת אובליגציות בודדות או בסריות.
(2) הוראות חלק ה' מפקודת החברות תחולנה על כל עבוט, משכנתא או שעבוד שיעשו עפ"י סעיף זה.
28א. הטלת חלק ה' של פקודת החברות על שעבודים ידועים וכו' [תיקון: 1937]
כל אגרת חוב, משכנתא, שעבוד או משכון שנוצרו או נעשו ע"י כל אגודה רשומה באיזו עת שהיא לפני עשרים וששה בפברואר, 1935, יהא דינם כאילו נוצרו או נעשו כחוק עפ"י חלק ה' של פקודת החברות.
29. עונשו של חבר הסוחר בנכסים המשועבדים
(1) כל חבר או מי שהיה חבר של אגודה המעביר או מנסה להעביר לאחר נכסים הכלולים בשעבוד שנרשם עפ"י פקודה זו או הסוחר או מנסה לסחור בהם מבלי שקבל תחילה רשות בכתב מאת הועד, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של חמשים לירות.
(2) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפטור כל חבר או מי שהיה חבר מכל עונש שנקבע בסעיפים אחרים של פקודה זו או בכל חוק אחר הנוהג באותה שעה, ולא ימנע את האגודה מלחפש דרכי פצוי אחרים שנקבעו בסעיפים אחרים של פקודה זו או בכל חוק אחר הנוהג באותה שעה.
30. חוזים למכירת תוצרת לאגודה או באמצעותה
אגודה רשומה שאחת ממטרותיה היא מכירת תוצרת חקלאית או תוצרת משק בהמות או תוצרת של מלאכת יד של חבריה, רשאית, בין בתקנותיה ובין במסמך מיוחד, להתקשר בחוזים עם חבריה שהם ימכרו למשך תקופה מסוימת לאגודה או באמצעות האגודה את כל תוצרתם או אותם הכמויות או המינים של התוצרת שיפורטו באותם החוזים, ובכל חוזה כזה תוכל להתנות שסכום מסוים ישולם בעד כל יחידת משקל או יחידת מידה כפיצויים על הפרת החוזה, ואותו סכום יהא דינו כדין חוב המגיע לאגודה.
31. חברים שמתו
(1) במות חבר האגודה, תוכל האגודה להעביר את מניתו או את מידת ההשתפות שלו, בתוך שנה אחת מיום מותו, לאדם שיוצע בהתאם לתקנותיה של אותה האגודה, אם נתקבל אותו אדם כהלכה כחבר לאגודה בהתאם לתקנות ולתקונתיה של האגודה; ואם לא הוצע אדם, תעביר לאדם שהועד יראה בו את יורשו או בא כחו החוקי של החבר שמת, הכל לפי הענין, סכום השוה לשויה של מניתו של אותו החבר המת או של מידת ההשתתפות, כפי שיוברר בהתאם לתקנות ולתקנות האגודה.
בתנאי שהאיש המוצע, או היורש או בא כח החוקי, הכל לפי הענין, רשאי לדרוש שהאגודה תשלם בתוך שנה אחת מיום מות החבר את שויה של המניה או של מידת ההשתתפות של החבר ההוא, אשר יוברר כאמור לעיל.
(2) בהתחשב עם הוראות הסעיפים 24,ו- 26, ובאם לא נתן בית משפט מוסמך צו האוסר על אגודה לעשות זאת, תהא האגודה חייבת לשלם לאיש המוצע או ליורש או לבא כוח החוקי, הכל לפי הענין, את כל הכספים האחרים המגיעים מן האגודה לחבר שמת.
(3) כל ההעברות והתשלומים שנעשו ע"י אגודה בהתאם להוראות סעיף זה יהא להם תוקף וממשות לגבי כל דרישה שידרוש אדם אחר מן האגודה.
32. עזבונו של חבר שמת חייב בחובות אגודה רשומה
עזבונו של חבר שמת יהא אחראי משך שנה אחת למן סוף שנת הכספים של האגודה שבה מת החבר, לחובות של אגודה רשומה כפי שהיו קיימים בזמן מותו.
33. אחריותם של מי שהיו חברים
אחריותו של מי שהיה חבר לחובותיה של אגודה רשומה, כפי שהיו קיימים בעת שחדל להיות חבר, תוסיף להיות קיימת למשך שנתים למן סוף שנת הכספים של האגודה שלאחר התאריך שבו חדל להיות חבר.
34. פנקס החברים
כל פנקס או רשימה של חברים או של מניות שברשות כל אגודה רשומה ישמשו הוכחה לכאורה על כל פרט מן הפרטים דלקמן הרשומים בהם –
(א) התאריך שבו נרשם כחבר שמו של אדם באותו הפנקס או באותה הרשימה;
(ב) התאריך שבו חדל אותו אדם להיות חבר.
35. קיום העתקות של פרטים רשומים
(1) העתקה מכל פרט רשום בספר או בפנקס או ברשימה שהאגודה מנהלת אותם בקביעות אגב עסקיה והנמצאים ברשותה, אם קוימה כהלכה באופן שנקבע בתקנות, תקובל כהוכחה על קיומו של הפרט הרשום, ותקובל כעדות על הענינים והעסקים הרשומים בו בכל מקרה שאילו הוגש בו המקור כחומר עדות היה מתקבל כהוכחה על הענינים האלו, וכדי אותו שעור שהמקור מתיחס אליו.
(2) אין להכריח שום פקיד מפקידי האגודה, במו"מ משפטי שהאגודה אינה צד לו, להראות אחד מפנקסי האגודה שאת תכנו אפשר להוכיח עפ"י סעיף קטן (1), או להופיע כעד לשם הוכחת הענינים, העסקים, והחשבונות הרשומים בפנקס, אלא עפ"י צו מאת בית המשפט או מאת שופט שינתן מפאת סיבה מיוחדת.
36. אימתי מותרים עסקים עם שאינם חברים
(1) אסור לאגודה רשומה להלוות כסף לשום אדם שאינו חבר בה: בתנאי שאגודה רשמומה רשאית להלוות כסף לאגודה רשומה אחרת, בהסכמתו הכללית או המיוחדת של הרושם;
ובתנאי שאגודה רשומה רשאית להשתמש בשרותה של אגודה רשומה אחרת כסוכנה לגבית שטרות ולצרכי עסק אחרים, ולצורך זה תוכל להחזיק חשבון עובר ושב אצל אותה האגודה הרשומה;
ובתנאי שאגודה רשומה תוכל, בהסכמתו של הרושם, ליתן הלואות למי שאינם חברים מתוך כספים שנקבעו למטרה מיוחדת זו ע"י כל אדם או קבוצת בני אדם שהם עצמם מקבלי ההלואות.
(2) יכול שר העבודה, בצו כללי מיוחד, לאסור על כל אגודה רשומה או סוג של אגודות רשומות להלוות כספים על משכתנא של מקרקעים, או לצמצם את סמכותם לכך.
37. עסקים עם שאינם חברים יהיו כפופים לתקנות האגודה
(1) אגודה רשומה לא תקבל פקדונות והלואות משאינם חברים אלא עד כדי שעור שנקבע בתקנותיה ובהתאם לתנאים שבהן.
38. עסקים עם שאינם חברים יהיו כפופים לתקנות האגודה
עסקיה של אגודה רשומה עם שאינם חברים יהיו כפופים להוראות תקנותיה הרשומות.
39. מה יעשו ברווחים
(1) אסור לחלק בין החברים שום חלק מן הכספים של אגודה רשומה, אם בתורת הענקה או דיבידנדה או בצורה אחרת, בשעור העולה על השעור שנקבע בתקנות.
(2) כל אגודה המקבלת או היכולה לקבל רווחים מעסקיה חייבת להפריש קרן שמורה (רזרבה).
(3) אם האגודה היא אגודת אשראי או אגודת יצרנים, חובה עליה להעביר בכל שנה לקרן השמורה לפחות רבע אחד מרווחיה, ואם האגודה היא אגודה אחרת, עליה להעביר בכל שנה לחשבון הקרן השמורה לפחות עשירית אחת מרווחיה, והאגודה רשאית להשתמש בכספי הקרן השמורה לשם עסקיה או להשקיעם ככל אשר ידרש בתקנות.
(4) הקרן השמורה אינה בת חלוקה, ולשום חבר לא תהא זכות לחלק מסוים בקרן הנ"ל אלא, במקרה שאגודה רשומה נתונה במצב של פירוק או שעסקיה מתפרקים והולכים: במקרה זה יחולק בין החברים אותו חלק מן הקרן השמורה שנותר לאחר ששולמו כל החובות, לפי מכסה השווה ליחס שבין הון המניות או מידת השתתפות של כל חבר להון של האגודה הרשומה, פרט למקרים שבהם קובעים תקנות האגודה הוראות אחרות.
(5) על האגודה לחשב את הרווחים שבכל שנה בטרם תשלם כל דיבידנדה או הענקה (בונוס) או בטרם תתן הנחה לחברים או לבלתי חברים.
(6) כשמשלמים דיבידנדה על מניות, תהא זכות שוה לכל המניות ביחס לדיבידנדה, ולשום סוג של מניות לא יהא משפט הבכורה על פני מניות אחרות.
40. חלוקת יתרת הרווחים
בהתחשב עם הוראות סעיף 39, מותר לחלק בכל שנה בין החברים את יתרת הרווחים של אגודה, לאחר שתעשה ההפרשה הקבועה לקרן השמורה, יחד עם כל ריוח שנצטבר משנים חולפות. ואם האגודה היא אגודת יצרנים או אגודת צרכנים, מותר לחלק את היתרה הנ"ל גם בין שאינם חברים עד לשעור ועפ"י התנאים שנקבעו בתקנות שעפ"י פקודה זו או בתקנות של אותן האגודות.
41. קרן מלואים
כל אגודה רשאית ליצור קרן מלואים לחבריה מתוך תרומותיהם של החברים ובהתאם לתקנות האגודה הדנות בענין זה, ורשאית היא לתרום לאותה קרן המלואים מתוך רווחיה, לאחר שתפריש את הסכומים הקבועים לקרן השמורה:
בתנאי שלא ישתמשו בכספי קרן המלואים בעסקיה של האגודה;
ובתנאי ששום חלק מכספי קרן המלואים לא יחשב כנכס (אקטיב) של האגודה.
42. תרומות לצרכי צדקה
לאחר שהופרש לקרן השמורה סכום הדרוש עפ"י סעיף 39, רשאית כל אגודה רשומה לתרום סכום, שלא יעלה על חמישים אחוז למאה מן העודף הנותר, לכל מטרת צדקה או לכל מטרה שיש בה משום תועלת צבורית ושהרושם מכיר בהן מבחינה זו, ואם הון המניות שנפרע והקרן השמורה אינם פחותים מן הסכום שהיא מחזיקה בצורת הלואות ופקדונות משאינם חברים, תוכל לנדב סכום העולה על חמישים אחוז למאה מן העודף הנותר הנ"ל.
43. חקירה בעסק האגודה
(1) יכול הרושם על דעת עצמו, וחייב הוא עפ"י בקשת רוב חברי הועד, או עפ"י בקשת כל מוסד אחר שהורכב עפ"י תקנות האגודה או עפ"י בקשת של לא פחות משליש החברים או עפ"י בקשה מברית הפיקוח שהאגודה מסונפת לה, לערוך חקירה או למלא את ידו של איזה אדם שהורשה לכך על ידו בכתב לערוך חקירה בענין הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של אגודה רשומה:
בתנאי כי בהערך חקירה ע"י הרושם שלא על דעת עצמו, יכול הרושם לדרוש מאת המבקש או המבקשים שישלישו סכום שיספיק לכיסוי ההוצאות המשוערות של חקירה כזאת.
(2) על כל פקידי האגודה וחבריה למסור ידיעות בנוגע לעסקיה של האגודה, כאשר ידרוש הרושם או האיש המורשה על ידו.
44. בדיקת פנקסי האגודה
(1) יכול הרושם עפ"י בקשה מאת נושה של אגודה רשומה לבדוק בעצו את פנקסי האגודה, או למלא את ידו של איזה אדם אחר בכתב לבדוק את פנקסי האגודה:
בתנאי:
(א) שהמבקש יוכיח לרושם כי החוב הוא סכום שהגיע זמן פרעונו בעת הגשת הבקשה וכי הוא תבע את סילוקו של הסכום, והסכום לא סולק בתוך זמן מספיק, וכן
(ב) שהמבקש הפקיד אצל הרושם את הסכום אש ידרוש הרושם בתורת בטחון לחשבון הוצאות הבדיקה המוצעת.
(2) על הרושם להודיע לנושה על תוצאותיה של כל בדיקה כזאת.
45. חלוקת משא ההוצאות של החקירה
אם נערכת חקירה עפ"י סעיף 43 או אם נערכת בדיקה עפ"י סעיף 44, יכול הרושם, לאחר שיתן את האפשרות לצדדים, להשמיע את טענותיהם, לחלק את משא כל ההוצאות או אותו חלק מן ההוצאות אשר ימצא לנכון בין האגודה, החברים או הנושה הדורשים את החקירה או הבדיקה, בין הפקידים או מי שהיו פקידם, ובין החברים או מי שהיו חברים של האגודה.
46. פירוק אגודות
(1) אם סבור הרושם, לאחר שנערכה חקירה עפ"י סעיף 43 או לאחר שנערכה בדיקה עפ"י סעיף 44, או לאחר שקבל בקשה שהוגשה ע"י שלושה רבעים מחברי אגודה שתופית, שיש צורך לפרק את האגודה, יכול הוא לצוות על האגודה להתפרק, ואת הצו שלו יפרסם בעתון הרשמי.
(2) כל חבר של אגודה שתופית רשאי במשך שני חודשים מתאריך פרסום הצו שניתן עפ"י סעיף קטן (1) לערער על הצו כאמור בסעיף 51.
(3) לא הוגש ערעור בתוך שני חודשים מיום פרסום צו לפרוק אגודה שתופית, יקבל הצו תוקף כתום התקופה הנ"ל.
(4) הוגש ערעור בתוך שני חודשים, לא יקבל הצו תוקף עד אם נתקיים ע"י הרשות שלפניה הוגש הערעור.
(5) אין לפרק עסקיה של האגודה אלא עפ"י צו מאת הרושם.
47. סמכותו של הרושם לצוות על האגודה להתפרק כשעמד מספר החברים על פחות מן המינימום הקבוע.
אם הוכח כדי הנחת דעתו של הרושם שמספר חברי אגודה פחת ועמד על פחות מן המספר הדרוש לרישומה של אגודה כזאת עפ"י סעיף 6, יצווה על אותה אגודה להתפרק.
48. סמכויותיו של מפרק
(1) אם נתן הרושם צו עפ"י סעיף 46 או 47 לפירוקה של אגודה שתופית, ישמש המפרק הרשמי, בתוקף משרתו, כמפרק זמני, ויכהן בתפקיד זה עד שיתמנה הוא עצמו או אדם אחד כמפרק, ועד שיוכל לשמש בתפקיד זה:
ולעולם רשאי הרושם למנות, בצו שיתפרסם בעתון הרשמי, אדם אחר שאינו המפרק הרשמי, כמפרק האגודה.
(2) מינה הרושם אדם אחר שאינו המפרק הרשמי כמפרק האגודה בהתאם לסעיף קטן הקודם, תהא נוהגת בנידון הפירוק אותה הפרוצידורה שתקבע בתקנות עפ"י פקודה זו, והוראות חלק ומפקודת החברות לא תחולנה: פירוק העסקים יתנהל בפיקוחו היחיד של הרושם, ולמרות כל דבר האמור בסעיף 46 בנוגע לזמן אשר בו ינתן תוקף לצו פירוק עסקים, תהא למפרק הסמכות לקנות חזקה מיד בכל הנכסים השייכים לאגודה ובכל הפנקסים ושאר המסמכים השייכים לעסקיה ולנהל את עסקי האגודה ככל שיהא צורך בכך לשם פירוק עסקיה של האגודה בדרך שיש בה מן התועלת.
(3) משקבל צו לפירוק עסקים תוקף, תהא למפרק שנתמנה ע"י הרושם עפ"י סעיף קטן (2) הסמכות, –
(א) להופיע במשפט ובמו"מ משפטי כתובע או כנתבע בשם האגודה, בין בשמו או במשרתו;
(ב) לקבוע בצו מזמן לזמן מה הם החובות המגיעים מחברים או מי שהיו חברים, או מעזבונותיהם של חברים שמתו או מן הממונים שלהם או מיורשיהם החוקיים או מכל פקיד, ומה התרומות שעל אלה לתרום או שעוד נשאר עליהם לתרום לאקטיב של האגודה, והתרומות הללו תכלולנה את החובות המגיעים מהחברים או מאנשים אלה: אם האגודה אינה אגודה בערבון מוגבל, תקבענה התרומות הללו לפי הכרעת דעתו ועפ"י פקודתו של המפרק הן בנוגע לאנשים שיהיו נתבעים לשלמם והן בנוגע לסכומים שעליהם לשלמם, אך מבלי לפגוע בכל זכות הקיימת בינם לבין עצמם בנוגע לתרומות;
(ג) לחקור בכל התביעות נגד האגודה, ולהחליט בצו לפי הוראות פקודה זו בשאלה למי מן התובעים זכות הקדימה על פני חברו:
בתנאי כי לחובות דלקמן, כפי שהיו קיימים בעת הנתן הצו לפירוק עסקיה של האגודה, יהא דין קדימה על פני כל החובות האחרים –
(I) כל המסים, תשלומי המכס והאקסייז וכל שאר הכספים המגיעים לממשלה מן האגודה:
(II) כל המסים המקומיים המגיעים מן האגודה לעיריה או למועצה מקומית;
(ד) לשלם תביעות נגד האגודה (לרבות רבית עד לתאריך צו פירוק העסקים) – כל תביעה לפי דין הקדימה שלה, אם יש דין קדימה, בין במלואן או בחלקן, לפי שעור מסוים, ככל אשר ירשה האקטיב של האגודה, ואם תשאר יתרה לאחר תשלום התביעות, תשמש היתרה לתשלום רבית החל מתאריך אותו צו בשעור שיקבע על ידו, ולעולם לא יעלה השעור הזה על השעור הקבוע בחוזה;
(ה) לקבוע בצו מי הם האנשים שישאו בעול ההוצאות של הפירוק ומה המכסה שכל אחד מהם ישא בה.
(4) בהתחשב עם כל תקנה מן תקנות שעפ"י פקודה זו, תהא למפרק שנתמנה עפ"י סעיף קטן (2) הסמכות-במידה שסמכות כזאת תהא נחוצה להוציא לפועל את מטרות הסעיף הזה-להזמין עדים ולכוף אותם להופיע בפניו, ולהכריחם להראות לו מסמכים באותם האמצעים ובאותו האופן (עד כמה שאפשר) שנקבעו לבית משפט אזרחי עפ"י החוק העותומני של דיון אזרחי.
(5) כל המוצא את עצמו נפגע מן הצו של המפרק רשאי לערער על אותו צו בפני הרושם בתוך שני חודשים מיום מתן הצו.
(6) צוויים של מפרק עפ"י הסעיף הקטן (3) (ב) (ג) ו(ה) יבוצעו, פרט למקרים המפורטים בסעיף 58, עפ"י בקשה אל פקיד ההוצאה לפועל הראשי ממש כשם שמבצעים לפועל פקודה של בית משפט מחוזי.
48א. סמכותו של רשם לעכב משא ומתן משפטי בדבר פירוק [תיקון: 1944]
לאחר שנתן הרשם צו לפרק חברה, לפני שביטל את רישומה של החברה לפי סעיף 50, רשאי הרשם – לפי בקשת כל נושה או חבר, או המחסל- לתת צו לעכב את המשא והמתן המשפט בדבר הפירוק, הן בכלל והן לזמן מוגבל, ובאותם תנאים שימצאם לנאותים, אם הוכח להנחת דעתו כי כל הפעולות הנוגעות בפירוק צריכות עיכוב.
48ב. הראות מיוחדות בפירוק קיבוץ [תיקון: תשס"ה]
(א) לענין מקרקעי קיבוץ המשמשים בפועל בית מגורים לחבר קיבוץ (להלן – בית מגורים), בקיבוץ הנמצא בהליכי פירוק או כינוס נכסים, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי הענין, להורות שחבר הקיבוץ ובני משפחתו המתגוררים עמו לא יפונו מבית המגורים, אלא אם כן הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה להם מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(ב) בית המשפט או הרשם, לפי הענין, רשאי לקבוע שהסידור החלוף כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהן כדי לפגוע בדינים האמורים.
(ד) בסעיף זה –
"בן משפחה" – בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
"חבר הקיבוץ" – מי שהתקבל כדין לחברות בקיבוץ ובלבד שהתגורר בקיבוץ או שהיה חבר בו לפחות במשך השנתיים שקדמו להגשת בקשת הפירוק או כינוס הנכסים;
"מקרקעי קיבוץ" – מקרקעין בתחום הקיבוץ שלקיבוץ יש בהם זכויות, והן לא נרשמו על שם חבר הקיבוץ;
"קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על ידי הרשם כקיבוץ או כמושב שיתופי.
49. אחריותם של פקידים וכו'
(1) אם נראה אגב מהלך פירוק העסקים של האגודה שמי שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה או שכל מי שהוא עכשיו א ומי שהיה נשיא, יו"ר, מזכיר, חבר ועד ההנהלה או פקיד מפקידי האגודה או עובד מעובדיה השתמש לא כהוגן בכל כסף מכספי האגודה או בנכס מנכסיה, או שהחזיקם אצלו או שנעשה חייב עליהם או אחראי להם, או שאשם באי יושר או בהפרת אמון בנוגע לכספים או לנכסים של האגודה, יכול הרושם עפ"י בקשה מאת המפרק או מאת נושה או משתתף לבדוק את אופן הנהגתו של אותו אדם וליתן צו הדורש מאתו לסלק או להחזיר את הכסף או את הנכסים או חק מהם בצרוף הרבית לפי אותו השעור שהרושם ימצאהו לצודק, או לתרום סכום לאקטיב של האגודה בתורת פיצוי על השמוש לרעה בכספים או בנכסים, על החזקת הכספים, על אי היושר או על הפרת האמון, הכל כפי שהרושם ימצא לנכון לצוות.
(2) סעיף זה לא ימנע את השלטונות מהביא במשפט פלילי כל עבריין על מעשה שהוא ישא עליו אחריות פלילית.
50. ביטול הרישום
(1) נוסף על הדו"ח שלו לבית המשפט, חייב המפרק להודיע את הרושם מתי נשלם פירוק העסקים, ומשיקבל הרושם הודעה זאת או לאחר קבלו את הדו"ח הסופי של המפרק שנתמנה עפ"י סעיף 2) 48), יבטל את רישום האגודה, ומאותה שעה תחדל האגודה לשמש כמוסד מאוגד.
(2) הרושם יפרסם בעתון הרשמי על חשבון האגודה הודעה על הביטול.
51. ערעורים [תיקון: 1944, תש"ס]
על צד שנפגע ע"י צו שניתן ע"י הרושם עפ"י הסעיפים 48א ו-49 רשאי לערער עליו בפני שר העבודה בתוך שני חודשים מתאריך הצו, ועל צו שניתן עפ"י סעיף 46 יש להגיש ערעור בתוך שני חודשים מיום פרסומו, ואין להגיש ערעור לשום בית משפט לקרקעות או בית משפט אזרחי.
52. בוררות בסכסוכים
(1) יכולה אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע לישוב סכסוסים הנוגעים לעסקי האגודה, בין ע"י הרושם או באופן אחר: תביעה של אגודה רשומה לכל חוב או דרישת תשלום המגיעים לה מחבר, ממי שהיה חבר, או מן הממונה, או מן היורש או בא הכח החוקי של חבר שמת, לרבות קנס שיוטל בהתאם לתקנות האגודה, בין שהודו ובין שלא הודו באותו החוב או באותה דרישת התשלום, הריהי סכסוך הנוגע לעסקי האגודה בגדר סעיף קטן זה.
(2) אם קבעו תקנות האגודה שיש להביא בפני הרושם להחלטה כל סכסוך או סוג או סוגים של סכסוכים בנוגע לעסקי האגודה אשר יתגלעו –
(א) בין חברים, מי שהיו חברים ואנשים התובעים באמצעות חברים, מי שהיו חברים וחברים שמתו, או
(ב) בין חבר, מי שהיה חבר או אדם התובע באמצעות חבר, מי שהיה חבר או חבר שמת, ובין האגודה, הועד שלה או כל פקיד או סוכן של האגודה, או
(ג) בין האגודה או הועד שלה ובין כל פקיד או סוכן של האגודה, או
(ד) בין האגודה ובין כל אגודה רשומה אחרת,-
הרי משקיבל הרושם את הבקשה לישוב הסכסוך רשאי הוא –
(א) לישב את הסכסוך בעצמו, או
(ב) להעבירו לבורר או לבוררים בהתחשב עם התקנות שתקבענה.
(3) בהתחשב עם התקנות שתקבענה, יוכל הרושם לקחת בחזרה מבורר כל בקשה לישוב סכסוך שהוגשה עפ"י סעיף קטן (2) (ב) ולטפל בה באופן שנקבע בסעיף קטן הנ"ל.
(4) אם מסר הרושם איזה סכסוך לבורר או לבוררים כאמור בסעיף קטן (2) (ב), רשאי הוא –
(א) לאשר את פסק הבוררים, או
(ב) אם על דעת עצמו או עפ"י בקשה שהוגשה לו ע"י אחד מבעלי הסכסוך תוך עשרה ימים מיום הפסק, לתקן את פסק הבוררים או להחזיר לבורר או לבוררים כל ענין הנזכר בפסק למען יחזרו ויעיינו בו.
(5) לכל החלטה הניתנת ע"י הרושם עפ"י סעיף קטן (2) (ב) ולכל החלטה של הבורר או הבוררים עפ"י סעיף קטן (2)(ב) שהרושם אישרה עפ"י סעיף הקטן הקודם, יהא תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל.
53. עיקול זמני על נכסים
אם נתברר לרושם כי כדי להכשיל או לדחות את ההוצאה לפועל של צו העלול להנתן נגד אדם עפ"י סעיף 3) 48) או עפ"י סעיף 49, או של כל החלטה העלולה להנתן בסכסוך עפ"י סעיף 52, עומד אותו אדם, –
(א) להעביר לאחר את נכסיו, כלם או מקצתם, או
(ב) לעקור את נכסיו, כולם או מקצתם, מתחומי השיפוט המקומיים של הרושם, יכול הרושם, אם לא ניתן בטחון מספיק, להורות לעקל עקול זמני את הנכסים הנ"ל או אותו החלק מן הנכסים אשר ימצא לנכון לעקלו, ולעקול הזה יהא תוקף כאילו היה זה עקול שנעשה ע"י בית משפט אזרחי בר סמך.
54. שחרור מהורואת הפקודה בנידון רישום
למרות כל דבר האמור בפקודה זו יכול שר העבודה עפ"י צו מיוחד שינתן בכל מקרה ובהתחשב עם התנאים אשר ימא לנכון להטיל, לפטור אגודה מכל דרישה מן הדרישות שבפקודה זו, הנוגעות לרישומה של האגודה.
55. שחרור מהוראות כלליות של הפקודה
(1) יכול שר העבודה עפ"י צו כללי או מיוחד,לפטור כל אגודה רשומה מכל הוראה מהוראות פקודה זו ויכול הוא להורות שההוראות הללו תחולנה על האגודה באותם השנויים שיפורטו בצו.
(2) יכול הרושם, באשורו הכללי של שר העבודה, לפטור כהוראת שעה כל אגודה שנרשמה לפני תאריך פקודה זו, מכל הוראה מהוראות הפקודה הזאת, ובלבד, שהתקופה הכוללת של פיטורין זמניים אלה לא תעלה על שלש שנים.
56. השמוש במלה "Cooperative" (שתופי) וכו' [תיקון: תשמ"א]
(1) שמה של כל אגודה רשומה יכלול את המלה "Cooperative" ("שתופית") או תרגומה הערבי או העברי כחלק משמה, ושום אגודה או מוסד, זולת אגודה שנרשמה עפ"י פקודה זו, לא יכללו כחלק משמם את המלה "Cooperative" (שיתופי") או תרגומה הערבי או העברי, או כל מלה אחרת שנגזרה מאותו שורש.
(2) כל אגודה רשומה שערבות חבריה היא מוגבלת חייבת לצרף לשמה את המלה (" "Limited"בערבון מוגבל") או תרגומה הערבי או העברי, ומלה זו תהא המלה האחרונה בשמה.
(3) בוטל.
(4) בוטל.
(5) כל אגודה או מוסד העוברים על הוראות סעיף זה יאשמו בעברה ויהיו צפויים לקנס של עשר לירות, וכל הממשיך בעבירה יחשב כעובר עבירה חודשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעבירה.
57. עונשין על עברות
על אגודה –
(א) שאינה מוסרת מודעה, או שאינה שולחת דו"ח או מסמך או שאינה עושה או שאינה מרשה לעשות כל מעשה או דבר הדרושים עפ"י פקודה זו, או עפ"י התקנות שעל פיה או על פי פקודת החברות כפי שנקבע בסעיפים 59, ו-60.
(ב) המסרבת ביודעין לעשות כל מעשה או למסור כל ידיעה הנדרשים ע"י הרושם או ע"י אדם מורשה אחר לצורך פקודה זו, או התקנות שעל פיה או לצורך פקודת החברות כפי שנקבע בסעיפים 59 ו-60, או המשתמטת מעשות את הדברים הללו,
(ג) העושה כל דבר שפקודה זו או התקנות שעל פיה או פקודת החברות, כפי שנקבע בסעיפים 59, ו-60, אוסרות לעשותו,
(ד) המוסרת בזדון דו"ח או ידיעות כוזבים או בלתי מספיקים, הרי אותה האגודה וכל פקיד המחוייב עפ"י תקנות האגודה או באופן אחר למלא את התפקידים שאי מלואם יחשב לעבירה, ואם אין פקיד כזה, הרי כל חבר מחברי הועד או מוסד אחר המתאים לו, מלבד אם הוכח שאותו חבר לא ידע את דבר מעשה העברה, או שנסה למנוע בעדה,יאשמו כעובר עבירה חדשה בכל שבוע שבו הוא ממשיך בעבירה.
58. גביית סכומים המגיעים לממשלה
(1) כל הסכומים המגיעים לממשלה מאגודה שתופית או מפקיד או מחבר או ממי שהיה חבר לאגודה בתור כאלה, וכל הסכומים שצוו לשלמם כהוצאות עפ"י סעיף 45, ייגבו, עפ"י דרישה שיגיש הרושם למושל המחוז, ממש כדרך שגובים פיגורי תשלומי מסים עפ"י פקודת המסים (גביה), כאילו הוכרזו התשלומים הללו כתשלומים שחל עליהם חוק גבית המסים.
(2) סכומים המגיעים מאגודה שתופית והנגבים עפ"י סעיף קטן (1), מותר לגבותם ראשונה מנכסי האגודה, ולאחר כך – אם האגודה היא אגודה שערבון חבריה הוא מוגבל – מן החברים עד כדי גבול ערבותם ואם זו אגודה ממין אחר – מן החברים.
59. השמוש בפקודת החברות [תיקון: 1937, תשנ"ה]
(1) פרט למותנה בסעיפים 2) 9) ו-1) 60) של פקודה זו, לא תחולנה הוראות פקודת החברות על אגודות רשומות אלא בכל הנוגע –
(א) לאגרות חוב, משכנתאות ושעבודים;
(ב) לפירוק אגודות, כשמפרק העסקים הרשמי משמש בתוקף משרתו כמפרק זמני שלהן;
(ג) לבקשה המוגשת לבית משפט עפ"י סעיף 117 של פקודת החברות לאשור פשרה:
בתנאי שמלבד במו"מ משפטי של פירוק עסקים ע"י מפרק העסקים הרשמי, לא ידון שום בית משפט בבקשה כזאת אלא על יסוד תעודה מאת הרשם;
(ג1) בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה כאמור בפסקה (ג) ללא תעודה מאת הרשם כאמור באותה פסקה, אם האגודה איננה בהליכי פירוק;
(ד) למחיקת אגודות שעברו ובטלו מן הפקנס בהתאם להוראות סעיף 242 של פקודת החברות.
2) הוראות פקודת החברות הנזכרות בסעיף קטן (1) תחולנה על אגודה שתופית ממש כאילו היתה המלה "חברה" כוללת אגודה שתופית וכאילו היו המלים "רושם החברות" כוללות את רושם האגודות השתופיות.