הליכי פירוק חברה

הפירוק הוא הליך שמביא לסיום חייה של החברה ולפירוק הקשר החוזי בינה לבין חבריה ובינם לבין עצמם. אם כי מרבית המקרים של פירוק חברות הם אלה שמקורם בחדלות פירעון של החברה, יכולים להיות גורמים אחרים שיניעו את מהלך הפירוק. כך, לשם הדוגמא, חילוקי דעות חמורים בין בעלי המניות בחברה שאינם מאפשרים המשך ניהולה של החברה באופן תקין או רצונם של בעלי המניות לממש את השקעתם בדרך זו.

הדין הישראלי מכיר בשלושה סוגים של פירוק:
1. פירוק מרצון;
2. פירוק על ידי בית משפט;
3. פירוק בפיקוח בית משפט

הכונס הרשמי, מכוח תפקידיו על פי דין, מעורב אך בהליכי הפירוק מהסוג השני, דהיינו : פירוק על ידי בית המשפט.

הסמכות להורות על פירוק חברה מוקנית לבית המשפט המחוזי, שבאזור שיפוטו מצוי משרדה הרשום של החברה או מקום עסקיה העיקרי.

בקשה לפירוק חברה בידי בית-משפט יכולה להיות מוגשת בידי מספר גורמים ובהם : החברה עצמה, נושה של החברה, משתתף של החברה ובנסיבות מיוחדות גם היועץ המשפטי לממשלה, הכונס הרשמי ורשם החברות.

סמכות בית המשפט להורות על פירוק החברה מוסדרת בסעיף 257 לפקודת החברות (נוסח חדש), תשמ"ג – 1983, המונה את העילות האפשריות להגשת בקשה לפירוק חברה. עילות אלה כוללות גורמים ספציפיים המצדיקים בקשה לפירוק ובהם : החלטה מיוחדת של החברה בדבר פירוקה, אי תחילת עסקים או הפסקה בניהול עסקים וחדלות פירעון וסעיף סל של "פירוק מטעמי צדק ויושר", המקנה לבית המשפט שיקול דעת נרחב בהחלטתו בעניין פירוק.

עותק מבקשת הפירוק מוגש לכונס הרשמי יחד עם אישור על תשלום פיקדון, קודם להגשת בקשת הפירוק בבית המשפט. במידה והבקשה מוגשת על ידי גורם שאיננו החברה, על מבקש הפירוק להמציא העתק הבקשה לחברה במשרדה הרשום.

תקנות החברות (פירוק), תשמ"ז – 1987 מחייבות פרסום בדבר הגשת בקשה לפירוק חברה ומועד הדיון בה ארבעה עשר ימים לפחות לפני המועד לדיון בבקשת הפירוק. הפרסום צריך להיעשות ברשומות ובעיתון יומי, הנדפס בשפה העברית. המטרה הראשונית של הפרסום היא להביא לידיעת כל הנוגעים בדבר על דבר קיומו של דיון בבקשה לפירוק החברה. המבקש להשתתף בדיון בבקשה לפירוק החברה חייב להודיע למבקש שבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, על כוונתו להשתתף בו. מי שברצונו להתנגד לבקשת הפירוק, חייב להגיש לבית המשפט כתב התנגדות מאומת בתצהיר ולפרט בו את נימוקי ההתנגדות. את כתב ההתנגדות יש להגיש שבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה, והעתק ממנו צריך להימסר למבקש.

בעקבות הגשת הבקשה לפירוק עמוד העניין לדיון בבית המשפט. יש ובתי המשפט מפצלים את הדיון בבקשה כאשר הדיון הראשון נסב על השאלה, אם להורות על פרסום הגשת הבקשה והדיון השני נסב על הדיון המהותי בבקשה גופה, שמתנהל לאחר הפרסום. קודם לדיון בבקשה גופה על המבקש להמציא לבית המשפט תעודה מאת הרשם או מאת פקיד בית המשפט, שהרשם הסמיך לכך, המאשרת כי המבקש מילא אחר כל הוראות התקנות הנוגעות להגשת בקשת הפירוק.

לאחר הדיון בבקשת הפירוק יכול בית המשפט לדחות את הבקשה או להורות על פירוק חברה. כמו כן מקונית לבית המשפט סמכות למנות מפרק זמני. מפרק זמני יכול להתמנות גם קודם לדיון בבקשת הפירוק כאשר קיימות נסיבות המצדיקות זאת, כגון, לשם הדוגמא, חשש להברחת נכסי החברה.

עם מתן צו הפירוק מתמנה הכונס הרשמי כמפרק זמני של החברה עד למינוי מפרק קבוע בידי בית המשפט. לשם החלטה בדבר זהות המפרק מכנס הכונס הרשמי אסיפות של נושים ושל משתתפים, כדי שאלה יציעו מפרק לחברה ויכולים הם להציע גם חברים לועדת ביקורת שתלווה את המפרק בפעילותו.

עם מתן צו הפירוק מוטלת על נושאי המשרה בחברה החובה להגיש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקי החברה ובו יפורטו נכסיה, חובותיה וחבויותיה, שמות נושיה, מענם ומשלח ידם, הערובות וכל מידע אחר שנקבע או שהכונס הרשמי דרש אותו.

המפרק מופקד על ניהולו של הפירוק לשם הגשמת המטרה של מימוש נכסי החברה ושל חלוקת פרותיהם בין הנושים, ואם נותרת יתרה – בין בעלי המניות בחברה.

המפרק מרכז את כל התביעות בנות ההוכחה בפירוק, ועליו לדון ולהכריע בדבר קבלתן. ריכוז התביעות בידי המפרק נועד לשרת את עקרון השוויון בין הנושים.

המפרק מוסמך לנהל את עסקי החברה במידה הדרושה לפירוקה המועיל, בכפוף לאישור בית המשפט או ועדת הביקורת.

פקודת החברות מקנה למפרק סמכות ליזום הן חקירה פומבית והן חקירה פרטית של מי שהיו נושאי משרה בחברה או שהשתתפו בייזומה או ביסודה, זאת במטרה לקבל מידע בכל הנוגע לאופן ניהול עסקי החברה ולהתחקות אחרי האירועים והסיגות שהביאו לקריסתה. מידע זה עשוי לאפשר לו להגיש תביעות נגד נושאי משרה או יזמים של החברה.

לאחר מינוי המפרק הקבוע הופך הכונס הרשמי ממפרק למפקח על המפרק. הכונס הרשמי משמש כעזר לבית המשפט בפיקוח על המפרקים ומטעם זה קובעות תקנות הפירוק כי "לא יקיים בית המשפט דיון בהליך לפי הפקודה אלא אם נוכח שהומצאה הזמנה לכונס הרשמי".

בהעדרו של מפרק ממלא הכונס הרשמי את תפקיד המפרק.

סיום הליכי הפירוק הכפוי הוא בצו של בית המשפט, המורה שהחברה תחוסל מיום מתן צו. צו זה יינתן לאחר שבית המשפט נוכח כי עסקי החברה פורקו כליל.