קיפוח בעלי מניות המיעוט
טשורני ושות'- עורכי דין
רקפת דובריש-לוי, עו"ד
סעיף 191(א) לחוק החברות התשנ"ט– 1999 (אשר החליף את סעיף 235 (א) לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983), מקנה תרופה לקיפוח בעל מניות המיעוט וקובע כדלקמן:
"התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה בכפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".
תכליתה של החברה הינה לשרת את טובתם של כלל בעלי המניות בחברה בין אם המדובר ברוב בעלי המניות ובין אם המדובר בבעלי מניות המיעוט. דה פקטו! לעיתים קרובות מנצלים בעלי מניות הרוב את זכויות ההצבעה שלהם לרעת בעלי מניות המיעוט ופועלים בחברה לטובתם האישית תוך קיפוח בעלי מניות המיעוט.
כחלק ממקרה הקיפוח השכיחים ביותר ניתן למצוא מניעת חלוקת דיבידנד כאשר החברה רווחית, מינוי בעלי שליטה לתפקידים בכירים בחברה ומשיכת משכורות אסטרונומיות וכיו"ב.
המונח קיפוח רחב מזה של עושק המיעוט, די בכך שתוצאת התנהגות בעלי המניות המקפחים-הנתבעים, הנה פגיעה כאמור באינטרסים ובציפיות הלגיטימיות של החבר המחזיק בפחות מ- 50% ממניות החברה.
החידוש שחוק החברות הביא עמו במסגרת סעיף 191 הינו הנמכת הרף על ידי הקביעה כי גם כאשר קיים חשש מהותי שהתנהל עניין מעניינה של החברה על דרך הקיפוח יהיה ניתן לתבוע את בעלי מניות הרוב בגין הקיפוח. ודוק! במקרים בהם קיים חשש מהותי לקיומו של נזק, ואף על פי שנזק זה טרם התרחש בפועל ניתן יהיה לפנות לבית המשפט המחוזי בטענת קיפוח במסגרת סעיף 191 לחוק.
ההלכה הפסוקה החד משמעית כיום הינה כי המונח "קיפוח" תחולתו משתרעת על היקף רחב ביותר של מצבים, כאשר הבסיס המשותף לכולם הינו התקיימות אלמנטים של עוול מסוים לחלק מבעלי המניות ופגיעה בציפיות הלגיטימיות שלהם.
התנהגות מקפחת אינה חייבת להתבטא במעשים דווקא גם מחדלים עשויים להוות התנהגות מקפחת.
בע"א 2699/92 בכר ניסים נ' ת.מ.מ תעשיות מזון מטוסים, פ"ד נ (1) נאמר:
" הביטוי 'קיפוח' שהחליף את הביטוי 'עושק המיעוט', הביא עימו פרשנות ליברלית המקלה על המיעוט שקופח לזכות בסעד כנגד הרוב המקפח…"
ובהמשך:" קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה. נגישותם של בעלי רובי המניות לעמדות כוח, העולה על זו של המיעוט והרצון למנוע שכוח זה יופעל בצורה פוגענית, הביאו לטווית רשת של הוראות 'אתיות' בחוק ובפסיקה, על מנת לרסן כוח זה:"
ובהמשך הדברים, בעמודים 245-246 לפסה"ד נקבע:
"המגמה המסתמנת כיום בפסיקה ואצל מלומדים בעקבות התפתחויות בתחום דיני החברות והתפיסות שמאחוריהן ובעקבות התפתחויות משפטיות בארצות אחרות,
היא, להגיש את אמות המידה, להקל בקריטריונים ולהציב נורמת הגינות גבוהה בהתנהגות בעלי הרוב בחברה כלפי המיעוט".
באותו פסק דין אף נקבע כי על בעלי המניות הטוענים לקיפוח להוכיח קיומו של קיפוח לכאורה. במקרים בהם הוכח הקיפוח באופן לכאורי יועבר נטל ההוכחה לכתפי הרוב להוכיח כי פעלו כראוי ואין פעולתם עולה כדי קיפוח המיעוט.
רכישת מניות המיעוט
סעיף 191 מקנה לבית המשפט את הסמכות והיכולת לקבוע כי בעלי מניות הרוב המקפחים את בעלי מניות המיעוט ירכשו את מניותיהם של בעלי מניות המיעוט בשל העובדה כי הקיפוח יוצר מצב בו בעלי מניות המיעוט נמצאים במלכוד בלא כל יכולת לממש את רכושם ומניותיהם בחברה בשל העושק והקיפוח מצד הרוב.
בדרך כלל יורה בית המשפט לרוב על רכישת מניות המיעוט כאשר מדובר בחברות פרטיות בהן הקיפוח הינו שכיח שכן לא קיימת סחירות במניות והרוב יכול לנצל את כוחו ולקפח המיעוט ביתר שאת ובחוסר תום לב משווע.
למשרדינו נסיון רב בליטיגציה בתחום של סכסוכים בין בעלי מניות , תביעות קיפוח ועושק המיעוט.