פרק א' : פרשנות
1. הגדרות [2]
בפקודה זו –
"בית המשפט" – בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת רגל לפי פקודה זו;
"החלטה" או "החלטה רגילה" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב ערך תביעותיהם של הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה;
"החלטה מיוחדת" של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב מנין הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה ובשלושה רבעי ערך תביעותיהם;
"העברה" – לרבות הקניית נכסים והמחאתם;
"הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ;
"הפרשי הצמדה וריבית" – הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה של 3% לשנה ;
[(8)30]
"חבות" – התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב;
"חוב בר-תביעה" – כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל;
"מוציא לפועל" – כמשמעותו לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 4, לרבות כל מי שמוסמך לבצע הליך גביה לפי כל דין;
"נאמן" – הנאמן בפשיטת רגל על נכסיו של חייב;
"נושה מובטח" – מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב;
[37 רישה]
"נכסים" – מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם;
"נכסי פושט רגל" – הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו למעט נכסיםשהוא מחזיק בהם כנאמן; "ריבית" – ריבית בשיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א – 1961.
"תובע" – נושה שהגיש תביעה לפי הוראות פרק ג';
"תקנות" – לרבות טפסים;
"השר" – שר המשפטים.
פרק ב' : הליכים בפשיטת רגל
סימן א': ממעשה פשיטת רגל עד צו כינוס
2. מיהו חייב [1)3)]
(א) חייב, לענין פקודה זו, הוא אדם בן שמונה עשרה שנה ומעלה, ללא הבדל אזרחות ובין שמקום מושבו בישראל ובין שלא בישראל, אשר בזמן שהוא עשה, או שנעשה לו, מעשה פשיטת רגל נתקיימה בו אחת מאלה:
(1) הוא עצמו היה בישראל;
(2) היה גר כרגיל בישראל או היה לו בה מקום מגורים;
(3) ניהל עסקים בישראל, בעצמו או על ידי מורשה או מנהל;
(4) היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל.
(ב) אף מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים יכול שיהיה בגדר חייב אם נתקיימו בו שאר התנאים לכך האמורים בסעיף קטן (א) ואם לדעת בית המשפט סביר הוא שהנושים נשאו ונתנו עמו כאילו מלאו לו שמונה עשרה שנים.
3. התראת פשיטת רגל [2)3)(ז)] [תיקון: תשל"ו]
נושה שהשיג נגד חייב פסק דין חלוט לתשלום סכום כסף, והוצאתו לפועל לא עוכבה כדין, זכאי לבקש להמציא לחייב בישראל, או ברשות בית המשפט בחוץ לארץ, התראת פשיטת רגל; לענין התראת פשיטת רגל –
(1) יראו את מי שזכאי אותה שעה לאכוף פסק דין חלוט כמי שהשיגו;
[תשל"ו]
(2) "פסק דין חלוט" – לרבות צו חלוט, ולרבות שטר חליפין, שטר חוב ושיק שהוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 , ולא הגיש החייב התנגדות לביצועם או שהתנגדותו נדחתה בפסק דין חלוט או בהחלטה חלוטה.
4. תכנה של התראת פשיטת רגל [3)3)]
(א) בהתראת פשיטת רגל יידרש החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להוראות פסק דין חלוט, או להבטיחו או להתפשר עליו להנחת דעת הנושה או דעת בית המשפט, ויפורשו התוצאות של הפרת הנדרש בה.
(ב) התראת פשיטת רגל תהיה בטופס שנקבע ותומצא בדרך שנקבעה.
(ג) בהתראת פשיטת רגל אפשר לציין מורשה שיפעל מטעם הנושה לענין תשלום או דבר אחר שנדרש למסור לנושה או לעשות להנחת דעתו.
(ד) לא יראו התראה כנטולת תוקף מחמת זאת בלבד שהנקוב בה כסכום מגיע עולה על הסכום המגיע למעשה, אלא אם תוך הזמן הניתן לתשלום הודיע החייב לנושה שהוא חולק על תקפות ההתראה על סמך הטעות האמורה;אולם אם החייב לא הודיע כך לנושה יראו כאילו מילא אחרי התראת פשיטת הרגל אם תוך הזמן שניתן הוא נקט אמצעים שהיו מביאים למילויה אילו ננקב בה הסכום המגיע למעשה.
5. מעשה פשיטת רגל [2)3)]
מעשה פשיטת רגל הוא לחייב, אם עשה או נעשתה לו אחת מאלה:
(1) בישראל או במקום אחר –
(א)נתן נכס מנכסיו מתנת מרמה או העבירו העברת מרמה;
(ב) העביר או שעבד נכס מנכסיו העברה או שעבוד, שאילו נעשו כשהוא מוכרז פושט רגל היו בטלים משום העדפת מרמה לפי כל דין תקף אותה שעה;
(2) בכוונה להתחמק מנושיו או לדחותם הוא עשה אחת מאלה:
(א)יצא את הארץ, או בהיותו בחוץ לארץ נשאר שם;
(ב) עזב את בית מגוריו, או הוקיר רגליו ממקום עסקיו או מגוריו הרגיל, או התחמק ממקום אחר שבו מצוי נושה;
(ג) התבודד כדי שלא יוכלו נושיו להתקשר עמו;
(3) עוקל נכס מנכסיו ונמכר בהוצאה לפועל על פי צו בית משפט;
(4) הגיש לבית המשפט הצהרה שאינו יכול לשלם את חובותיו, או בקשה שיוכרז פושט רגל לפי הוראות פקודה זו;
(5) הודיע לנושה מנושיו כי הפסיק, או עומד להפסיק, לשעה או לצמיתות, לשלם את חובו;
(6) לא מילא אחר הדרישות שבהתראת פשיטת רגל לפי פקודה זו תוך שבעה ימים לאחר שהומצאה לו בישראל, או תוך הזמן שנקבע לכך בצו בית המשפט שהתיר את ההמצאה אם הומצאה בחוץ לארץ, ולא הניח את דעת בית המשפט כי יש לו תביעה שכנגד או קיזוז או דרישה שכנגד שאינם פחותים מסך החוב הפסוק ושלא היה בידו לעוררם בתובענה שניתן בה פסק הדין; לענין זה, "חוב פסוק" – לרבות סכום שניתן צו חלוט לשלמו, ו"תובענה" – לרבות הליכים שבהם ניתן הצו.
6. סמכות למתן צו כינוס [4]
עשה חייב מעשה פשיטת רגל, רשאי בית המשפט, על סמך בקשת פשיטת רגל שהגיש נושה או החייב, ובכפוף לתנאים האמורים להלן, ליתן צו להגנת נכסי החייב;לצו כאמור ייקרא צו כינוס.
7. עילות לבקשת נושה [1)5)] [תשל"ו] [תיקון: תשנ"ו]
לא יוכל נושה להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב אלא אם נתקיימו כל אלה:
(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותרסך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מחמישים אלף שקלים חדשים;בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;
(2) החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע;
(3) מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חדשים לפני הגשתה;
(4) מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שתוך שנה לפני הגשת הבקשה גר ברגיל בישראל או היה לו בה בית מגורים או מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על ידי מורשה או מנהל או היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל.
8. בקשת נושה מובטח [2)5)]
היה המבקש נושה מובטח, יציין בבקשתו שהוא מוכן לוותר על ערובתו לטובת הנושים אם יוכרז החייב פושט רגל, או יתן אומדן שוויה של הערובה;נתן המבקש אומדן כאמור, אפשר שיצורף כנושה מבקש לענין עודף החוב המגיע לו, לאחר ניכוי השווי הנאמד, כאילו היה נושה לא מובטח.
9. אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית [3)5)]
לא תוגש בקשת פשיטת רגל נגד תאגיד או חבר בני אדם שניתן לפרקם לפי פקודת החברות 5 או לפי פקודת האגודות השיתופיות 6.
10. אימות והמצאה [1)6)]
בקשתו של נושה תאומת בתצהיר, שלו עצמו או של אדם אחר מטעמו היודע את העובדות, והיא תומצא בדרך שנקבעה.
11. ראיות נחוצות [2)6)]
בית המשפט בדונו בבקשת הנושה ידרוש ראיות לחובו של הנושה המבקש, להמצאת הבקשה ולמעשה פשיטת הרגל או לאחד ממעשי פשיטת הרגל שנטענו בבקשה, ואם הניחו הראיות את דעתו רשאי הוא ליתן צו כינוס לפי הבקשה.
12. זכות להעיד את החייב [3)6)]
להוכחת הטענות שבבקשתו רשאי הנושה המבקש, בשעת הדיון בבקשה, לדרוש שיוצגו פנקסי החייב לפני בית המשפט ולהזמין את החייב עצמו להעיד.
13. חקירת תוקף החוב ותמורתו [4)6)]
בית המשפט, בדונו בבקשת הנושה, רשאי לברר מה היתה התמורה לחוב פסוק, ואם היתה לפניו ראיה למרמה, לקנוניה או לעיוות דין, או שהוכח קיומו של חוב בר-תביעה מלבד החוב הפסוק, רשאי הוא לברר תקפותו של החוב הפסוק.
14. עילות לדחיית הבקשה [6)6)]
אם הראיות שהובאו לפי סעיף 11 לא הניחו את דעת בית המשפט, או אם הראה החייב להנחת דעת בית המשפט שהוא יכול לשלם את חובותיו או שמטעם מספיק אחר אין ליתן צו, רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה.
15. דחייה או עיכוב בגלל ערעור [5)6)]
כשהמעשה שעליו מסתמכת בקשת הנושה הוא הפרת דרישה בהתראת פשיטת רגל לשלם חוב פסוק, להבטיחו או להתפשר עליו, רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה, או לעכב את הדיון בה, בשל ערעור תלוי ועומד על פסק הדין.
16. עיכוב הליכים מחמת הכחשה [8) ,(7)6)]
(א) התייצב החייב לדיון בבקשה וכפר שהוא חייב חוב לנושה, בכלל או בסכום שיש בו להצדיק הגשת הבקשה נגדו, רשאי בית המשפט, במקום לדחות את הבקשה, לעכב את כל ההליכים בה לזמן הדרוש למשפט בדבר החוב, ורשאי הוא לדרוש שתינתן ערובה לתשלום כל חוב שיוכח נגד החייב לזכות המבקש במהלך המשפטי הרגיל והוצאות הוכחתו.
(ב) עוכבו הליכים, רשאי בית המשפט ליתן צו כינוס על סמך בקשתו של נושה אחר, אם ראה שמן הצדק לעשות בן מחמת ההשהיה הנגרמת בעיכוב ההליכים או מחמת סיבה אחרת, ומשעשה כן ידחה, בתנאים שייראו לו צודקים, את הבקשה שהליכיה עוכבו.
17. בקשת חייב [1)7) רישה, (2)] [תשל"ו] [תיקון: תשנ"ו]
(א) לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:
(1) חובותיו אינם פחותים מעשרת אלפים שקלים חדשים;
(2) צירף לבקשתו דין וחשבון המתייחס למועד הגשת הבקשה ולתקופה הכוללת את שנת המס האחרונה וזו שקדמה לה, ערוך לפי טופס שנקבע בתקנות, מאומת בתצהיר ובו –
(א)פרטים בדבר נכסיו, לרבות מניות או זכויות אחרות בתאגיד;
(ב) פרטים בדבר הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, תוך ציון שמות נושיו, מענם והערובות שנתן להם;
(ג) פרטים הידועים לו בדבר נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם וחבויותיהם של בן-זוגו ושל ילדיו הקטינים או ילדיו הבגירים הגרים עימו, לרבות מניות או זכויות אחרות שלהם בתאגיד.
(3) צירף לבקשתו הרשאה בכתב מטעמו לכונס הרשמי, ובה הסכמתו למסירת מידע או מסמכים לכונס הרשמי או למי שהוסמך לכך על ידו (להלן – כתב ויתור על סודיות), בדבר נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, ובדבר פרטי חשבונות המתנהלים על שמו בידי תאגיד בנקאי, כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 7 (בחוק זה – תאגיד בנקאי), לרבות יחד עם כל אדם אחר, וכן בדבר פרטים אחרים הנוגעים למצבו הכלכלי והמצויים בידי כל אדם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 8, או בידי תאגיד בנקאי.
(ב) החייב יפרש בבקשתו את הטענה שאיננו יכול לשלם את חובותיו, ואין צורך בהגשת הצהרה כאמור בסעיף 4)5).
18. צו כינוס נכסים לבקשת חייב [1)7) סיפה] [תשל"ו] [תיקון: תשנ"ו]
צו כינוס נכסים לבקשת חייב בית המשפט רשאי ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6, בבקשת פשיטת רגל שהגיש חייב, אם צורף לה אישור מאת הכונס הרשמי כי מולאו התנאים הקבועים בסעיף 17; במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו, רשאי בית המשפט, לאחר שמיעת עמדת הכונס הרשמי, ליתן צו כינוס לבקשת חייב אף ללא אישור הכונס הרשמי כאמור, ובלבד ששוכנע כי החייב פנה תחילה לכונס הרשמי.
18א. מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל [תיקון: תשנ"ו]
(א) החליט בית המשפט ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6 או בסעיף 18, יקבע בהחלטתו מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, שיתקיים לאחר תום ששה חודשים לפחות מיום מתן צו הכינוס;ואולם אם שוכנע, לאחר שמיעת הכונס הרשמי, כי יש ביכולתו להגיש את חוות דעתו, כמשמעותה בסעיף 18ד, במועד מוקדם יותר – יוקדם הדיון בהתאם למועד זה.
(ב) החייב, נושיו והכונס הרשמי יוזמנו לדיון בבקשת פשיטת הרגל;בית המשפט רשאי להורות על אופן הזמנתם של נושי החייב.
18ב. תשלומים עתיים ומגבלות על החייב [תיקון: תשנ"ו]
בית המשפט רשאי, לבקשת הכונס הרשמי, להורות לחייב שניתן לגביו צו כינוס, צו זמני או צו לעיכוב הליכים, וטרם הוכרז פושט רגל, לשלם לכונס הרשמי תשלומים עתיים כאמור בסעיף 111; כן רשאי בית המשפט לקבוע, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, כי יחולו עליו המגבלות הקבועות בסעיף 42א, כולן או מקצתן.
18ג. חקירה על ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים [תיקון: תשנ"ו]
(א) הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בעניניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים.
(ב) לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, לבצע פעולות אלה –
(1) לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו;
(2) לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבל את כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכת ההוצאה לפועל, לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 9.
(ג) לא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו, להכריזו פושט רגל -אם הבקשה לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחותה ולבטל את צו הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם ניתנו – אם הבקשה הוגשה על ידי החייב.
(ד) (1) כתב ויתור על סודיות שנתן החייב לכונס הרשמי, כוחו, לענין מסירת מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב -כבקשת החייב עצמו לקבלם;הכונס הרשמי יפעל מכוח כתב הויתור על סודיות במידה הדרושה לביצוע תפקידו;
(2) מי שנתבקש למסור מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן זה, חייב, על אף האמור בכל דין"למסרם לידי הכונס הרשמי.
(ה) קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט.
(ו) לענין סעיף זה ולענין סעיפים 59 ו-60א, חקירה, דרישת מידע או מסמכים וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על ידיו בכתב;בית המשפט רשאי, במהלך חקירה בפניו, להורות על ביצוע כל אחת מפעולות אלה על ידי אדם מטעמו של הכונס הרשמי אף אם לא הוסמך לכך כאמור.
18ד. חוות דעת הכונס הרשמי [תיקון: תשנ"ו]
(א) הכונס הרשמי יגיש לבית המשפט את חוות דעתו, בה יפרט את ממצאי החקירה שניהל, ובכלל זה את הערכתו בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב, את הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, אם היו כאלה, ואת החלטות הנושים באסיפותיהם;כן יחווה את דעתו בדבר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו ובדבר ההליכים שיש לנקוט כלפי החייב.
(ב) חוות הדעת של הכונס הרשמי תוגש לא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני המועד שקבע בית המשפט לדיון בבקשת פשיטת הרגל לפי סעיף 18א; עותק ממנה יומצא לחייב, ללא תשלום, ולכל נושה שביקש לקבלה, בתמורה לתשלום אגרה שתיקבע.
18ה. החלטת בית המשפט [תיקון: תשנ"ו]
(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;
(3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס;על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 69 ,67 ו-226.
(ב) בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו.
19. חזרה מבקשה [3)7 ,(9)6)]
אין חזרה מבקשה שהוגשה – בין של נושה ובין של חייב – אלא ברשות בית המשפט.
19א. פשרה או הסדר לפני צו כינוס [תיקון: תשמ"ג,תשנ"ו]
(א) חייב שחובותיו עולים על עשרים אלף שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה – כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.;
(ב) לבקשה יצרף החייב –
(1) את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו יכול לשלם את כל חובותיו ;
(2) דין וחשבון כאמור בסעיף 17 (א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון ;
(3) בטל.
(ג) בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה;בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה.
(ד) בית המשפט רשאי להטיל על הכונס הרשמי תפקידים שנקבעו בכל הנוגע לטיפול בהצעה לפי סעיף זה, ולהורות על כינוס אסיפות נושים לשם דיון בה.
(ה) הוראות סימן ג' בפרק זה, למעט הוראות סעיף 35(ז), יחולו על הצעה לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים.
20. פעולת צו כינוס [8]
(א) משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי
החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד
חייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים
משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע.
(ב) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכוחו של נושה מובטח לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת.
21. כונס זמני, מינויו ושכרו[9] [תיקון: תשמ"ג]
(א) משהוגשה הבקשה רשאי בית המשפט, אם נוכח שיש צורך לעשות כן להגנת הנכסים, למנות את הכונס הרשמי או אדם מתאים אחר, עוד לפני מתן צו הכינוס, להיות כונס זמני של נכסי החייב או חלק מהם ולהורות לו להחזיק באותם נכסים מיד.
(ב) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים –
(1) בדבר דרך מינויו של כונס זמני שאינו הכונס הרשמי ודרך הדיון של בית המשפט בהצעות שהובאו לפניו לענין זה ; בכללים כאמור ייקבעו תנאי הכשירות למינוי ותנאים אחרים שכונס זמני חייב למלא לצורך מינויו ;
(2) בדבר שכרו והוצאותיו של כונס זמני שאינו הכונס הרשמי.
22. עיכוב הליכים [10] [תיקון: תשנ"ו]
(א) משהוגשה הבקשה רשאי בית המשפט לעכב כל תובענה, הוצאה לפועל ואמצעי אחר על פי דין נגד החייב ואולם, אם הוגשה הבקשה בידי חייב וטרם ניתן צו כינוס, לא יורה בית המשפט על עיכוב לפי סעיף זה, אלא בכפוף להוראות סעיף 22א.
(ב) כל בית משפט או בית דין שהוכח לו כי נגד נתבע במשפט התלוי ועומד לפניו קיימת עתירת פשיטת רגל, רשאי לעכב את הליכי המשפט או להתנות את המשכם בתנאים שיראה.
(ג) המצאת צו לעיכוב לפי סעיף זה יכול שתהיה במשלוח העתק שלו, חתום בחותמת בית המשפט, בדואר, לתובע או לצד אחר שנקט את ההליך.
(ד) על אף האמור בסעיף זה –
(1) לא יעכב בית המשפט תובענה נגד פושט רגל אם הפטרו לא היה משמש בה הגנה;
(2) לא יעכב בית המשפט בעל משכנתה או נושה מובטח אחר בהפעלת תרופותיהם המשפטיות לענין הערובה שברשותם.
22א. צו זמני לבקשת חייב [תיקון: תשנ"ו]
בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הכונס הרשמי ומנימוקים שיירשמו, ליתן, לבקשת חייב אשר הגיש בקשה לפשיטת רגל ולא מילא את התנאים הקבועים בסעיף 17, צו למינוי כונס נכסים זמני כמשמעותו בסעיף 21 או צו לעיכוב הליכים כמשמעותו בסעיף 22, והכל בתנאים שיקבע ולתקופה שלא תעלה על 45 ימים;מילא החייב את התנאים שקבע בית המשפט – יעמוד הצו בתוקפו עד להחלטת בית המשפט לפי סעיף 18; לא מילא החייב את התנאים שנקבעו כאמור – יפקע הצו בתום התקופה האמורה, אלא אם כן הורה בית המשפט על הארכת התקופה ב-30 ימים נוספים, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
23. מנהל מיוחד [11] [תיקון: תשמ"ג]
(א) ראה הכונס הרשמי של נכסי חייב, שטיב נכסי החייב או עסקיו, או טובת הנושים דרך כלל, מצריכים מינוי מנהל מיוחד לנכסים או לעסקים, זולת הכונס, רשאי הוא, למנות להם מנהל ולהגדיר את סמכויותיו;מנהל שנתמנה כאמור ישמש בתפקידו עד שהכונס, או הנאמן אם נתמנה, ישחררו אותו או יעבירוהו מכהונתו לפי שיקול דעתם.
(ב) המנהל המיוחד יתן ערובה ודו"חות בדרך שיורה הכונס הרשמי.
(ג) המנהל המיוחד יקבל שכר כפי שיצווה הכונס הרשמי.
24. פרסום צו כינוס ואסיפת נושים [12] [תיקון: תשמ"ג]
הודעה על מתן צו כינוס ואם הוחלט על כינוס אסיפה כללית של נושים כאמור בסעיף 26, גם על מועד האסיפה – תפורסם ברשומות ובעתון בדרך שנקבעה;ההודעה תפרט את שם החייב, מענו ומשלח ידו, יום מתן הצו, בית המשפט שנתנו ותאריך הבקשה.
סימן ב': דו"ח, חקירה ואסיפה
25. דו"ח לאחר מתן צו כינוס [14] [תיקון: תשנ"ו]
(א) חייב שניתן נגדו צו כינוס יערוך ויגיש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקיו, ובו יפרט את נכסיו, חובותיו וחבויותיו, שמות נושיו, מענם ומשלח ידם, את הערובות שנושיו מחזיקים בהן, את התאריכים שבהם ניתנו הערובות, וכל ידיעה אחרת שנקבעה או שהכונס דרש אותה.
(ב) דו"ח לפי סעיף זה יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר, ויוגש תוך שלושה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשת החייב, ותוך שבעה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשתו של נושה;בית המשפט רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו.
(ג) חייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל.
(ד) נושה של פושט רגל רשאי בכל עת סבירה לעיין בדו"ח, בעצמו או על ידי שלוח, ולהעתיקו כולו או מקצתו. [תשל"ו]
(ה) הכונס הרשמי רשאי לפטור את החייב מהגשת דו"ח לפי סעיף זה אם ראה שהדו"ח שהגיש החייב לפי סעיף 17(א)(2) כולל את המידע הדרוש לניהול תקין של פשיטת הרגל.
26. אסיפת נושים ראשונה [תיקון: תשמ"ג,תשנ"ו]
(א) ניתן צו כינוס , יזמן הכונס הרשמי אסיפה כללית של נושים כדי שישקלו אם יש לקבל הצעת פשרה או הסדר, או אם ראוי להכריז שהחייב פושט רגל או ליתן לו הפטר, ומה דרך הטיפול בנכסי החייב בכלל ; אולם רשאי הכונס הרשמי להחליט שלא לקיים אסיפה כאמור אם הוא סבור כי בנסיבות הענין אין בכך משום תועלת להליכי פשיטת הרגל.
(ב) נושה לא יהיה רשאי להשתתף ולהצביע באסיפה כאמור אם לא הגיש תביעת חוב במועד ובתנאים הקבועים לפי סעיף 71.
27. בקשה לחקירה פומבית [תיקון: תשמ"ג]
ניתן צו כינוס, רשאי הכונס הרשמי, אם מצא צורך בכך, לפנות לבית המשפט בבקשה לערוך חקירה פומבית של החייב.
28. קביעת מועד חקירה [תיקון: תשמ"ג]
החליט בית המשפט לערוך את החקירה יקבע את מועדה והחייב יתייצב לחקירה באותו מועד.
29. עריכת החקירה [תיקון: תשמ"ג]
בית המשפט, הכונס הרשמי, הנאמן – אם נתמנה כזה – וכן כל נושה שהגיש תביעה או נציגו שהורשה לכך בכתב, רשאים בחקירה לשאול את החייב בדבר עסקיו, נכסיו ונכסי בני משפחתו ובדבר התנהגותו וסיבות כשלונו.
30. הנוהל בחקירה [תיקון: תשמ"ג]
(א) בית המשפט יזהיר את החייב לפני גביית עדותו כי עליו להעיד אמת, שאם לא כן יהא צפוי לעונש הקבוע בחוק, וסעיפים 4 ,2 ו-5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980 10 – יחולו.
(ב) על החייב לענות על כל שאלה ששאל בית המשפט או שנשאלה ברשותו.
(ג) דברי החקירה יירשמו בפרוטוקול ככל שבית המשפט ימצא לנכון ייקראו בפני החייב או שהחייב יקראם בעצמו וייחתמו בידי החייב ובידי בית המשפט ; סירב החייב לחתום, יירשם הדבר בפרוטוקול ; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיונו של כל נושה בזמנים סבירים, ובאין בפקודה זו הוראה אחרת לענין זה יוכל לשמש ראיה נגד החייב.
31. [תיקון: תשמ"ג]
בוטל.
32. חייב חולה [10)15)]
היה החייב חולה נפש, או סובל מלקות או מנכות נפשיות או גופניות הנוטלות ממנו, לדעת בית המשפט, את כשרו להתייצב לחקירה הפומבית, רשאי בית המשפט לוותר בצו עליה או להורות שייחקר בתנאים, באופן ובמקום הנראים לבית המשפט כמתאימים.
סימן ג' : פשרה או הסדר אחרי צו כינוס [תיקון: תשמ"ג]
33. הצעת החייב [תיקון: תשמ"ג]
ניתן צו כינוס, והחייב או אדם אחר במקומו או במקום עזבונו רוצה להציע פשרה לפרעון חובותיו או הסדר לעסקיו יגיש לכונס הרשמי תוך מועד שקבע הכונס, הצעה בכתב המכילה את תוכן הפשרה או ההסדר ופרטי הערובות שהוא מציע.
34. אסיפה לדיון בהצעה [20) ,(4)-(2)16)] [תיקון: תשמ"ג,תשנ"ו]
(א) הכונס הרשמי ישלח לכל נושה העתק של הצעת החייב ותסקיר עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים, ואם באסיפה זו החליטו ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה, ומשאישר אותה בית המשפט – תחייב את כולם.
(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשד הצעת חייב לפי סעיף זה, אם באסיפת הנושים החליטו רוב מנין התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה.
(ב) החייב רשאי באסיפה לתקן את תנאי הצעתו אם לדעת הכונס הרשמי יש בתיקון כדי להועיל לכלל הנושים.
(ג) כל נושה שתבע את חובו רשאי להסכים להצעה או להתנגד לה בכתב, לפי הטופס הקבוע, שיישלח לכונס הרשמי באופן שיגיע אליו לא יאוחר מיום אחד לפני האסיפה, ודין הסכמה או התנגדות כאמור כדין הצבעה של נושה הנוכח באסיפה.
(ד) הסכמת נושה לפשרה או להסדר לא תשחרר אדם אשר לפי פקודה זו לא היה משתחרר בצו הפטר אילו הוכרז החייב פושט רגל.
35. אישור ההצעה בבית המשפט [19) ,(14)-(5)16)] [תיקון: תשמ"ג,תשנ"ו]
(א) הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו;
(ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה.
(ג) לענין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל.
(ד) לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל.
(ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו.
(ו) מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה;בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63;
(ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר-תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת ההצעה לאישור בית המשפט:
(1) 35% – אם הפשרה הוצעה תוך שנה מיום צו הכינוס ;
(2) 45% – אם הוצעה כעבור שנה ובטרם עברו שנתיים מיום הצו;
(3) 55% – אם הוצעה כעבור שנתיים ובטרם עברו שלוש שנים מיום הצו ;
(4) 65% – אם הוצעה כעבור שלוש שנים ובטרם עברו ארבע שנים מיום הצו ;
(5) 80% – אם הוצעה כעבור חמש שנים או יותר מיום הצו, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו ויירשמו, לקבוע שיעורים אחרים או תקופות אחרות מאלה שפורטו בסעיף קטן זה.
(ח) בטל.
(ט) אישור בית המשפט להצעה יינתן בטביעת חותם בית המשפט על המסמך המכיל את נוסח הפשרה או ההסדר, או שהנוסח ייכלל בצו בית המשפט.
(י) פשרה או הסדר שנתקבלו ואושרו כאמור בסעיף זה יחייבו את החייב ואת כל הנושים לענין כל חוב בר-תביעה המגיע להם מהחייב, אך לא יפטרו את החייב מחבות לפי פסק דין נגדו בתביעה למזונות.
(יא) תעודת הכונס הרשמי המעידה שפשרה או הסדר נתקבלו ואושרו כדין, תהיה, באין מרמה, ראיה חלוטה לתקפם.
36. אכיפת [15)16) רישה]
לפי בקשתו של אדם מעונין רשאי בית המשפט לאכוף את ההוראות של פשרה או של הסדר שנערכו לפי סימן זה.
37. ביטול [16)16)]
(א) אם שיעור המגיע לתשלום לפי פשרה או הסדר לא שולם במועדו, או שראה בית המשפט על יסוד ראיות מספיקות כי, מפני קשיים משפטיים או מכל סיבה מספקת אחרת, אין להמשיך בפשרה או בהסדר בלי לגרום עוול או השהיה בלתי סבירה לנושים או לחייב, או שראה בית המשפט שאישורו הושג במרמה, רשאי הוא, לפי בקשת הכונס הרשמי, הנאמן או כל נושה, להכריז שהחייב פושט רגל ולבטל את הפשרה או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום או כל דבר שנעשו כשורה לפי הפשרה או ההסדר.
(ב) הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה, יהיה כל חוב שנוצר לפני ההכרזה בר-תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר-תביעה מבחינות אחרות.
38. תחולה לענין נאמן [17)16)]
נתמנה נאמן לפי פשרה או הסדר לנהל את נכסי החייב או את עסקיו או לחלק אותם לפי הפשרה, יחולו הוראות סעיפים 59 ו-60 ופרק ה' כאילו היה נאמן בפשיטת רגל, וכאילו היו הביטויים "פשיטת רגל", "פושט רגל" ו-"הכרזה" באים, לפי הענין, לרבות פשרה והסדר, חייב בפשרה או בהסדר, וצו המאשר פשרה או הסדר.
39. ניהול נכסים בפשרה או בהסדר [18)16)]
הוראות פרק ג' יחולו על פשרה ועל הסדר, במידה שטיב הענין ותוכן המסמכים נותנים מקום לכך, והביטויים "נאמן", "פשיטת רגל", "פושט רגל" ו-"הכרזה" יפורשו כאמור בסעיף 38.
40. היקף פשרה והסדר [21)16)]
פשרה או הסדר שאושרו לפי הוראות סימן זה לא יראו אותם כחלים על נכסים שרכש החייב לאחר היום שאישר אותם בית המשפט, אלא אם היתה בהם הוראה מפורשת שיחולו כאמור.
41. סייג לתוקף פשרה והסדר [17]
פשרה או הסדר, אף אם הוסכם עליהם ואושרו, לא יחייבו נושה שלא הסכים להם לענין חוב או חבות אשר לפי פקודה זו לא היה החייב נפטר מהם על פי צו הפטר בפשיטת רגל.
סימן ד' : הכרזת פשיטת רגל
42. צו הכרזה על פשיטת רגל [תיקון: תשמ"ג]
ניתן על חייב צו כינוס והחליטו הנושים באסיפתם בהחלטה רגילהשהחייב יוכרז פושט רגל, או שלא קיבלו כל החלטה או לא נתכנסו, או שפשרה או הסדר לא אושרו לפי סימן ג' בפרק זה תוך מועד שקבע בית המשפט, יכריז בית המשפט בצו שהחייב פושט רגל, ומשעשה כך יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן.
42א. הגבלות על פושט רגל [תיקון: תשנ"ו]
(א) חייב שהוכרז פושט רגל יהיה לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 11.
(ב)(1) חייב שהוכרז פושט רגל לא יעשה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, שימוש בכרטיס חיוב כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 12, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש בכתב מהנאמן;הנאמן רשאי לסיים חוזה כרטיס חיוב במקום החייב בדרך של מתן הודעה בכתב למנפיק בשם החייב על סיום החוזה;מועד סיום החוזה יהיה במועד שבו נמסרה ההודעה למנפיק;הודיע הנאמן למנפיק על סיום חוזה כרטיס החיוב, יודיע על כך גם לחייב;
(2) החליט הנאמן שלא לסיים את ההתקשרות בין החייב למנפיק, יודיע על כך לכונס הרשמי;הכונס הרשמי רשאי, לאחר ששמע את עמדת הנאמן והחייב' להורות למנפיק לסיים את חוזה כרטיס החיוב עם החייב, במקום הנאמן;החליט כאמור, יחולו הוראות פסקה (1) בשינויים המחוייבים;
(3) משמעותם של המונחים בסעיף קטן זה, כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.
(ג) חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או הנאמן;לענין סעיף זה,
"בעל ענין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 13, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
(ד) השתתף פושט הרגל בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי בית המשפט ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של פושט הרגל בתאגיד;ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה פושט הרגל מייסד או בעל ענין כאמור.
(ה) ניתן צו הפטר, בוטלה ההכרזה על פשיטת הרגל או בוטל צו כינוס שניתן נגד החייב, בטלות ההגבלות המוטלות מכוח סעיף זה מיום מתן הצו או מיום החלטת הביטול, לפי הענין;בית המשפט רשאי לבטל את ההגבלות, כולן או מקצתן, אף לפני כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, או אם אישר הצעת פשרה או הסדר בין החייב לנושיו.
(ו) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר התיאומים הנדרשים לביצוע הוראות סעיף זה.
43. פרסום [2)18)] [תיקון: תשמ"ג]
הודעה על הכרזת פשיטת רגל תפורסם ברשומות ובעתון יומי בדרך שנקבעה; בהודעה יצויינו שמו, מענו ומשלח ידו של פושט הרגל, בית המשפט המכריז ויום ההכרזה, ותוקף ההכרזה יהא מיום מתן הצו.
44. הכונס הרשמי כנאמן [תיקון: תשמ"ג]
משהוכרז חייב פושט רגל יהיה הכונס הרשמי, מכוח משרתו, נאמן על נכסי פושט הרגל, ויוסיף לפעול כך עד שהוא או אדם אחר יתמנה ויוכל לפעול כנאמן.
45. מינוי נאמן [תיקון: תשמ"ג]
(א) משהוכרז חייב פושט רגל, או שהחליטו הנושים שיוכרז כך, רשאים הנושים להציע אדם מתאים להיות נאמן על נכסי פושט הרגל : הכונס הרשמי יודיע לבית המשפט על הצעתם.
(ב) לא הציעו הנושים אדם כאמור תוך חודש מיום ההכרזה, או שהכונס הרשמי מתנגד להצעתם, יציע הכונס הרשמי לבית המשפט למנות אדם אחר לתפקיד נאמן.
(ג) בית המשפט ידון בהצעות שהובאו לפניו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ויחליט בדבר מינוי הנאמן.
46. ערובה [תיקון: תשמ"ג]
בית המשפט רשאי, לפני מינויו של נאמן או אחרי כן, לדרוש שהנאמן ישעבד נכסים או יתן ערובה להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו * ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנאמן ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.
47. כללים למינוי נאמן [תיקון: תשמ"ג]
השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר דרך מינויו של נאמן ודרך הדיון של בית המשפט בהצעות שיובאו לפניו לענין זה ; בכללים האמורים ייקבעו תנאי הכשירות למינוי, תנאים אחרים שנאמן חייב למלא לצורך מינויו ודרך החלוקה של התפקידים בין המועמדים הכשירים למינוי.
48. מינוי ועדת בקורת [2) ,(1)20)]
(א) הנושים הכשירים להצביע רשאים, בהחלטה באסיפתם הראשונה או באחת האסיפות שלאחריה, למנות ועדת בקורת לשם פיקוח על ניהול נכסי פושט הרגל בידי הנאמן.
(ב) בועדת הבקורת יהיו לא פחות משלושה חברים ולא יותר מחמישה, וכל חבר יהיה נושה, או מי שנושה עשהו או נתכוון לעשותו למורשהו או לשלוחו-להצבעה, ובלבד שלא יהיה כשר לפעול כחבר ועדת הבקורת אלא אם התעודה על ההרשאה או על השליחות להצבעה היא בידו ולאחר שנשיו של הנושה הוגש ונמצא בר-תביעה.
49. סדרי עבודת ועדת הבקורת [4) ,(3)20)] [תיקון: תשמ"ג]
(א) ועדת הבקורת תתכנס בזמנים כפי שהנאמן או כל חבר של הועדה יראו לנחוץ.
(ב) הועדה רשאית לפעול על דעת רוב חבריה הנוכחים בישיבה, אולם היא לא תפעל אלא אם רוב חבריה נוכחים בישיבה.
50. הפסקת חברות בועדת הבקורת [9)-(5)20)]
(א) כל חבר של ועדת הבקורת רשאי להתפטר ממנה על ידי שימסור על כך לנאמן הודעה בכתב חתומה בידו.
(ב) חבר של הועדה שנעשה פושט רגל, או שהגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו, או שנעדר מחמש ישיבות רצופות של הועדה – תתפנה משרתו.
(ג) אפשר להעביר חבר הועדה מכהונתו בהחלטה רגילה באסיפת נושים שניתנה עליה הודעה שבעה ימים מראש וצויינה בה מטרת האסיפה.
(ד) נתפנתה משרתו של חבר הועדה, יזמן הנאמן מיד אסיפת נושים לשם מילוי המקום, והאסיפה רשאית בהחלטה למנות לכך נושה אחר או אדם אחר כשיר לכך כאמור בסעיף 48(ב).
(ה) חברי הועדה הממשיכים, אם הם לפחות שניים, רשאים לפעול אף אם נתפנה מקום בהרכבה; ואם היו פחות מחמישה רשאים הנושים להוסיף עליהם ובלבד שלא יהיו יותר מחמישה.
51. בהעדר ועדה [10)20)]
באין ועדת בקורת רשאי הכונס הרשמי, לפי בקשת הנאמן, לעשות כל דבר וליתן כל הוראה או רשות שועדת הבקורת רשאית או חייבת לעשות או ליתן לפי פקודה זו.
52. פשרה או הסדר לאחר הכרזה [1)21)] [תיקון: תשנ"ו]
משהוכרז החייב פושט רגל רשאים הנושים בכל עת להחליט, ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח לקבל הצעת פשרה לפרעון החובות המגיעים להם בפשיטת הרגל או הצעת הסדר לעסקי פושט הרגל, ומשעשו כן יהיו ההליכים ותוצאותיהם כמו בפשרה או בהסדר לפני ההכרזה על פשיטת רגל.
53. אישור בית המשפט [2)21)]
(א) אישר בית המשפט את הפשרה או ההסדר, רשאי הוא ליתן צו המבטל את פשיטת הרגל והמקנה את נכסי פושט הרגל לעצמו או לאדם אחר שימנה בית המשפט, ורשאי הוא להתנות תנאים להקניה כפי שימצא לנכון.
(ב) נתן בית המשפט צו לפי סעיף זה ולא הורה בו על הקניית נכסי החייב, יחזרו נכסיו להיות קנינו של החייב מיד לאחר ששולם כל סכום הפשרה.
54. ביטול [3)21)]
(א) לא שולם במועדו תשלום המגיע לפי פשרה או הסדר, או שראה בית המשפט
שהפשרה או ההסדר לא יוכלו להימשך בלי לגרום עוול או השהיה בלתי סבירה, או
שאישורו הושג במרמה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת אדם מעונין, להכריז את החייב
פושט רגל ולבטל את הפשרה, או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום
או כל דבר שנעשה כשורה לפי הפשרה או ההסדר.
(ב) הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה יהיה כל חוב שנוצר לפני תאריך ההכרזה בר-תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר-תביעה מבחינות אחרות.
55. סמכות לבטל הכרזה [29] [תיקון: תשמ"ג,תשנ"ו]
(א) ראה בית המשפט שחייב פלוני לא היה צריך להיות מוכרז פושט רגל, או הוכח להנחת דעתו שחובותיו של פושט הרגל נפרעו במלואם, רשאי הוא בצו, לפי בקשתו של כל אדם מעונין, לבטל את ההכרזה, והביטול יפורסם בהקדם ברשומות ובעתון יומי.
(ב) בית המשפט רשאי לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל;אין בביטול ההכרזה כדי להסיר מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה, אלא אם כן החליט בית המשפט להסירה.
(ג) לענין סעיף זה –
(1) ויתור מותנה על חוב שנתבע בפשיטת רגל, לא ייראה כפרעון מלא של החוב;
(2) חוב שחלק עליו החייב יראוהו כנפרע במלואו, אם נתן החייב התחייבות, בסכום ובערובה שאישרם בית המשפט, לשלם את הסכום שייפסק במשפט על פרעון החוב או הנוגע לו ואת הוצאות המשפט;
(3) חוב המגיע לנושה שאי אפשר למצאו או לזהותו יראוהו כנפרע אם שולם במלואו לקופת בית המשפט.
(ד) ביטולה של הכרזת פשיטת רגל לא יפגע בתקפם של שום מכר והעברה או תשלום כשורה או בתקפו של מעשה לשם כך, שביצעו הכונס הרשמי, הנאמן או אדם אחר מכוחם, או בית המשפט, ואולם נכסי החייב יוקנו לאדם שימנה בית המשפט, ואם לא מינה -יחזרו להיות קנינו של החייב כמידת זכותו או זיקתו בהם ובכפוף לתנאים שימצא בית המשפט לקבוע בצו.
סימן ה' : פיקוח על החייב ועל נכסיו
56. חובת החייב בגילוי נכסים ובמימושם [3)-(1)22)]
(א) חייב שניתן עליו צו כינוס (בסעיף זה – החייב) יתייצב באסיפת הנושים הראשונה, זולת אם נבצר הדבר ממנו בגלל מחלה או סיבה מספקת אחרת, ויעמיד עצמו לחקירה וימסור ידיעות כפי שתדרוש האסיפה.
(ב) לפי דרישתם הסבירה של הכונס הרשמי, המנהל המיוחד או הנאמן, או לפי שנקבע בתקנות, או לפי הוראת בית המשפט בצו שניתן לענין מיוחד או שניתן על פי בקשה מיוחדת של הכונס, המנהל המיוחד, הנאמן או כל נושה או אדם מעונין, יתן החייב פירוט נכסיו, רשימת נושיו וחובותיו להם ורשימת חייביו וחובותיהם לו, יתייצב לחקירה לענין נכסיו ונושיו, יהיה נוכח באסיפות נושים אחרות, יעמוד לרשותם של הכונס, המנהל המיוחד או הנאמן בזמנים שיידרש לכך, יחתום על ייפויי כוח ומסמכים אחרים ויעשה כל דבר בענין נכסיו ובענין חלוקת דמיהם בין נושיו.
(ג) הוכרז החייב פושט רגל, יעזור ככל יכולתו למימוש נכסיו ובחלוקת דמיהם בין נושיו.
57. נסיבות למעצר חייב [23] [תיקון: תשמ"ג]
(א) רשאי בית המשפט בצו ערוך אל שוטר, באחת הנסיבות המנויות להלן, להורות על מעצרו של חייב, תפיסת פנקסים, ניירות, כסף ונכסים שברשותו, והחזקת החייב וכל התפוס בשמירה בטוחה כפי שנקבע עד שיורה בית המשפט בדבר;ואלה הנסיבות:
(1) לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת;אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראת פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו;
(2) לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל;
(3) לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, נכסים שבידו.
(4) החייב לא התייצב לחקירה שהורה עליה בית המשפט ולא נתן לכך טעם סביר.
(ב) תשלום, פשרה או ערובה שבאו לאחר מעצר לפי סעיף זה לא יפטירו מהוראות פקודה זו בענין העדפת מרמה.
57א. עיכוב יציאה מהארץ [תיקון: תשמ"ג]
משניתן נגד חייב צו כינוס, רשאי בית המשפט לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ; צו עיכוב היציאה יעמוד בתקפו עד לסיום הליכי פשיטת הרגל, אם לא ביטל אותו בית המשפט קודם לכן.
58. הפניית דברי דואר של החייב [24] [תיקון: תשס"ד]
משניתן על חייב צו כינוס רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות ולחזור ולהורות שכל דבר דואר הממוען אל החייב במקום פלוני יופנה או יימסר מאת בעל רישיון כהגדרתו בחוק הדואר, התשמ"ו-1986 או עובד שלו – במשך תקופה שיקבע בהוראה אך לא תעלה על שלושה חדשים – לכונס, לנאמן או למען אחר שהורה עליו.
59. זימון וצו הבאה [2) ,(1)25)] [תיקון: תשמ"ג,תשנ"ו]
(א) משניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, ליתן צו –
(1) המורה לחייב אשר לא הופיע לחקירה בפני הכונס הרשמי, לאחר שנדרש לעשות כן לפי סעיף 18ג – להתייצב בפני הכונס הרשמי;
(2) המחייב את החייב, או כל אדם שיש יסוד סביר להניח כי ברשותו מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב כמשמעותם בסעיף 18ג, ואשר נדרש למסרם לפי סעיף 18ג(ב)(1) ולא מסר אותם – למסרם לכונס הרשמי או לבית המשפט, או להתייצב בפני הכונס הרשמי או בפני בית המשפט,
(ב) מי שניתן לגביו צו כאמור בסעיף קטן (א), והוזמן כאמור ולא התייצב בפני הכונס הרשמי או בית המשפט, כפי שנקבע בצו, או לא מילא אחר כל הוראה אחרת שנקבעה בצו, רשאי בית המשפט להורות כי ייעצר ויובא לבית המשפט לחקירה, והוראות סעיפים 73 ו-73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 14, יחולו, בשינויים המחוייבים.
(ג) הכונס הרשמי או מי מטעמו לא יגלה תוכנם של מידע או מסמכים שנתקבלו לפי סעיף זה, ולא יעשה בהם כל שימוש אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות פקודה זו, או לפי צו של בית המשפט.
60. חקירה [5)-(3)25)]
(א) בית המשפט רשאי לחקור בשבועה, בין בעל פה ובין בשאלונים שבכתב, כל מי שהובא לפניו כאמור, בדבר החייב, עסקיו ונכסיו.
(ב) הודה אדם בחקירה בפני בית המשפט שיש עליו חוב לחייב, רשאי בית
המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שישלם להם, בזמן ובאופן
שפירש בהוראה, את הסכום שהודה בו או מקצתו, בין לסילוק מלא של הסכום
הנדון ובין אם לאו, הכל כפי שבית המשפט ראה לנכון, בצירוף הוצאות החקירה או
בלעדיהם.
(ג) הודה אדם בחקירה בפני בית המשפט שהוא מחזיק נכס של החייב, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שימסור להם את הנכס כולו או חלקו, בזמן ובאופן ובתנאים שבית המשפט ראה לצודק.
60א. גילוי מידע לכונס הרשמי, לבית המשפט, לחייב או לנושים [תיקון: תשנ"ו]
(א) ניתן נגד חייב צו כינוס, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי, במטרה לסייע לו לבצע את חקירתו כאמור בסעיף 18ג, על יסוד נימוקים שיירשמו ועל אף האמור בכל דין – ליתן צו –
(1) המורה לתאגיד בנקאי למסור לכונס הרשמי מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב בנושאים שיפורטו בצו; ואם הוגשה בקשת פשיטת הרגל בידי החייב – מידע או מסמכים בנוסף על האמור בסעיף 17(א)(3);
(2) המורה לרשות מס להמציא לכונס הרשמי דו"חות, מידע או מסמכים כמפורט להלן, אם שוכנע כי לא עלה בידי הכונס הרשמי להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו –
(א) סכום ההכנסה של החייב, לרבות פירוט לענין הוצאותיו וחבויותיו, כפי שנמסרו בדו"חות שהגיש החייב, לרבות בדו"חות לפי סעיפים 131 או 1)135) לפקודת מס הכנסה 15, כפי שנקבעו בשומות, לרבות בשומות לפי סעיפים 145 או 152 לפקודה האמורה, בצירוף הנימוקים המשמשים בסיס לאותן שומות, או כפי שנקבע בהחלטות בית המשפט לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה האמורה;
(ב) במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו – מידע או מסמכים נוספים בדבר נכסיו של החייב או סכום ההכנסה של בן זוגו וכל פרט אחר בדו"ח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי לחייב וחי יחד עמו, למעט מידע או מסמך מסוים, שבית המשפט קבע, לבקשתה של רשות מס, שמסירתו או גילויו עלולים לחשוף את מקורות המידע של רשות המס או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המס;בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים, אף ללא נוכחות הכונס הרשמי, וכן לקבוע כי המידע יימסר בדרכים ובאופן שימנעו את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו.
(ב) מידע או מסמכים שבית המשפט הורה על מסירתם לפי סעיף זה, לא יימסרו אלא לכונס הרשמי ולבית המשפט בלבד, בדרכים שייקבעו; ואולם, בהסכמת נציג מוסמך של רשות המס או התאגיד הבנקאי, יימסרו המידע או המסמכים גם לנושים או לחייב.
(ג) בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על גילוים לחייב של מידע או מסמכים שנמסרו לכונס הרשמי, לאחר שנסתיימה חקידתו, אף ללא הסכמת רשות המס או התאגיד הבנקאי, ובלבד שניתנה להם הזדמנות לטעון טענותיהם, ולענין רשות מס – שבית המשפט שוכנע שלא יהיה בכך כדי לחשוף את מקורות המידע שלה או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה של רשות המס;בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ומטעמים שיירשמו, אף ללא נוכחות החייב, וכן לקבוע הוראות לענין מסירת המידע, באופן שימנע את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו.
(ד) השר ושר האוצר יקבעו הוראות לענין דרכי מסירת הדו"חות, המידע או המסמכים מתאגיד בנקאי או מרשות מס כאמור בסעיף זה;לא נקבעו הוראות – יקבע בית המשפט בצו את אופן העברת המידע.
(ה) צו לפי סעיף זה יינתן לאחר שבית המשפט נתן לגורם שכלפיו הוא מופנה הזדמנות לטעון טענותיו בפניו.
(ו) בסעיף זה, "רשות מס" – כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-196716."
סימן ו' : הפטר
61. בקשת הפטר והודעה [7) ,(1)26) רישה] [תיקון: תשמ"ג]
(א) פושט רגל רשאי בכל עת לבקש מבית המשפט הפטר.
(ב) בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה, והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו.
(ג) הבקשה תידון בדלתיים פתוחות, חוץ אם הורה בית המשפט, בהתאם לתקנות לפי פקודה זו, הוראה אחרת.
62. דיון והחלטה [2)26) רישה, (7) סיפה] [תיקון: תשנ"ו]
(א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, ואת כל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.
(ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר.
63. סייגים למתן הפטר [2)26) תנאי א, (3)] [תיקון: תשנ"ו]
(א) הואשם פושט הרגל והורשע בעבירה לפי פקודה זו או בכל עבירה הנוגעת לפשיטת הרגל שלו, או הוכחה עובדה מהעובדות המנויות בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להחליט כי ינהג באחת מאלה:
(1) לא יתן הפטר;
(2) יתלה את ההפטר לתקופה שימצא מתאימה;
(3) יתלה את ההפטר עד שישולם לנושים דיבידנד של 50% לפחות;
(4) ידרוש מפושט הרגל, כתנאי להפטרו, שיסכים למתן פסק דין נגדו לזכות הכונס הרשמי או הנאמן על יתרת חובות בני תביעה בפשיטת הרגל שלא נפרעה עד יום ההפטר, ולתשלום היתרה מתוך רווחיו העתידים של פושט הרגל או מתוך נכסים שרכש לאחר שהוכרז פושט רגל, באופן ובתנאים שהורה עליהם בית המשפט;אולם לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בלי רשות בית המשפט, שתינתן על יסוד הוכחה שמאז הפטרו רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו.
(ב) ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר:
(1) במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל;
(2) פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו;
(3)פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
(4) בטל;
(5) פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו;
(6) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנ, חה פושעת של עניני עסקיו;
(7) פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק;
(8) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה;
(9) תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה;
(10)בטל;
(11)פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו הכינוס;
(12)פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.
64. שינוי צו [2)26) תנאי ב]
עברו שנתיים מיום מתן צו הפטר, ופושט הרגל שכנע את בית המשפט כי אין סיכוי סביר שיהיה במצב שיוכל למלא אחרי האמור בצו, רשאי בית המשפט לשנות את האמור בו או בכל צו שבא במקומו, באופן ובתנאים שימצא לנכון.
65. סמכות להתלות ולהתנות כאחד [8)26)]
הסמכויות להתלות הפטר ולהתנות בו תנאים, יכול שיופעלו בו בזמן.
66. תעודה לענין חיקוקים פוסלים [4)26)]
בית המשפט רשאי ליתן לפושט רגל, עם ההפטר, תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו התנהגות רעה מצידו, כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית המשפט כאמור;סירוב ליתן תעודה כאמור נתון לערעור.
67. חובות פושט רגל שהופטר [9)26)]
פושט רגל מופטר חייב על אף הפטרו לסייע לפי דרישת הנאמן במימוש נכסיו המוקנים לנאמן ובחלוקתם;לא עשה כן, יאשם בעבירה לפי פקודה זו ורשאי בית המשפט לבטל את הפטרו, אך אין הביטול פוגע בתקפם של מכירה, העברה או תשלום וכל דבר אחר שנעשו כשורה אחרי מתן ההפטר ולפני ביטולו.
67א. הפטר על פי בקשת הכונס הרשמי [תיקון: תשמ"ג,תשנ"ו]
(א) על פי בקשת הכונס הרשמי ובהתחשב בדו"ח הנאמן לפי סעיף 148א, רשאי בית המשפט לתת הפטר לחייב אם הוא סבור כי אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים.
(ב) בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו.
(ג) על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 62,66, 69 ,67 ו-226.
68. חזקות [6) ,(5)26)]
לענין סימן זה –
(1) תסקיר הכונס הרשמי יהיה ראיה לכאורה לכל האמור בו;
(2) שוכנע בית המשפט שבמימוש נכסי פושט הרגל הושג, או קרוב שיושג או שבמימוש זהיר אפשר היה להשיג, כדי 50% מחבויותיו הלא-מובטחות-ותסקיר של הכונס הרשמי או של הנאמנים יהיה ראיה לכאורה על כך – ייחשבו נכסיו כמגיעים כדי 50% כאמור.
69. פעולת ההפטר [28]
(א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:
(1) חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;
(2) חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;
(3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה.
(ב) צו הפטר יהיה ראיה חלוטה לפשיטת הרגל ולתקפות ההליכים בה, ובכל הליך שיוגש נגד פושט רגל שהשיג צו הפטר, בדבר חוב שממנו הופטר בצו, רשאי פושט הרגל לטעון כי עילת התביעה אירעה לפני שהופטר.
(ג) צו הפטר לא יפטור אדם שביום מתן צו הכינוס היה שותף עם פושט הרגל או שהיה עמו יחד נאמן, מחוייב או קשור בחוזה, או שהיה ערב או מעין ערב לו.
70. מניעת הסדר והפטר בשל העברת מרמה [27]
(א) בסעיף זה, "העברת מרמה" – אחת מאלה:
(1) העברת נכסים בשל נישואין ולפניהם כגמול להם בשעה שלמעביר לא היתה יכולת לשלם את כל חובותיו בלי שייעזר בנכסים הכלולים בהעברה;
(2) התחייבות, בשל נישואין, להעביר בעתיד לאשה או לילדים של המעביר, או לטובתם, כסף או נכס – למעט כסף ונכס השייכים או מגיעים לאשתו -כשביום הנישואין לא היתה לו בהם כל זכות או זיקה.
(ב) מי שהוכרז פושט רגל, או הגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו, לאחר שהעביר נכסיו העברת מרמה, וראה בית המשפט שהעברת הנכסים נעשתה כדי להתחמק מנושים או להשהותם, או שלא היתה לה הצדקה במצב עסקיו של המעביר בזמן שנעשתה, רשאי בית המשפט לסרב לתת צו הפטר, או להתלותו, או לתתו בתנאים, או לסרב לאשר פשרה או הסדר, הכל לפי הענין, כדרך שהיה רשאי לעשות אילו היה החייב אשם במרמה.
פרק ג' : ניהול נכסים
סימן א': תביעת חובות
71. חובות בני תביעה [3)30)] [תיקון: תשמ"ג,תשנ"ו]
(א) חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. חוב וחבות במטבע חוץ יחושבו לפי ערכם במטבע ישראלי ביום מתן הצו
(ב) נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר;הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.
72. סייגים [2) ,(1)30)] [תשל"ו]
על אף האמור בסעיף 71 –
(1) תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל;
(2) אדם שידע על מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה הבקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל, לא יוכל לתבוע מכוח צו הכינוס כל חוב או חבות שחלו על החייב לאחר היום שבו נודע לו המעשה.
73. הערכה [7)-(4)30)]
(א) חוב או חבות שהם בני תביעה, אלא שמחמת היותם מותנים או מכל סיבה אחרת אין ערכם קצוב – ישום אותם הנאמן, והנפגע בשומה רשאי לערער לפני בית המשפט.
(ב) ראה בית המשפט כי חוב או חבות אינם ניתנים לאומדן, רשאי הוא להחליט כך, ומשעשה כן לא יהיו עוד חובות בני-תביעה לענין פקודה זו.
(ג) ראה בית המשפט כי החוב או החבות ניתנים לאומדן הוגן, רשאי הוא להורות כי שוויים יישום בפני בית המשפט וליתן את ההוראות הנחוצות לענין זה, והסכום שנקבע כך יהיה חוב בר-תביעה.
74. אשראי הדדי וקיזוז [31]
(א) היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע מהצד האחר ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי הענין;הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל.
(ב) הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס.
75. ריבית או הצמדה עד לצו הכינוס [תיקון: תשמ"ג]
כל חוב בסכום קבוע שאין לגביו הסכם לשלם ריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום, וביום מתן צו הכינוס כבר עבר זמן פרעונו והוא בר תביעה בפשיטת רגל, רשאי הנושה לתבוע עליו ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמזמן הפרעון שנקבע במסמך ועד לתאריך הצו, ואם לא נקבע במסמך זמן פרעון – לתקופה שמן היום שבו נמסרה הודעה לחייב ועד לתאריך הצו, ובלבד שבהודעה נאמר שידרשו ממנו ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית כאמור.
75א. חוב שפרעונו בעתיד [תיקון: תשמ"ג]
חוב שזמן פרעונו טרם הגיע ביום מתן צו הכינוס, רשאי הנושה לתבעו כאילו הוא עומד לפרעון מיד, והוא זכאי לדיבידנדים בשווה לנושים האחרים בניכוי ריבית, שתחושב מיום הכרזת הדיבידנדים ועד לזמן שבו היה החוב משתלם בתנאים שלפיהם נוצר.
76. שוויון בתשלום חובות [7)33)]
תביעות שהוכרו לפי פקודה זו ישולמו, בכפוף להוראותיה, בשיעור שווה לפי סכומים ובלי כל העדפה.
77. הוצאות ראשונות [4) ,(1)33)]
הוצאות הניהול של נכסי פושט רגל, לרבות אגרות בית משפט, שעבוד ראשון על הנכסים, ואם לא שולמו בפועל לפני כל חוב יישמר סכום מספיק לשילומן מתוך הנכסים העומדים לחלוקה; בכפוף לכך ישולמו החובות המפורטים בסעיף הבא ללא דיחוי, כאשר יהיה בנכסי החייב כדי לשלמם.
78. דין קדימה [2)33)] [תשי"ג, תשכ"ה] [תיקון: תשמ"ג, תשמ"ז]
לחובות המפורטים להלן יהיה בחלוקת נכסיו של פושט רגל דין קדימה לכל שאר החובות לפי סדר עדיפות זה:
(1) (א)שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 17, שמגיע לעובד בעד התקופה שלפני הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, ובלבד שסך-כל השכר שיש לו דין קדימה לא יעלה על 2,820 שקלים 18;
[תשל"ה]
(ב) אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל הסכום הנקוב בפסקת משנה (א), בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי; ההגדלה האמורה תעמוד בתקפה עד 31 בדצמבר שלאחריה; לענין זה "שנת מס" , "פיצוי" ו"שיעור הפיצוי" – כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] , תשכ"ח-1968 19 (להלן – חוק הביטוח);
(ג) הסכום הנקוב בפסקת משנה (א) ישתנה כל שנה ב-1 בינואר לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח;
(ד) שר העבודה והרווחה יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכום הנקוב בפסקת משנה (א) שיחולו מכוח פסקאות משנה (ב) ו-(ג), בעיגול לעשרת השקלים הקרובים;
(2) סכום שפושט הרגל ניכה במקור משכר העבודה על פי פקודת מס הכנסה 20 ולא שילם לפקיד השומה;
(3) החובות המפורטים להלן, והם יהיו שווים זה לזה במעלה וישולמו במלואם, ואם אין בנכסיו של פושט הרגל כדי תשלום מלא לכולם יופחתו התשלומים בשיעור שווה:
(א)תשלומי חובה שהגיעו מאת פושט הרגל ביום שניתן צו הכינוס והוא נתחייב בהם, או שזמן פרעונם הגיע, תוך 12 החדשים שקדמו לאותו יום;"תשלומי חובה", לענין זה – מסים עירוניים, מסים של מועצות מקומיות ותרומות שהן בבחינת מסים המוטלות על פי פקודת העדות הדתיות (ארגונן) 21;
(ב) מסים המשתלמים לאוצר המדינה שנשומו והוטלו על פושט הרגל עד 31 בדצמבר האחרון שלפני יום מתן צו הכינוס וסך כולם אינו עולה על השומה של שנה אחת, ומסים אחרים המשתלמים לאוצר המדינה שפושט הרגל נתחייב בהם, או שזמן פרעונם הגיע, במשך 12 החדשים שקדמו לאותו יום;
(ג) דמי שכירות של שנה אחת, לכל היותר, שלפני יום מתן ההכרזה, המגיעים למשכיר בעד בתים וקרקעות ששכר פושט הרגל;
(ד) כל כסף המגיע בעד פיגורים במילוי צווי מזונות שבית משפט מוסמך נתנם או מוציאם לפועל.
(4) בית המשפט רשאי, אם מטעמים מיוחדים שיירשמו מצא זאת לצודק בנסיבות ענין, להורות שלא לתת עדיפות לחובות האמורים בפסקאות (1) ו-(3), כולם או מקצתם.
79. דין הנפטר חדל פרעון [5)33)]
מי שנפטר כשהוא חדל-פרעון יחולו עליו הוראות סעיפים 76 עד 82 כאילו היה פושט רגל, ולענין זה יבוא יום פטירתו במקום יום מתן צו הכינוס.
80. דין שותפים פושטי רגל [6)33)]
(א) הנכסים המשותפים של שותפים ישמשו תחילה לתשלום חובותיהם המשותפים, והנכסים הנפרדים של כל שותף ישמשו תחילה לתשלום חובותיו הנפרדים.
(ב) היתה יתרה בנכסים נפרדים, ינהגו בה כאילו היתה חלק מהנכסים המשותפים; היתה יתרה בנכסים המשותפים, ינהגו בה כאילו היתה חלק מנכסיו של כל שותף לפי מידת זכותו וזיקתו בנכסים המשותפים.
(ג) במקום שאין נכסים משותפים ואין שותף כשר-פרעון שאפשר לתבעו, יוכלו הנושים מן הנכסים המשותפים לתבוע מנכסיו של כל שותף נפרד ולקבל מתוכו דיבידנדים, בשיעור שווה עם כל נושה מן הנכסים הנפרדים;אולם אם אחריותו של שותף היא מוגבלת לא ירחיבו הוראות סעיף זה את אחריותו לשלם את חובות השותפות מנכסיו הנפרדים.
81. ריבית או הצמדה מיום צו הכינוס [תיקון: תשמ"ג]
הנאמן רשאי, לפי שיקול דעתו, לקבוע כי על כל החובות שנתבעו בפשיטת רגל יתווספו – החל מיום צו הכינוס ועד לתשלומם בפועל -ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית.
82. שמירת דינים [9)33)]
הוראות סעיפים 76 עד 81 לא יגרעו מהוראות כל דין הנוגע לחברות או לאגודות שיתופיות.
83. סייג לתביעות בני זוג [34]
(א) אשה נשואה שהוכרזה פושטת רגל, כל כסף שהלווה לה בעלה וכל נכס שהפקיד בידה, לצורך עסקה, לא יוכל בעלה לתבוע בשלהם דיבידנד בחזקת נושה אלא לאחר שסופקו תביעות נושיה האחרים בשל תמורה בת-ערך שניתנה בכסף או בשווה כסף.
(ב) אשה שהוכרז בעלה פושט רגל, כל כסף שהלוותה לו וכל נכס שהפקידה בידו, לצורך עסק המתנהל בידו, או באופן אחר, ייראו כנכסיו, והיא לא תוכל לתבוע בשלהם דיבידנד בחזקת נושה אלא לאחר שסופקו תביעות נושיו האחרים בשל תמורה בת-ערך שניתנה בכסף או בשווה כסף.
סימן ב' : נכסים העומדים לתשלום חובות
84. תחילתה של פשיטת רגל [35]
(א) יראו פשיטת רגל של חייב, בין על פי בקשתו ובין על פי בקשת נושה או נושים, כחלה למפרע בזמן שבו נעשה מעשה פשיטת הרגל שבגללו ניתן צו הכינוס נגד החייב וכמתחילה בזמן ההוא.
(ב) עשה החייב כמה מעשים של פשיטת רגל, יראו את חלותה ותחילתה בעת שעשה את המעשה הראשון בשלושת החדשים שקדמו ליום שבו הוגשה בקשת פשיטת הרגל.
(ג) העובדה שמעשה פשיטת רגל קדם לחובו של הנושה המבקש, אין בה כדי להפקיע תקפם של בקשת פשיטת רגל, של צו כינוס או של הכרזה.
85. נכסים בני חלוקה [37 סיפה] [תיקון: תשמ"ג,תשנ"ו]
נכסי פושט הרגל יכללו, בכפוף להוראות סעיף 86 –
(1) כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו;
(1א) הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט לכך;בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן;
(1ב) הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב על פי תכנית חסכון שטרם הגיע מועד פדיונם, אלא לאחר שקיבל את הסכמת הכונס הרשמי;
(1ג) בית המשפט או הכונס הרשמי לא יחליטו על פדיון כספים כאמור בפסקאות (1א) ו-(1ב) אלא לאחר שנתנו לחייב הזדמנות לטעון טענותיו;
(2) הכוח להפעיל זכות לגבי נכס, או לנקוט הליכים לשם הפעלת הזכות, בדרך שהיה יכול פושט הרגל להפעיל לטובתו בתחילת פשיטת רגלו או לפני הפטרו;
(3) מיטלטלין שהיו בתחילת פשיטת הרגל בהחזקתו או בשליטתו של פושט הרגל לצרכי משלח ידו, בהסכמת הבעל האמיתי ובהתרו ובנסיבות שעשו את פושט הרגל ידוע כבעל המיטלטלין;אולם תביעה שאינה חוב המגיע או עתיד להגיע לפושט הרגל במהלך משלח ידו, לא יראוה כמיטלטלין לענין סעיף זה.
86. נכסים שאינם בני חלוקה [תיקון: תשמ"ג]
נכסי פושט הרגל לא יכללו –
(1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה סבירה ;
(2) חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים שהם חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו ;
(3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו ;
(4) מכונות שהחייב עובד בהן בעצמו, כלים, מכשירים ומיטלטלין אחרים, וכן בעלי חיים שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים אינו עולה על סכום שנקבע ;
(5) אם החייב נכה – כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים, הנחוצים לו בגלל נכותו.
86א. הגנת בית המגורים [תיקון: תשמ"ג]
(א) היו כלולים בנכסי פושט הרגל מקרקעין המשמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לפושט הרגל, לבן זוגו או לבני משפחתו הגרים עמו, רשאי בית המשפט להורות שלא יימכרו אלא אם הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה לפושט הרגל, לבן זוגו ולבני משפחתו הגרים עמו, מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(ב) בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
87. דין שכר טרחת עו"ד [36]
(א) כסף ששילם חייב בתום לב לעורך דינו לחשבון הוצאות משפט בהתנגדותו להליכי פשיטת רגל שנפתחו נגדו, לא יוכל הנאמן להיפרע ממנו, מכוח ההכרזה, אף על פי שעורך הדין ידע על מעשי פשיטת הרגל שבגללם נפתחו ההליכים.
(ב) כסף ששילם חייב בתום לב לעורך דינו לחשבון הוצאות משפט פלילי שנפתח נגדו, לא יוכל הנאמן להיפרע ממנו, מכוח ההכרזה, אף על פי שעורך הדין ידע על מעשי פשיטת הרגל שבגללם נפתחו ההליכים;אולם אם ראה בית המשפט שהסכומים ששולמו הם מוגזמים, יקבע מהו הסכום הסביר, לדעתו, והנאמן יוכל להיפרע את היתרה מעורך הדין.
סימן ג' : פשיטת רגל נוספת
88. הנאמן בחזקת נושה [1)38)]
פושט רגל שניתנו נגדו צווי כינוס נוספים, או פושט רגל שנפטר וניתן צו שעזבונו ינוהל בפשיטת רגל, יראו, לענין כל הליך שבעקבות כל צו כאמור, את הנאמן בפשיטת הרגל שבתכוף לפני הצו כנושה לגבי כל חוב בר-תביעה בפשיטת הרגל שלאחריה שלא שולם במלואו.
89. נכסים שיוקנו לנאמן הבא [2)38)]
(א) אם בעקבות צו כינוס נוסף נגד פושט הרגל ניתנה עליו הכרזת פשיטת רגל, או אם על עזבונו של פושט רגל שנפטר ניתן צו שינוהל בפשיטת רגל, כל נכס שרכש לאחר ההכרזה שבתכוף לפני הצו ושביום הגשת בקשת פשיטת הרגל שלאחריה לא חולק בין הנושים בפשיטת הרגל הקודמת, יוקנה לנאמן בפשיטת הרגל שלאחריה או לנאמן המנהל את העזבון בפשיטת רגל.
(ב) הוראת סעיף קטן (א) אינה פוגעת בכל מה שעשה בנכס הכונס הרשמי או הנאמן בפשיטת הרגל הקודמת בלי ידיעה על הגשת בקשת פשיטת הרגל שלאחריה, ואינה גורעת מהוראות סעיפים 101 ו-102.
90. חובת נאמן קודם [3)38)]
נאמן בפשיטת רגל שקיבל הודעה על בקשת פשיטת רגל נוספת שהוגשה נגד פושט הרגל, או על בקשה שעזבונו של פושט הרגל ינוהל בפשיטת רגל, יעכב, עד שיוחלט בבקשה הנוספת, כל נכס המוחזק בידו אותה שעה שרכש פושט הרגל מאז הוכרז פושט רגל;אם ניתנו לפי הבקשה הנוספת הכרזת פשיטת רגל או צו לניהול העזבון בפשיטת רגל, יעביר הנאמן כל נכס כאמור או דמי מכרו לנאמן בפשיטת הרגל הנוספת או לנאמן המנהל את העזבון בפשיטת רגל, לאחר שניכה את הוצאותיו.
90א. איסור על פשיטת רגל נוספת [תיקון: תשנ"ו]
חייב שהוכרז פושט רגל על פי בקשתו וקיבל הפטר, לא יהיה רשאי להגיש בקשה נוספת לפשיטת רגל תוך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר.
סימן ד' : תוצאי פשיטת רגל לגבי עסקאות
91. סייג לזכויות של נושה ושל קונה [39] [תיקון: תשמ"ג]
(א) נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי נכסים של חייב, לרבות עיקול חוב המגיע לחייב, לא יוכל ליהנות מההוצאה לפועל לעומת הנאמן אלא אם השלים אותה
לפני יום מתן צו הכינוס ולפני שנודע לו כי הוגשה בקשת פשיטת רגל או כי החייב
עשה מעשה כאמור בסעיף 2)72).
(ב) לענין פקודה זו, השלמתה של הוצאה לפועל היא, לגבי נכסים – בתפיסתם ומכירתם, ובעיקול חוב – בקבלת החוב.
(ג) הוצאה לפועל שבוצעה בתפיסה ומכירה של נכסים לא תהיה בטלה מחמת זה בלבד שהיא מעשה פשיטת רגל, והקונה אותם בתום לב מידי המוציא לפועל זכותו בהם עדיפה על זכותו של הנאמן.
92. חובת מוציא לפועל למסור נכסים [1)40)] [תיקון: תשמ"ג]
נתפסו נכסים של חייב בהוצאה לפועל, ולפני שנמכרו, או לפני שנתקבל או נגבה בהוצאה לפועל מלוא הסכום הנתבע בביצוע, נמסרה הודעה למוציא לפועל כי ניתן צו כינוס נגד החייב, ימסור המוציא לפועל לכונס הרשמי, לפי דרישתו, את הנכסים וכל כסף שנתפס או שנתקבל בביצוע החלקי של ההוצאה לפועל;אולם דמי ההוצאה לפועל יהיו שעבוד ראשון על הנכסים או על הכסף שנמסרו, והכונס הרשמי או הנאמן רשאים למכור את הנכסים או מקצתם כדי סילוקו של השעבוד.
93. חובת מוציא לפועל למסור כסף [2)40)] [תיקון: תשמ"ג]
נמכרו נכסים של חייב בהוצאה לפועל, מכוח פסק דין, או שולם סכום כסף כדי למנוע מכירה, ינכה המוציא לפועל את דמי ההוצאה לפועל מדמי המכר או מהכסף ששולם ויעכב בידו את היתרה ארבעה עשר ימים; אם תוך הזמן האמור תימסר לו הודעה שהוגשה בקשת פשיטת רגל, וניתן צו כינוס נגד החייב על פי הבקשה ההיא או על פי בקשה אחרת הידועה למוציא לפועל – ישלם המוציא לפועל את היתרה לכונס הרשמי או לנאמן, לפי הענין, והם יהיו זכאים לעכב אותה בידם מפני התובע בהוצאה לפועל.
94. דין כסף ששולם במישרין [3)40)]
שולם כסף במישרין לנושה או לשלוחו, ינהגו בו, לענין סעיפים 92 ו-93, כאילו שולם למוציא לפועל.
95. סייג לזכות חזרה [41]
היו כסף או נכס של פושט רגל מוחזקים בידי אחר, וביום שניתן צו הכינוס או לאחריו, אבל לפני שהודעה על כך פורסמה ברשומות בדרך שנקבעה, שילם המחזיק את הכסף או העביר את הנכס לזולתו, והתשלום או ההעברה בטלים לפי פקודה זו כלפי הנאמן – הרי, אם הוכיח המשלם או המעביר שלא ידע אותה שעה שניתן צו הכינוס, כל זכות להיפרע ממנו שהיתה לנאמן לא תהיה אכיפה בהליכים משפטיים, אלא במידה שראה בית המשפט שאין אפשרות סבירה שהנאמן ייפרע ממי שקיבל את הכסף או הנכס.
96. ביטול הענקות [42] [תיקון: תשמ"א, תשמ"ג]
(א) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן.
(ב) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום הה