תיקוני חקיקה לקראת הצטרפות מדינת ישראל לפרוטוקול

חוק לתיקון פקודת סימני מסחר מס' 5 ומס' 6

• תיקון מס' 5 – יישור קו לקראת הצטרפות לפרוטוקול
• תיקון מס' 6 – תיקונים שמטרתם לייעל את ההליכים לרישום סימני מסחר; עריכה, מסירה ושמירה באמצעים אלקטרוניים; איחוד וחלוקה של בקשות; איחוד של רישומים.
• ביום 7 באוגוסט 2003 נכנסו לתוקף כל ההוראות בתיקון מס' 5 שאינן קשורות להפעלת הפרוטוקול.
• ההוראות בנוגע ליישום הפרוטוקול (שעיקרן בפרק ח' 1) ייכנסו לתוקף 3 חודשים לאחר ששר המשפטים יודיע על הצטרפות של מדינת ישראל לפרוטוקול.

רישום סימן מסחר במספר סוגים

• כיום: הגשת בקשה לכל סוג בנפרד
• בעתיד:

–        אפשרות להגיש בקשה לרישום לגבי מספר סוגים של טובין (תיקון לסעיף 17);

–        מתן אפשרות לחלק את הבקשה לבקשות אחדות לפי סוגים של טובין (סעיף 17א);

–        איחוד של בקשות (סעיף 17ב);

–        לרשם סמכות לדרוש חלוקת הבקשה למספר בקשות נפרדות (סעיף 18(ב))

–        חידוש הרישום לגבי כל הטובין או סוגי הטובין או לגבי חלקם;

–        הגשת בקשה לביטול או מחיקת סימן מסחר ביחס לחלק מהטובין;

–        מתן אפשרות להעביר זכויות בסימן המסחר ביחס לחלק מהטובין לגביהם הוא רשום.

תיקונים נוספים במסגרת תיקון מס' 5

• ביטול סמכות הרשם להאריך את המועד להגשת התנגדויות
• הכרעה בנוגע לבקשות מתחרות (תיקון סעיף 29)
• שינוי תקופת ההגנה – מ-7 ו-14 ל-10 (סעיפים 31 ו-32).

יתרונות הרישום הבינלאומי באמצעות הפרוטוקול

• הגשת בקשה אחת עבור מספר (רב) של מדינות
• הגשה במדינת המקור
• בקשה אחת יכולה לכלול בתוכה טובין מסוגים שונים
• תשלום במדינה אחת ובמטבע אחד עבור הגשת בקשות במדינות שונות

–        האגרה הבסיסית: 653 פרנק שוויצרי (903 פרנק עבור סימן צבעוני)

–        תוספת אגרות עבור מספר סוגי טובין

–        תוספת אגרות לפי מדינות

 

קביעת הזכאים להגשת בקשה בינלאומית
ישראל כמדינת מקור – סעיף 56ג

• הרשם כמשרד מקור
• תנאים מצטברים:

–          אזרח ישראל  או

תושב ישראל  או

בעל מפעל תעשייתי או מסחרי פעיל בישראל

וגם:

–    הבעלים של סימן מסחר לאומי רשום בישראל  או

בעל בקשה לרישום סימן מסחר לאומי בישראל

 

השפעת הסטטוס של הבקשה הבסיסית
על הרישום במדינות היעד – סעיף 56ד

• קיים פרק זמן של 5 שנים מתאריך הרישום הבינלאומי שבו קיימת תלות של הרישום במדינות היעד בבקשה הבסיסית
• החלטה בכל הליך משפטי בבית משפט או אצל הרשם (כגון התנגדות)שהחל במהלך התקופה של 5 שנים, תשפיע על סטטוס הרישום במדינת היעד בתנאי שנשלחה הודעה ל- WIPO בדבר פתיחת ההליך, בתוך תקופת התלות
• בתום התקופה של 5 שנים, במידה ולא החל כל הליך משפטי, הרישום במדינת היעד אינו תלוי עוד בבקשת הבסיס

 

רישום סימן מסחר בינלאומי בישראל
(ישראל כמדינת יעד)

• הבקשה מתקבלת מהמשרד הבינלאומי (WIPO, ג'נבה)
• תוך 18 חודש מהיום שבו קיבל הרשם את ההודעה המייעדת את ישראל עליו להחליט לגבי כשרות הרישום (רישום או משלוח הודעה על החלטה כי הסימן אינו כשיר להירשם או על הגשת התנגדויות)(סעיף 56ו)
• אי מסירת הודעה כאמור תוך 18 חודש משמעותה רישום הסימן בישראל (סעיף 56ז)
• תאריך הרישום בישראל יהיה תאריך הרישום בפנקס הרישום הבינלאומי (סעיף 56ה(4))
• עם הרישום, יצוין בפנקס בישראל כי סימן המסחר הינו בינלאומי(סעיף 56ה(3))

ישראל כמדינת יעד – המשך

• חובת משלוח הודעה על החלטה סופית בהתנגדות
• המרת סימן מסחר לאומי בסימן מסחר בינלאומי (סעיף 56ט). התנאים:

–        קיומו של רישום בפנקס הישראלי

–        הסימן הלאומי והסימן הבינלאומי רשומים על שמו של אותו אדם

–        רישום בפנקס הבינלאומי לגבי אותם הטובין שלגביהם רשום סימן המסחר הלאומי

–        ההמרה לא תגרום לפגיעה בזכויות שנרכשו ע"י צד ג'

• הודעה על מחיקה או ביטול של סימן מסחר בינלאומי (סעיף 56יא)
• תוצאות מחיקה או ביטול של רישום בפנקס הבינלאומי (סעיף 56יב)

ישראל כמדינת יעד – המשך

• המרת סימן מסחר בינלאומי בסימן מסחר לאומי (סעיף 56יג). התנאים:

–        הגשת בקשה בתוך 3 חודשים ממועד ההודעה על ביטול/מחיקת רישום מהפנקס הבינלאומי

–        הבקשה תוגש על ידי מי שהיה הבעל הרשום של סימן המסחר הבינלאומי

בקשות הרחבה

בכל מועד ניתן להגיש בקשת הרחבה:

• הגשת בקשת הרחבה באמצעות הרשם כמשרד מקור– בעל סימן או מבקש (בישראל) יכול להגיש למשרד הבינלאומי בקשה להרחבת רישום של סימן מסחר בינלאומי, המציינת מדינות יעד נוספות שלא צויינו בזמנו בבקשה הבינלאומית (סעיפים 56ב, ו-56ד)
• בקשת הרחבה המייעדת את ישראל – בעל סימן או מבקש (בחו"ל), אשר הגיש בזמנו בקשה בינלאומית ולא ייעד בה את ישראל, יכול להגיש בקשה הרחבה בה ישראל מצוינת כיעד לרישום

אי חידוש ופקיעת תוקף של סימן מסחר

• יש לחדש את תוקף הסימן באופן קבוע, כל 10 שנים (במקום 7 ו- 14 שנה), הן סימנים בינלאומיים והן סימנים רגילים
• לפני מועד הפקיעה תשלח לבעל הסימן תזכורת לעניין החידוש
• ב- 6 החודשים הראשונים לאחר פקיעת תוקף הסימן עקב אי תשלום אגרת החידוש ("התקופה הראשונה") ניתן לחדש את הסימן, בכפוף לתשלום בגין הפיגור שיתווסף לאגרת החידוש
• תוך 6 חודשים נוספים מתום התקופה הראשונה רשאי הרשם להחזיר את הסימן לתוקף, בכפוף לתשלום אגרת החזר תוקף, אם שוכנע שמן הצדק לעשות כן

אי חידוש ופקיעת תוקף של סימן מסחר- המשך

• הן בבקשות בינלאומיות והן בבקשות רגילות, ניתן "למתוח" את התקופה לתשלום אגרת החידוש והחזרת התוקף עד שנה ממועד הפקיעה, לכל היותר (!)

 

–        עד היום ניתן היה לבקש להחזיר לתוקף סימן שלא חודש, ללא הגבלת זמן, בכפוף לאישור הרשם. עתה הסדר זה בוטל, וקיימת הגבלת זמן ספציפית

 

–        הסיבה למגבלה זו נעוצה בהוראה בדבר תקופת התלות של 5 שנים של הרישומים במדינות היעד בבקשת הבסיס.