חוק הירושה, תשכ"ה-1965 [תיקון אחרון 30/6/98]

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 1

פרק ראשון:הוראות כלליות

1. הירושה

במות אדם עובר עזבונו ליורשיו.

2. היורשים

היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה.

3. כשרות אדם לרשת: בני אדם

(א) כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו.

(ב) מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש, זולת אם הוכח שהורתו היתה אחרי כן.

(ג) לענין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה אם בשעת לידתו היו הוריו נשואים זה לזה, ואם לא.

4. כשרות לרשת: תאגידים

תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן צו קיום הצוואה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו בשנה נוספת.

5. פסלות לרשת

(א) אלה פסולים לרשת את המוריש:

(1) מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו;

(2) מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת.

(ב) מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש.

6. הסתלקות היורש מזכותו בעזבון [תיקון: תשמ"ה, תשנ"ח]

(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א., להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.

(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

(ג) הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול-דין טעונה אישור בית המשפט.

(ד) הסתלקות על תנאי – בטלה.

(ה) בחוק זה, "רשם לעניני ירושה" – כמשמעותו בסעיף 65א.

7. עסקאות אחרות בזכות היורש

(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון, רשאי יורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעזבון.

(ב) העברה ושעבוד כאמור מצד קטין ומצד מי שהוכרז פסול-דין טעונים אישור בית המשפט.

(ג) העברה, שעבוד או עיקול כאמור אינם מקנים 'זכויות אלא' כדי המגיע ליורש בחלוקת העזבון; הם שוללים מן היורש את הזכות להסתלק מחלקו בעזבון.

(ד) זכותו של יורש בנכס מסויים מנכסי העזבון אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק העזבון.

8. עסקאות בירושה עתידה

(א) הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים.

(ב) מתנה שאדם שנותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בתוקף אלא אם נעשתה בצוואה על פי הוראות חוק זה.

9. שניים שמתו כאחד

(א) מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה:

(1) היה אחד התובעים יורש-ודאי ותובע אחר היה יורש-ספק, עדיף התובע שהוא יורש ודאי;

(2) היו שני התובעים יורשי-ספק, עדיף התובע שהוא בן-זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים;

(3) בין התובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק העזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין.

(ב) בסעיף זה, "יורש-ודאי" – מי שהיה יורש בין אם האחד ובין אם האחר מת תחילה; "יורש-ספק" – מי שהיה יורש רק אם אחד מהם מת תחילה.

פרק שני: ירושה על פי דין

10. יורשים מבני המשפחה

יורשים על פי דין הם:

(1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;

(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאציהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה -קרובי המוריש);

11. זכות הירושה של בן-זוג [תיקון: תשל"ג, תשל"ו, תשמ"ה]

(א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון –

(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי ;

(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון.

(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א) יורש בן הזוג את העזבון כולו.

(ג) המגיע לבן-הזוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחולעל מה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקעו.

12. סדר העדיפות בין קרובי המוריש [תיקון: תשל"ו]

ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו.

13. החלקים בעזבון

ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.

14. חליפיו של יורש [תיקון: תשמ"ה]

(א) ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור בסעיף 11(א), או אחד מאלה.

(ב) ילדים היורשים לפי סעיף קטן (א) חולקים ביניהם בשווה מה שירשו בדרך זו.

15. יורש פסול ויורש שהסתלק [תיקון: תשמ"ה]

מי שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מחלקו בעזבון שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם.

16. ירושה מכוח אימוץ

(א) מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ.

(ב) המאומץ וצאצאיו אינם יורשים על פי דין את קרובי המאמץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו, אולם קרובי המאמץ אינם יורשים על פי דין את המאומץ.

(ג) המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.

17. זכות הירושה של המדינה

(א) באין יורש לפי הסעיפים 10עד 16, תירש המדינה כיורשת על פי דין.

(ב) מה שירשה המדינה לפי סעיף זה ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק מנכסי העזבון או לשלם, בתחום שוויים של נכסי העזבון שהגיעו לידי המדינה אחרי סילוק חובות העזבון, תשלום חד-פעמי או תשלומים חוזרים –

(1) לאדם שערב מות המוריש היו מחסורו של המוריש;

(2) לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש היה מחסורו של המוריש עליו;

(3) לבן-משפחתו של המוריש או של בן-זוגו שאינו מיורשיו על פי דין.

פרק שלישי: ירושה על פי צוואה

סימן א': צורת הצוואה

18. צורות הצוואה

צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה.

19. צוואה בכתב יד

צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.

20. צוואה בעדים

צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.

21. הפקדת צוואה [תיקון: תשנ"ה, תשנ"ח]

(א) מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה אצל רשם לעניני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לעניני ירושה.

(ב) צוואה שהופקדה ונשמרה בפקדון לפי סעיף זה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה.

(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של המצווה לקבל בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד.

22. צוואה בפני רשות [תיקון: תשל"ו, תשנ"ה, תשנ"ח]

(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.

(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.

(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.

(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה.

(ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה.

(ז) לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט.

23. צוואה בעל-פה [תיקון: תשנ"ה, תשנ"ח]

(א) שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

(ג) צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

24. פסלות עדים

קטין ומי שהוכרז פסול-דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה לפי סימן זה.

25. קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה [תיקון: תשמ"ה]

(א) לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה, רשאי הוא לקיימה אף אם יש פגם בחתימתם של המצווה או של העדים או בתאריך הצוואה או בהליכים המפורטים בסעיפים 20עד 23 בכשרות העדים.

(ב) לא היה לבית המשפט ספק באמיתותה של צוואה בכתב יד ובדבר גמירת דעתו של המצווה, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות, לקיימה אף בהעדר חתימה או תאריך כנדרש בסעיף 19.

סימן ב': תוקף הצוואה

26. כשרות לצוות

צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה.

27. חופש לצוות

(א) התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה – אינה תופסת.

(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה – בטלה.

28. הצוואה מעשה אישי

(א) אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו.

(ב) הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה – בטלה.

29. מסירת קביעה וסמכות בחירה

אין המצווה יכול למסור לאחר את קביעת האדם שיזכה מן העזבון או את קביעת החלק היחסי או המנה שאדם יזכה בהם; אולם אם ציין המצווה בצוואה אנשים שמתוכם יש לבחור זוכה, או ציין נכסים שמתוכם יש לבחור מנה, רשאי לבחור מי שהמצווה קבעו לכך בצוואתו; ואם לא קבע המצווה, או שקבע והבחירה לא נעשתה תוך זמן סביר, יבחר בית המשפט או אדם שיקבע בית המשפט.

30. אונס איום וכו'

(א) הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה.

(ב) הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות – אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי-אפשר לעשות כן – בטלה הוראת הצוואה.

31. אי-ביטול של צוואה פגומה

עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה.

32. טעות סופר וכו' [תיקון: תשנ"ח]

נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן את הטעות הרשם לעניני ירושה, או בית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א.

33. צוואה סתומה וכו'

הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה או שאין להבין משמעותה – בטלה.

34. צוואה בלתי חוקית וכו'

הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי – בטלה.

35. צוואה לטובת עדים וכו'

הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה -בטלה.

36. ביטול על ידי המצווה

(א) המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.

(ב) צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצואוה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת.

37. תחולה

לענין סימן זה "הוראת צוואה" – גם הצוואה כולה, חלק ממנה ותנאי מתנאיה במשמע.

38. ביטול מקצת הצוואה

(א) נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי סעיף 45, בטל התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה.

(ב) בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה או תנאי אלא במידה שנראה לבית המשפט שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו.

39. הצורך בצו קיום צוואה

אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום לפי הוראות הפרק החמישי.

סימן ג': הוראות הצוואה

40. נושא הצוואה

אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים –

(1) כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו;

(2) נכס מנכסי עזבונו או טובת הנאה מעזבונו (בחוק זה – מנה).

41. יורש במקום יורש [תיקון: תשמ"ה]

(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

(ב) זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו לכתחילה.

(ג) על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים.

42. יורש אחר יורש

(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.

(ב) הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה.

(ג) השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

(ד) הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים – בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה.

43. יורש על תנאי דוחה

(א) המצווה רשאי לצוות שיורש יזכה בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.

(ב) לא נתקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני מות המצווה, יתנהל העזבון על ידי מנהל עזבון עד שיתקיים התנאי או שיגיע המועד או עד שיתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים; והוא הדין כשציווה המצווה לתאגיד שעדיין אינו כשר לרשת בהתאם לסעיף 4.

(ג) לא קבע המצווה מי יזכה אם יתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים, יזכו היורשים על פי דין.

44. יורש על תנאי מפסיק

(א) המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.

(ב) לא קבע המצווה מי יזכה בהתקיים התנאי או בהגיע המועד, יזכו יורשיו על פי דין כיורשים אחרי אותו יורש בהתאם להוראות סעיף 42.

45. חיובי יורש

המצווה רשאי להורות בצוואתו דבר שיורש יהיה חייב לעשותו, או להימנע מעשותו, במה שקיבל מן העזבון; מילויו של חיוב כזה יכול לדרוש כל מי שמעונין במילויו, ואם היה בדבר ענין לציבור – גם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

46. צוואה וירושה על פי דין

ציווה המצווה חלק יחסי מכל עזבונו לאחד מיורשיו על פי דין, יבוא חלק זה במקום המגיע לאותו יורש על פי דין ולא בנוסף לכך.

47. מנה וחלק בעזבון

ציווה המצווה מנה למי שיורש על פי דין או למי שזוכה בחלק יחסי מכל העזבון על פי הצוואה, תבוא המנה בנוסף על החלק בעזבון ולא במקומו.

48. יורשים שלא נקבעו חלקיהם

ציווה המצווה לאחדים ולא קבע חלקיהם, יחלקו בשווה.

49. יורש שמת לפני המוריש [תיקון תשמ"ה]

זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו – אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין; בכל מקרה אחר הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת.

50. יורש פסול ויורש שהסתלק [תיקון: תשמ"ה]

זוכה על פי צוואה שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.

51. מנה של נכס מסויים

(א) ציווה המצווה נכס מסויים, יזכה בו הזוכה כמות שהיה הנכס במות המצווה.

(ב) אין הזוכה זכאי לדרוש מן היורשים האחרים סילוקו של שעבוד ששועבד בו הנכס על ידי המצווה.

(ג) אין הזוכה זכאי לפיצוי מן היורשים האחרים אם במות המצווה לא היה הנכס בין נכסיו.

(ד) פירות הנכס ויציאותיו עד מות המצווה הם לחשבון העזבון, מאז ואילך הם לחשבונו של הזוכה, זולת אם זכה בנכס במועד מאוחר יותר.

52. מנה של נכס בלתי מסויים

ציווה המצווה נכס בלתי מסויים, זכאי הזוכה לנכס מסוג בינוני.

53. כפיפות להוראות הצוואה

הוראות הסעיפים 41עד 52, פרט לסעיף 42(ד), חלות במידה שאין בצוואה הוראות אחרות.

54. פירוש הצוואה

(א) מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה שאינה משתמעת מתוכה – כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות.

(ב) צוואה הניתנת לפירושים שונים, הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה.

(ג) צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה, מחילה או הודאה או בכל לשון אחרת.

55. מעין צוואה

איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינה נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

פרק
רביעי:מזונות מן העזבון

56. הזכות למזונות

הניח המוריש בן-זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה.

57. גדרי הזכות למזונות [תיקון: תשכ"ט]

(א) הזכות למזונות היא –

(1) לבן-זוגו של המוריש – כל זמן אלמנותו, אולם רשאי בית המשפט לתת מענק חד-פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות הענין ובשים לב לזכויות ילדי המוריש;

(2) לילדי המוריש – עד גיל 18, לילד נכה – כל זמן נכותו, לילד שהוא חולה נפש – כל עוד הוא חולה נפש, ולילד מפגר – כמשמעותו בחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969.

(3) לילד בגיר של המוריש שבית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות – עד גיל 23.

(4) להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם היתה עליו ערב מותו – כל ימי חייהם.

(ב) בן הזוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מעזבונו.

(ג) איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה.

(ד) ילד, לענין מזונות – לרבות ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו היתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו.

58. הוצאות הכשרה למשלח יד

מזונות מן העזבון – לרבות הוצאות הכשרתו של הזכאי למשלח יד.

59. קביעת המזונות

בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית המשפט, בין השאר:

(1) בשווי העזבון;

(2) במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה.

(3) ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש;

(4) ברכושו של הזכאי למזונות;

(5) בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן-זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן-הזוג;

(6) במזונות שהזכאי יכול לקבל על פי הסעיפים 2או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 2;

(7) לגבי בן-זוגו של המוריש – במה שמגיע לו על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאשה מקבלת על פי כתובה.

60. בקשה לקביעת המזונות [תיקון: תשנ"ה]

(א) בקשה לקביעת מזונות תוגש לבית המשפט לפני חלוקת העזבון; אולם בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה שהוגשה תוך ששה חודשים לאחר חלוקת העזבון אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

(ב) בית המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש; וכן רשאי הוא לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה.

(ג) בטל

61. דרכי סיפוק המזונות

(א) בית המשפט יקבע את סיפוק המזונות בהקצבות חוזרות, אולם רשאי הוא לקבעו בתשלום חד-פעמי או מקצתו בצורה האחת ומקצתו בצורה האחרת, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

(ב) בית המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק המזונות ובין השאר –

(1) מי יספק את מזונות ולידי מי יסופקו;

(2) הבטחת המזונות על ידי הפקדה, השקעה, ביטוח קצב, שעבוד או באופן אחר.

(ג) בית המשפט רשאי להתנות את סיפוק המזונות בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

(ד) נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי כל צד, בכל עת לבקש שינוי הדרכים או התנאים לסיפוקן או לבקש החלפתן בתשלום חד-פעמי.

62. גילוי עובדות ושינוי נסיבות

(א) נקבעו מזונות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתם ורשאים היורשים לבקש הקטנתם או ביטולם ולבקש החזרתו של תשלום-חד פעמי, כולו או מקצתו, הכל לפי הענין, אם נתגלו עובדות שהיו קיימות בשעת קביעת המזונות ולא היו ידועות למבקש אותה שעה.

(ב) נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתן ורשאים היורשים לבקש הקטנתן או הפסקתן אם השתנו הנסיבות שהיו קיימות בשעת קביעתן, ובלבד שבקשה לפי סעיף קטן זה לא תוגש לבית המשפט לפני תום שנה מיום החלטתו הקודמת ושבית המשפט רשאי שלא להיזקק לשינוי בנסיבות שהמבקש יכול היה לצפות מראש בשעת הדיון הקודם.

(ג) אין לחייב יורש לפי סעיף זה בתשלום מזונות אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ואם קיבל מנכסי העזבון בתום לב – כדי שוויו של מה שנשאר בידו; ואין לחייב זכאי למזונות בהחזרת תשלום חד-פעמי שקיבל, אלא כדי שוויו של מה שקיבל, ואם קיבל בתום לב – כדי שוויו של מה שנשאר בידו.

63. הרחבת העזבון לצרכי מזונות

(א) לא היה בעזבון כדי סיפוק מזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט לראות כחלק מן העזבון מה שנתן המוריש בלי תמורה נאותה תוך שנתיים לפני מותו, למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין.

(ב) בית המשפט רשאי לחייב את המקבל להחזיר לעזבון או לשלם מזונות כדי שוויו של מה שנשאר בידו בזמן מות המוריש, ואם קיבל שלא בתום-לב – כדי שוויו של מה שקיבל.

(ג) המקבל רשאי להפחית את התמורה שנתן או שוויה ממה שעליו להחזיר או לשלם.

64. סדר העדיפות בין הזכאים

לא היה בעזבון כדי סיפוק המזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לחלקם ביניהם או לפסוק מזונות לאלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר.

65. עסקאות בזכות למזונות

(א) הסכם בדבר מזונות לפי פרק זה וויתור עליהם, אם נעשו בחיי המוריש – בטלים, ואם נעשו אחרי מותו, טעונים אישור בית המשפט.

(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי פרק זה – בטלה.

(ג) זכות למזונות לפי פרק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול ואינה עוברת בירושה.

פרק חמישי:
צו ירושה וצו קיום צוואה

65א. ממונה ארצי [תיקון: תשנ"ח]

(א) האפוטרופוס הכללי, כמשמעותו בסעיף 2 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978 3, יהיה ממונה ארצי לעניני ירושה (להלן -הממונה הארצי), והמשנה לאפוטרופוס הכללי יהיה משנה לממונה הארצי.

(ב) כל אחד מסגני האפוטרופוס הכללי, הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, יהיה רשם לעניני ירושה.

(ג) שר המשפטים רשאי למנות, נוסף על הרשמים לפי סעיף קטן(ב), עובד המדינה שהאפוטרופוס הכללי ממונה עליו, הכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, לרשם לעניני ירושה.

(ד) שר המשפטים יקבע, בהודעה ברשומות, את אזורי פעולתם של הרשמים לעניני ירושה.

(ה) שמות סגני האפוטרופוס הכללי שהם רשמים לעניני ירושה לפי הוראות סעיף קטן (ב) ושמות הרשמים לעניני ירושה שמונו לפי סעיף קטן (ג) יפורסמו ברשומות.

66. הצהרת על זכויות היורשים [תיקון: תשנ"ח]

(א) הרשם לעניני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין – על ידי צו ירושה; בירושה על פי צוואה – על ידי צו קיום צוואה (להלן – צו קיום).

(ב) ציווה המוריש חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו קיום, ועל הנותר – צו ירושה.

67. הגשת התנגדויות [תיקון: תשנ"ח]

הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעונין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.

67א. מתן צו ירושה וצו קיום על ידי בית המשפט [תיקון: תשנ"ח]

(א) על אף האמור בסעיף 66(א), בקשה לצו ירושה או לצו קיום שהוגשה לרשם לעניני ירושה תועבר לבית המשפט בכל אחד מאלה:

(1) הוגשה התנגדות לבקשה;

(2) המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה;

(3) היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה או להצטרף להליך;

(4) האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר;

(5) הצוואה נושא הבקשה היא צוואה בעל פה כמשמעותה בסעיף 23;

(6) בצוואה נושא הבקשה קיים פגם או חסר כמשמעותו בסעיף 25;

(7) על הירושה חלות הוראות הפרק השביעי;

(8) הרשם לעניני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.

(ב) בקשה שהדיון בה הועבר לבית המשפט לפי סעיף קטן (א), יראו אותה כתובענה לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 4, ובית המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים כאמור בסעיף 66.

(ג) נתן בית המשפט צו ירושה או צו קיום לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לפי סעיף 73ד."

68. ראיות [תיקון: תשנ"ח]

(א) עובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים הוכחה בתעודת מוות או בהצהרת מוות, זולת אם התיר בית המשפט, או הרשם לעניני ירושה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להוכיחם באופן אחר.

(ב) צוואה, למעט צוואה בעל-פה, טעונה הוכחה בהגשת המקור; הוכח שהמקור נשמד בדרך או כניסות שאין בהם כדי לבטל את הצוואה, או שאי-אפשר להגיש את המקור, רשאי בית המשפט להתיר הוכחת הצוואה בהגשת העתק או באופן אחר.

69. תכנם של צו ירושה וצו קיום

(א) צו ירושה יצהיר על שמות היורשים ועל חלקו היחסי של כל אחד מהם בעזבון.

(ב) צו קיום יצהיר שהצוואה היא בת-תוקף חוץ מהוראותיה שבית המשפט מצא שהן בטלות.

70. שינויים לאחר מות המוריש

(א) מת יורש אחרי מות המוריש ולפני מתן הצו, או שחל באותה תקופה שינוי אחר, יפרט הצו את הפרטים האמורים בסעיף 69 כמצבם בזמן מתן הצו.

(ב) נתמנה מנהל עזבון, יצויין הדבר בצו הירושה או בצו הקיום.

71. כוחם של צו ירושה וצו קיום

צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו.

72. תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום.[תיקון: תשמ"ה, תשנ"ח]

(א) נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו;ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט.

(ב) תוקן או בוטל צו ירושה או צו קיום לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים וליורשים על פי דין או לנהנים על פי הצוואה.

73. הגנת רוכש בתום לב

מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בסמכו על צו ירושה או על צו קיום שהיה בר-תוקף אותה שעה, או מי שקיים חיוב בתום לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכותו או לחייבו שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן.

73א. סמכויות הממונה הארצי ומשנהו

(א) הממונה הארצי יקבע את נוהלי עבורתם של הרשמים לעניני ירושה.

(ב) הסמכויות הנתונות לממונה הארצי לפי חוק זה נתונות גם למשנה לממונה הארצי;הממונה הארצי רשאי לתת למשנה לממונה הארצי הנחיות לענין הפעלת סמכויותיו.

73ב. אי-תלות

(א) במילוי תפקידו לפי חוק זה אין על רשם לעניני ירושה מרות זולת מרותו של הדין.

(ב) רשם לעניני ירושה לא ישמש כבא-כוחו של היועץ המשפטי לממשלה בענין שבו טיפל בכל הליך משפטי לפי חוק זה.

73ג. סמכויות חקירה

לרשם לעניני ירושה יהיו הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים 9עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968 5, ככל שהדבר דרוש למילוי תפקידו לפי חוק זה.

73ד. מרשם ארצי

הממונה הארצי ינהל מרשם ארצי של צווי ירושה וצווי קיום, של בקשות לצווי ירושה ולצווי קיום ושל צוואות שהופקדו לפי סעיף 21; פרטי המרשם ודרכי ניהולו ייקבעו בתקנות.

74. הוצאות [תיקון: תשנ"ח]

ההוצאות הכרוכות בהליכים לפי פרק זה, בסכום שיקבע בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, יחולו על העזבון אם לא הורה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.

75. מסירת צוואה לרשם לעניני משפחה [תיקון: תשנ"ה, תשנ"ח]

(א) מי שיש בידו צוואה חייב למסרה, במקור או בהעתק מאושר, לרשם לעניני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה.

(ב) המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלושה חדשים.

76. הודעה על צוואה [תיקון: תשנ"ח]

הופקדו צוואה או זכרון דברים על צוואה שבעל פה אצל רשם לעניני ירושה או נמסרה לו צוואה לפי סעיף 75, ולא הוגשה בקשה לקיום הצוואה תוך שלושה חודשים לאחר מות המצווה או לאחר מסירת הצוואה כאמור, הכל לפי המאוחר יותר, ימסור הרשם לעניני ירושה הודעה על כך לזכאים לפי הצוואה ויודיע על כך ברבים;פרטי ההודעה ברבים ייקבעו בתקנות.

פרק שישי: הנהלת
העזבון וחלוקתו

סימן א': שמירת
העזבון

77. אמצעים לשמירת העזבון

בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעזבון ומינוי מנהל עזבון זמני.

סימן ב' :
מנהל עזבון

78. מינוי מנהל עזבון [תיקון: תשנ"ח]

(א) בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, למנות, בצו, מנהל עזבון.

(ב) היתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, תוגש הבקשה לרשם לעניני ירושה;הוגשה בקשה כאמור, רשאי הרשם לעניני ירושה למנות בצו מנהל עזבון, ויהיו לו, לענין המינוי, הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיף 89.

79. כשרות להתמנות

למנהל עזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד או האפוטרופוס הכללי.

80. הסכמה [תיקון:תשנ"ח]

לא יתמנה למנהל עזבון אלא מי שהודיע לבית המשפט או לרשם לעניני ירושה, לפי הענין על הסכמתו לכך.

81. הוראת המוריש [תיקון: תשנ"ח]

קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לעניני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו.

81א. הליכים בבית המשפט [תיקון: תשנ"ח]

נתמנה מנהל עזבון לפי סעיף 78(ב) או לפי סעיף 81, יימשכו ההליכים לפי פרק זה בבית המשפט.

82. תפקידים

מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או צוואה מקויימת.

83. הוראות בית משפט

בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לתת למנהל עזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו.

84. פרטת עזבון [תיקון: תשמ"ה]

(א) בהקדם האפשרי ולא יאוחר מששים יום לאחר מינוי יגיש מנהל העזבון לאפוטרופוס הכללי פרטה של נכסי העזבון ושל חובותיו ויאמת בתצהיר שלפי מיטב ידיעתו הפרטה שלמה.

(ב) הוגשה פרטה ולאחר מכן נתגלו נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל העזבון, תוך ארבעה עשר יום מן היום שנתגלו, תוספת פרטה ויאמתה כאמור בסעיף קטן(א).

(ג) האפוטרופוס הכללי רשאי, אם ראה סיבות מצדיקות, להאריך את התקופות להגשת פרטה או תוספת פרטה.

85. שומה [תיקון: תשמ"ה]

בית המשפט רשאי להורות –

(1) שמנהל העזבון יגיש לאפוטרופוס הכללי, במועד שקבע, שומת נכסי העזבון ערוכה לתאריך שקבע בית המשפט;

(2) שהשומה האמורה תיערך על ידי שמאי או על ידי אדם אחר שקבע בית המשפט.

85א. השקעת כספים [תיקון: תשל"ו]

כספי העזבון שאינם דרושים לצרכי הנהלתו השוטפים, חייב מנהל העזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים להשקעת כספי עזבון, שיהיו חובה על מנהל עזבון.

86. חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות [תיקון: תשמ"ה]

מנהל עזבון חייב, בכל עניני העזבון, לנהל חשבונות, להגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון כפי שיורה ולפחות אחת לשנה ובפקיעת משרתו, ולמסור לאפוטרופוס הכללי ידיעות מלאות לפי דרישתו.

87. בדיקת דו"חות [תיקון: תשמ"ה]

שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בדבר אופן בדיקת הפרטה והדו"חות בידי האפוטרופוס הכללי ורשאי הוא לקבוע סוגי דו"חות שהאפוטרופוס הכללי יהיה פטור מבדיקתם, בתנאים שייקבעו.

88. אחריות

מנהל עזבון אחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון; בית המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, עם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו; מנהל עזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט.

89. ערובה

(א) בית המשפט, רשאי, לפני מינויו של מנהל עזבון או אחרי כן, לדרוש שמנהל העזבון ישעבד נכסים או יתן ערובה אחרת להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו, ורשאי בית המשפט, בכל עת, לדרוש ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.

(ב) הורה המוריש בצוואתו שמבצע צוואתו או מנהל עזבונו לא יחוייב לתת ערובה, או שציין בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או ינהל עזבונו ולא הורה שעליו לתת ערובה, לא ידרוש בית המשפט ממנהל העזבון שיתן ערובה אלא אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לעשות כן.

90. מימוש הערובה

ערובה לפי סעיף 89 תינתן לזכות האפוטרופוס הכללי, והוא מוסמך לייצג את הזכאים בכל הנוגע למימושה.

91. שכר [תיקון: תשנ"ח]

בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.

92. פקיעת המשרה

(א) מנהל עזבון רשאי, על ידי הודעה בכתב לבית המשפט, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.

(ב) בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לפטר מנהל עזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.

(ג) משרתו של מנהל עזבון פוקעת אם אישר בית המשפט שסיים תפקידו ומן היום שנקבע לכך באישור.

93. מנהלים אחדים [תיקון: תשנ"ח]

מינה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה שני מנהלי עזבון או יותר, יחולו ההוראות הבאות, זולת אם הורה בית המשפט אחרת:

(1) מנהלי העזבון חייבים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות, יפעלו כפי שיחליט בית המשפט;

(2) פעולה של אחד או של אחדים ממנהלי העזבון טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע;

(3) בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד ממנהלי העזבון לפעול על דעת עצמו;

(4) כל מנהל עזבון אחראי לפעולת חבריו זולת אם התנגד לה או לא ידע עליה;

(5) נתפנה מקומו של אחד ממנהלי העזבון או שחדל לפעול, זמנית או לצמיתות,חייבים אחרים להודיע על כך מיד לבית המשפט, והם חייבים ומוסמכים להמשיך בתפקידיהם כל עוד לא הורה בית המשפט אחרת.

94. הגנת צד שלישי

פעולה של מנהל עזבון הטעונה הסכמה או אישור לפי סעיף 2)93) תהא בת-תוקף גם באין הסכמה או אישור כזה אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה הסכמה או אישור.

95. הוראות המוריש

נתן המוריש בצוואתו הוראות בענין מן העניינים הנתונים לפי סימן זה לשיקול דעתו של בית המשפט, יפעל בית המשפט בהתאם להוראות אלה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן.

96. האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון

נתמנה האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון, לא יחולו הוראות הסעיפים 84,80 עד 91.

סימן ג':
ניהול העזבון על ידי מנהל עזבון

97. סמכויות מנהל העזבון

מנהל העזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; את הפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לעשות בלי שבית המשפט אישרן תחילה:

(1) העברה, שעבוד,חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה;

(2) השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה;

(3) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;

(4) מתן ערובה;

(5) כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונת אישור כאמור.

98. כינוס נכסי העזבון

מנהל העזבון רשאי לדרוש שנכסי העזבון יימסרו לו ושחובות שהגיעו למוריש יסולקו לו, וידו בזה כיד המוריש;

99. הזמנת נושים

(א) מנהל העזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.

(ב) בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העזבון מן החובה להזמין את הנושאים, אם ראה שבנסיבות הענין אין הצדקה להזמינם.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת מנהל העזבון לסלק חובות העזבון שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא.

100. במה מסלקים חובות העזבון

(א) לסילוקם של חובות העזבון ישתמש מנהל העזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעזבון.

(ב) במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי עזבון, יציע אותם מנהל העזבון תחילה ליורשים ויתן להם שהות סבירה לרכשם במחיר שאינו נופל ממחיר השוק.

(ג) ציווה המוריש נכס מסויים לפלוני, לא ימומש אותו נכס כל עוד אפשר לסלק חובות העזבון מתוך נכסי עזבון אחרים.

(ד) בית המשפט רשאי לתת למנהל העזבון הוראות שונות מהוראות סעיף זה, ורשאי הוא להורות לו שמכירתם של נכסי עזבון תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע.

101. חובות מובטחים

חוב מחובות המוריש שהיה מובטח ערב מותו, אין הוראות חוק זה פוגעות בגבייתו מתוך הבטוחה.

102. חובות בעתיד וחובות על תנאי

חוב מחובות המוריש שלא הגיע זמן פרעונו וחוב על תנאי רשאי בית המשפט, אם ראה סיבה לכך, להורות שיובטח או שיסולק כפי שיקבע, אף לפני זמן הפרעון או בטרם התקיים התנאי.

103. הוצאות ניהול חשבון

הוצאות ניהול העזבון, לרבות שכרו של מנהל העזבון, יחולו על העזבון אם לא הורה בית המשפט שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר.

104. סדר עדיפות בין חובות העזבון [תיקון: תשל"ג]

(א) הסכומים הבאים (בחוק זה – חובות העזבון) יסולקו לפי סדר עדיפות זה:

(1) ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו לפי הנהוג באותן נסיבות;

(2) ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העזבון במידה שהן חלות על העזבון;

(3) החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה -חובות המוריש) לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר;

(4) המגיע לבן-זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה (3) והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.

(ב) חובות העזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.

(ג) עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.

(ד) חובות העזבון עדיפים על מזונות מן העזבון.

105. בירורם וסילוקם של חובות

(א) היה מקום להניח שיהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות העזבון, רשאי מנהל העזבון לסלק חובות גם לפני גמר בירורם של שאר החובות.

(ב) קיים חשש שלא יהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות העזבון, לא יסלק מנהל העזבון אלא חובות שבית המשפט התיר סילוקם, במלואם, בחלקם או בשיעורים, הכל כפי שהורה בית המשפט.

(ג) לענין סעיף זה "חובות העזבון" – גם מזונות מן העזבון במשמע.

106. פשיטת רגל של העזבון

התברר שאין בעזבון כדי סילוקם של כל חובות העזבון, חייב מנהל העזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי דיני שפיטת רגל, אם לא ציווה בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העזבון.

סימן ד':
חלוקת העזבון על ידי מנהל עזבון

107. מועד החלוקה

(א) אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל המזונות מן העזבון תחולק יתרת העזבון בין היורשים.

(ב) אין לחלק את יתרת העזבון כל עוד לא עברה התקופה שנקבעה בהזמנת הנושים; ואין לחלקה כל עוד לא נקבעו הזכויות התלויות, לפי סעיף 3(ב), בלידתו של אדם.

(ג) בית המשפט רשאי, אם ראה שהעזבון מאפשר זאת, להתיר חלוקת מקצת העזבון עוד לפני סילוק חובות העזבון והמזונות מן העזבון ולפני תום המועדים לפי סעיף קטן (ב).

(ד) הורה המוריש בצוואתו בדבר מועד מאוחר יותר לחלוקת העזבון, ינהגו לפי הוראות הצוואה, אם לא הורה בית המשפט לשנות את מועד החלוקה.

108. מגורים וכלכלה לזמן מעבר

(א) מי שערב מות המוריש היה גר עמו בדירתו, בין שהמוריש היה בעל הדירה ובין ששכר אותה, רשאי להוסיף ולגור בה שלושה חדשים, ואם היה יורש – ששה חדשים לאחר מות המוריש, ורשאי הוא להשתמש, אותה תקופה, במטלטלי משק הבית המשותף במידה שהשתמש בהם ערב מות המוריש.

(ב) מי שערב מות המוריש היה גר עמו ואותו זמן היתה כלכלתו על המוריש, רשאי לקבל כלכלתו מן העזבון חודש ימים לאחר מות המוריש.

(ג) אין בזכויות לפי סעיף זה כדי לחייב אדם כלפי העזבון או לגרוע מחלקו של יורש בעזבון; ואין בהם כדי להוסיף על הוראות החוקים להגנת הדייר או לגרוע מהן, או לגרוע מהוראות בסעיף 115.

109. נושא החלוקה

(א) נכסי העזבון יחולקו בין היורשים לפי שווים בזמן החלוקה.

(ב) שבח הנכסים, פירותיהם וכל מה שבא במקום הנכסים ממות המוריש עד לחלוקת העזבון – של העזבון הם, והוא הדין לגבי פחת הנכסים ולגבי תשלומים המוטלים עליהם.

(ג) לא היה בעזבון, אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל המזונות מן העזבון, כדי כל המנות, יופחתו המנות לפי יחס שווין במות המצווה זולת אם היתה בצוואתו הוראה אחרת לענין זה.

110. חלוקה על פי הסכם

(א) נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט.

(ב) מנהל העזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקה הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה.

(ג) נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, יבוא אישורו של בית המשפט במקום הסכמתו.

(ד) מתחלקים נכסי העזבון על פי הסכם בין היורשים, לא יחולו הוראות הסעיפים 112עד 117.

111. חלוקה על פי צו בית-המשפט

(א) באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העזבון ביניהם על פי צו בית המשפט.

(ב) מנהל העזבון יביא לפני בית המשפט תכנית לחלוקת הנכסים.

(ג) הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העזבון בין היורשים, ינהג בית המשפט לפי הוראות הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן; באין הוראות כאלה בצוואת המוריש, ינהג בית המשפט לפי הכללים שבסעיפים 112עד 117.

112. חלוקת נכס כנגד נכס

נכסי העזבון יחולקו בין היורשים ככל האפשר בעין, בשים לב לתועלת שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני ולערך הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני.

113. נכסים שאינם ניתנים לחלוקה

(א) נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף 114 חל עליו – יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על חשבון המגיע לו מן העזבון, ואם עלה על המגיע כאמור, ישלם היורש את הסכום העודף.

(ב) לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור בסעיף קטן (א), יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו.

(ג) בית המשפט רשאי להורות שהמכירה תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע, ורשאי הוא לקבוע את תנאי התשלום לפי סעיף קטן (א) ותנאי תשלום דמי המכר לפי סעיף קטן (ב).

114. משק חקלאי

(א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון

(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית המשפט לפני הנסיבות.

(ג) היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.

(ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.

115. דירת המגורים [תיקון: תשל"ו]

(א) דירה שהמוריש היה ערב מותו בעלה וגר בה, רשאים בן-זוגו, ילדיו והוריו שהיו גרים בה אותה שעה עם המוריש, להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים שבחלקם נפלה הדירה; דמי השכירות, תקופתה ותנאיה ייקבעו בהסכם בין הנשארים בדירה לבין אותם היורשים, ובאין הסכם ביניהם – על ידי בית המשפט.

(ב) בית המשפט רשאי לקבוע, לפי בקשת היורשים האמורים:

(1) שיוסיפו לגור בדירה רק אלה שאין להם דירה אחרת למגורים;

(2) שהנשארים בדירה יוסיפו לגור רק בחלק מן הדירה, ובלבד שחלק זה יכלול את המטבח וחדרי-השירות, אם ישנם.

(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם על דירה ששכר המוריש לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים וגר בה ערב מותו והשכירות לא נתבטלה במותו; והוא, על אף האמור לענין זה בחוזה השכירות.

(ד) דירה שהמוריש שכר לתקופה קצרה יותר וגר בה ערב מותו, זכות השכירות בה על פי חוזה שאינה מתבטלת במות המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר, תימסר לבן-זוגו, לילדיו ולהוריו שהיו גרים באותה דירה עם המוריש ערב מותו.

116. חלוקה על-פי הגרלה

נכסים שלא ניתן לנהוג בהם לפי הסעיפים 112עד 115 יחולו בין היורשים על פי גורל.

117. תיאום הזכויות של יורשים אחדים

(א) מקום שהוראות סימן זה נותנות זכות לאחר היורשים, גם יורשים אחדים במשמע אם הסכימו להשתמש באותה זכות במשותף.

(ב) רצו יורשים אחדים להשתמש באותה זכות כל אחד בפני עצמו, יכריע ביניהם בית המשפט.

(ג) אין למסור נכס אחד ליורשים אחדים בלי הסכמתם.

118. פרטת חלוקה

(א) מנהל העזבון יגיש לבית המשפט, תוך שלושים יום לאחר חלוקת העזבון, פרטה של חלוקת העזבון ויאמת בתצהיר או שלמות הפרטה.

(ב) הפרטה תציין את הנכסים שכל אחד מן היורשים קיבל מן העזבון ותכלול שומת שוויים של נכסים אלה בזמן החלוקה, אם לא ויתרו היורשים על השומה.

119. חלוקה נוספת

חולק העזבון ולאחר מכן נתגלו נכסי עזבון נוספים, יחולקו אף הם לפי הוראות סימן זה, אך אין לחזור ולחלק את אשר חולק אלא בהסכמת הנוגעים בדבר או במידה שנראה לבית המשפט שהחלוקה הקודמת היתה נעשית אחרת אילו הנכסים הנוספים היו ידועים אותו זמן.

120. תיקון חלוקה

(א) חולק העזבון, אם על פי הסכם בין היורשים ואם על פי צו בית המשפט, ולאחר מכן נודעו עובדות המראות ששומת נכס מנכסי העזבון היתה מוטעית ביותר מששית, או שתוקן או בוטל צו הירושה או צו הקיום שעל יסודם נעשתה החלוקה, חייבים אלה שקיבלו יותר מחלקם להחזיר את היתרה לאלה שקיבלו פחות מחלקם, ובלבד שמי שקיבל מנכסי העזבון בתום לב אינו חייב להחזיר אלא מה שנשאר בידו.

(ב) באין הסכמה בין הצדדים יקבע בית המשפט, לפי הנסיבות, אם ההחזרה תהיה בעין או בכסף.

סימן ה':
ניהול העזבון וחלוקתו על ידי היורשים

121. הוראה כללית

(א) נתמנה מנהל עזבון, אין היורשים רשאים לעשות בעזבון, אלא ברשות מנהל העזבון או בית המשפט.

(ב) לא נתמנה מנהל עזבון, ינוהל ויחולק העזבון על ידי היורשים לפי הוראות סימן זה.

122. יורשים אחדים [תיקון: תשל"ו]

(א) בניהול העזבון חייבים היורשים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות יפעלו כפי שיחליט בית המשפט.

(ב) פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע. בתובענה של אחד היורשים או נגד אחד היורשים יכול שהאישור יינתן על ידי בית המשפט הדן בתובענה.

(ג) בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מן היורשים לפעול על דעת עצמו.

123. הזמנת נושים

(א) היורשים רשאים להזמין את נושי המוריש להודיע להם בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.

(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת היורשים לסלק חובות העזבון שעליהם נודע להם בדרך כל שהיא.

124. סילוק חובות

על סילוק חובות העזבון על ידי היורשים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 100עד 106.

125. חלוקת העזבון

על חלוקת העזבון בין היורשים יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים 107עד 120; הגשת פרטת חלוקה כאמור בסעיף 118 תהא רשות בידי היורשים, כולם או מקצתם.

סימן ו': אחריות היורשים
לחובות העזבון

126. אחריות בנכסי העזבון

עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון.

127. אחריות כדי מה שקיבל

(א) חולק העזבון אחרי שהוזמנו הנושים לפי סעיף 99 או לפי סעיף 123 ואחרי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אין יורש אחראי לחובות שלא סולקו אלא אם הוכח שידע עליהם בזמן החלוקה ועד כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.

(ב) פרטת החלוקה לפי סעיף 118 או לפי סעיף 125 תהיה ראיה לכאורה למה שכל יורש קיבל מן העזבון, ואם היתה כלולה בה שומה – גם לשוויו.

128. אחריות כדי כל העזבון

(א) חולק העזבון בלי שהוזמנו הנושים ובלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה; אולם אם הוכיח שלא ידע על חוב פלוני בזמן החלוקה, יהיה אחראי לו רק כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון.

(ב) הוכחת שוויו של העזבון או של מה שיורש קיבל מן העזבון – על היורש.

129. אחריות במקרים מיוחדים

על אף האמור בסעיף 127 ו-128 –

(1) יורש שהעלים מנכסי העזבון ומנע בכך סילוקם של חובות, אחראי לכל החובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה;

(2) יורש שהעלים קיומו של חוב או הכשיל בדרך אחרת את סילוקו, אחראי לאותו חוב כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה.

130. דין העברה ושעבוד של חלק בעזבון

(א) יורש שהעביר או ששעבד את חלקו בעזבון שטרם חולק, כאמור בסעיף 7, אין הדבר פוגע באחריותו לחובות העזבון.

(ב) מקבל ההעברה אחראי, כערב לאותו יורש, לחובות העזבון שלא סולקו לפני חלוקתו כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ומקבל השעבוד – כדי מה שקיבל תוך מימוש השעבוד.

131. אחריותו של הזוכה במנה

(א) הזוכה במנה אינו אחראי, על אף האמור בסעיפים 127עד 130, לחובות העזבון שלא סולקו לפני חלוקתו, אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ונושה אינו רשאי לגבות ממנו כל עוד הוא יכול לגבות מיורש שאינו זוכה במנה.

(ב) הזוכה במנה אינו אחראי למנותיהם של זוכים אחרים.

132. אחריות לחוב כולו או לחלק ממנו

(א) נושה שיורש אחראי לחובו לפי הוראות סימן זה, רשאי לתבוע ממנו את מלוא תביעתו במידה שאינה עולה על היקף אחריותו של היורש, ובלבד שהודיע על תביעתו תוך התקופה שנקבעה בהזמנה לפי סעיף 99 או סעיף 123, אם היתה הזמנה כזאת.

(ב) נושה שלא הודיע על תביעתו תוך התקופה שנקבעה בהזמנה לפי סעיף 99 או סעיף 123, ואין לו הצדקה לאי-הודעתו, אינו רשאי לתבוע מיורש אלא חלק יחסי מתביעתו כיחס חלקו של אותו יורש בעזבון כולו, ותוך שנתיים מתום אותה תקופה.

133. פטור מאחריות

מי שאחרי לחובות העזבון לפי הוראות סימן זה, רשאי בית-המשפט לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם נהג לגבי חובות העזבון בתום לב ומה שקיבל מהעזבון הוא מועט או שיש סיבה מיוחדת אחרת המצדיקה פטור זה.

134. חלוקת נטל החובות בין היורשים לבין עצמם

(א) היורשים בינם לבין עצמם נושאים בחובות העזבון לפי יחס חלקיהם בעזבון, זולת אם הורה המוריש בצוואתו על חלוקה אחרת של נטל החובות, ובלבד שלא ישא יורש בחובות העזבון בסכום העולה על אחריותו לנושים.

(ב) יורש שסילק לנושה יותר מכפי שמוטל עליו בינו לבין היורשים האחרים, רשאי לדרוש מן האחרים החזרת היתרה במידה שסילקו פחות מכפי שמוטל עליהם.

פרק שביעי: משפט בין-לאומי פרטי

135. הגדרה

בפרק זה "מושב" של אדם – המקום בו נמצא מרכז חייו; קטין, פסול-דין וחסוי, חזקה עליו שמושבו הוא במקום מושבו של נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 6, כל עוד לא הוכח שמרכז חייו נמצא במקום אחר.

136. סמכות בתי-המשפט הישראליים

בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראלים.

137. ברירת הדין

על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, חוץ מן האמור בסעיפים 138עד 140.

138. דין נכסים מסויימים

נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום המצאם בלבד, יחול על ירושתם אותו דין.

139. כשרות לצוות

על הכשרות לצוות יחול דין מושבו של המצווה בשעת עשיית הצוואה.

140. צורת הצוואה [תיקון: תשל"ו]

(א) צוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי הדין הישראלי, לפי דין מקום עשייתה, לפי דין מקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל או לפי דין אזרחותו של המצווה בשעת עשייתה או בשעת מותו, ובמידה שהצוואה נוגעת למקרקעין – גם לפי דין מקום הימצאם.

(ב) לענין החלתו של דין זר לפי סעיף זה יראו את הכשרות הדרושה למצווה או לעדי הצוואה כענין שבצורה.

141. מיון מונחים

לענין קביעת הסמכות והדין לפי הסעיפים 136עד 140 תהיה לכל מונח המשמעות שיש לו בדין הישראלי.

142. דין חוץ המפנה אל דין אחר

על אף האמור בחוק זה, כשחל הדין של מדינה פלונית ואותו דין מפנה אל דין-חוץ, אין נזקקים להפניה, אלא יחול הדין הפנימי של אותה מדינה; אולם כשהדין של אותה מדינה מפנה אל הדין הישראלי, נזקקים להפנייה ויחול הדין הפנימי הישראלי.

143. דין-חוץ שאין נזקקים לו [תיקון: תשנ"ח(2)]

על אף האמור בחוק זה, כשחל דין-חוץ, אין נזקקים לו במידה שהוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין או לאום או סותר תקנת הציבור בישראל.

144. סייג לתחולת דין-חוץ

על אף האמור בחוק זה, דין-חוץ המקנה זכויות ירושה על פי דין למי שאיננו קרוב למוריש קרבת דם או קרבה של נישואין, חיתון או אימוץ, אין נזקקים לו אלא במידה שאותו דין-חוץ מכיר בזכויות ירושה כאמור המוקנות בדין הישראלי.

פרק שמיני: הוראות שונות

145. דין יורש יחיד

לא היה למוריש אלא יורש אחד, יהיו הוראות חוק זה בענין חלק בעזבון חלות על העזבון כולו, והוראות חוק זה בענין חלוקת העזבון – על מיזוגם של נכסי העזבון עם נכסי היורש היחיד.

146. ירושה במקרים מסויימים

אדם שבמותו היה נשוי ליותר מאשה אחת, מה שמגיע לבן-זוג בירושה על פי דין יחולק בין אלמנותיו בשווה.

147. דין תשלומים על פי ביטוח וכו'

סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון.

148. שמירת דיני משפחה

חוק זה אינו בא לפגוע ביחסי ממון בין איש לאשתו או בזכויות הנובעות מקשר האישות; אולם על זכויות ירושה ועל זכויות למזונות מן העזבון לא יחול אלא חוק זה.

149. ביטול "מירי"

לענין ירושה בטלים הדינים המיוחדים הנוגעים למקרקעין מסוג "מירי".

150. עצמאות החוק

בעניני ירושה לא יחול סימן 46 לדבר המלך במועצתו לארץ-ישראל, 1947-1922 7.

151. בית המשפט המוסמך [תיקון: תשנ"ה, תשנ"ח]

בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט לעניני משפחה.

151א. ערעור על החלטת רשם לעניני ירושה [תיקון: תשנ"ח]

הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשם לעניני ירושה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המוסמך לפי סעיף 151, שידון בערעור בשופט אחד.

152. בטל [תיקון: תשנ"ה]

153. הצדדים לדיון

בכל ענין המסור לפי חוק זה לבית המשפט רשאי לפנות אליו כל מי שמעונין בדבר; כן רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, אם הוא סבור שיש בדבר ענין לציבור, לפתוח בכל הליך משפטי לפי חוק זה, לרבות ערעור, ולהתייצב ולטעון בכל הליך כזה.

154. אפוטרופסות לעניני ירושה

יורש או זכאי למזונות מן העזבון שלדעת בית המשפט נבצר ממנו לשמור בעצמו או על ידי נציגו על זכויותיו בעזבון, רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, למנות לו אפוטרופוס לשמירת זכויותיו בעזבון.

155. שיפוט בתי דין דתיים [תיקון: תשמ"א, תשנ"ח]

(א) על אף האמור בסעיפים 66(א)ו-151 מוסמך בית הדין הדתי שהיה לו שיפוט בעניני המעמד האישי של המוריש, לתת צו ירושה וצו קיום צוואה ולקבוע זכויות למזונות מן העזבון, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה הביעו בכתב הסמכתם לכך.

(א1) נתן בית הדין צו ירושה או צו קיום צוואה לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לפי סעיף 73ד."

(ב) היה בין הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה קטין, פסול דין או נעדר שאין לו אפוטרופוס, רשאי בית הדין הדתי למנות לו אפוטרופוס לענין מתן הסכמה לשיפוט בית הדין הדתי ולענין ייצוגו לפניו.

(ג) בענין שהובא בפני בית דין דתי בהתאם לסעיף קטן(א) מוסמך בית הדין הדתי, על אף האמור בסעיף 148, לנהוג לפי הדין הדתי הנוהג בו, ובלבד שאם היה בין הצדדים קטין או מי שהוכרז פסול דין, לא יהיו זכויות הירושה שלו, אם על פי דין ואם על פי צוואה, וזכויותיו למזונות מן העזבון פחותות ממה שהיו לפי חוק זה.

(ד) בענין שהובא לפני בית דין דתי בהתאם לסעיף קטן (א), מוסמך בית הדין הדתי גם למנות מנהל עזבון ולחלק נכסי העזבון, ויחולו סימנים א' עד ה' לפרק הששי, למעט סעיפים 105 ו-106, ובכל מקום בסימנים אלה שמדובר בבית המשפט יראו כאילו מדובר בבית דין דתי.

(ה) סעיף קטן (א) אינו בא לפגוע בסעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 8.

(ו) בסעיף זה "בית דין דתי" – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דרוזי.

156. ביטולים

(א) בטלים –

(1) סעיפים 877עד 1594 ,1571 ,1570 ,880 פסוק שני, 1595 עד 1605 למג'לה;

(2) פקודת הירושה 9;

(3) סעיף 4 לחוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951 10.

(ב) בדבר המלך במועצתו לארץ-ישראל, 1947-1922 11 –

(1) בסימן 1)51) יימחק "ירושות, צוואות ועזבונות";

(2) בסימן 1)54) יימחק "וקיום צוואות".<1>

157. הוראות מעבר

מי שמת לפני תחילתו של חוק זה, יחול על ירושתו הדין שעמד בתקפו ערב תחילתו של חוק זה.

158. דין צוואות קודמות

(א) צוואה שנעשתה לפני תחילתו של חוק זה והמצווה מת אחרי תחילתו –

(1) כשרה, מבחינת צורתה ומבחינת תכנה, אם היתה כשרה ערב תחילתו של חוק זה או לפי הוראות חוק זה;

(2) אין לפסלה בשל דבר שאיננו עילה לביטול צוואה על פי חוק זה.

(ב) מי שעשה צוואה לפני תחילתו של חוק זה רשאי לבטלה, אחרי תחילתו, לפי הוראות חוק זה.

159. הליכים תלויים

הליכים בעניני ירושה שהתחילו לפני תחילתו של חוק זה, יימשכו כאילו לא היה חוק זה בתקפו.

160. ביצוע ותקנות [תיקון: תשנ"ח]

(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, וכן בענינים אלה.

(1) עשיית צוואה בפני רשות בחוץ לארץ והפקדת צוואה בחוץ לארץ;

(2) רישום מרכזי של צוואות שנעשו בפני רשות ושל צוואות שהופקדו;

(3) מתן הודעה אישית למעונינים נוסף על הודעה ברבים; מתן הודעה אישית או הודעה ברבים במקרים נוספים על אלה המפורטים בחוק זה; צורתן של הודעות ברבים ודרכי פרסומן בארץ ובחוץ לארץ;

(4) חשבונות שעל מנהלי עזבון לנהלם.

(5) סדרי הדין;

(6) מועדים שבסדרי דין, לרבות מועדים לענין בקשה שהוגשה לכית דין דתי;

(7) אגרות, שכר והוצאות.

(ב) תקנות לפי פסקאות (6) ו(7) של סעיף קטן (א) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

161. תחילה

תחילתו של חוק זה, תשעה חודשים מיום פרסומו ברשומות.

תקנות הירושה, התשנ"ח-1998 [תיקון אחרון 19/6/01] . .

תקנות הירושה, התשנ"ח-1998 1

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 73ד,91 ,76 ו-160 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 2, סעיף 26 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 3, סעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 4, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לענין מועדים שבסדרי דין, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א': פרשנות ותחולה

1. הגדרות

בתקנות אלה –

"אזור פעולה של רשם" – כמשמעותו בסעיף 65א לחוק;

"בית המשפט" – בית המשפט לעניני משפחה;

"בית דין דתי" – כמשמעותו בסעיף 1)155) לחוק;

"החוק" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965;

"חסוי", "קטין" – כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962;

"טופס" – טופס שבתוספת;

"יורש" – לרבות זוכה על פי צוואה, לפי הענין;

"חוק בית המשפט לעניני משפחה" – חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995;

"הממונה הארצי" – הממונה הארצי לעניני ירושה כמשמעותו בסעיף 65א לחוק;

"המרשם הארצי" – כמשמעותו בסעיף 73ד לחוק;

"נעדר" – אדם שזהותו או מקום הימצאו אינם ידועים או אדם הנמצא מחוץ לגבולות ישראל ומחמת התנאים השוררים במקום הימצאו, ואשר עליהם אין לו שליטה, אין הוא מסוגל לטפל בעניניו;

"רשם לעניני ירושה" או "רשם" – כמשמעותו בסעיף 65א לחוק;

"תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 5.

2. תחולתן של התקנות

(א) בקשות ותובענות לפי החוק (להלן – עניני ירושה), יוגשו והדיון בהן יתנהל, לפי תקנות אלה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), על עניני ירושה המתנהלים בבית המשפט, יחול חלק ג1 לתקנות סדר הדין האזרחי במידה שאין בו סתירה לתקנות אלה.

פרק ב': המרשם הארצי

3. הממונה הארצי

(א) לשם ניהול המרשם הארצי יפעל הממונה הארצי בתפקידים ובסמכויות שהוענקו לו בחוק ובתקנות אלה.

(ב) ואלה סמכויותיו ותפקידיו של הממונה הארצי:

(1) הקמת לשכות רשמים לעניני ירושה בכל אזורי פעולתם;

(2) קביעת נוהלי עבודת הרשמים לעניני ירושה לרבות נוהלי העברת תיקים מרשם לרשם;

(3) מתן הנחיות למשנה לממונה הארצי לענין הפעלת סמכויותיו;

(4) קביעת נהלים להעברת תיקים ומסמכים לבית המשפט וקבלתם ממנו, בהתייעצות עם מנהל בתי המשפט;

(5) הסדרת כל ענין אחר הדרוש לצורך מילוי תפקידיו של הממונה הארצי לפי החוק.

4. פרטי המרשם הארצי

(א) המרשם הארצי יכלול מידע ממוחשב של צוואות שהופקדו לפי סעיף 21 לחוק, של זכרונות דברים שהופקדו לפי סעיף 23(ב) לחוק, של צוואות שנמסרו לפי סעיף 75 לחוק, של בקשות לצווי ירושה ולצווי קיום שהוגשו וכן של צווי ירושה, צווי קיום וצווים למינוי מנהלי עזבונות, שנתנו בתי משפט, בתי דין דתיים או רשמים לעניני ירושה.

(ב) במרשם הארצי יצוינו –

(1) לענין הפקדת צוואה וזכרון דברים – הפרטים שנקבעו בתקנה 6;

(2) לענין מסירת צוואה – הפרטים שנקבעו בתקנה 8;

(3) לענין בקשה לצו ירושה או צו קיום – פרטים אלה:

(א) שמו של המוריש ומספר תעודת זהותו או דרכונו (להלן – פרטי זהות), מקום מושבו במועד פטירתו ותאריך פטירתו;

(ב) פרטי זהות של המבקש, מענו וענינו בבקשה;

(ג) אם ישנו מיופה כוח – שמו ומענו;

(ד) הרשם לעניני ירושה או בית הדין שאליו הוגשה הבקשה;מוער הגשת הבקשה;

(ה) אם הועברה הבקשה לבית המשפט לפי סעיף 67א לחוק – מועד ההעברה ובית המשפט שאליו היא הועברה;

(4) לענין צו ירושה, צו קיום וצו למינוי מנהל עזבון פרטים אלה:

(א) פרטי זהות של המוריש;

(ב) פרטי זהות של מנהל העזבון;

(ג) תאריך מתן הצו ובידי מי ניתן.

5. סודיות, בירור ועיון

(א) צוואות וזכרונות דברים על צוואות שבעל פה שהופקדו אצל רשם לעניני ירושה, וכל התיקים והרישומים הנוגעים להם, לרבות המרשם הארצי יישמרו בסוד וכל עוד המצווה בחיים לא תימסר כל ידיעה עליהם.

(ב) לאחר מותו של אדם רשאי מעוניין בדבר לקבל את פרטי המרשם הארצי הנוגעים למנוח.

(ג) מת מצווה שצוואתו הופקדה או נמסרה, רשאי מעוניין בדבר להגיש לרשם לעניני ירושה בקשה לעיין בצוואה;בבקשה כאמור יצוין הענין שיש למבקש בעיון;ראה הרשם כי למבקש ענין בדבר, רשאי הוא להתיר לו לעיין בצוואה, כולה או חלקה, כפי שיקבע הרשם ורשאי הוא להורות על מסירת העתק צילומי למבקש מהחלק שהתיר לעיון; עיון כאמור ייעשה בנוכחותו של עובד לשכת הרשם.

פרק ג': הפקדה, עשייה ומסירה של צוואות

6. הפקדת צוואה

(א) המבקש להפקיד צוואתו אצל רשם לעניני ירושה יגיש לו בקשה על כך בכתב.

(ב) המבקש יוזמן להתייצב אצל הרשם לעניני ירושה, להיחקר על פרטי זהותו ולמסור את הצוואה כשהיא במעטפה סגורה וחתומה בשעווה ובחותמת הרשם לעניני ירושה.

(ג) על המעטפה יצוינו, פרטי זהותו ומענו של המפקיד, תאריך ההפקדה ובפני מי נעשתה הצוואה ככל שהדבר ידוע ויחתמו עליה הרשם לעניני ירושה והמפקיד.

(ד) דבר ההפקדה יירשם במרשם הארצי ויינתן למפקיד אישור על הפקדת הצוואה.

(ה) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על הפקדה של זכרון דברים האמורה בסעיף 23(ב) לחוק, ובלבד שעל המעטפה יצוין גם שמם ומענם של העדים.

(ו) מי שהפקיד את צוואתו אצל רשם לעניני ירושה רשאי לקבלה בחזרה על פי בקשה בכתב;הרשם לעניני ירושה יחקור את זהותו של המבקש, ימסור לידיו את צוואתו כנגד חתימתו לאישור קבלת הצוואה, ויודיע על כך למרשם הארצי;דבר ההפקדה יימחק מהמרשם הארצי.

7. עשיית צוואה בפני רשות

(א) המבקש לעשות צוואה בפני בית משפט, רשם של בית משפט, חבר בית דין דתי או רשם לעניני ירושה (להלן – רשות), יגיש לרשות בקשה על כך בכתב ויפרט בבקשתו אם דברי הצוואה יהיו בעל פה או בכתב.

(ב) הצוואה תיעשה בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי, ודברי הצוואה כפי שהוגשו לרשות או נרשמו בידיה (להלן – נוסח הצוואה) יימסרו למצווה.

(ג) תיק הבקשה יהיה תיק נפרד אשר יכלול את פרוטוקול הדיון אשר יפרט את דרך עשיית הצוואה לרבות הצהרת המצווה כי הצוואה נעשתה ברצון חופשי;נוסח הצוואה לא יצורף לתיק.

8. מסירת צוואה

מי שחייב למסור צוואה לפי סעיף 75 לחוק, יגיש את המסמך שבידו לרשם לעניני ירושה בציון פרטי זהותו ומענו וכן שמו של המצווה ויקבל אישור על המסירה;דבר המסירה יירשם במרשם הארצי;המסמך האמור יישמר בדרך שנשמרות צוואות מופקדות.

9. הודעה על הימצאות צוואה [תיקון: תשס"א]

(א) היו במרשם הארצי צוואה או זכרון דברים על צוואה שבעל פה ונודע לרשם לעניני ירושה על מותו של המצווה, ונתמלאו התנאים שבסעיף 76 לחוק, יפתח הרשם לעניני ירושה את המעטפה, יעיין בה, ימסור עליה הודעה בדואר רשום לזוכים על פיה, ואם חזרה הודעה שנשלחה לזוכה, יודיע הרשם על הצוואה ברשומות.

(ב) הרשם לעניני ירושה יערוך פרוטוקול על דבר פתיחת הצוואה והעיון בה ויצרף אליו העתק מההודעה לזוכים ואישור מסירתה ומההודעה ברשומות, אם פורסמה.

פרק ד': הגשת תובענה
לבית המשפט

10. מקום השיפוט [תיקון: תשס"א, תשס"א(2)]

(א) תובענה בעניני ירושה תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו היה מושבו של המוריש במותו;לא היה מושבו של המוריש בארץ תוגש התובענה לבית המשפט שבתחום שיפוטו נמצאים נכסים מנכסי העזבון.

(א1) היה מושבו של המוריש במותו באזור, כמשמעותו בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967 6 (להלן – האזור), תוגש התובענה לבית המשפט שאזור פעולתו הוא הקרוב למקום שבו היה מושבו של המוריש במותו.

(ב) תובענה בעניני ירושה שהועברה מרשם לעניני ירושה לפי סעיף 67א לחוק וכן ערעור על החלטת רשם לעניני ירושה יוגשו המוסמך לפי תקנת משנה (א).

(ג) תובענה חדשה נוספת בעניני ירושה, תוגש כאמור בסעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 7; ראה בית המשפט כי בית משפט אחר דן בתובענה קודמת בעניני ירושה, בין שנסתיים בה הדיון ובין שהיא עדיין תלויה ועומדת, יעביר את התובענה לאותו בית משפט אשר ימשיך לדון בה מהשלב שאליו הגיע בית המשפט שהעבירה, אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי לשם בירור התובענה עליו לדון בה כאילו הובאה לפניו לכתחילה.

(ד) על אף האמור בתקנות משנה (א), (ב) ו-(ג), רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון לבית משפט אחר אם כל הצדדים או רובם מתגוררים מחוץ לתחום השיפוט.

11. פתיחת תיק עזבון

(א) תובענות בעניני ירושה יצורפו לתיק משפחה אחד שייקרא תיק עזבון ויכלול תיק עיקרי ותיקי משנה.

(ב) בתובענה חדשה נוספת בעניני ירושה, יציין מביא ההליך את מספרו של התיק העיקרי בבית המשפט שבו נדונה תובענה קודמת.

(ג) תובענה ראשונה תקבל מספר של תיק עיקרי, וכל תביעה נוספת תקבל מספר של תיק משנה לתיק העיקרי;בקשות לסעד ביניים יצורפו לתיק העיקרי או לתיק המשנה שבמסגרתו הוגשו, לפי הענין;הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על בקשה לעשיית צוואה לפי תקנה 7.

12. סעדים בשל תביעות שונות

תובענה מן המפורטות להלן, תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הענינים בה אשר יהיה:

(1) תובענה לעשיית צוואה;

(2) תובענה למתן צו ירושה או צו קיום והתנגדות;

(3) תובענה להצהרת מוות;

(4) תובענה להוכחת מותו של אדם וזמן מותו;

(5) תובענה להוכחת צוואה;

(6) תובענה למזונות או למדור מן העזבון ומן היורשים;

(7) תובענה למינוי מנהל עזבון והתנגדות למינוי;

(8) תובענה לתיקון צו ירושה או צו קיום והתנגדות;

(9) ערעור על החלטת רשם לעניני ירושה;

(10) תובענה אחרת בעניני ירושה לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו.

פרק ה':
צו ירושה וצו קיום סימן א': הגשת בקשה לרשם לעניני ירושה

סימן א': הגשת בקשה לרשם לעניני ירושה

13. הרשם לעניני ירושה המוסמך [תיקון: תשס"א(2)]

(א) בקשה לצו ירושה או לצו קיום תוגש לרשם לעניני ירושה שבאזור פעולתו היה מושבו של המוריש במותו;לא היה מושבו של המוריש בארץ, תוגש הבקשה לרשם לעניני ירושה שבאזור פעולתו נמצאים נכסים מנכסי העזבון.

(א1) היה מושבו של המוריש במותו באזור, תוגש הבקשה לרשם לעניני ירושה שאזור פעולתו הוא הקרוב למקום שבו היה מושבו של המוריש במותו.

(ב) נמצאו נכסים מנכסי העזבון באזורי פעולתם של רשמים לעניני ירושה שונים והוגשה בקשה בקשר לעזבון פלוני לאחד מהם, לא יהיו עוד האחרים מוסמכים לענין אותו עזבון.

(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), רשאי הממונה הארצי, על פי בקשת צד לבקשה להורות על העברתה לרשם באזור פעולה אחר, אם כל המבקשים או רובם מתגוררים מחוץ לאזור הפעולה של הרשם לעניני ירושה המוסמך או מטעמים מיוחדים אחרים שיירשמו.

14. הגשת בקשה [תיקון: תשס"א]

(א) בקשת צו ירושה או צו קיום או בקשת שניהם כאחד תוגש בשני עותקים, ערוכה לפי טופס 1 או 2; העובדות הכלולות בבקשה יאומתו בתצהיר של המבקש ושל אדם אחר, אם קיימות עובדות הכלולות בבקשה שאינן בידיעתו האישית של המבקש;היה מי מן היורשים קטין, חסוי או נעדר – יציין זאת המבקש בראש הבקשה ובגופה, על פי הטופס.

(ב) לא תקובל בקשה לצו ירושה או לצו קיום אלא אם כן התמלאו כל אלה:

(1) כל הפרטים הנדרשים לפי הטופס שנקבע בתקנת משנה (א) מולאו כהלכה וצורפו לטופס כל המסמכים הנדרשים לפי תקנות אלה;

(2) צורפה תעודת פטירה או הצהרת מוות לאימות פטירתו של המוריש ושל כל אדם אחר שיש להוכיח את פטירתו וזמן מותו, מאושרת כדין, או צורפה בקשה להוכיח באופן אחר את עובדת מותו וזמן מותו של המוריש או של כל אדם כאמור, לפי סעיף 68(א) לחוק, או החלטה שנתן בית המשפט בבקשה כאמור;

(3) היתה הבקשה לצו קיום – צורפה הצוואה המקורית או בקשה להתיר את הוכחת הצוואה לפי סעיף 68(ב) לחוק או החלטה שנתן בית משפט בבקשה כאמור; הופקדה או נמסרה צוואה לרשם לעניני ירושה, יציין זאת המבקש בבקשתו ויצרף העתק הימנה;

(4) צורף אישור על משלוח ההודעה בדואר רשום ליורשים על פי דין, שפורטו בבקשה לצו ירושה, או לזוכים על פי הצוואה, לפי הענין, או תצהיר של המבקש או של אדם אחר, כאמור בתקנת משנה (א) כי הוא מסר, אישית, את ההודעה לידי היורשים או הזוכים או מי מהם וכן צורף העתק מהודעה שנערכה לפי טופס 3 או טופס 3א לפי הענין;

(5) היה המבקש מיוצג על ידי עורך דין – צורף לבקשה ייפוי כוח;

(6) שולמה האגרה שנקבעה וכן שולמו הוצאות הפרסום כאמור בתקנה 17;

(7) במרשם הארצי אין רישום בדבר הגשת בקשה קודמת לצו ירושה או לצו קיום לרשם לעניני ירושה או לבית דין דתי, בענין אותו עזבון.

(ג) מבקש הרוצה לזכות בחלקי של יורש שנפטר אחרי מות המוריש יצרף לבקשתו צו ירישה או צו קיום מאושר כדין, לגבי אותי יורש.

15. תצהירים לאימות פטירה

(א) בקשה להוכחת עובדת מותו של אדם וזמן מותו ותוגש לרשם או לבית המשפט כשהענין הועבר אליו לפי סעיף 67א לחוק, ותלווה בתצהירים של המבקש ושל אדם אחר, שבהם יפורטו נסיבות המוות וזמנו והטעמים המיוחדים לאי-המצאת תעודת הפטירה או הצהרת מוות.

(ב) בבדיקת הבקשה רשאי הרשם לעניני ירושה או בית המשפט, לפי הענין, לברר את העובדות המצוינות בתצהירים ורשאי הוא להזמין את המצהירים ולחקרם.

16. הודעת הסתלקות

(א) המסתלק מחלקו בעזבון יגיש הודעת הסתלקות לרשם לעניני ירושה או לבית המשפט כשהענין הועבר אליו לפי סעיף 67א לחוק.

(ב) בהודעת הסתלקות יפורטו פרטי זהותו של המסתלק, שיעור ההסתלקות, ואם הסתלק לטובת בן-זוגו של המוריש, ילדו או אחיו, יציין במפורש לטובת מי הסתלק;הודעת ההסתלקות תהיה בתצהיר.

(ג) היה המסתלק קטין או פסול-דין, תצוין עובדה זו בהודעת ההסתלקות והבקשה לאישור הודעת ההסתלקות תוגש לבית המשפט.

17. פרסום [תיקון: תשס"א]

הודעה על הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום תפורסם בעתון יומי אחד וכן ברשומות; ההודעה בעתון היומי תכלול הזמנה להגשת כתב בתוך תקופה של שבועיים מיום הפרסום בעיתון היומי או תקופה ארוכה יותר, לפי קביעת הרשם לעניני ירושה; הוצאות הפרסום יחולו על המבקש.

18. בדיקת המרשם

(א) הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יברר הרשם לעניני ירושה במרשם הארצי אם נמסרה או הופקדה צוואה או אם נמסר או הופקד זכרון דברים על צוואה שבעל-פה.

(ב) מצא הרשם לעניני ירושה כי מצויה צוואה בקשר לאותו עזבון, כאמור בתקנת משנה (א), ואין היא נושא הבקשה, ישלח הודעה בדואר רשום על דבר קיומה לזוכים על פיה ועל דבר הגשת הבקשה;בהודעה יצוין כי הזוכים רשאים להגיש כתב התנגדות לבקשה, בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה.

19. התנגדות לבקשה [תיקון: תשס"א(3)]

(א) הרוצה להגיש התנגדות לבקשה יגיש לרשם לעניני ירושה כתב התנגדות במספר עותקים מספיק עבור בית המשפט ובעלי הדין, יפרט בה את נושא התנגדותו ונימוקיה, ויצרף אליה את כל המסמכים שעליהם היא מתבססת;העובדות הנטענות בכתב ההתנגדות יאומתו בתצהיר;לכתב ההתנגדות תצורף קבלה המעידה על תשלום האגרה שנקבעה, ייפוי כוח – אם המתנגד מיוצג על ידי עורך דין וכן טופס פתיחת הליך לפי תקנה 7א לתקנות סדר הדין האזרחי.

(ב) קבע רשם לעניני ירושה זמן להגשת התנגדויות, רשאי הוא לפי שיקול דעתו, להאריכו מזמן לזמן, אף אם הסתיים הזמן שנקבע לכתחילה.

סימן ב': העברת הבקשה
לבית המשפט

20. העברת תיק הבקשה

ראה הרשם כי נתקיים אחד מן התנאים הקבועים בסעיף 67א לחוק, יעביר את התיק על כל מצורפיו לבית המשפט המוסמך ויצרף אליו את פרטי המרשם הארצי הקשורים לענין.

21. סדר הדין בבקשה

(א) מגיש הבקשה לרשם לעניני ירושה יירשם כתובע והדיון יתנהל בבית המשפט כמפורט להלן בתקנה זו:

(1) הוגשה התנגדות לבקשה או שראה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה, מגיש ההתנגדות או היועץ המשפטי לממשלה יירשם כנתבע בתובענה;

(2) לא היה נתבע בתובענה, יעיין בית המשפט בבקשה שהועברה אליו ורשאי הוא להזמין את הנוגעים בדבר לדיון ולברר את העובדות הטעונות הוכחה גם אם לא נתבקש לעשות כן.

(ב) הודעה על תאריך הדיון תומצא בדואר דשום לתובע, לנתבע ולמנהל העזבון אם נתמנה קודם לכן;הוגשה התנגדות, יצורף כתב ההתנגדות להודעה לתובע ולמנהל העזבון.

22. הודעת הרשם על הימצאותה של צוואה

הועברה בקשה לצו ירושה או לצו קיום לבית משפט, ולאחר מכן נמסרה צוואה לרשם לעניני ירושה, ישלח הרשם הודעה, בדואר רשום, על דבר קיומה של הצוואה לזוכים על פיה;בהודעה יצוין כי הזוכים רשאים להגיש כתב התנגדות לבקשה לבית המשפט שאליו הועברה הבקשה, בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה;העתק מההודעה ואישור על מסירתה יישלחו לבית המשפט.

סימן ג'; מתן
צו ירושה וצו קיום

23. מתן צו באין התנגדות

(א) לא הוגשה התנגדות בתוך המועד הקבוע בתקנה 17 או בתוך המועד הקבוע בתקנה 18(ב), לפי המאוחר מביניהם, ולא נתקיים תנאי מהתנאים האחרים המפורטים בסעיף 67א(א) לחוק, והרשם לעניני ירושה החליט לתת את הצו המבוקש, ייערך הצו לפי תקנה 24 והרשם יאשר אותו בחתימתו.

(ב) החליט בית המשפט לתת צו ירושה או צו קיום ולא הוגשה התנגדות בתוך המועד הקבוע בתקנה 22, ייערך הצו כאמור בתקנה 24, ובית המשפט יאשר אותו בחתימתו.

24. נוסח הצו [תיקון: תשס"א]

(א) צו ירושה ייערך לפי טופס 4 וצו קיום לפי טופס 5.

(א1) נתמנה מנהל עיזבון במועד מתן צו ירושה או צו קיום צוואה או עד לאותו מועד, יצוין הדבר בצו.

(ב) צו קיום יצהיר על תוקפה של הצוואה שהעתק מאושר ממנה מצורף לו;יטל או תיקן בית המשפט הוראה מהוראות הצוואה יציין זאת בצו;הוראה זו תחול גם על רשם לעניני ירושה לענין צוואה שתיקן.

(ג) ציווה המוריש חלק מנכסיו, רשאי הרשם לעניני ירושה או בית המשפט לכלול בצו אחד צו ירושה וצו קיום לפי טופס 6, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב).

(ד) היה המנוח נספה כמשמעותו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 8, יצוין בצו הירושה או בצו הקיום "נפל" במקום "נפטר".

25. צו חלקי

הרשם לעניני ירושה או בית המשפט רשאי לתת צו ירושה או צו קיום על חלק מן העזבון כל אימת שנראה לו כי מתן הצו אינו עשוי להשפיע על זכויות שעדיין לא נתבררו.

26. קיום צוואה פגומה

(א) קיים בית המשפט צוואה בכתב יד על אף העדר חתימה או תאריך, או שקיים צוואה על אף פגם בחתימתם של המצווה או של העדים או בתאריך הצוואה או בהליכים המפורטים בסעיפים 20עד 23 לחוק או בכשרותם של העדים, או שתיקן צוואה לפי סעיפים 30ו-32 לחוק או שביטל הוראה מהוראותיה, תצוין העובדה בהחלטתו ויפורשו נימוקיה.

(ב) תיקן הרשם לעניני ירושה צוואה לפי סעיף 32 לחוק תצויין העובדה בהחלטתו ויפורשו נימוקיה.

27. תיקון או ביטול צו [תיקון: תשס"א]

(א) המבקש תיקון או ביטול של צו ירושה או של צו קיום, יגיש בקשה בכתב לבית המשפט או לרשם לעניני ירושה שנתן את הצו;בבקשה יצוינו בתובות כל היורשים; העובדות הכלולות בבקשה יאומתו בתצהיר של המבקש ושל אדם אחר, אם קיימות עובדות הכלולות בבקשה שאינן בידיעתו האישית של המבקש;לבקשה יצורף אישור על תשלום האגרה שנקבעה.

(ב) בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, ישלח עותק מן הבקשה בדואר רשום לכל מי שצוין בצו כיורש, ויזמינו להשיב לבקשה בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההזמנה.

(ב1) הוגשה בקשה לתיקון או לביטול של צו ירושה או של צו קיום צוואה שנתן הרשם לעניני ירושה, רשאי הוא להורות על עיכוב ביצוע של כל ההלטה שנתן בקשר לעיזבון.

(ג) הבקשה תידון בפני בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, אולם אם הוגשה הבקשה לרשם לעניני ירושה, והוא ראה כי נתקיים אחד מן התנאים הקבועים בסעיף 67א(א) לחוק או אם ראה שלא להיזקק לבקשה לפי סעיף 72 לחוק, יעביר את הבקשה לבית המשפט כדי שידון בה;בית-המשפט רשאי שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפניו לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה.

(ד) הועברה הבקשה לבית המשפט, יראו את מגיש הבקשה כתובע ואת היורש כנתבע בתובענה.

(ה) החליט בית המשפט או הרשם לעניני ירושה לתקן או לבטל את הצו, ייתן צו מתוקן וישלח הודעה על כך לכל אחד מהצדדים; הודעה על תיקון הצו או ביטולו תישלח למרשם הארצי.

פרק ו';
מזונות מן העזבון

28. תובענה למזונות מן העזבון

(א) תובענה למזונות מן העזבון, שינוים או ביטולם, לרבות בקשת ביניים לקביעת מזונות זמניים, תוגש בכתב לבית המשפט.

(ב) בתובענה יצוין דבר זכותו של התובע למזונות מן העזבון ויפורשו בה, ככל האפשר, הפרטים המצוינים בסעיף 59 לחוק וכן פירוט הכנסות התובע בשנים עשר החודשים שקדמו להגשת התביעה;לתובענה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות שעליהן היא מתבססת ויצורפו כל המסמכים התומכים בתובענה.

29. הזמנה וכתב הגנה

הוגשה תביעה למזונות מן העזבון, תומצא התביעה לכל היורשים לפי צו הירושה או למנהל העזבון, אם מונה, בצירוף הזמנה לפי טופס 7, להגיש כתב הגנה בתוך חמישה עשר ימים;לכתב ההגנה יצורף דוח על נכסי העזבון והכנסותיו ערוך בתצהיר בצירוף כל המסמכים התומכים בו.

30. הרחבת העזבון לצורכי מזונות

ראה בית המשפט כי יש לדון בהרחבת העזבון לצורכי מזונות, כאמור בסעיף 63 לחוק, יוזמן לדיון מי שעלול להיפגע על ידי ההחלטה והוא יצורף כנתבע.

פרק ז'; הנהלת
העזבון

31. בקשה למינוי מנהל עזבון [תיקון: תשס"א]

(א) בקשה למינוי מנהל עזבון, לרבות מנהל עזבון זמני, תוגש בידי מעוניין, אם כל הצדדים הנוגעים לענין הסכימו לבקשה, לרשם לעניני ירושה המוסמך; ואולם הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון לפי סעיף 81 לחוק, אינה טעונה הסכמת הנוגעים בדבר, באין הסכמה כאמור או אם הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום לרשם לעניני ירושה והועברה לבית המשפט, תוגש הבקשה בידי מעוניין בדבר לבית המשפט.

(ב) הבקשה תוגש בשני עותקים, ערוכה לפי טופס 8; העובדות המפורטות בה יאומתו בתצהיר ויצורפו אליה כל המסמכים הנדרשים לפי תקנות אלה.

(ג) לא תקובל בקשה לניהול עיזבון אלא אם כן שולם לאפוטרופוס הכללי סכום בשיעור שנקבע לענין זה בתקנה 1 לתקנות האפוטרופוס הכללי (שכר), התשל"ח-1978 9.

32. תוכן הבקשה

(א) המבקש יפרט בבקשתו את הטעמים שעל יסודם יש למנות מנהל עזבון ואת שמו ומענו של מנהל העזבון המוצע, אם הוצע.

(ב) היה ידוע למבקש כי המוריש קבע בצוואתו מבצע צוואה או מנהל עזבון, תצוין גם עובדה זו והבקשה לקיום הצוואה תלווה בבקשה למינויו כמנהל עזבון;התנגד המבקש למינוי יציין זאת בבקשה לקיום הצוואה ויפרט את נימוקיו להתנגדות.

33. התנגדות לבקשה [תיקון: תשס"א]

על בקשה למינוי מנהל עיזבון בבית המשפט או אצל הרשם לעניני ירושה תחול תקנה 19, בשינויים המחויבים לפי הענין.

34. הסכמתו של מנהל העזבון

אדם העומד להתמנות מנהל עזבון יגיש הסכמתו למינוי או ימסרנה בעל פה לבית המשפט או לרשם לעניני ירושה, לפי הענין.

35. ערובה

החליט בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, לחייב את מנהל העזבון במתן ערובה, תינתן הערובה לפי טופס 9.

36. הפקדת כספים

בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, רשאי להורות למבקש על הפקדת סכום כסף בבית המשפט לכיסוי שכרו של מנהל העזבון והוצאותיו.

37. מינוי מנהל עזבון [תיקון: תשס"א]

(א) ראה הרשם לעניני ירושה או בית המשפט כי יש צורך במינוי מנהל עזבון או מינוי מנהל עזבון זמני (להלן – מנהל עזבון), ימנה מנהל עזבון בצו ערוך לפי טופס 10; לא צוינה בצו תקופת המינוי, תהא תקופת מינויו של מנהל עזבון שנתיים ושל מנהל עזבון זמני שישה חודשים.

(ב) בטל.

(ג) על פי בקשת מנהל העזבון רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופות האמורות בתקנת משנה (א).

(ד) צמצם בית המשפט או הרשם לעניני ירושה את תפקידיו של מנהל העזבון או הרחיבם, או קבע פעולות הטעונות אישורו, יצוין הדבר בצו;היה המינוי למנהל עזבון זמני, ייקבעו בצו סמכויותיו ותפקידיו.

(ה) מזכירות בית המשפט או מזכירות הרשם לעניני ירושה, תמציא לאפוטרופוס הכללי עותק מכל צו מינוי לפי תקנה זו וכן מכל צו להארכת תוקפו.

(ו) מינה בית דין דתי מנהל עזבון, תמציא מזכירות בית הדין העתק מצו המינוי לאפוטרופוס הכללי.

38. פרטת נכסי העזבון

פרטה כאמור בסעיף 84 לחוק יגיש מנהל עזבון לאפוטרופוס הכללי ערוכה לפי טופס 11 ומאומתת בתצהיר;האפוטרופוס הכללי רשאי להורות על המצאת עותק מן הפרטה ליורשים או למי מהם.

39. ציון תפקידו של מנהל העזבון וחובותיו

(א) בכל מסמך, הליך משפטי או פעולה של מנהל עזבון, מכוח תפקידו, יצוין שהוא פועל כמנהל עזבונו של פלוני, ואם היה מנהל עזבון זמני תצוין עובדה זו.

(ב) משנודע למנהל העזבון שיש בעזבון מקרקעין או נכסים אחרים שמתנהלים לגביהם על פי כל דין פנקסים המשמשים לרישום זכויות בעלות, ידאג שתירשם בהם הערה על מינוי מנהל עזבון;הממונה על הרישום האמור ירשום הערה כנדרש משהוגש לו צו המינוי.

(ג) מנהל העזבון יפתח חשבון בבנק על שם העזבון ויפקיד בו כספים מכוח תפקידו, ככל האפשר בתכוף לאחר קבלתם, ולא יחזיק את כספי העזבון בחשבונו הפרטי.

(ד) מנהל העזבון יקפיד על קיום אסמכתה לכל הוצאה והכנסה, חוץ מסכומים קטנים שלפי הנוהג אין להם קבלות.

40. בקשת הוראות מבית המשפט [תיקון: תשס"א]

(א) בקשה של מנהל עזבון למתן הוראות מבית המשפט בדבר הנוגע למילוי תפקידו תוגש בכתב בצירוף תצהיר.

(א1) מינה הרשם לעניני ירושה מנהל עיזבון, יצרף מנהל העיזבון או מעוניין בדבר, לבקשתו הראשונה מבית המשפט, גם את צו מינוי מנהל העיזבון, ומזכירות בית המשפט תפתח תיק עיזבון שאליו יצורף הצו וכל בקשה שתוגש לבית המשפט בקשר לעיזבון.

(ב) בכל מקרה שבו כולל העזבון רכוש או זכויות של קטין, חסוי או נעדר תצוין עובדה זו בהבלטה במשפט הפתיחה שבבקשה.

(ג) לכל בקשה למתן הוראות בנוגע לנכסים יש לצרף את המסמכים המעידים על הזכויות הקיימות בהם או העתקים מאושרים מהם, אולם רשאי בית המשפט לפטור מהגשת המסמכים האמורים אם הוא סבור כי אין צורך בהם לשם מתן ההוראות.

(ד) בבקשת מנהל עזבון לאישור פעולה כנדרש בסעיף 97 לחוק, או לאישור מכירה של נכס מנכסי העזבון או לחלוקתו למי מן היורשים, יהיו כל היורשים משיבים, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, לפטור מחובת המצאת הבקשה למשיב פלוני;צורפה הסכמתו של יורש לבקשה, אין צורך להמציאה לו ולהזמינו לדיון, אלא אם כן הורה על כך בית המשפט.

(ה) בבקשה למתן הוראות שלא לפי תקנת משנה (ד), רשאי בית המשפט להורות על צירוף היורשים, כולם או מקצתם, כמשיבים לבקשה.

(ו) בית המשפט רשאי, כאמור בסעיף 83 לחוק, ליתן הוראות למנהל עזבון אף בלא שהוגשה בקשה בדרך האמורה בתקנה זו.

41. הגשת דוחו"ת

(א) דינים וחשבונות של מנהל עזבון יוגשו לאפוטרופוס הכללי, לפי טופס 12, ויאומתו בתצהיר.

(ב) האפוטרופוס הכללי רשאי להורות על המצאת עותקים מן הדינים והחשבונות ליורשים או למי מהם.

42. אכיפת תשלום

מנהל עזבון האחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון ובית המשפט לא פטרו מאחריותו זו, כולה או מקצתה, רשאי בית המשפט להורות על עיקול נכסיו, למכרם ולהשתמש בדמי המכר לסילוק כל סכום המגיע ממנהל העזבון או לכיסוי כל הפסד שגרם, ואת היתרה ישלם למנהל העזבון.

43. שכרו של מנהל עזבון [תיקון: תשס"א(3)]

בוטל.

44. דיון בפסיקת שכר ובשחרור [תיקון: תשס"א(3)]

בוטל.

45. משיבים בבקשות

(א) נתמנה מנהל עזבון, יומצא לו עותק מכל בקשה שתוגש לפי תקנות אלה, ודינו כדין משיב.

(ב) לא נתמנה מנהל עזבון, יומצא עותק מכל בקשה, ככל האפשר, ליורשים ולצדדים הנוגעים בדבר, ודינם כדין משיבים;אולם רשאי בית המשפט אם ראה את הדבר לנכון, לפטור מהמצאה למשיבים או לאחדים מהם.

פרק ז1 : פסיקת
שכר טרחה של מנהל עיזבון ואישור על סיום תפקידו

45א. בקשה לפסיקת שכר טרחה ואישור על סיום תפקיד [תיקון: תשס"א(3)]

(א) סיים מנהל עיזבון את תפקידיו בניהול עיזבון, כאמור בסעיף 82 לחוק, יגיש בקשה לפסיקת שכר טרחה ולקבלת אישור על סיום תפקידו כמנהל עיזבון.

(ב) בבקשה יפרט מנהל העיזבון, בין השאר, את שווי נכסי העיזבון, לפי תקנה 45ז, את הפעולות שביצע בניהול העיזבון, את גובה השכר שהוא מבקש ואת דרך חישובו.

(ג) בית המשפט לא ידון בבקשה לפי תקנת משנה (א) בטרם קיבל הודעה מהאפוטרופוס הכללי בדבר בדיקת הפרטה והדינים והחשבונות הסופיים, או בדבר החלטתו שלא לבדקם, אלא אם כן חלפו שבעים וחמישה ימים מיום שהוגשו הדינים והחשבונות הסופיים לאפוטרופוס הכללי.

(ד) הוראות תקנה 40(ד) יחולו גם על בקשה לפי פרק זה.

45ב. קביעת השכר [תיקון: תשס"א(3)]

(א) בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.

(ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון.

(ג) לשכר הטרחה שיקבע בית המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף.

45ג. מה כולל שכר מנהל עיזבון [תיקון: תשס"א(3)]

(א) שכר מנהל עיזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון, לרבות בעד הגשת בקשות למינוי מנהל עיזבון, למתן הוראות, לפסיקת שכר טרחה ולאישור על סיום תפקידו והוא אינו כולל שכר בעד הגשת בקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה.

(ב) שכר מנהל עיזבון כולל החזר ההוצאות השוטפות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון; מנהל עיזבון רשאי לנכות מהעיזבון הוצאות אחרות שהוציא בקשר לעיזבון, כפי שיאשר בית המשפט, ורשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לקבלת אישור מראש להוצאה מיוחדת שהוא עומד להוציא.

(ג) בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר נפרד בעד שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו בקשר לעיזבון, וכן רשאי הוא להתיר לו לנכות מהעיזבון הוצאות בעד שירותים מקצועיים שקיבל בקשר לעיזבון, אשר אינם כלולים בתקנות משנה (א) ו-(ב).

(ד) שכר שייפסק או שיותר בניכוי לפי תקנת משנה (ג) לא יעלה על התעריף המינימלי הקיים או המומלץ במקצועו של נותן השירות המקצועי, אלא אם כן אישר זאת בית המשפט מראש.

45ד. המועד לפסיקת השכר [תיקון: תשס"א(3)]

(א) בית המשפט יפסוק את שכרו של מנהל העיזבון בתום ניהול העיזבון.

(ב) נמשך ניהול העיזבון זמן רב או שהוא כרוך בהשקעת עבודה מרובה, רשאי בית המשפט לפסוק למנהל עיזבון שכר חלקי, על חשבון השכר הכולל, שלא יעלה על 2% משווי נכסי העיזבון, על פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה.

45ה. כמה מנהלי עיזבון [תיקון: תשס"א(3)]

(א) השכר שיפסוק בית המשפט בעד ניהול עיזבון לא יושפע מכך שיש לעיזבון כמה מנהלי עיזבון.

(ב) היו לעיזבון כמה מנהלי עיזבון, יחולק השכר ביניהם על פי הסכמתם או על פי קביעת בית המשפט.

45ו. מנהל עיזבון במקום מנהל קודם [תיקון: תשס"א(3)]

מינה בית המשפט מנהל עיזבון, במקום מנהל עיזבון קודם, קבוע או זמני, או לאחר תום כהונת מנהל עיזבון קודם שנפסק שכרו, לא יעלה שכרם הכולל של מנהלי העיזבון על השכר האמור בתקנה 45ב(ב).

45ז. שווי העיזבון [תיקון: תשס"א(3)]

(א) נכסי העיזבון לצורך קביעת שווי העיזבון הם כל אותם נכסים שהיו בעיזבון במועד פטירת המוריש או שנוספו לאחר מכן, על פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה.

(ב) לצורך קביעת שכר טרחת מנהל העיזבון ייקבע שוויים של נכסי העיזבון כדלקמן:

(1) נכסים כספיים – השווי ביום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן (להלן -המדד) שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש;

(2) נכסים אחרים – השווי ביום מימושם או ביום חלוקתם ליורשים בלא מימוש, לפי הענין, בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום המימוש או יום החלוקה ליורשים בלא מימוש, לפי הענין.

פרק ח': ערעור על
החלטת רשם לעניני ירושה

46. המועד להגשת ערעור

המועד להגשת ערעור על החלטת רשם לעניני ירושה הוא חמישה עשר ימים מיום המצאת ההחלטה;הערעור יוגש לבית המשפט המוסמך.

47. עיכוב ביצוע

הרשם לעניני ירושה שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור או לתקופה קצרה ממנה, אם הוגשה לו על כך בקשה בכל עת שלאחר ההחלטה ועד לגמר הדיון בערעור או עד תום המועד להגשתו, הכל לפי התאריך המאוחר יותר;הוגשה הבקשה לאחר שימוע ההחלטה, ידון בה הרשם אף בלי שניתנה הודעה מראש עליה.

פרק ט': הגשת בקשה
לצו ירושה או לצו קיום בבית דין דתי

48. הגשת בקשה לבית דין דתי [תיקון: תשס"א]

(א) על בקשה לצו ירושה או לצו קיום בבית דין דתי, יחולו תקנות 10(א), 14, 29 ,28 ,27 ,25 ,24 ,19 ,17 ,16 ו-30 בשינויים המחויבים לפי הענין ואולם על אף האמור בתקנה 14, תקובל בקשה לצו ירושה בבית דין דתי גם אם לא מולא חלק ד בטופס 1.

(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא תקובל בבית דין דתי בקשה אלא אם כן צורפו אליה:

(1) הסכמות כל הצדדים הנוגעים בדבר לשיפוט בית הדין הדתי, בתצהיר;

(2) החלטת רשם לעניני ירושה או בית משפט, לפי הענין, לפי סעיף 68(א) לחוק, בענין הוכחת מותו של אדם או זמן מותו שלא על ידי תעודת פטירה או הצהרת מוות;

(3) החלטת בית משפט לפי סעיף 68(ב) לחוק, להתיר הוכחת צוואה בהגשת העתק או באופן אחר.

(ג) קיבל בית הדין בקשה לצו ירושה או צו קיום, ישלח הודעה על קבלתה למרשם הארצי בציון כל הפרטים הנדרשים לפי תקנה 4(ב). הממונה הארצי ישלח לבית הדין הדתי את כל פרטי המרשם הארצי הנוגעים לאותו עזבון.

49. הודעת הרשם בדבר הימצאותה של צוואה

הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום לבית דין דתי, ולאחר מכן נמסרה צוואה לרשם לעניני ירושה, ישלח הרשם הודעה בדואר רשום על דבר קיומה של הצוואה לזוכים על פיה; בהודעה יצוין כי הזוכים רשאים להגיש כתב התנגדות לבקשה לבית הדין שלו הוגשה, בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה;העתק מההודעה ואישור על מסירתה יישלחו לבית הדין הדתי.

50. מתן הצו

(א) הוגשה התנגדות לבקשה לצו ירושה או לצו קיום ואין בה הסכמה לסמכות השיפוט של בית הדין – ימחק בית הדין את הבקשה.

(ב) לא הוגשה התנגדות בתוך המועדים הקבועים בתקנה 17 או 49, לפי המאוחר מביניהם, רשאי בית הדין ליתן את הצו המבוקש.

51. מנהל עזבון שמונה בידי בית דין דתי

הוראות פרק ז יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מנהל עזבון שמינה בית דין דתי.

פרק י': שונות

52. המצאה בדואר

כל מסמך ששלח בית משפט, בית דין או רשם לעניני ירושה, בדואר רשום, לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין, או לפי המען של צד לבקשה או לתובענה או של בא כוחו, המצוי במסמך שהוגש לבית המשפט, לבית הדין או לרשם לעניני ירושה, לפי הענין, יראו אותו כמסמך שהומצא לידי הנמען כדין ביום העשירי שלאחר משלוחו.

53. בירור עובדות

בבדיקת בקשה לצו ירושה או לצו קיום רשאי בית המשפט, בית הדין הדתי או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, לברר את העובדות המצוינות בתצהירים ורשאי הוא להזמין את המצהירים ולחקרם.

54. המצאה ליועץ המשפטי לממשלה [תיקון: תשס"א(3)]

(א) העתק מכל בקשה או תובענה לצו ירושה, לצו קיום, להוכחת צוואה, להוכחת מותו של אדם וזמן מיתו, למינוי מנהל עזבון למתן הוראות למנהל עיזבון, לקביעת שכר טרחה והוצאות של מנהל עיזבון ואישור על סיום תפקידו, לרבות קביעת שכר ביניים וכן תיקון או ביטול של צו ירושה או צו קיום המוגשים לבית משפט, לבית דין דתי או לרשם לעניני ירושה, יומצא לבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, במשרד האפוטרופוס הכללי שבאזור פעולתו של הרשם לעניני ירושה המוסמך.

(ב) הודיע היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהומצא לו העתק הבקשה או התובענה שברצונו להתייצב או לטעון בענין – יקבע בית המשפט או בית הדין מועד לדיון ויזמין את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו לדיון.

(ג) ראה היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו כי מפאת צורך בחקירה או בבדיקה נוספת של הבקשה או התובענה תידרש תקופת זמן נוספת לשם קביעת עמדתו, יודיע על כך בכתב לבית המשפט, לבית הדין או לרשם לעניני ירושה, לפי הענין, לפני עבור המועד האמור בתקנת משנה (ב), ובית המשפט, בית הדין או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, רשאי להאריך את המועד הקבוע בתקנת משנה (ב) מטעמים מיוחדים שיירשמו.

54א. תרגום [תיקון: תשס"א]

היה מסמך המוגש לרשם לעניני ירושה או לבית המשפט כתוב בשפה זרה, למעט השפה האנגלית, יצורף לו תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון.

54ב. חוסר מעש [תיקון: תשס"א]

נבצר מרשם לעניני ירושה לדון בבקשה שהוגשה לו, מחמת חוסר מעש מצד המבקשים, רשאי הוא ליתן הודעה למבקשים לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק הבקשה; לא ניתן טעם להנחת דעתו של הרשם – תימחק הבקשה.

55. תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998).

56. הוראות מעבר

(א) תובענה בעניני ירושה שהוגשה לבית משפט מחוזי לפי תחילתן של תקנות אלה, תידון בבית המשפט שאליו הוגשה;תובענה נוספת בעניני ירושה, בענין אותו עזבון, תוגש גם לאחר תחילתן של תקנות אלה, לבית המשפט המחוזי שאליו הוגשה התובענה לראשונה;בתקנת משנה זו, "תובענה" – למעט בקשה לצו ירושה או לצו קיום.

(ב) הוגשה תובענה בענין עזבון מסוים לבית משפט מחוזי, והוגשה לאחר מכן, לענין אותו עזבון, תובענה לבית משפט מחוזי אחר, יעביר בית המשפט המחוזי האחר את התיק לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לראשונה.

(ג) על תובענות לפי תקנה זו יחולו תקנות 24 ,23 ,19 ,18 ,17 ,16 ,15, 53 ,27 ,26 ,25 ו-54 ופרקים ו' ו-ז'.

(ד) על הדיון בתובענות לפי תקנה זו יחולו תקנות סדר הדין האזרחי אם אין בהן סתירה לתקנה זו.

תוספת

טופס 1

(תקנה 14 (א))

בפני הרשם לעניני ירושה ב ……………….. [ ] (סמן X במשבצת המתאימה)

בפני בית הדין ………….. ב ……………….. [ ] (סמן X במשבצת המתאימה)

תיק …………/…………..

בענין עזבון המנוח ……………………

בקשת צו ירושה

חלק א': המבקש, המוריש ומעמד היורשים

1. המבקש

(1) שם המבקש ……………………………………

(2) מס' תעודת זהות ……………………………..

(3) מענו ……………………………………………………………………………………………….

(4) ענינו במתן הצו ………………………………………………………………………………….

(5) מיוצג על ידי עורך דין ………………………………………………………………………….

(6) המען להמצאת כתבי בי-דין ……………………………………………………………………

2. המוריש

(7) שם המוריש ………………………..

(8) מס' תעודת זהותו ………………………..

(9) מקום מושבו היה ב ……………………………………………………………………………..

(10) נפטר ביום ………………………………….. ב ………………………………………………..

כשהוא [ ] רווק [ ] נשוי [ ] אלמן [ ] גרוש [ ] (סמן X במשבצת המתאימה)

(11) להוכחת המוות אני מצרף לזה את המסמכים המפורטים להלן: ………………………….

……………………………………………………………………………………………………..

3. המוריש השאיר/לא השאיר צוואה*

4. כשרותם המשפטית של היורשים ושל הזוכים על פי הצוואה (אם ישנה) בין היורשים ו/או הזוכים על פי הצוואה [ ] נכלל [ ] לא נכלל

קטין [ ] חסוי [ ] נעדר (סמן X בכל משבצת מתאימה)

חלק ב': בן הזוג והקרובים של המוריש

בן זוגו של המוריש

(12) [ ] למוריש היה במותו בן זוג ……………………………………………………………….

(א) [ ] בן הזוג חי ושמו הוא ………………………………………………………………..

מס' תעודת זהותו …………………. מענו …………………………………………

(ב) [ ] בן הזוג נפטר אחרי המוריש ביום ……………. כמוכח ב ……………………….

ויורשיו של בן הזוג הם:

השם מס' תעודת זהות המען הקרבה לבן הזוג

1. …………………………………………………………………………………………….

2. …………………………………………………………………………………………….

(13) זכויותיו המיוחדות של בן הזוג בעזבון (כשהמנוח לא השאיר צוואה לגבי המכונית והדירה):

(א) מכונית

[ ] למוריש לא היתה מכונית במותו.

[ ] למוריש היתה במותו מכונית נוסעים שהיתה שייכת למשק הבית המשותף לו ולבן זוגו, ובן הזוג זכאי לקבלה על פי סעיף 11 (א) לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965. ואלה פרטי המכונית: ………………………………………………….

(ציין את פרטי המכונית והבעלות עליה כפי שהם רשומים ברשיון הרכב, וכן כל פרט אחר הנוגע לענין, גכון אם היו מספר המכוניות נוסעים במשק הבית המשותף).

(ב) דירה

(סעיף זה יש למלא רק כשבן הזוג היה נשוי למוריש למעלה משלוש שנים והמוריש לא הניח ילדים או צאצאיהם הם או הורים, אך הניח – בנוסף לבן הזוג – אחים או צאצאיהם או הורי הורים):

[ ] העזבון כולל דירה / חלק מדירה ……………………….. (ציין איזה חלק).

שפרטיהם: גוש ………. חלקה …………. כתובת ………………………..

ובן הזוג גר בה / לא גר בה* עם המוריש ערב מותו של המוריש.

בן הזוג היה נשוי למוריש החל ביום ………………………..

[ ] העזבון אינו כולל דירה או חלק ממנה.

(14) [ ] למוריש לא היה במותו בן זוג.

[ ] בן הזוג נפטר לפני המוריש ביום ………………. כמוכח ב ………………………..

2. קרוביו הסמוכים של המוריש

קרוביו הסמוכים של המוריש הם אלה ואין אחרים זולתם:

…………………………………………………………………………………………………………

(15) ילדי המוריש וצאצאיהם –

אלה הם כל הילדים שנולדו למוריש אי פעם:

השם מס' תעודת זהות המען שם הורהו השני

1. ……………………………………………………………………………………………………………

2. ……………………………………………………………………………………………………………

3. ……………………………………………………………………………………………………………

(16) הורי המוריש וצאצאיהם –

(סעיף זה יש למלא רק במקרה שהמוריש לא הניח ילדים או צאצאיהם):

(א) אבי המוריש –

בעת מותו של המוריש היה אביו בין החיים;

שם האב ………………………….. מס' ת"ז …………………………..

מענו ………………………………………………………………………………………

[ ] אבי המוריש נפטר לפניו, ביום …………….. כמוכח ב ……………………… והניח /לא הניח* צאצאים.

(ב) צאצאי אבי המוריש –

(יש למלא סעיף קטן זה רק במקרה שאבי המוריש נפטר לפניו).

אלה הם כל הילדים שנולדו אי פעם לאבי המוריש:

השם מס' תעודת זהות המען שם אמו

1. …………………………………………………………………………………………….

2. …………………………………………………………………………………………….

3. …………………………………………………………………………………………….

(ג) אמו של המוריש –

[ ] בעת מותו של המוריש היתה אמו בין החיים;

שם האם …………………………………………..

מס' ת"ז ……………………………………………

מענה …………………………………………………………………………………………

[ ] אם המוריש נפטרה לפניו, ביום ……………………. כמוכח ב …………………. והניחה / לא הניחה* צאצאיהם.

(ד) צאצאי אמו של המוריש –

(יש למלא סעיף קטן זה רק במקרה שאם המוריש נפטרה לפניו).

אלה הם כל הילדים שנולדו אי-פעם לאם המוריש:

השם מס' תעודת זהות המען שם אביו

1. …………………………………………………………………………………………….

2. …………………………………………………………………………………………….

3. …………………………………………………………………………………………….

(17) הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם –

(סעיף זה יש למלא רק במקרה שהמוריש לא הניח ילדים או צאצאיהם או הורים או צאצאיהם);

(א) הורי אבי המוריש –

(1) אבי אביו של המוריש;

[ ] בעת מותו של המוריש היה אבי אביו בין החיים;

שם אבי האב …………………….

מס' ת"ז …………………………..

מענו ……………………………………………………………………………

[] אבי אביו של המוריש נפטר לפניו, ביום ………… כמוכח ב ……………

(2) צאצאי אבי אביו של המוריש –

(יש למלא פסקה זו רק במקרה שאבי אביו של המוריש נפטר לפניו)

אלה הם כל הילדים שנולדו אי פעם לאבי אביו של המוריש:

השם מס' תעודת זהות המען שם אביו

1. …………………………………………………………………………………………….

2. …………………………………………………………………………………………….

3. …………………………………………………………………………………………….

(3) אם אביו של המוריש (יש למלא לפי פסקה (17)(א)(1)לעיל).

(4) צאצאי אם אביו של המוריש (יש למלא לפי פסקה (17)(א)(2) לעיל).

(ב) הורי אמו של המוריש (יש למלא סעיף (17)(א) לעיל, על ארבע פסקאותיו).

חלק ג': שינויים לאחר פטירת המוריש

(18) יורשים אלה הסתקלו מחלקם בעזבון כמפורט במסמכים המצורפים בזה:

שם היורש ………………. פרטי החלק שממנו הסתלק …………………….

אם הסתלק לטובת אדם מסויים (שהוא בן זוגו של המוריש, ילדו או אחיו) –

פרטי האדם שלטובתו הסתלק:

שמו …………………………………….

מס' תעודת זהותו …………………….

קרבתו למוריש ………………………..

(19) מביו יורשי המוריש נפטרו לאחר מותו:

שם היורש ……………………………..

מס' תעודת זהותו …………………….

הקרבה למוריש ……………..,,,……..

נפטר ביום ……………………. כמונח ב …………………………………………..

והניח אחריו את היורשים הבאים, כמוכח בראיות הרשומות להלן:

……………………………………………………………………………………………………

חלק ד': היורשים וחלקיהם בעזבון

לאור האמור בחלקים ב' ו- ג' לעיל, יורשיו של המנוח על פי דין וחלקיהם בעזבון הם כדלקמן:

מקום מושבו כשרותו
מס' שם ומענו הקרבה למנוח המשפטית חלקו בעזבון

1. ……………………………………………………………………………………………………

2. ……………………………………………………………………………………………………

3. ……………………………………………………………………………………………………

היורשים המנויים לעיל הם היורשים היחדים של המוריש ואין זולתם

חלק ה': הצהרת המבקש

(20) לבקשה זו מצורפים מסמכים אלה:

(1) ………………………………………………………………………………

(2) ……………………………………………………………………………….

(3) ……………………………………………………………………………….

(21) לרשם לעניני ירושה/לבית דין זה והסמכות לדון בבקשה הואיל**

……………………………………………………………………………………………………

לפיכך, אני פונה בבקשה למתן צו ירושה של המנוח ומצהיר:

תצהיר

אני הח"מ ……………………………. מס' ת"ז …………………………….

לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת, וכי אהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר/ה בזה כי כל העובדות שציינתי בבקשתי דלעיל הן אמת, האמת כולה והאמת בלבד.

……………………………. ………………………………….

תאריך חתימת המבקש /ת המצהיר/ה

אני מאשר בזה כי ביום …………….. הופיע(ה) בפני ………………………………………………..

במשרדי ב ………………………………………………………………………………………………….

מר/גב' ……………………………. שזיהה(תה) עצמו(מה) על ידי תעודת זהות מס'……………../

המוכר/ת לי באופן אישי, ולאחר שהזהרתיו(ה) כי עליו(ה) להצהיר את האמת, וכי יהיה/תהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה/תעשה כן, אישר/ה את נכונותהצהרתו/ה דלעיל וחתם/מה עליה בפני.

…………………………….

חתימת מקבל התצהיר***

** פרט את העובדות הנתונות לרשם לעניני ירושה סמכות לפי תקנה 13(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח- 1988

*** מקבל את התצהיר יכול שיהיה עורך דין, שופט, דיין או ראש רשות מקומית.

לתשומת לב ממלא הטופס:

1) עליך למלא את כל הפרטים שבטופס, ולמחוק בקו ברור כל פרט בו שאינו ישים או שאינו נדרש במקרה הנדון.

2) עליך לצרף לבקשה תעודת פטירה או הצהרת מוות ביחס לכל אדם שדבר מותו צויין בה, אלה אם כן בכוונתך לבקש להוכיח את עובדת המוות באופן אחר; במקרה כזה יהא עליך לצרף לבקשה זו בקשה להתיר הוכחה כזאת שבה יפורטו נסיבות וזמן המוות והטעמים לאי המצאת תעודת פטירה או הצהרת מוות.

3) במקרה של ילד שנפטר לפני המוריש, יש לציין עובדה זאת ליד שמו , ולהוסיף את תאריך הפטירה ואת התעודות המצורפות להוכחתה; כן יש לציין במקרה זה את שמותיהם ומעניהם של כל הצאצאים שנולדו אי פעם.

4) ראה הערה 3 לעיל, בהתאמה לילד של אבי המוריש שנפטר לפני אביו.

5) ראה הערה 3 לעיל, בהתאמה לילד של אם המוריש שנפטר לפני אמו.

6) ראה הערה 3 לעיל, בהתאמה לילד של אבי אביו של המוריש שנפטר לפני אביו של אותו ילד.

7) במקרה שזהותו של יורש אינה ידועה, יש לציינו על ידי פירוט קרבתו למוריש.

טופס 2

(תקנה 14(א))

בפני הרשם לעניני ירושה ב …………………………….. [ ] (סמן X במשבצת המתאימה)

בפני בית הדין ……………………. ב ……………………. [ ] (סמן X במשבצת המתאימה)

תיק …………./ ………….

בענין עזבון המנוח …………………….

בקשת צו קיום צוואה

1. המבקש

(1) שם המבקש……………………………

(2) מס' תעודת זהות …………………….

(3) מענו ……………………………………………………………………………………………..

(4) ענינו במתן הצו………………………………………………………………………………….

[(5) מיוצג על ידי עורך דין …………………………………………………………………..]

[הערת מערכת תקדין: סעיף 5 לקוח מן הטופס הקודם ואינו קיים במקור]

(6) המען להמצאת כתבי בי-דין …………………………………………………………………

2. המוריש

(7) שם המוריש ……………………. מס' תעודת זהותו ……………………………………….

מקום מושבו היה ב ……………………………………………………………………………

נפטר ביום ……………………. ב …………………………………………..

כשהוא [ ] רווק [ ] נשוי [ ] אלמן [ ] גרוש [ ] (סמן X במשבצת המתאימה)

(8) להוכחת המוות אני מצרף לזה את המסמכים המפורטים להלן: ………………………….

……………………………………………………………………………………………………..

3. הצוואה

המוריש השאיר צוואה ……………………. (ציין את סוג הצוואה לפי סעיף 18 לחוק)

מיום ……………………. ולפי מיטב ידיעתי לא ביטלה ואף לא השאיר צוואה

אחרת/השאיר צוואה* אחרת מיום …………………………………………………………..

הצוואה מיום ……………………. במקה מצורפת בזה*/הופקדה בבית המשפט/

אצך הרשם לעניני ירושה *ב ……………………./נמסרה לבית המשפט/לרשם לעניני

ירושה* ב …………………….

(במקרה שאין הצוואה מוגשת במקורה, הסיבה לכך ………………………………………)

4. כשרותם המשפטית של הזוכים לפי הצוואה

בין הזוכים לפי הצוואה נכלל/לא נכלל* [ ] קטין [ ] חסוי [ ] נעדר [ ] תאגיד

(סמן X במשבצת המתאימה)

(אם התשובה חיובית – ציין את שמו, מספר תעודת זהותו ומענו של הזוכה, ואם הוא תאגיד – את סוג ומענו הרשום)

5. שינויים ברשימת הזוכים לפני פטירת המוריש

מבין הזוכים לפי הצוואה נפטרו לפני פטירת המוריש:

שם הזוכה ………………. מס' תעודת זהותו………………… קרבתו למנוח………………….

נפטר ביום……………………. והניח אחריו ילדים, כמוכח בראיות הרשומות להלן:

1.

2.

6. שינויים לאחר פטירת המוריש:

(9) זוכים אלה הסתלקו מחלקם/ממנתם# על פי הצוואה כמפורט במסמכים המצורפים בזה:

שם הזוכה……………………………………………………………………………………….

פרטי החלק או המנה שמהם הסתלק………………………………………………………..

אם הסתלק לטובת אדם מסויים (שהוא בן זוגו של המוריש, ילדו או אחיו) – פרטי

האדם שלטובתו הסתלק: שמו………………….. מס' תעודת זהותו……………………. קרבתו למנוח……………………..

(10) מבין הזוכים לפי הצוואה נפטרו לאחר מות המוריש:

שם הזוכה………….. מס' תעודת זהותו……………. קרבתו למנוח…………………….

נפטר ביום……………………. כמוכח ב……………………. והניח אחריו את היורשים הבאים, כמוכח בראיות הרשומות להלן:

……………………………………………………………………………………………………

(11) הזוכים על פי הצוואה –

לאור האמור בצוואה ובפסקאות 5 ו- 6 לעיל, הזוכים על פי הצוואה הם:

מס' מס' מקום חלקו או
שם תעודת מושבו קרבתו כשרותו מנתו לפי
הזוכה זהות ומענו למוריש המשפטית הצוואה

1.

2.

(12) בתהאם לתקנה 14(ב)(4) לתקנות הירושה, התשנ"ח – 1988, נשלחו לזוכים על פי הצוואה הודעות בדואר רשום על זכאותם, בתאריכים …………… לזוכים …………… לא נשלחו הודעות כאמור, מפאת …………………….

(13) מנהל העזבון על פי הצוואה הוא ……………. מס' תעודת זהותו ……………………. מענו …………………….

(14) לרשום לענייני ירושה/לבית דין דתי זה הסמכות לדון בבקשה זה הואיל**……………. לפיכך הנני פונה בזה בבקשה למתן צו לקיום צוואתו של המנוח מיום……………………..

תצהיר

אני הח"מ ……………………………………….. מס' תעודת זהות ………………………………….

לאחר זהוזהרתי כי עליי לומר את האמת, וכי אהיה צפוי/ה לענשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר/ה הזה כי כל העובדות שציינתי בבקשתי דלעיל הן אמת, האמת כולה והאמת בלבד.

……………………. ……………………………………

תאריך חתימת המבקש/ת-המצהיר/ה

אני מאשר בזה כי ביום ……………………. הופיע/ה בפני …………………………………………..

במשרדי ב ……………………………………………………………………………………………….

מר/גב' …………………….- שזיהה(תה) עצמו(מה) על ידי תעודת זהות מס' ………………/

המוכר/ת לי באופן אישי, ואחרי שהזהרתיו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת, וכי יהיה/תהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה/תעשה כן, אישר/ה את נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם/ה עליה בפני.

…………………………..

חתימת מקבל התצהיר

** פרט את העובדות הנתונות לרשם לעניני ירושה סמכות לפי תקנה 13(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח- 1988

*** מקבל התצהיר יכול שיהיה עורך דין, שופט, דיין או ראש רשות מקומית.

לתשומת לב ממלא הטופס:

1) עליך למלא את כל הפרטים שבטופס, ולמחוק בקו ברור כל פרט בו שאינו ישים או שאינו נדרש במקרה הנדון.

2) עליך לצרף לבקשה תעודת פטירה או הצהרת מוות ביחס לכל אדם שדבר מותו צויין בה, אלא אם כן בכוונתך לבקש להוכיח את עובדת המוות באופן אחר; במקרה כזה יהא עליך לצרף לבקשה זו בקשה להתיר הוכחה כזאת שבה יפורטו נסיבות וזמן המוות והטעמים לאי המצאת תעודת פטירה או הצהרת המוות.

טופס 3

(תקנה 14 (ב)(4))

שם השולח …………………….

מענו ……………………………

לכבוד התאריך ……………………….

…………………………………………..

הנדון: צוואת המנוח

הודעה ליורש על פי הצוואה

בהתאם לתקנה 14(ב)(4) לתקנות הירושה, התשנ"ח – 1988, הנני מביא בזה לידיעתך כי

בצוואתו של המנוח ……………………. מיום …………………- שנפטר ביום…………………….

ב ……………………. הוא ציווה להעניק לך ……………………. בתנאי ש ………………………

בכוונתי להגיש עתה לרשם לעניני ירושה / לבית הדין הדתי*……………………………………

ב ……………………. בקשה למתן צו לקיום הצוואה, וזאת על פי ענייני בה

כ ……………………..

בכבוד רב

…………………….

חתימת השולח

————————-

* מחק את המיותר

טופס 3א

(תקנה 14(ב)(4))

שם השולח………………………

מענו …………………………….

התאריך…………………………

לכבוד

………………….

הנדון: עיזבון המנוח ……………………………….

הודעה ליורש על פי דין

בהתאם לתקנה 14(ב)(4) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, הנני מביא בזה לידיעתך כי בכוונתי להגיש עתה לרשם לעניני ירושה/לבית הדין הדתי* ב……………. בקשה למתן צו ירושה, בענין עיזבון המנוח ………………………… וזאת על פי עניני בו כ………………….. .

בכבוד רב, ……………………..

חתימת השולח …………………….."

—————-

* מחק את המיותר

טופס 4

(תקנה 24(א))

בפני הרשם לעניני ירושה ב ……………………………….. [ ]*

בבית המשפט ……………………. ב ………………………. [ ]*

בבית הדין ……………………….. ב ………………………. [ ]*

*(סמן X במשבצת המתאימה)

תיק ……../…………

צו ירושה

בענין עזבו המנוח ………………………………….. מס' ת"ז ……………………………………….

שנפטר ביום ……………………. ומענו היה………………………………………………………….

אני מצהיר כי:

א. שמות יורשיו על פי דין של המנוח וחלקו היחסי של כל אחד מהם בעזבון הם:

שם היורש* מס' ת"ז הקרבה החלק

1)

2)

3)

ב. מכונית נוסעים מסוג ……………………. מספר …………………………………………..

תירשם על שם …………………………………………………………………………………

ג. חלקו של המנוח בדירה הידועה כגוש …………….. חלקה …………. תת חלקה ……………

והנמצאת ב ……………………. תירשם על שם ………………………………………………….

צו זה ניתן היום …………………….

…………………….

חתימה

———————-

* יש לציין לצד שמו של היורש אם הוא קטין, חסוי או נעדר.

טופס 5

(תקנה 24א)

בפני הרשם לעניני ירושה ב [ ]*

בבית המשפט ב [ ]*

בבית הדין ב [ ]*

*(סמן X במשבצת המתאימה)

תיק /

צו קיום צוואה

של המנוח מס' ת"ז

שנפטר ביום ומענו היה ב

1. אני מצהיר כי צוואתו של המנוח מיום שהעתק ממנה מצורף בזה, היא בת תוקף.

2. על פי קביעתו של המנוח בצוואה, מיניתי כמנהל העזבון את שמס' תעודת זהותו ומענו

3. אלה הוראות הצוואה האמורה שמצאתי בטלות/שתיקנתי:

א) לא מיניתי למנהל העזבון את שנקבע בצוואה כמבצעה /כמנהל העזבון מסיבות אלה:

ב)

צו זה ניתן היום

חתימה

טופס 6

(תקנה 24(ג))

בפני הרשם לעניני ירושה ב [ ]*

בבית המשפט ב [ ]*

בבית הדין ב [ ]*

*(סמן X במשבצת המתאימה)

תיק /

צו ירושה וקיום צוואה

1. אני מצהיר כי הצוואה של המנוח שנפטר ביום ומענו היה מספר תעודת זהות והעתק ממנה מצורף בזה, היא בת תוקף, חוץ מן ההוראות המפורטות להלן שמצאתי בטלות/תיקנתי

2. יורשיו על פי דין של המנוח וחלקו היחסי של כל אחד מהם הם כדלקמן:

שם היורש ומספר תעודת זהותו הקרבה החלק

(א)

(ב)

(ג)

צו זה ניתן היום

חתימה

טופס 7

(תקנה 27)

הזמנה בתביעה למזונות

או למדור מן העזבון

ומן היורשים

בבית המשפט תיק:

בבית הדין

נגד

אל:

דע כי התובע/ת הגיש/ה נגדך תביעה למזונות או מדור מן העזבון לפי פרק ו' לתקנות

הירושה, התשנ"ח- 1998, כמפורט בכתב התביעה המצורף בזה, על נספחיו. אם יש בדעתך

להתגונן, הנך מוזמן/ת להגיש כתב הגנה לתובענה לבית משפט/לבית דין זה, בתוך חמישה

עשר ימים, מיום שהומצאה לך הזמנה זו, יחד עם דוח על נכסי העזבון והכנסותיו, ערוך

בתצהיר בצירוף כל המסמכים התומכים בו.

אם לא תעשה כן תהיה לתובע/ת הזכות לקבל פסק דין שלא בפניך.

יום

חתימת פקיד בית המשפט

טופס 8

(תקנה 31(ב))

בפני הרשם לעניני ירושה ב [ ]*

בבית המשפט ב [ ]*

בבית הדין ב [ ]*

*(סמן X במשבצת המתאימה)

תיק /

בקשה למינוי מנהל עזבון

המבקש מענו מספר תעודת זהות

מיוצג על ידי בא-כוחו עורך דין

המען להמצאת כתבי בי-דין הוא

1. ענינו של המבקש במתן הצו:

2. המנוח נפטר ביום ב מס' ת"ז

3. בקשת צו ירושה/צו קיום צוואה של המנוח הוגשה ביום צו ירושה /צו קיום צוואה של המנוח ניתן ביום /לא הוגשה בקשת צו ירושה/ צו קיום צוואה של המנוח.

4. לפי מיטב ידיעתי טרם נתמנה מנהל לעזבונו של המנוח/ המנוח קבע בצוואתו את כמבצע צוואתו או מנהל עזבונו.

5. לרשם לעניני ירושה/לבית משפט/ לבית דין זה הסמכות לדון בבקשה למתן צו מינוי מנהל עזבונו של המנוח ומצהיר כדלקמן:

תצהיר

אני הח"מ מספר תעודת זהות מצהיר/ה

בזה כי כל העובדות שצוינו בבקשה דלעיל הן אמת, האמת כולה והאמת בלבד.

המצהיר/ה – המבקש/ת

* מחק את המיותר

טופס 10

(תקנה 37(א))

בפני הרשם לעניני ירושה ב [ ]*

בבית המשפט ב [ ]*

בבית הדין ב [ ]*

*(סמן X במשבצת המתאימה)

תיק /

צו למינוי מנהל עזבון/מנהל עזבון זמני*

בענין: עזבון המנוח(ה)
השם המלא מס' ת"ז

מ אשר נפטר/ה ביום

לאחר עיון בבקשתו של שעניינו במתן הצו

אני מחליט בזה למנות את:
השם המלא מס' ת"ז המען

למנהל עזבונו/ה של המנוח/ למנהל עזבון זמני לעזבונו של המנוח*

תוקפו של המינוי הוא עד יום

סמכויותיו ותפקידיו של מנהל העזבון הזמני הם**

הוראות מיוחדות למנהל העזבון

על מנהל העזבון להמציא לאפוטרופוס הכללי, במועדים הקבועים לכך, פרטה של נכסי העזבון ודוחות על פי חוק הירושה, התשכ"ה – 1965, והתקנות שהותקנו על פיו.

ניתן היום

חתימה

————————-

* מחק את המיותר

** למילוי רק במקרה של מינוי מנהל עזבון זמני

טופס 11

(תקנה 38)

לכבוד תיק מס':

האפוטרופוס הכללי ב תאריך:

פרטת העזבון

בענין עזבון המנוח:

אני הח"מ המען מס' תעודת

זהות המכהן על פי צו בית המשפט/ בית דין דתי/ הרשם לעניני

ירושה מיום . כמנהל עזבון המנוח הנזכר לעיל, מגיש בזה פרטת נכסי

העזבון וחובותיו נכונה ליום פטירת המנוח שנפטר ביום ב .

1. נכסי העזבון:

א. מקרקעין וזכויות במקרקעין

———————————————————————————————————–
תיאור הנכס מען גוש חלקה תת חלקה
———————————————————————————————————–
1.

———————————————————————————————————–
2.

———————————————————————————————————-

ב. מזומנים בבנקים וניירות ערך:

———————————————————————————————————–
מס' חשבון שם הבנק, סניף וכתובת סכום נקוב סכום משוערך
———————————————————————————————————–
1.

———————————————————————————————————–
2.

———————————————————————————————————–
3.

———————————————————————————————————–
4.

———————————————————————————————————-

ג. רהיטים וחפצי בית:

………………………………………………………………………………………………………

………………………………………………………………………………………………………

ד. תכשיטים ודברי ערך אחרים:

………………………………………………………………………………………………………

………………………………………………………………………………………………………

ה. חובות המגיעים לעזבון:

………………………………………………………………………………………………………

………………………………………………………………………………………………………

ו. זכויות אחרות:

………………………………………………………………………………………………………

……………………………………………………………