חוק הכשרות המשפטית  והאפוטרופסות התשכ"ב- 1962

החוק קובע כי אדם אשר אינו יכול לדאוג לעצמו מחמת מחלה או תשישות דרך קבע או באופן זמני יש למנות בעבורו אפוטרופוס על מנת שידאג לענייניו האישיים ולצרכיו של אותו אדם.

חוק זה שולל מאדם את חירותו ואת יכולתו לקבל החלטות בעבור עצמו לכן מינוי האפוטרופוס יעשה רק במצב בו אין אפשרות אחרת וגם אז סמכויותיו של האפוטרופוס יוגבלו.

הדרך היחידה למינוי אפוטרופוס לקשיש הינה באמצעות הליך משפטי המצוי בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. לרוב אפוטרופוס ממונה לקשישים במצב תפקודי סיעודי או תשוש נפש, אשר אינם מסוגלים לדאוג לעצמם. לציין כי ניתן על פי הוראות החוק למנות אפוטרופוס לכל קשיש אשר הוגדר כתשוש נפש (למשל כסובל מאלצהיימר, דמנציה ועוד).

משמעות מינוי האפוטרופוס לקשיש הינה שלילת כשרותו וכשירותו המשפטית העצמאית של הקשיש והפיכתו ל"אדם מוגבל" מבחינת החוק. הקשיש מחויב לפעול בהתאם להוראות האפוטרופוס גם אם אין הוא מעונין בכך ולמעשה, מינוי אפוטרופוס הינו הליך שיכול אף להתנהל בניגוד לרצונו של הקשיש.

סעיף 33א(4) קובע כי בית המשפט ימנה אפוטרופוס לאדם אם נכח כי האדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו וזאת כאמור, רק אם נכח שהונחה תשתית ראייתית מספקת וחד משמעית שתומכת בבקשה למינוי.

אפוטרופוס ממונה לטיפול בענייניו של החסוי בענייני הרכוש כלומר טיפול בכל ענייניו הכלכליים ו/או טיפול בענייניו הפיזיים של החסוי כגון מתן אישור לטיפולים רפואיים. אפוטרופוס יכול להיות ממונה גם על גוף וגם על רכוש ואז יקרא אפוטרופוס כללי.

הגשת הבקשה לבית המשפט

הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס לבית המשפט יכולה להיות מוגשת על ידי בן זוגו של החסוי ו/או קרובו    ( הוריו, ילדיו, אחיו, נכדיו). הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי הקרוב עצמו, רצוי בסיוע עו"ד, או על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

סעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית קובע כי על בית המשפט לשמוע את האדם לו רוצים למנות אפוטרופוס וזאת רק באם האדם יכול להביע את דעתו בעניין האמור ובכך להתרשם בעצמו באופן ישיר ממצבו ועמדתו של האפוטרופוס.

כמו כן בית המשפט אף רשאי לזמן את קרוביו של החסוי ולשמוע את דעתם בעניין זה.

האפוטרופוס ממונה על ידי בית המשפט לעניינני משפחה ובית המשפט הוא זה אשר קובע את תקופת המינוי אשר יכולה להיות זמנית ו/או לצמיתות (כאשר מדובר בקשישים תקופת המינוי היא לרוב לצמיתות). האפוטרופוס יכול להיות ממונה על גופו של החסוי ועל רכושו של החסוי אולם המינוי לא בהכרח יהיה גם על גופו וגם על רכושו.

לבקשה יש לצרף מסמכים התומכים בבקשה למינוי האפוטרופוס.

יש לצרף לבקשה חוות דעת רפואית בעניין החסוי לגבי מצבו הבריאותי של החסוי ולגבי יכולתו של החסוי להבין את משמעות הליך מינוי האפוטרופוס.

כמו כן רצוי אך לא חובה לצרף לבקשת המינוי תסקיר שערוך על ידי עובד סוציאלי בעניין החסוי המפרט את מצבו הבריאותי, החברתי המשפחתי וכל פרט שרלוונטי להגשת הבקשה.

היה ולא צורף לבקשה תסקיר עובד סוציאלי ימנה בית המשפט לחסוי פקיד סעד שיבחן את מצבו של החסוי ויערוך תסקיר בעניינו.

לבקשה עצמה יש לצרף גם תצהיר של המבקש להתמנות כאפוטרופוס לחסוי בו הוא מביע את הסכמתו למינויו כאפוטרופוס לחסוי. במידה וכלל בני המשפחה של החסוי מסכימים למינויו של המבקש להתמנות כאפוטרופוס מומלץ להגיש לבית המשפט תצהירים חתומים על ידם בדבר הסכמתם למינוי.

 

מחלוקת בין בני המשפחה לעניין זהות האפוטרופוס

לעיתים תכופות מתעוררת מחלוקת בין בני המשפחה לעניין זהותו של האפוטרופוס. במצב דברים זה בית המשפט רשאי, לאחר שנעזר בשירותי הרווחה, למנות אדם להיות אפוטרופוס של חסוי גם ללא הסכמת כלל בני המשפחה.

 

תפקידו של האפוטרופוס

עם קבלת המינוי כאפוטרופוס (לרכוש) רשאי האפוטרופוס לבצע פעולות שוטפות הקשורות לחסוי. מרבית הפעולות אינן דורשות אישור מיוחד מבית המשפט והאפוטרופוס רק מגיש בגינן דוח שנתי.

ישנן פעולות כגון מכירת נכסי נדל"ן, נתינת מתנות ועוד, הדורשות אישור מיוחד של בית המשפט לביצוען.

על האפוטרופוס קיים פיקוח של האפוטרופוס הכללי אשר בודק כי האפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט אינו מפר את חובת הנאמנות כלפי החסוי ושאינו מנצל את מעמדו לרעה ולשם טובתו האישית.

תוך 30 יום מיום המינוי חייב האפוטרופוס שמונה להגיש לאפוטרופוס הכללי פרטה של כלל נכסי החסוי.

כמו כן על האפוטרופוס מוטלת החובה לנהל חשבונות ולהגיש לאפוטרופוס הכללי דוח שנתי על ניהול נכסי החסוי, התקבולים והתשלומים שנעשו בנכסי החסוי ומידע הקשור לניהול נכסי החסוי.

האפוטרופוס אף עלול לשאת באחריות אישית אלא אם פעל באישור בית המשפט או בתום לב.

 

תסקיר למינוי האפוטרופוס

התסקיר מהווה את ההחלטה לגבי מינויו של האפוטרופוס. הכנת התסקיר כוללת פגישה של פקיד הסעד עם החסוי בביתו של החסוי ופגישה עם בני משפחתו של החסוי והאדם המבקש להתמנות כאפוטרופוס לחסוי. פקיד הסעד בודק ובוחן במסגרת הכנת התסקיר מהם המניעים של המבקש להתמנות כאפוטרופוס, מהו מצבו של החסוי ומעביר בתסקיר את התרשמותו והמלצותיו.

בסיום עריכת התסקיר מעביר פקיד הסעד את התסקיר ליועץ המשפטי לממשלה והוא מביע הסכמתו או הסתייגותו מהמינוי המבוקש.