ועדת הכספים צפוייה לאשר תקנות להסדרת זירות המסחר

11 באוגוסט 2013, ה' באלול תשע"ג, בשעה 14:15

​הוויכוח על הסדרת ה- Forex בישראל

חברות הפורקס בוועדת הכספים: "הרגולצייה תמוטט את זירות המסחר"

רשות ניירות ערך: "השוק פרוע. נדרשת הגנה על כספי המשקיעים"

יו"ר ועדת המשנה לניירות ערך, ח"כ טופורובסקי: "נקדם את הסדרת זירות המסחר במט"ח, תוך איזון שיאפשר את קיומן".

"נפעל להסדיר את פעילותן של חברות הפורקס בהקדם", כך הודיע היום (א'), יו"ר ועדת המשנה לניירות ערך, ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), בדיון ראשון על תקנות זירות מסחר, שאם יאושרו, יכניסו לתוקף את התיקון לחוק ניירות ערך שאושר כבר ב- 2010. החוק נועד להסדיר את הפעילות בזירות המסחר במט"ח, באמצעות חברות ה- Forex (Foreign Exchange), מסחר שכאמור נועד להפיק רווחים משמעותיים מהשינויים בשערי המט"ח ומדדים רלוונטיים.

טופורובסקי: "התקנות מאפשרות, מחד את קיום הזירות ומאידך, ביטחון וודאות לכספי המשקיעים. ביטחון למשקיעים, שכספם לא ייגנב ויהיה מובטח. אני מתכוון לסיים את העבודה על התקנות בפרק זמן קצר יחסית על-מנת להסדיר את התחום בהקדם. אותי מדאיג בסופו של דבר המשקיע ואני רוצה שיזכה למקסימום הגנה וישקיע את כספיו בחברות בארץ. אם ישקיע בחו"ל המדינה תפסיד הכנסות ממיסים, גם החברות הישראליות יפסידו וגם המשקיע עצמו, בכך שבחו"ל לא ניתן להבטיח הגנה על כספו". טופורובסקי קרא לחברות: "להציג עמדות מפורטות. יש לכם את הנתונים כבר מ- 2010. אל תמתינו לרגעי ההכרעה בהצבעות זה יהיה מאוחר מדי. תחשפו את הנתונים שברשותכם בפני רשות ניירות ערך. תחשפו מספרים. אחרת אל תבואו בטענות נגד הרגולציה".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "כל יום שעובר ללא הסדרת השוק, כספם של משקיעים רבים בסיכון גבוה מאוד. מסחר במינוף גבוהוכל תנודה של אחוז לכאן או לכאן בעלת השלכות מרחיקות לכת על כספי המשקיעים. בדקות משקיע יכול לאבד את כל כספו. התחום מנוהל ללא הסדרה והגנה נאותה על ענייני הציבור. אנחנו מקדמים צעדי פיקוח ורישוי להבטיח שכספי המשקיעים לא יהיו הפקר, שתתקיים הגינות מסחרית. הרגולציה עפ"י אמות המידה המקובלות בעולם".      בתגובה לטענות החברות, לפיהן הרגולציה תמוטט את הזירות בארץ, אמר: "ההצעה שלנו מאוזנת. הפיקוח הוא לא רק תו תקן אלא פיקוח אמיתי שמגן על הלקוח. בכל יום של עיכוב מפקירים לקוחות לסיכון גבוה. טענות הנגד הן אלו שנשמעות תמיד ונועדו לעכב בלבד. ישבנו עם כל הנציגים ושינינו דברים אך צריך לשים לזה סוף. גם אפס או מעט רגולציה היתה מביאה חברות זרות. יש הכבדה אך במינון ואיזונים ובאופן הדרגתי. יש כאן גם היבט צרכני. אם החברות רוצות לפעול ברגולציה כמו על הבנקים בבקשה או על תעודות סל. אלו סיסמאות ל א רציניות. החברות לא חושפות את הכל אך מביעות התנגדות".

עו"ד במחלקת פיקוח על הבורסה וזירות מסחר ברשות ניירות ערך, גיא דביר: "התחום צעיר יחסית בעולם. פלטפורמה אינטרנטית. מכשירים פיננסיים לעסקאות במט"ח. רמת המינוף גבוהה מאוד וכך רמת הסיכון ללקוח. קיים ניגוד עניינים מובנה בין הלקוחות לחברות. יש סיכונים לזירות שעשויים להעמיד במבחן את יכולתן לעמוד בהתחייבויות. הלקוח לא נדרש להפקיד את מלוא הכסף אלא סכום המדמה את הסכום שבו משקיעים עבורו. למשל משקיע ב- 100 אלף דולר בחוזה אך בפועל שם 1,000$. החוק שייכנס לתוקף באישור התקנות מחייב רישיון מרשות ניירות ערך, קובע תנאים למתן רישיון לזירה ומעגן נורמות בסיסיות. קיים ניגוד עניינים מובנה: הזירה היא צד נגדי לעסקה, כשהלקוח מפסיד הזירה מרוויחה. חובה לגלות ניגודי עניינים. יש איסור על ביצוע פעולות בניגוד עניינים חריף. השקעה של 1,000$ כאמור, במינוף של פי 100 מדמה קנייה של 100,000$. עלייה של 1% במחיר נכס הבסיס פירושה רווח של 1,000$ ואילו ירידה ב- 1% במחיר נכס הבסיס פירושה הפסד של 1,000$. במינוף של פי 300 ירידה של 0.33% בלבד תביא להפסד של כל ההשקעה. הזירות מטפלות בכספם של אחרים ונדרשת הפרדה בין כספי הזירה לכספי הלקוח לשם הגנה במקרה של חדלות פירעון. עוד, קביעת נורמות לניהול תקין של כספי הלקוחות, למשל ניהול בחשבונות נאמנות. דרישת הון עצמי מזערי ומניעת לקיחת סיכונים מיותרים. עוד בתקנות, הוראות נגד פרסום אגרסיבי; פיתויים שעשויים להטעות שהמסחר הוא דבר פשוט, יצירת אשליה, הצגת רופאים עם שמות בדויים, טייסים וכד', שטוענים שמרוויחים עוד 10,000 ₪ בחודש נטו בנוסף למשכורת וכד'. הכל תוך הסתרת סיכונים אמיתיים ומורכבות המכשירים הפיננסיים".

נשיא חברת   AVA TRADE,שוקי אברמוביץ': "רמת ההון העצמי הנדרש עפ"י התקנות יוצרת מצב של חוסר עניין לקיים פעילות בישראל. ביפן נדרש כמיליון דולר, כשמדובר ב- 170 מיליון תושבים. באירופה זה 10 מיליון דולר היקף העסקאות שנעשות אצלנו לאירופה זה 2 מיליארד ₪ ל- 400 מיליון תושבים. בארה"ב 20 מיליון דולר, ל- 450 מיליון תושבים. בישראל הרשות היתה צריכה לעשות את זה הדרגתית בהתחלה 1 מיליון דולר ואח"כ נוסחת התאמה. המינוף איננו המצאה שלנו אלא התחום של מסחר במטבעות במדדים במינוף גבוה קיים כבר שנים רבות ע"י הבנקים; 1 ל- 50, 1 ל- 100. הזירה הזו מביאה לכל לקוח פרטי את מה שהיה קיים שנים ללקוחות גדולים. הסדרה קשיחה מדי כמו בתקנות, תגרום לציבור לפנות לכיוונים אחרים לחברות לא מפוקחות ולא מורשות במינוף ללא הגבלה. ביפן כשהורידו את המינוף, בין 70% ל- 80% מהלקוחות עברו לעבוד עם חברות לא מפוקחות מחוץ ליפן. כיום המינוף המותר ביפן עומד על 25%. רמת המינוף המוצעת בתקנות תגרום לתהליך כזה גם בישראל. רמת מינוף : מניות ניתן להסתפק ב- 1 ל- 25 ומטבעות וסחורות עיקריות 1 ל- 50 זו פשרה הגונה".

יו"ר איגוד זירות מסחר בשוק ההון באיגוד לשכות המסחר, טל זוהר: "התקנות והחוק הנוכחי יפגעו בתחרותיות. אם לא תהיה תחרותיות אין טעם בכל הרגולצייה, כי לא יהיה שוק כאן בישראל. הלקוח בעולם כולו מעוניין במינוף גבוה והוא ייפנה לאפיקים שיאפשרו לו את זה. ברגולצייה לא נכון להיכנס לזה בצד של המינוף אלא בצד של המחיר, שאם אני נותן מינוף גבוה ובתמורה צריך לתת בטחונות גבוהות במיוחד ייתכן שלא אתן את המינוף הזה. בבריטניה למשל, הסדרת הנושא הגדילה משמעותית את ההון הנכנס לאנגליה ולכן הון עצום זורם ללונדון, כי הרגולטור יצר בסיס מאוד כדאי ותחרותי לחברות להיכנס לשם. בארה"ב במצב הפוך וההון זורם החוצה. וכל ישראלי וכל אמריקאי יכול לבצע עסקאות בחו"ל אפילו במינוף של 1 ל- 420".

מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, עו"ד רונן סולומון: "לקוח שהיה רגיל לסחור בזירת פורקס כבר יימצא את הדרך באינטרנט וכד' וימשיך לסחור בזירות כאלה. יש לבצע תיקון של חוק העונשין להגנה מפני חברות מחו"ל שיפנו ללקוחות ישראליים. שהחברות הישראליות לא יוכלו לפעול כי רצינו להגן על הלקוח אך ייפנה לחברות מחו"ל במינוף גדול בהרבה".

גיא דביר השיב: "קבענו עבירה פלילית לפעילות ללא רישיון. עבירה פלילית של הזירה בחו"ל. אותה זירה מחו"ל שפונה באתר בעברית. קשה לצפות עתה כיצד ישפיע החוק עם התקנות על הזירות ולכן ההדרגתיות. אך אנחנו יודעים שקיימים לקוחות שנפגעו קשות מהזירות".